אנו עם הספר. במשך אלפי שנים, התרבות, המסורת והערכים שלנו מתקיימים באמצעות הטקסטים שלנו. ממסורת בעל פה דרך מגילות הכתובות בכתב יד ועד אוסף עצום של ספרים מודפסים, כל מדיום חדש הנגיש ידע וכלל יותר אנשים בשיח היהודי. אנו הדור שהופקד עליו להעביר את הטקסטים שלנו מהדפוס אל הדיגיטלי, כך שאותם טקסטים ייחשפו וישפיעו בדרכים חדשות ופורצות דרך.
ספריא הוא מלכ"ר השואף לעיצוב עתיד הלימוד היהודי כך שיהא פתוח ושיתופי. אנו בונים ספריה חיה הפתוחה לציבור הרחב של טקסטים יהודיים, בעברית ובתרגומים שונים. באמצעות אותם טקסטים דיגיטליים, נוכל ליצור ממשקים חדשים ואינטראקטיביים למחשב, לטאבלט ולמכשיר סלולרי, ולהנגיש את האוצרות הטקסטואליים של היהדות לאוכלוסייה רחבה יותר.
נגישות[]
עבור העם היהודי,הטקסטים הם הירושה הקולקטיבית שלנו. הם שייכים לכולנו, ואנו רוצים שיהיו נגישים לכולם, להעמידם לרשות הציבור (public domain) או עם רשיונות ציבוריים ללא תשלום. בין אם מדובר בעמוד טקסט לשיעור או בהורדה של מסד הנתונים כולו עבור מחקר ופרויקטים חדשים, למשתמש תהיה גישה מלאה לאוסף כתבי הקודש.
מתוך הכתבה ב"מקור ראשון[]
הפתיח - תורת הנגלה - שיטות של אמזון, ניסיון מבית גוגל, תפיסת עולם בנוסח ויקיפדיה וטקסטים בני אלפי שנים: היזמים שמאחורי האתר "ספריא" רוצים שכל גולש יוכל להתחבר למאגר עצום של כתבים יהודיים מכל הזמנים, ולהשתתף בעצמו בשיחה שנמשכת כבר דורות רבים. ואם המוציאים לאור של ספרי הקודש חוששים לאבד את פרנסתם, ברט לקספיזר, אחד משני מייסדי האתר, מציע להם לחפש את הפתרון ביוטיוב
מהו הפרויקט -לקספיזר (מיוזמי האתר) מגדיר את האתר שלו כ"מאגר המידע הדיגיטלי הגדול ביותר של טקסטים יהודיים חינמיים, והמאגר הגדול ביותר של טקסט יהודי באנגלית. אנחנו רוצים להיות הפלטפורמה שתספק את חוויית המשתמש הכי טובה לטקסטים יהודיים, תרגומים והקשרים בין מקורות שונים. כרגע אנחנו מציעים למעלה ממיליון קשרים מוכרים בין הטקסטים".
ההקשרים הנזכרים הם אחת הפונקציות המרשימות של הפרויקט. לצד כל פרק תנ"ך הנפתח על המסך מופיעה רשימת קישורים לאזכורים של הפסוקים הללו בתלמוד, בפרשנים ובספרות התורנית לענפיה. ספריא אף מציג תרשים צבעוני מרהיב המראה את הקשרים בין טקסטים בתנ"ך לאזכוריהם בתלמוד (גרפים אחרים ממחישים את מספר המילים בספרים קדומים ומאוחרים, או את ההתפלגות הגיאוגרפית של היצירה התורנית). כל קטע טקסט שעלה לאתר מכיל היפר־קישורים לטקסטים אחרים המשתמשים באותם מקורות. למי שמבקש להכין שיעור, מוצע בספריא כלי עזר יעיל במיוחד: דפי מקורות שיצרו משתמשים אחרים סביב הנושא המבוקש. כיום נמצאים אנשי ספריא בקשר עם ראשי רשת החינוך אמי"ת, בניסיון לבנות תוכנית משותפת של שימוש בתכנים שברשת לצורכי לימוד בכיתות.
הוא מצטט את הרב עדין אבן־ישראל (שטיינזלץ), שאמר שלומד התורה של ימינו נמצא בצד אחד של השולחן, כשמעברו השני יושב כל מי ששותף בטקסט, ממשה רבנו והלאה. "המסורת היא שאתה לא חייב להסכים עם כולם – אבל אתה נשאר מחובר. הטקסט מחבר אותך לאותה שיחה, ובעזרת הטכנולוגיה קל לך יותר לראות ולהעריך את טבע השיחה. הרי גדולי הרבנים ידעו ויודעים שמדובר ברשת של קשרים, כי היה להם זמן להתעמק ולהבין את זה. אנחנו מקווים שדרך ספריא זה יהיה קל יותר גם ללומד התורה הממוצע".
