Family Wiki
אין תקציר עריכה
תגית: sourceedit
אין תקציר עריכה
תגית: sourceedit
שורה 1: שורה 1:
  +
{| class="wikitable" border="1"
'''סיור בחירבת איבזיק היא בזק''' על-ידי קבוצה פרטית. {{זאב}}
 
  +
|
  +
{{#display_map:32.367859,35.399572
  +
|centre=32.367859,35.399572
  +
|zoom=15
  +
|width=330
  +
|height=400
  +
|type=hybrid
  +
|controls=pan,zoom,streetview,type
  +
}}
  +
|
  +
{{#display_map:32.367859,35.399572
  +
|centre=32.367859,35.399572
  +
|zoom=12
  +
|width=330
  +
|height=400
  +
|type=normal
  +
|controls=pan,zoom,streetview,type
  +
}}
  +
|-
  +
|align="center"|
  +
מבט מקרוב: ח'רבת אבזיק
  +
|align="center"|
  +
מבט מעל
  +
|}
  +
 
'''סיור בחירבת איבזיק היא בזק''' על-ידי קבוצה פרטית.{{ש}}
  +
{{זאב}}
  +
  +
שרידי העיר המקראית בזק, עירו של אדוני-בזק (שופטים א', ובו שאול עורך מפקד לחייליו לפני תקיפת נחש העמוני (שמו"א י"א), וכן שבטי יהודה ושמעון עולים דרך כאן בדרכם להתנחל באזור יהודה וירושלים. הראשון שהציע כאן את הזיהוי ל"בזק" המקראית היה אוסביוס באונמסטיקון (תחילת המאה ה- 4). במקום שכן כפר עד המאה ה-16. במקום גם נמצאו מטבעות מתקופות היישוב בתל. על פי פרופ' זרטל, מאחר והיישוב במקום נוסד רק בתקופת ההתנחלות, נראה שהשם נדד לכאן מחורבת א-שיח' ספארין הנמצאת 5 ק"מ צפון צפון מערבה מכאן, ושהיא אולי בזק של התקופה הכנענית, ומשם נדד השם לחורבת סחלב מדרום דרום מערב, ולאחר מכן נדד השם לכאן [http://amudanan.co.il/#!wiki=P186560 עמוד ענן].
   
 
==הרקע המקראי==
 
==הרקע המקראי==

גרסה מ־15:26, 23 במרץ 2015

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב: ח'רבת אבזיק

מבט מעל

סיור בחירבת איבזיק היא בזק על-ידי קבוצה פרטית.
מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

שרידי העיר המקראית בזק, עירו של אדוני-בזק (שופטים א', ובו שאול עורך מפקד לחייליו לפני תקיפת נחש העמוני (שמו"א י"א), וכן שבטי יהודה ושמעון עולים דרך כאן בדרכם להתנחל באזור יהודה וירושלים. הראשון שהציע כאן את הזיהוי ל"בזק" המקראית היה אוסביוס באונמסטיקון (תחילת המאה ה- 4). במקום שכן כפר עד המאה ה-16. במקום גם נמצאו מטבעות מתקופות היישוב בתל. על פי פרופ' זרטל, מאחר והיישוב במקום נוסד רק בתקופת ההתנחלות, נראה שהשם נדד לכאן מחורבת א-שיח' ספארין הנמצאת 5 ק"מ צפון צפון מערבה מכאן, ושהיא אולי בזק של התקופה הכנענית, ומשם נדד השם לחורבת סחלב מדרום דרום מערב, ולאחר מכן נדד השם לכאן עמוד ענן.

הרקע המקראי

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
בֶּזֶק הייתה עיר בשומרון הצפוני בתקופת המקרא. שני אתרים סמוכים בשם בזק, אשר ניצבו בדרך מהעיר שכם אל בית שאן, הוזכרו אצל אוסביוס מקיסריה. במאה ה-20 זוהתה בזק, על פי אוסביוס, בחִרבת אִבְּזיק.

