עמיתים לטיולים' סובב יצהר: מעיינות בשפע ובור הציפורים המשגע
הטיול למיטיבי לכת - בינוני !
יתקיים בע"ה ביום שישי ערש"ק פרשת משפטים, ל' שבט תשפ"א (12.2.21)
בשעות 07:45-13:45
בהדרכת - נועם בלויגרונד 050-8759-876
סיפור הדרך:
נתחיל את הצעידה מהמינימרקט של יצהר לכיוון היקב של יצהר וח'רבת חלס (מצודה שומרונית מתקופת חתימת התלמוד) הקרובה אליו , [ יהיה אפשר לרכוש יין, ולאסוף בסוף המסלול ].
לאחר מכן נעלה לתצפית יפהיפיה בחירבת' שייח' סלמן אל-פרסי ונשמע את סיפורו של השיח' עליו נקראת הגבעה.
משם נתחיל לרדת דרך השכונות המזרחיות של יצהר עד ל ביר עותמאן -, מעיין משה מעיין ניקבה עם בריכה יפה (הנמצאת כרגע בשיפוצים).
נמשיך אל בור הציפורים הבור השני בעומקו בארץ !!! בעומק 100 מ' !!! (זהירות, לא להתקרב לשפת הבור).
נסובב את יצהר מצפון דרך המעיינות עין א-שערה ועין הגן (אל ג'וניינה).
נסיים בדולינה יפהיפיה (בור ענק נוסף שנפער באדמה) ונטפס חזרה (עליה תלולה אך קצרה) אל יצהר.
![Or izhar](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Or_izhar.png "Or izhar.png (1.15 מ"ב)")
![Brcat izhar](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Brcat_izhar.png "Brcat izhar.png (720 ק"ב)")
- ראו גם :יצהר
סיכום הסיור לפי ירון בוצר[]
סיכום מחזור א' אשר התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת משפטים, ל' שבט תשפ"א (12.2.21) הסגר האחרון הביא אותי לסייר במרחק הליכה מביתי, ולאחר שנים רבות של אהבת כל חבלי הארץ גיליתי עשרות פנינות חן שהמתינו לי באזור השרון בו אני דר, וללא צורך ביקיצה מוקדמת כדי להנות מהן. עם צאת הסגר המשיכו 'עמיתים לטיולים' את המחווה ואירגנו טיול סמוך למעוני, ביצהר השוכנת בשומרון הקרוב מתמיד.
לאחר יקיצה מאוחרת כפי שהורגלתי, יצאתי לנסיעה הקצרה אל יצהר דרך גבעות השומרון המוריקות ומרבדי פריחה אשר ביניהם בולטות חלקות ענק תכולות של תורמוסים. משנכנס אדר מרבין בשמחה ואכן המפגש המחודש עם חברי לדרך מול נוף הקדומים של ארץ התנ"ך ממלא את הלב.
לאחר החלפת חוויות אנו מתקבצים סביב עידו מאושר המנהל התפעולי של 'עמיתים לטיולים', הפותח בתודה להמוני העמיתים אשר הגיעו לחוות את אשר ליצהר יש להציע, ולבורא עולם על מזג האוויר הנפלא והראות הנהדרת.
במעבר חד מבטא עידו במילים את הזעזוע שחשנו לפני מספר ימים עת על הר עיבל, שתי רכסים מצפוננו, השחיתו ברברים בני עוולה את מתחם מזבח יהושע. מתחם זה אשר נבנה כנראה על ידי יהושע עצמו, אינו רק מורשת של עמנו, אלא ערש המורשת האנושית אשר בני התרבות כולם צריכים להזדעזע מהשחתתו, וקורא לממשלת ישראל להגן מיד על המקום אשר המתין לנו שלוש וחצי אלפי שנים, לפני שיאבד לעד. האם יוכלו אי פעם ילדינו לסלוח לנו על כי הפקרנו אתר מורשת חשוב ומרשים כל כך לחסדי ברברים חסרי תרבות?!
ועם זאת עד שתתעשת ממשלתנו אנו נמשיך שוב ושוב לחזור לכל חבלי ארצנו כפי שאנו עושים גם היום, לחקור ללמוד ולאהוב אותה.
