נחל חלץ בין הרי ירושלים להרי גוש עציון. מהמחסום שבכביש המנהרות ביציאה מהמנהרה הארוכה ועד לפסי הרכבת שבנחל רפאים (פאתי הכפר בתיר).פורום תפוז - כולל צילומים יפים מהנחל
- NAHAL HELETZ 2019-9-17 - מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים
יישר כח לעמית ולשמעון על טיול יפה בנחל חלץ. וכן לאנשי חוות קומי אורי על האירוח.
רשמי הטיול[]
עמיתים לטיולים בוחרים בנחל חלץ - הטיול התקיים ביום שלישי יז' אלול תשע"ט (17.9.19), בשעות 07:30-14:00
הובלה והדרכה - שמעון כהן ואריה קליין - חוקר תולדות ארץ ישראל
עם בוקר יום הבחירות השלישי בתשע"ט יצאו העמיתים מצומת אל חאדר, לטייל בנחל חלץ הציורי והיפה עד לגן החיות התנ"כי. כ12 קילומטרים של יופי ארץ ישראלי צרוף, עם שני מדריכים משובחים שמעון כהן ואריה קליין הידענים. נחל חלץ הוכרז מורשת עולמית של אונסקו שבאה לשמר את חקלאות הטרסות למרגלות היישוב הערבי בתיר.
הנחל הוא הגבול הצפוני של גוש עציון, ומתחיל בקו פרשת המים הארץ ישראלית בצומת אל חאדר ועובר בתחילה במקביל לכביש המנהרות צפונה ו אז עושה עיקול חד מערבה. היישוב "הר גילה" והוולאג'ה נמצאים מצפון לנחל, ממזרח לו רכס בית ג'לה שעליו נמצאת אחוזת "טליתא-קומי" בית יתומים של נזירות נוצריות. הנחל נשפך אל נחל רפאים למרגלות בתיר הציורית. נזכיר שבנחל רפאים עוברת הרכבת מבית שמש לירושלים. את פנינו קידם מחזה לא רגיל, כביש המנהרות היה ריק כביום כיפור… בגלל יום שבתון הבחירות.
התחנה הראשונה של הטיול הייתה בחוות חלץ - קומי אורי. לפני שבעה חודשים הזדעזעה הארץ מהרצח האכזרי והמתועב של אורי אנסבכר הי"ד. נערת חמד מתקוע שבגוש עציון, נשמה טהורה שתמונת חיוכה המתוק קרע את הלבבות. הרצח היה בסמוך לעין יעל.
שבוע לאחר הרצח נפגשו ליאור ורחלי טל עם נציגי הקק"ל ונדברו להקים ישוב לזכרה. לקק"ל יש אדמות שנרכשו עוד הרבה לפני קום המדינה על גדת נחל חלץ. תהיה זו תשובה ציונית הולמת במובן הישן והאמיתי, כך חשבו, להקים ישוב יהודי לזכרה בסמוך למקום הירצחה, במקום שיבטיח רצף טריטוריאלי חיוני בין ירושלים לגוש עציון.
לפני שבועיים הושגו כל האישורים, הוסדרו כל ההכנות וליאור ורחלי טל עם ארבעת ילדיהם עברו אל חלקת אדמה שהוקצתה ליישוב בגדה הדרומית של נחל חלץ, לא רחוק מצומת אל חאדר. כשנוסעים בלילה בכביש המנהרות רואים משם לאחרונה אור גדול. הודות למתנדבים הרבים שבאו לעזור קצב הפיתוח מדהים. ליאור ורחלי החליטו ביחד עם קק"ל לקרוא לישוב לזכרה של אורי אנסבכר הי"ד "ק֥וּמִי א֖וֹרִי" מתוך הפסוק הפותח את הפטרת פרשת "כי תבוא" שמתחילה בפסוק "ק֥וּמִי א֖וֹרִי כִּ֣י בָ֣א אוֹרֵ֑ךְ וּכְב֥וֹד השם עָלַ֥יִךְ זָרָֽח", ההפטרה השישית מתוך שבע דנחמתא שלאחר תשעה באב.
לשם "קומי אורי" סמליות כפולה ומכופלת. זו לשון ציווי לנחמה שהקב"ה מצווה את עם ישראל, במקום ההיסטורי בסמוך למצודת ביתר של בר-כוכבא מקום המקלט האחרון ליהודים ביהודה שנחרב באכזריות על ידי אדריאנוס הרומי בקרב עקוב מדם, ושלאחריו החלה הגלות הארוכה שעליה דורות רבים, דור אחרי דור מקוננים בתשעה באב. אדריאנוס היה זה שהטביע את השם פלשתינה מתוך רצון להשכיח את השם "יהודה". בנוסף, יהיה היישוב לנחמה קטנה ולאור זיכרון גדול ומאיר לנשמתה הזכה של אורי. זכות גדולה הייתה לנו להתארח ולחזות בהקמה של היישוב החדש והחשוב הזה.
