סיור במרכז השומרון - נחל מושטחי - מרכז סיור ולימוד שומרון ועמיתים לטיולים

שביל חדש בנחל מושטחי - מרכז השומרון עם וואדי מושטחי בשיתוף מרכז סיור ולימוד שומרון ועמיתים לטיולים באיסרו חג העצמאות, ביום שישי ערש"ק פרשת אמור, ה' אייר תשע"ט (10.5.19)

מדי פעם שואלים אותי ידידי האם הטיולים בשומרון מסוכנים? - לאלה אני עונה, מסוכנים מאוד, פעם אחת ומתמכרים !

עם התפזרות עשן המנגלים של יום העצמאות -71 למדינת ישראל, הצטרפתי לעוד מנה גדושה של הקסם השומרוני, והפעם שביל חדש שנחנך ביוזמת מסו"ל שומרון, המוביל מרבבה אל חוות יאיר דרך נחל מושטחי היפהפה.

רבבה

את סיורנו אנו פותחים במרפסת התצפית הסמוכה לכניסה ליישוב המתפתח רבבה, כאשר בנות השרות של מרכז שומרון מכווינות את תנועת הרכבים הכבדה הזורמת ליישוב לרגל הסיור הייחודי.

הרקע המקראי

תוך כדי שבעלי הרכבים מתמקמים ברחובות הסמוכים אנו נהנים מקפה ועוגה באדיבות מארחינו, ותצפית מרהיבה אל הגבעות ירוקות העד הסובבות את רבבה מצפונה, כאן כל גבעה צופנת סיפור תנכ"י הממתין להתגלות.

אלישע מלאכי רכז ההדרכה של מסו"ל שומרון פותח בברכו את העם הרב שנאסף לכבוד הסיור במסלול חדש זה, ומציין כי בין מגוון פעילויות ההדרכה, הלימוד והנגשת האזור לעם ישראל, עסקו אנשי מרכז ההדרכה בשיתוף עם הועדה לסימון שבילים בפריצת שביל מרהיב זה בין הגבעות הירוקות הפרוסות מולנו, שביל שסומן במקרה או שלא במקרה בצבע ירוק.

מעל מאה ועשרים המטיילים שהגיעו לסיור זה מתחלקים לשלושה קבוצות, היוצאות בהובלת המדריכות - בנות השרות של מסו"ל שומרון אל דרך עפר הסמוכה לתצפית, ואל תוך החורש מלא הקסם.

דרכנו חולפת על פני פינות מנוחה של צעירי היישוב המתמזגות להפליא בחורש הסובב, ולאחר כברת דרך קלה אנו עוצרים סביב תמר - אחת משלושת המדריכות, מובילת קבוצתנו בעיקול הדרך הצופה אל רבבה.

תמר פותחת באומרה כי היישוב המרהיב המשתרע על הגבעה מולנו הוקם בשנת 1991 וניקרא על שם ברכת לבן ובתואל לרבקה, בעת יציאתה לכנען - "היי לאלפי רבבה", וכן היות שאנו נמצאים בנחלת אפרים על שם הפסוק בספר דברים המזכיר את "רבבות אפרים".

תמר מצביעה אל המנופים המבצבצים מעל הגבעה ממערבנו ומזכירה כי שם ממוקם אזור התעשייה ברקן המשמש כעוגן תעסוקתי לישובים במרכז השומרון, אזור תעשייה זה שוכן בסמוך לחירבת בוראך שהיא אזור תעשיה קדום בו נחשפו גתות עצומות, ומתקנים חקלאיים נוספים המעידים על חשיבותו ותנובתו החקלאית של האזור מאז ימי קדם, ככתוב במסכת מנחות "קרותים והטולים אלפא ליין".

לאלו שלא זכו בלימודים תורניים מבארת מדריכתנו כי מדובר ביין הטוב ביותר, שדורג כאלפא, והובא לבית המקדש ממש מאזור זה, וכן כי היישובים הערבים הסמוכים קראוות בני חסן וקראוות בני זיד משמרים את השם 'קרותים'.

"הר המלך"

תמר ממשיכה לצטט ממקורותינו ותוהה בקול היכן הוא "הר המלך" הנזכר בספר דברים, ומקריאה מפרושי חכמינו אשר קראו להר אפרים, הר המלך. מן הגמרא אנו יודעים כי הפירות אשר נמכרו בשוק של אנטיפטרוס (סמוך לראש העין של היום) הגיעו מהר המלך וממסכת דמאי אנו יודעים כי מפירות השוק באנטיפטרוס אין צורך להפריש בברכה ומכאן שבזמן בית שני בין אוכלוסי הר המלך נמנו יהודים רבים אשר עישרו מתנובת שדותיהם לפני הובלת הפרות לשוק.

