Family Wiki
Advertisement
  • LACHISH 2019-9-27 מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

בריכת צנאן[]

בריכת צאנן היא בריכה עונתית שנוצרה במהלך שנות ה- 2000, כתוצאה מהקמתו של סכר קטן באפיק נחל גוברין.שמה של הבריכה ניתן לה בידי אנשי קק"ל, כשם יישוב באזור המוזכר בספר מיכה א' - "לֹא יָצְאָה, יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן". את היישוב הקדום מוצע לזהות באתר הארכיאולוגי הסמוך - חורבת צנובר, ששמה הערבי הוא ח'רבת סנאברה. זיהוי המקום מבוסס הן על דמיון שמות והן על האזור הגיאוגרפי בו נמצאים היישובים המוזכרים בנבואות מיכה - דרום השפלה (גת, לכיש, מראשה, עדולם ואחרים). את מקום מגוריו של מיכה המורשתי הוצע לזהות ביישוב "מורשת גת" המופיע אף הוא בנבואות, ומזוהה עם תל גודד שאינו רחוק. לצערנו יש כיום מטיילים ששיבשו את שם המקום ל"בריכת צנאן".

בשנות ה- 1870 ניסה הרב עקיבא יוסף שלזינגר, מהדמויות הבולטות בחידוש ההתיישבות החקלאית בארץ באותה תקופה, לרכוש קרקע שהציעו הטורקים למכירה באתר זה, כחלק מתחיית ההתיישבות והקמת יישובים חקלאיים בארץ ישראל. זאת בשיתוף עם הרב אליהו מני, מראשי הקהילה היהודית בחברון. העיסקה נכשלה כתוצאה מקשיי מימון ורישום מחד, ומאידך התנגדות אנשי "היישוב הישן". על שמו של שלזינגר נקרא כיום היישוב בני עי"ש הסמוך לגדרה.

כרם עמי - אמציה[]

נגוהות - תצפית ךעבר הרי חברון[]

נגוהות הוא יישוב קהילתי במורדות המערביים של הר חברון בגובה 707 מטר מעל פני-הים. ממנו נשקף חבל לכיש ולכן נקרא מאחז הנח"ל שהוקם במקום בשנת 1981 "מצפה לכיש". נגוהות ממוקמת , כ-5 ק"מ מזרחית לשקף שבחבל לכיש וכ-25 ק"מ מקרית גת. ממזרח, במרחק של כ-15 דקות נסיעה, נמצאים היישובים עתניאל ובית חג"י. בימים אלה (2008) הופך היישוב לנגיש יותר : כביש 358 יחבר את שקף לצומת שוקת ולבאר שבע, וכביש 6 יקצר את הדרך צפונה. היישוב מונה 50 משפחות.

עסקים מקומיים: יוזמות בעיקר בתחומי החקלאות: מטעי זיתים לשמן, כרמים ליין ורדיית דבש במכון. הרדייה באזור התעשיה. בנוסף, פועלת במקום חברת פיתוח תוכנה בשם "תרומות נט" – שמטרתה לייעל את עבודתן של עמותות.

נגוהות זאב

נגוהות בהרי חברון

חרבת בית לויה[]

חורבת בית לוֹיָה היא אתר ארכאולוגי בו שרידי ישוב קדום, בראש גבעה בדרום השפלה, כ-3.5 ק"מ מצפון למושב אמציה. במקום נמצאו שרידי ישוב מתקופת הברזל, תקופת בית שני, התקופה הביזנטית והתקופה הממלוכית בארץ ישראל. במקום נמצאה כתובת עברית משלהי תקופת בית ראשון ובה ההופעה המוקדמת ביותר של השם העברי "ירושלים". (מהויקיפדיה העברית)


Advertisement