המענקים שאונסקו וארגונים בינלאומיים אחרים, מובילים לפיתוח חקלאי מסיבי בנחל חלץ. הטרסות העתיקות ששמעון כהן טוען שהקמתן החלה אלפי שנים לפני הספירה בתקופת הברונזה, עוברות שיפוץ מסיבי על ידי באגרים וכלים כבדים אחרים. דרכים חדשות נפרצות בוואדי ומחברות את בתיר לאל חאדר.
אריה קליין הסביר את מעגל החיים של הטרסות. בתחילה נחצבות האבנים מסלע ההר, והן מונחות האחת על השנייה בטרסה בסמיכות זהה למקור שממנו נחצבו האבנים. כך נראית הטרסה כקיר תואם ושלם. הטרסות נצרכות לתחזוקה מתמדת שאם לא כן האבנים נעתקות ממקומן אחת אחרי השניה מלמעלה למטה. לאחר זמן המים סוללים לעצמם דרך מבעד לאבנים שהתדרדרו, סוחפים את האדמה, מאיצים את תהליך הפירוק של הטרסה ויוצרים צורת V כמו ואדי קטן שחוצה את הטרסה במקומות רבים. בצידי הטרסות בנו הבעלים חומה כדי לסמן הגבול ולהפריד בין חלקה לחלקה. על פי רוב שימשו הטרסות לגידול כרמי ענבים ולטענתו של אריה קליין חומה מאפיינת כרמי ענבים ולידם מוצאים בדרך כלל גתות. הפלשתינאים משקמים את הטרסות ובונים חדשות ונוטעים מטעי עצים מגוונים. גם בננות ראינו. מוסלמים לא נוטעים כרם ענבים.
מערוץ הנחל סטינו וטיפסנו אל המעיין "עין עמדן" שאמור להשקות את השדות תחתיו במה שמכונה חקלאות שלחין. ראינו שרידי תעלות בטון שמוליכות מים אל החלקות החקלאיות, אבל לא היו מים כאלה כשביקרנו שם. הנביעה מגיעה משתי נקבות (שהיו יבשות), אל בריכה שהכילה מים רדודים ומעופשים עם אצות. המקום הוסדר ע"י תושבי בתיר לטיילנים.
מנחל חלץ עברנו אל נחל רפאים לקול תרועתה של רכבת שעברה במקום. בנחל רפאים נפרדנו מצוות לוחמי השריון גדוד סער 74 מחט' ברק 188 שליוו אותנו והמשכנו עד עין לבן, שם חלק מהמטיילים קפצו לבריכה להתרענן, בזמן שהנהגים הביאו את הרכבים מחניון האקווריום שבגן החיות התנ"כי, שם הושארו בבוקר והמטיילים הוקפצו עם אוטובוס לתחילת המסלול.
תודות רבות ל-
- שמעון כהן - שהכין את המסלול והדריך למופת
- אריה קליין - שתרם עם הדרכות ייחודיות
- עמית אררט - על התיאום עם צה"ל ותפעול הטיול
כתיבה, בעמיתות, שמואל בורנשטיין shmuel.borenstain@gmail.com
נוף המקום[]
שומרות[]
השוֹמֵרַה היא מבנה שמירה קדום המשמש להגנה על החלקה החקלאית בעונה בה היא מעובדת, לעיתים קרובות בכרמי ענבים. השומרה היא לרוב בעלת שתי קומות, שהתחתונה מהן בנויה מקירות עבים העשויים מאבני גוויל, ומשמשת לאחסון של הענבים והעליונה הייתה בעצם סוכת-שמירה, ובה הוצב השומר על החלקה ועל התפוקה החקלאית. הודות לקירות העבים בקומה התחתונה (עובי הקיר יכול להגיע אף למטר) הטמפרטורה בחדרי השומרה נמוכה יחסית לחוץ והענבים, שבתנאים רגילים תוססים די מהר, נשמרים טריים. בעונת הבציר היה נהוג לעיתים שהפועלים, או אפילו כל המשפחה תעבור לגור זמנית בשומרה, כדי לחסוך את ההליכה הביתה בבוקר ובערב. ראו עוד שומרה