תמר מתעמקת בתקופות ההתיישבות בהר מצוקי וקשה זה, ופותחת בשבט אפרים אשר נחל אזור זה, וגבולו הצפוני בנחל קנה. מדריכתנו מצטטת מספר הספרים את בקשתם של אפרים מיהושע לנחלה גדולה יותר, אלא שיהושע מייעץ להם לברא את היער ובכך להגדיל את השטח הניתן להתיישבות וחקלאות, עצה אותה אנו רואים מיושמת עד היום סביב בכרמי הזיתים האינסופיים המתפרשים על הגבעות.

ההתיישבות באזור ידעה פריחה גם בתקופת החשמונאים, שבאה לאחר שחרור ההר בידי יוחנן הורקנוס, שהבין כי המפתח לשליטה באזור מול השומרונים המאיימים מצפון היא התיישבות ואחיזה בקרקע.

בתקופה הביזנטית שוב יושבו הרים אלו, וגתות ברקן המפורסמות נחצבו אז, בקרבה אזורית למצודות דיר קלעה ודיר סמען.

אנו ממשיכים לפסוע בין אוכפי הגבעות וחולפים על פני מרבדי פריחה לבנים של גזר קיפח ועולש סגול אשר ביניהם עדיין פרחי אביב המתריסים בצבע עז אל מול הקיץ העומד בפתח.

צמחיית האזור

על ראש גבעה רמה ובין כרמי זיתים אנו שוב מתכנסים סביב מדריכתנו ללמוד מעט על צמחיית ההר. תמר חולקת בחן רב ותוך שימוש בדימויים עשירים ידע על הצמחייה האופיינית להרי השומרון, תצורת הבתה (שם מונח זה נגזר מדברי ישעיהו "ואשיתהו בתה") בה נאחזים בקרקע מבוראת שיחים קטנים כמו סירה קוצנית, תצורת גריגה בה שיחים גבוהים כמו לוטם וקידה תופסים את הקרקע וחוסמים את השמש לנמוכים מהם תוך דחיקתם מן האזור, ולבסוף החורש בו שולטים העצים אשר בשל גובהם מצלים על התצורות הנמוכות מהן ודוחקים אותן אל קרקעות בהן העצים אינן יכולים לגדול כספר המדבר. כמובן שפעילות האדם כבירוא הקרקע לצרכיו, או שריפות טבעיות משיבות את הקרקע למצבה הבראשיתי וחוזר חלילה.

תופעה מעניינת נוספת הנפוצה כאן היא חברות צומח, כאלת המסטיק וחרוב האופיינים למורדות הנמוכים של ההרים. האלה מתמודדת עם הקרקע הבסיסית והעשירה בסידן ויוצרת שכבת רקב המאפשרת לחרוב להכות שורש.

נחל מושטחי

מלומדים אנו יוצאים במדרון לתור את נחל מושטחי, חולפים על פני בור מים ומספר עצי תאנה ומגיעים אל הקרקעית סחופת שברי סלעי גיר של הנחל.

השביל מפולס היטב וניכר כי מטיילים רבים נהנו מחינו של המקום וסימנו את הנתיב ברגליהם למעננו. תוך זמן קצר מתגלים הגגות האודמים של חוות יאיר מעל הרכס והנחל מתחיל להתחתר היטב בבסיס הגבעה ליצירת קניון מרשים המלווה את דרכנו בעוצמתו הפראית.

אנו מתקדמים בין פיתולי הקניון כאשר קול פעמוני עיזים הרועות מעל המצוק מנעים את נתיבנו בנגינתו. אנו חולפים על פני נקודת פיצול השבילים המובילה מעלה אל חוות יאיר וממשיכים מעט עם פיתול הנחל אל עין מושטחי.

נקודת חן זו מגלה מצוק גיר מרשים תחתיו פועם בעוז המעיין מפיתחה של מערה קטנה ופחות בעוז מכמה נקודות לחות בתחתית המצוק. המים הזורמים נקווים אל סדרת בריכות רבועות שנחצבו אל משטח הסלע ומחוברות ביניהן בתעלות צרות. הבריכות הקרובות אל הנביעה מכילות מים צלולים ומזמינות את הקייטנים לרחצה קצרה, ואילו בעלי המזג האמיץ יותר יוצאים לחקור בזחילה את נקבת המעיין.

מדריכתנו מנצלת נקודת חן זו לדיון קצר בחקלאות של האזור, ובאמת כיצד יותר טוב ללמוד על סוג החקלאות בימי האבות מאשר לפתוח את התנ"ך?