בתקופת התנחלות השבטים לאחר פטירתו של יהושע בן נון, נערכו בסמוך לבזק קרבות בין לוחמי שבט יהודה ושבט שמעון, לבין הכנעני והפריזי, ואיתם איש רב השפעה בתפקיד שלטוני וצבאי בשם או בעל התואר: אדני בזק. המערכה הסתיימה בניצחון שבטי ישראל.[1]

"וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׁאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּ-ה' לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי בַּתְּחִלָּה לְהִלָּחֶם בּוֹ: וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה הִנֵּה נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ בְּיָדוֹ: וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגוֹרָלִי וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי וְהָלַכְתִּי גַם אֲנִי אִתְּךָ בְּגוֹרָלֶךָ וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ שִׁמְעוֹן: וַיַּעַל יְהוּדָה וַיִּתֵּן ה' אֶת הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם וַיַּכּוּם בְּבֶזֶק עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ: וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲדֹנִי בֶזֶק בְּבֶזֶק וַיִּלָּחֲמוּ בּוֹ וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַפְּרִזִּי: וַיָּנָס אֲדֹנִי בֶזֶק וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו וַיֹּאחֲזוּ אֹתוֹ וַיְקַצְּצוּ אֶת בְּהֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו: וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי בֶזֶק שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ מְלַקְּטִים תַּחַת שֻׁלְחָנִי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיָּמָת שָׁם:"

על פי המסופר בספר שמואל, בזק שכנה בין יבש גלעד לבין גבעת שאול. בשלהי תקופת השופטים, הגיע מנהיג עמוני בשם נחש העמוני עם גייסותיו בסמוך ליבש הגלעד במטרה לכובשם ולשעבדם; ובמשא ומתן עמו נענו יושבי יבש הגלעד בלשון אלימה. בעקבות זאת, פנו ראשי יבש הגלעד לעזרה דחופה משבטי ישראל. שאול נקרא ממלאכתו כרועה צאן ובקר, תוך שהוא נעזר בגיבויו וברכתו של שמואל הנביא, הצליח לגייס ללכד את לוחמי השבטים השונים, שנקראו "עם", למערכה צבאית שבה נהדפו נחש העמוני וגייסותיו; לקראת המערכה נפקדו הגייסות הישראלים בבזק: [2]

" וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וַיִּחַן עַל יָבֵשׁ גִּלְעָד וַיֹּאמְרוּ כָּל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ אֶל נָחָשׁ כְּרָת לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו זִקְנֵי יָבֵישׁ הֶרֶף לָנוּ שִׁבְעַת יָמִים וְנִשְׁלְחָה מַלְאָכִים בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְאִם אֵין מוֹשִׁיעַ אֹתָנוּ וְיָצָאנוּ אֵלֶיךָ: וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ כָל הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ: וְהִנֵּה שָׁאוּל בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן הַשָּׂדֶה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מַה לָּעָם כִּי יִבְכּוּ וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי אַנְשֵׁי יָבֵישׁ: וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹהִים עַל שָׁאוּל בשמעו [כְּשָׁמְעוֹ] אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד: וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ וַיְשַׁלַּח בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַמַּלְאָכִים לֵאמֹר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ וַיִּפֹּל פַּחַד ה' עַל הָעָם וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד: וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף."


ראו גם

לקריאה נוספת

  • בו-ציון לוריא, בזק ואדני בזק, בית מקרא, 29, א', תשמ"ד-1984, עמ' 7-‏13. ‬
  • אילן זהרוני, "ויפקדם בבזק..." : ניצחון שאול על העמונים ביבש גלעד לאור בחינת נופי האירוע, שומרון ובנימין, ב, תשנ"א-1991, עמ' 206-213. ‬
  • הערך: בזק, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 150.
  • יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 57, 87.

הערות שוליים

  1. ספר שופטים, פרק א, פסוק א.
  2. ספר שמואל א, פרק יא, פסוק א.