נועם בלויגרונד מדריכנו מקבל את המיקרופון מעידו, ובברכת חודש טוב והרבה שמחה יוצא לדרך ואנו אחריו אל צפון היישוב.
חירבת חאלס[]
אנו אוהבים את הארץ ברגלינו בירידה חדה, וגם בעליה מאומצת, ומגיעים תוך זמן קצר אל תל קטן בו בולטת פריחה של עריוני צהוב בין שלל רקפות סגולות ושרידי מבנים שהיוו מן מתחם רבוע אי אז.
בעוד אנו מתמוגגים אל מול הנוף המרהיב של רכס הר גריזים, מעיד נועם כי במקצועו הינו שחקן ובעצם מספר סיפורים, והיום יחלוק עימנו את סיפורו של ההר עליו יושבת יצהר והאתרים המרשימים הפזורים סביב היישוב הקסום.
מדריכנו ממשיך במליציות לתאר כי היום נטייל מאיגרא רמה אל בירא עמיקתא, מההר הרם אל בור הציפורים, אשר פעור מטה על צלע ההר לעומק מרשים של יותר ממאה מטרים.
נועם מתאר בחן רב את סיפור האתר בו אנו נמצאים, חירבת חאלס, בה נחשף מתחם רבוע מבוצר ובור מים, ויחד עם עוד שתי חורבות סמוכות, ראס-א-דאר וחירבת עתרוד מתגלה בפנינו מערך שומרוני מבוצר אשר הגן על מרכז הממלכה השומרונית, הר גריזים.
השומרונים אשר היו אויב לעמנו השב לציון מבבל, התעמתו גם מאות שנים אח"כ עם הביזנטים, ובמהלך המאבק בהם הקימו ביצורים רבים בשומרון, אך ללא הועיל שכן לקראת המאה השישית כמעט והוכחדו לגמרי על ידי הביזנטים, מכה ממנה לא התאוששו עד היום.
נועם מצביע אל הכרמים מולנו על צלע ההר ומגלה כי אלו כרמים חדשים אשר אך ניזמרו לפני מספר שבועות, וכי אזור השומרון ידוע באיכות המדהימה של היין והשמן המיוצרים בו, איכות אותה נחווה אישית עוד מספר דקות בביקור ביקב בן-פורת הסמוך אלינו.
אך לפני שנעזוב נוף מרשים זה מפנק אותנו עידו מאושר בתצפית מודרכת אל הר עיבל אשר קצהו המעוטר באנטנות בולט מעל הר גריזים אשר מצפוננו, ובצידו השני הנסתר מעיננו שוכן מזבח יהושע. מימין היישוב המשגשג הר ברכה, ועל שלוחה סמוכה אליו השכונה החדשה אשר נחנכה בו, גבעת סנה יעקב.
ממזרח לנו רכס הגדעונים ומצפה שלושת הימים אשר בימים בהם הראות מושלמת ניתן לראות ממנו את ים המלח, הכנרת ואת הים התיכון, ומאחוריו נמוג באובך ניתן להבחין צללית מג'בל הטמון.
מתחתינו ציר גלעד המנציח את שמו של גלעד זר, קב"ט המועצה האזורית שומרון שנרצח בידי מחבלים בני עוולה על ציר זה, ומולנו המצוק המרשים של עראק בורין.
יקב בן פורת[]
אנו עולים אל יקב בן-פורת כאשר מספר מילדי יצהר מלווים אותנו באופניהם, ומתקבלים בחיוך רחב מאוד ושולחן עמוס יינות משובחים על ידי יוסף בן-שטרית, בנו של בעל היקב אריאל.
יוסף מספר כי לפני 22 שנה נטע אביו כרם בן עשרה דונמים על מורדות ההר הטוב הזה, ולאחר חמש שנים הפיק את היין הראשון. היום היקב מעבד את תנובתם של יותר ממאה ועשרים דונמים.
