סָנוּר הוא כפר ערבי בהרי השומרון כ25 ק"מ צפונית לשכם, ובסמוך לכביש שכם - ג'נין. (כביש 60) בסמוך לכפר נמצאים חורבות היישוב שא נור שפונה במהלך הגרוש מגוש קטיף.
הכפר ממוקם בפתחה של בקעה רחבת ידיים, (בקעת סנור) המוצפת בחורף במי גשמים.
זיהוי מקראי[]
יש המזהים את סנור עם שמיר - מקום קבורתו של השופט תולע בן פואה, שעליו נאמר "והוא יושב בשמיר בהר אפרים" (שופטים י', א'). בתקופה מאוחרת יותר ניסו חוקרים לזהות כאן את בתוליה - עירהּ של יהודית מתקופת החשמונאים. [1]
היסטוריה[]
תושבי האזור מרדו במושל הטורקי שישב בעכו - עבדאללה פחה. בני ג'ראר - המשפחה השלטת בכפר ובאזור - סירבו לשלם מסים. בעזרת סיוע שקיבל עבדאללה פחה מלבנון הוא הכניע את המורדים. בשיר השני, אמיר הדרוזים, שלח כוחות מלבנון ובהם גם מאה לוחמים יהודים מהכפרים הלבנוניים חצביה ודיר אל קמר, שכבשו את הכפר. הכפר התפרסם בעקבות מרידה זאת ובמרכזו מצויה עד היום מצודה עתיקה שעל חומותיה טבועים שרידי פגיעות הפגזים. [2].
בצומת המוביל אל הכפר מצוי בניין משטרה, שנבנה על ידי ממשל המנדט הבריטי על מנת לאכוף את החוק והסדר באזור, בימי המרד הערבי הגדול.
היאחזות ישראלית בסמוך לסנור[]
לאחר מלחמת ששת הימים העביר צה"ל בסיסי טירונים ליהודה ושומרון. בסיס האימונים של חטיבת הצנחנים הוקם באזור סנור במחנה נטוש של הלגיון הערבי. המטרה הייתה לחזק את הביטחון השוטף באזורים בהם יש אוכלוסייה ערבית, ולנצל את השטחים הפנויים לאימונים. בשנת 2003 החליט צה"ל להעביר את בסיס הצנחנים למקום אחר, בשל בידודו של הבסיס באזור ערבי צפוף, ופיגועי ירי בדרך אליו. [3].
בשנת 1977 התיישב בבניין המשטרה הסמוך לסנור גרעין התיישבות יהודי והקים את היישוב שא נור, שפונה במסגרת הגירוש מגוש קטיף.
תמונות משנת 1968[]
ראו גם[]
הערות שוליים[]
- ↑ לא נשכח - יישובי המועצה האזורית שומרון
- ↑ אפרים תלמי ומנחם תלמי, כל ארץ ישראל, עמ' 216
- ↑ עמיר רפפורט, סוף עידן: טירוני הצנחנים עוזבים את מחנה סנור, ynet