הפסוק מירמיהו "עוד תטעי כרמים בהרי שמרון" מלמד כי הר השומרון היה כולו מכוסה כרמים, ואילו משל הכרם מישעיה מלמד כי בכרם היה נהוג לבנות מגדל. באומרה זאת שולפת תמר תמונה של מגדל - קצר מנצורה שנחשף פחות מקילומטר ממיקומנו בנחל שכן, ואנו למדים כי מגדלי הכרם אותם בנו אבותינו לא היו לצרכי שמירה גרידא, אלא כמקום אחסון מבוקר טמפרטורה לענבים שאך נבצרו וממתינים לסחיטת היין בגת.

עם בציר הענבים מתחיל הפרי בתהליך תסיסה, תהליך המואץ עם עליית הטמפרטורה. היות שהגתות היו בעלות קיבולת מוגבלת וכרמים של מגדלים רבים נבצרו במקביל עם ההבשלה, נוצר צורך לאחסן את הענבים במקום קריר - במגדל מאבני גזית, עד התפנות הגת.

אנו מגלים כי גפן היין מותאמת היטב לתנאי הגובה של מערב השומרון, מכיוון שדרושה להבשלת הפרי מכת קור בחורף אך ריכוז הסוכר יורד עם העלייה בגובה. מערב השומרון מהווה איזון מיטבי בין תנאים אלו וכפי שכבר ראינו היין מכאן דורג כ 'אלפא' והובא לבית המקדש. כיום בעזרת טכנולוגיה מודרנית ניתן להעשיר את רמת הסוכר של הענב וכרמי יין ניטעים גם ברומו של הר השומרון.

עם הגעת האיסלם לארצנו במאה השביעית נאסרה שתיית היין ואת מקום כרמי הגפנים תפסו כרמי זיתים הנפוצים כל כך על גבעות אלו. בעשורים האחרונים עם שוב היהודים אל ארץ האבות, נראים יותר ויותר כרמי יין, שאף זוכים בפרסים בינלאומיים על איכותם, ברחבי ההר.

לסיום אי אפשר בלי הסבר על שמו המוזר של הנחל, ולפני שאנו עולים אל חוות יאיר תמר מגלה כי על המשטחים מולנו בהן נחצבו בריכות המים, פרחה בתקופה הערבית תעשיית עיבוד עורות ולכן נקרא המעיין עין מושטחי (על שם משטחי העיבוד), שם אותו הוריש לנחל הזורם כאן.

חוות יאיר

העליה אל חוות יאיר מגלה בתי עץ המשתלבים היטב עם החורש הסובב ויישוב שליו שניכרים בעיצוב רחובותיו נגיעות אוהבות של תושביו. אנו חוצים את היישוב ונהנים מסיור לאורך טיילת הדק, עם תצפית הבנויה על צלע הגבעה ומספקת מראה ממעוף הציפור על הנחל אותו חצינו לפני שעה קלה.

את סיורנו אנו מסיימים ברחצה במימיו הקרירים של מעיין חוות יאיר. מעיין הנאגר אל שתי בריכות רבועות רחבות ידיים, עד לגובה הקרסול כך שגם הזאטוטים יכולים להשתעשע במקום ללא חשש והשגחה מיוחדת.

המעין הקסום מספק שעות ארוכות של רוגע, שעשועים במים, ותצפית מרהיבה נוספת אל הנחל המתחתר לו בין הגבעות הרחק תחתינו, ורק השבת המתקרבת מאלצת לצאת מן המים ולשוב אל ביתי במישור החוף, חצי שעה נסיעה בלבד מכל השפע המדהים הזה.

תודות:

• לאנשי מרכז סיור ולימוד שומרון, אלישע מלאכי ורעות עידן, על ארגון סיור מלמד, מרהיב ומהנה בשומרון הכל כך קרוב.
• למדריכות המשקיעניות: ענאל קנשט, שנדי בויום ותמר פנינה גוטמן.
• לסבא-עמית, ששוב יזם טיול למשפחות מיטיבות לכת בשומרון לב הארץ, החושף בפנינו נקודות חן מדהימות של ארץ האבות.
• ולעמיתים וצאצאים שבאו ללמוד, להתחבר ולהנות מכל טוב הארץ.

אלנומי תמונות

• ירון בוצר נחל מושטחי 5.2019
• עמית אררט וואדי מושטחי, צילום - עמית אררט 052-7-90.60.90

• מצגת] - צילום והפקת המצגת:

חנוך פלסר שדה אליהו plesser@sde.org.il 054-5640669

בעמיתות - ירון בוצר botzeryaron@gmail.com