אביו אשר היה אברך בישיבת קבר יוסף קרא ליקב בן-פורת על שמו של יוסף, וכאן מיוצרים ממספר זני ענבים מגוון סוגי יין שונים אשר שמותיהם מאזכרים פסוקים מהתנ"ך, ואנו מוזמנים כמובן לטעום ולהתרשם.
היין המשובח נלגם מהר, והספקתי לטעום מעט מיין בשם 'יסוד' הנותן עקיצה קלה ומלאת ארומה של התרוממות רוח המכילה בתוכה את קיסמה של ארץ התנ"ך. לפני שאנו ממשיכים הלאה אני (ועוד רבים) קונה בקבוק לשבת, ומבקש ממארחנו הנדיב לשמור לי אותו לאיסוף עם תום הטיול.
שיח' סלמאן אל פרסי[]
התרוממות הרוח סוחפת אותנו אל הנקודה הגבוהה ביצהר, שם ניצבת חורבת סלמאן אל פרסי.
האתר הינו מבנה רבוע הבנוי מאבנים מסותתות, אשר הטיח שכיסה אותו נשחק בשיני הזמן והותיר מבנה אפרפר.
במבנה חדר אליו מובילה דלת נוחה מצידו הצפוני, ומגלה מרחב אשר בו קבוע מחרב (גומחת תפילה מוסלמית) בצידו הדרומי, ועוד פתח קשתי מתפורר בצידו המזרחי.
מתחת למבנה מרתף אליו ניתן להגיע בזחילה דרך פתח נוח יחסית, ובו חדר קטן בו כצפוי קבוע מחרב נוסף.
בצדו החיצוני של המבנה מדרגות לא בטיחותיות בעליל המאפשרות לאמיצים לעלות אל הכיפה האפורה אשר שמוטה על ראש המבנה.
בעוד אנו חוקרים את המקום חולק עימנו נועם את סיפורו של אל פרסי, אשר כשמו הגיע מפרס, והיה אחד הראשונים אשר חבר אל מוחמד והאמונה החדשה אשר הביא, ואף שימש כספר האישי שלו.
הוא נחשב בעל קדושה באסלאם הסוני, וגם באסלאם השיעי אשר מציינים כי נשאר עם משפחת מוחמד ועם עלי ממנו יצא הזרם השיעי.
אזור זה כמובן עשיר במורשת יהודית, והארכיאולוג ד"ר אהרון טבגר מזהה כאן את גבולה של רצועה משולשת ייחודית של נחלת אפרים אשר היתה בתוך נחלת מנשה, וכמו כן מזהה ביצהר את צלמון המקראית ואולי מכאן הגיע השם סלמאן הדומה לו בצליל. בנוסף טבגר מעלה רעיון יפה שצלמון שפירושו חשיכה הופך ליצהר שהיא אור. למטה בעמק שוכן יישוב ערבי בשם עס'ירה אל קבלייה שפירושו דרום אזור אצירת השמן, המתכתב עם שם היישוב יצהר גם בצליל, וגם במשמעות, שכן יצהר הינו כמובן שמן הזית.
מכאן פתוח היטב הנוף לכיוון צפון וניתן להבחין בקלות ביישובים: יקיר קרני שומרון, וביום עם ראות מושלמת אף את הים התיכון.
מעיין משה[]
אנו יורדים מהפסגה אך הנוף משתבח עת אנו פוסעים במדרון המערבי של ההר בין הבתים הצנועים של יצהר, המתמזגים עם הטבע סביב, ורבים עוצרים לצלם כלניות ותורמוסים הגדלים בין חצרות הבתים.
דרכנו חולפת על פני מעיין קטן הנקווה דרך צינור אל בריכה עגולה ענקית בקוטר של 7 מטרים, אליה יורד למרבה הנוחות גרם מדרגות מעוגלות. מימיה משקפים את השמיים המשווים לפני הבריכה גוון תכול ייחודי ומלא חן. נועם מגלה כי מעיין זה הוכשר על ידי תושבי יצהר לרווחת המבקרים, ומנציח את שמו של משה סקאלי תושב היישוב.
בור הציפורים[]
דרכנו יוצאת מהשטח הבנוי אל הטרסות הירוקות העצומות של צפון ההר ואל בין מרבדי כלניות המתכתבים עם שלל כתמות צהובות וחינניות הבונות יצירת מופת המרפדת את הוד הקדומים של האזור.
