סיור וערב עיון בנושא: מחורבן לבניין בגליל - 2000 שנות גלות, האמנם? פקיעין כמשל - אב תשע"ט

מרכז סיור ולימוד גליל בשיתוף 'עמיתים לטיולים'
סיור וערב עיון בנושא: מחורבן לבניין בגליל - 2000 שנות גלות, האמנם? פקיעין כמשל
יום חמישי ז' באב תשע"ט 8.8.19

14:45 התכנסות בחניון הוורדים בפקיעין
15:00 הקפצות באוטובוס לתחילת הטיול בשטח
15:30 מסלול למיטיבי לכת - ממצפה חרשים לפקיעין
17:30 הגעה לפקיעין - יציאה מרחבת המעיין
          סיור למיטיבי קשב - בסמטאות פקיעין העתיקה
          עם אריאל רוזנבאום - מנהל בית זינאתי
18:30 הפסקה - כיבוד - תפילת מנחה
          הרצאות במרכז המבקרים בית זינאתי
19:00 ד"ר חגי עמיצור - 2000 שנות גלות, האמנם? פקיעין כמשל
19:30 ד"ר דותן ארד - מכפר ענן לפקיעין, מורים ותלמידים בקהילות המוסתערביות. עוד על מוסתערבים
20:00 הפסקה / תפילת ערבית
20:20 הארכיאולוג יוסי סטפנסקי - צפת, העיר שלא נעזבה עוד על צפת
0:50 מצגת והרצאה קצרה של צוות מרכז סיור ולימוד גליל

יישר כח לעמית ולאנשי פקיעין על סיור מיוחד במינו לפקיעין

מבחר תמונות

בית הכנסת העתיק[]

בשנת 1873 (תרל"ג) שופץ במרכז הכפר פקיעין בית כנסת ובחודש ניסן באותה שנה נחנך. את המימון להקמת בית הכנסת נתן יהודי מביירות בשם רפאל הלוי. כתובת המנציחה את תרומתו מצויה במשקוף בית הכנסת.

בית הכנסת הוקם במקום בית מדרשו של רבי יהושע בן חנניה. בשנים 1926 ו-1930 התגלו בבית הכנסת שני לוחות אבן עתיקים אשר הוצבו בבית הכנסת ב"שימוש משני" בעת הקמתו. התברר כי אלו לוחות אבן מימי בית שני אשר היו ככל הנראה חלק מבית כנסת קדום.

על שני לוחות האבן ישנם תבליטים. באחד תבליט של מנורה, למרגלותיה של המנורה שופר ומחתה מצדה האחד ולולב מצדה השני. על לוח האבן השני ישנו תבלטי של שער מפואר , לצד השער שני עמודים ומעליהם מעין קונכייה. מקובל להניח שהתבליט מתאר ארון קודש. שני לוחות האבן מוצגים בבית הכנסת.

בבית הכנסת נמצאו גם שרידי ספר תורה עתיק שעל פי ההערכה הגיעו בידי פליטים שנסו מירושלים לאחר חורבן בית שני ].