ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית - גירסת 28 באפריל 2007

The_River_Merchants_(2003)_by_Aw_Tee_Hong,_Cavenagh_Bridge,_Singapore_- User talk:Terence
סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף (אמצעי תשלום) בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה, אשר ברשותו. מבחינים בין "סוחר סיטונאי" המתווך בין היצרנים לבין ה"סוחר הקמעוני", הבא במגע עם הלקוחות הפרטיים, הקטנים. הסוחרים מגדילים את כוח המכירה של היצרנים באמצעות תחושתם לגני הביקושים הצפויים מהלקוחות. הם גם מאתרים את מקורות הייצור הפוטנציאליים, בארצם ומחוץ לארצם, ומעודדים אותם לייצר כמויות גדולות יותר לשוק, כאשר הסוחר מזהה עליה בביקוש למוצרים מסויימים. מיחסים לסוחרים תרומה חשובה בהתפתחות הכלכלה העולמית. בעוד שמעמד ב"סיטונאי" נשמר גם היום, הרי במעמד ה"קימעוני" חל פיחות, בעקבות הרחבת רשתות השיווק.
תולדות המקצוע[]
כל עוד התקיים סחר חליפין לא היה צורך בסוחרים רבים. האיכרים החליפו בינם לבין עצמם את עודפי מוצריהם, כאשר כל איכר רכש התמחות בייצור מוצר מסויים והיה לו יתרון יחסי בייצורו. ואשר לצריכה של מוצרים אחרים, די היה ברוכלים שעברו בין בתי התושבים ,והציעו מוצרים פשוטות תמורת מוצרי חקלאות עודפיים. החקלאי היה יכול להציע את מוצריו לבעל מלאכה אשר ביצע עבורו את השירות.
כלכלנים נוהגים להצביע בתור דוגמא למקום שבו אין צורך בסוחרים והמסחר כולו הוא מסחר חליפין, אי בודד, כמו האי של רובינזון קרוזו שבו נמצא "ששת" המציע "שרות עבודה" ל"רבינזון" תמורת "מוצרים חקלאיים". במרוצת השנים גדל מספר החקלאיים, עלה מספר צרכני המזון והציבור היה מגיע למרכז אשר בו התקיים, אחד לכמה ימים, שוק . ההתפתחות הנוספת באה כאשר החקלאיים מגיעים למסקנה כי עדיף שישארו בביתם ואילו את הסחר בתוצרת יימסרו למומחה, אשר יעסוק במכירה שוטפת בכל ימי השבוע. הוא גם יוכל לכוון את סוגי המוצרים שייצרו לפי מגמות הביקוש של הלקוחות, כפי שהסוחר המקצועי מצליח לזהות. כך נוצר מקצוע "הסוחר", המזהה את הביקושים והמגדיר ליצרים מה כדאי להם לייצר, תפקיד מפתח בעולם המודרני.
במקרא מוזכר לראשונה המושג מטבע עובר לסוחר, כאשר אברהם אבינו קונה מעברון החיטי את מערת המכפלה ומשלם לו ארבע מאות שקל, עובר לסוחר. דהיינו, עיסקות עושים עם כסף, המוכר בתור העובר בין הסוחרים, הוא אמצעי התשלום.
סוגי הסוחרים[]
מבחינים בין שני סוגי סוחרים:
- הסוחר הסיטונאי, היוצר את הקשר בין היצרן לבין ה"סוחר הקמעוני". יש סיטונאים, שרק יוצרים את הקשר, מבלי שהסחורה תעבור לאחזקתם. הם רק מתווכים בין היצרן לסוחר הקמעוני ומפנים את הסוחר הקמעוני למקומות האחסון של הסחורה אצל היצרן. דוגמא בולטת ל"סיטונאי" הוא מחסן למכירת ירקות בשוק הסיטונאי או מחסן למוצרי מזון בשוק הסיטונאי, כמו השוק הקיים בתל אביב באזור ררוב לוינסקי. בכל עיר קיים ריכןז של חנויות סיטונאיות באזור נתון.
- הסוחר הקימעוני, המקשר בין היצרן, באמצעות ה"סיטונאי" לבין ציבור הצרכנים. דוגמא בולטת ל"קימעוני" היא של חנות המכולת או חנות הירקות השכונתית.
תפקיד הסוחר בפיתוח הכלכלי[]
לסוחרים ולמסחר היה תפקיד חשוב בהתפתחות הכלכלה המודרנית ורווחת תושביה. מגמה זו מתחילה כבר בתקופת התנחלות היוונים ביוון הגדולה והפיניקים באגן הים התיכון ואפילו היהודים באלכסנדריה שבמצרים. הסוחרים גילו מקורות למחצבים ולמוצרים מכל הסוגים ואפילו לבני אדם, שנמכרו בתור עבדים. הסוחרים הביאו את סחורתם למרכזי הערים החשובות בעולם של אז, בעיקר ברומא. משם השיגו סחורות אחרות וחזרו לארצות מהם הביאו את המוצרים.
לקראת סיום העידן הרומאי התרחב המסחר העולמי למזרח והתרכז בסחר בבשמים: סחורה שאין לה משקל רב, נשמרת לטווח ארוך ונדירה, כלומר מחירה גבוה יחסי - מוצר אידאלי לסוחר. בתחילה היו אלה הנבטים שעסקו בסחר הבשמים בהמשך הצטרפו אליהם בני עמים אחרים. בימי הביניים גילו סוחרים, כמו מרקו פולו ארצות חדשות, בעיקר במזרח הרחוק והגיעו עד הודו וסין. מארצות רחוקות אלה הביאו מוצרים חדשים, אבנים יקרות, סוגי בדים וכמובן בשמים.
עם גילוי ה"עולם החדש" בשנת 1492, אשר הגיעו אליו בשל הרצון למצוא דרך חדשה לשוק הבילאומי הרחב ב"הודו", הסחר הבינלאומי קיבל תנופה, אשר תוצאותיו מורגשות עד היום. בכל מקרה תפקידו של הסוחר בסיטונאי היום נשאר כמו בעבר, יצירת הקשר בין היצרן בארצו ובארצות אחרות לבין הסוחר הקימעוני. במעמדם של הסוחרים הסיטונאים כמעט ולא חל פיחות במשך השנים.
אשר למסחר הקימעוני הוא סובל מפגיעה בעידן האחרון. הקמתן של רשתות השיווק דוחקות אותו מהשוק. עם זאת באזורים מסויימים ובמקצועות אחדים נשמר איתן מעמדו של הסוחר הקימעוני.
ראו גם[]
- מכירה
- סחר
- שיווק
- קפיטליזם