בינו לבין פרויקט השו"ת - אי אפשר לדבר על ספריא בלי להתייחס לדמיון בינו ובין "פרויקט השו"ת" הוותיק - מאגר המידע הממוחשב של כתבים תורניים, בדגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות. לצורך הפרויקט ההוא, שיצא לדרך בשנת 1963 במכון ויצמן וכיום מובל באוניברסיטת בר־אילן, פותח מנוע חיפוש המאפשר איתור טקסט על פי מילה מבוקשת. בניגוד לספריא, פרויקט השו"ת מוצע בתשלום, והטכנולוגיה שלו מיושנת יותר. נוסף לכך, התכנים שבו הם בעברית (וארמית) בלבד, ואילו ספריא שם דגש משמעותי על תרגומים לאנגלית של טקסטים יהודיים מכל הזמנים.
- המקור צביקה קליין 22 דצמבר 2017
מתוך הכתבה ב"מקור ראשון[]
הפתיח - תורת הנגלה - שיטות של אמזון, ניסיון מבית גוגל, תפיסת עולם בנוסח ויקיפדיה וטקסטים בני אלפי שנים: היזמים שמאחורי האתר "ספריא" רוצים שכל גולש יוכל להתחבר למאגר עצום של כתבים יהודיים מכל הזמנים, ולהשתתף בעצמו בשיחה שנמשכת כבר דורות רבים. ואם המוציאים לאור של ספרי הקודש חוששים לאבד את פרנסתם, ברט לקספיזר, אחד משני מייסדי האתר, מציע להם לחפש את הפתרון ביוטיוב
מהו הפרויקט -לקספיזר (מיוזמי האתר) מגדיר את האתר שלו כ"מאגר המידע הדיגיטלי הגדול ביותר של טקסטים יהודיים חינמיים, והמאגר הגדול ביותר של טקסט יהודי באנגלית. אנחנו רוצים להיות הפלטפורמה שתספק את חוויית המשתמש הכי טובה לטקסטים יהודיים, תרגומים והקשרים בין מקורות שונים. כרגע אנחנו מציעים למעלה ממיליון קשרים מוכרים בין הטקסטים".
ההקשרים הנזכרים הם אחת הפונקציות המרשימות של הפרויקט. לצד כל פרק תנ"ך הנפתח על המסך מופיעה רשימת קישורים לאזכורים של הפסוקים הללו בתלמוד, בפרשנים ובספרות התורנית לענפיה. ספריא אף מציג תרשים צבעוני מרהיב המראה את הקשרים בין טקסטים בתנ"ך לאזכוריהם בתלמוד (גרפים אחרים ממחישים את מספר המילים בספרים קדומים ומאוחרים, או את ההתפלגות הגיאוגרפית של היצירה התורנית). כל קטע טקסט שעלה לאתר מכיל היפר־קישורים לטקסטים אחרים המשתמשים באותם מקורות. למי שמבקש להכין שיעור, מוצע בספריא כלי עזר יעיל במיוחד: דפי מקורות שיצרו משתמשים אחרים סביב הנושא המבוקש. כיום נמצאים אנשי ספריא בקשר עם ראשי רשת החינוך אמי"ת, בניסיון לבנות תוכנית משותפת של שימוש בתכנים שברשת לצורכי לימוד בכיתות.
הוא מצטט את הרב עדין אבן־ישראל (שטיינזלץ), שאמר שלומד התורה של ימינו נמצא בצד אחד של השולחן, כשמעברו השני יושב כל מי ששותף בטקסט, ממשה רבנו והלאה. "המסורת היא שאתה לא חייב להסכים עם כולם – אבל אתה נשאר מחובר. הטקסט מחבר אותך לאותה שיחה, ובעזרת הטכנולוגיה קל לך יותר לראות ולהעריך את טבע השיחה. הרי גדולי הרבנים ידעו ויודעים שמדובר ברשת של קשרים, כי היה להם זמן להתעמק ולהבין את זה. אנחנו מקווים שדרך ספריא זה יהיה קל יותר גם ללומד התורה הממוצע".
בינו לבין פרויקט השו"ת - אי אפשר לדבר על ספריא בלי להתייחס לדמיון בינו ובין "פרויקט השו"ת" הוותיק - מאגר המידע הממוחשב של כתבים תורניים, בדגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות. לצורך הפרויקט ההוא, שיצא לדרך בשנת 1963 במכון ויצמן וכיום מובל באוניברסיטת בר־אילן, פותח מנוע חיפוש המאפשר איתור טקסט על פי מילה מבוקשת. בניגוד לספריא, פרויקט השו"ת מוצע בתשלום, והטכנולוגיה שלו מיושנת יותר. נוסף לכך, התכנים שבו הם בעברית (וארמית) בלבד, ואילו ספריא שם דגש משמעותי על תרגומים לאנגלית של טקסטים יהודיים מכל הזמנים.
- המקור צביקה קליין 22 דצמבר 2017