הכלניות פורסות לפנינו שטיח אדום המוביל במורד ההר, אל ירידה תלולה המרובדת בבוץ חלקלק, אך נפשות טובות קיבעו מדרגות בדרך לעזרת המתקשים, והמתקשים במיוחד כמובן תמיד יכולים לגלוש על הישבן ולהנות מהפריחה מגובהם של הפרחים עצמם.
כמו שהבטיח נועם, לבסוף אנו מגיעים לבורה עמיקתא, בור הציפורים הפעור באחת מטראסות הענק כאשר מצידו המזרחי מתרוממת טראסה נוספת, ומצידו המערבי מדרגת סלע קטנה המהווה גדר ביטחון לעת מצוא לחפצים להציץ אל תוך הבור.
הבור עצמו פוער מנהרה בקוטר של כ8 מטרים הצונחת מטה אל עלטה סמיכה, ומדריכנו מגלה כי עומק הבור הינו מאה מטרים, וכי מקננים בו קאקים המוצאים בבור הלא נגיש מקום מפלט לגדל בו את צאצאיהם בבטחון מפני חיות טרף.
למרות שניתן לשמוע מבין העלטה ציוץ ציפורים, נועם מגלה כי צפרים נוהגים לפקוד את המקום בעיקר בשעת בין הערביים כדי לחזות בחזרתם המרשימה של הקאקים אל הבור לאחר יום של חיפוש מזון.
נועם קורא יחד עימנו מול הבור את שירו המבדח של מאיר אריאל 'שיר ממחלק מוסר' על חואן המקסיקני שנפל לתהום וחברו חוזה אשר משך אותו למעלה (וכמעט אפילו הצליח), ומעלה חיוכים פורימיים רבים על פני העמיתים.
נועם מתגלה לא רק כמספר סיפורים מוצלח, אלא גם כגיאולוג לא רע, ואנו למדים כי טראסות הענק בהן ירדנו, ואשר מאפיינות את נוף מדרונות ההר הינן טבעיות ונוצרו כתוצאה משחיקה של סלע קירטון שרובד בצורת מדרגות, ובעצם נחשפות כאן במדרגות הטרסה שכבות הסלע אחת לאחר השניה.
מתחת לקרקע מרובד סלע דולומיט (סוג גיר), אשר מי גשם שהמסו בתוכם פחמן דו חמצני מהאטמוספרה ליצירת חומצה פחמתית חלשה, מחלחלים דרך סדקים בתוכו וממיסים את הדולומיט ליצירת חללים תת קרקעיים.
לעיתים ההמסה יוצרת בור בעומק הקרקע הקורס בפתאומיות ויוצר בולען, כפי שקרה בבור הציפורים.
בגאולוגיה נקרא בור כזה אשר עומקו גדול מרוחבו 'הוטה' ואילו בור אשר רוחבו גדול מעומקו נקרא 'דולינה', ובהמשך סיורנו נראה אחת כזאת.
ובלי סיפור-עם לא נצא ידי חובתנו כמובן. הערבים מספרים כי איכר היה נוהג לחרוש את הטרסה אשר מעל לבור במשך שנים רבות בלי שידע כי הוא חורש בקרקע בעומק עשרות סנטימטרים בלבד, לאחר רעידת האדמה של 1926 האיכר לא שב אל ביתו וחיפושים נמרצים העלו כי נפל אל מותו בבור שפתאום נחשף, ולכן הם קוראים לבור: בור אל חוספי - הבור שנחשף.
עין השער, עין הגן וכמה חיפושיות[]
הגיע העת לחזור לאיגרא רמה, ואנו ממשיכים בין מרבדי הפריחה הצבעוניים ועולים לאורך הקשת על המדרון הצפוני בואכה מעיין שכבה קטן הנקרא עין השער.
מעיין זה נקווה לבריכה רבועה יפה בגודל של 2 על 3 מטרים הצופה אל הר גריזים, ומקבלת מימיה מניקבה ארוכה היוצאת מצלע ההר.
ליד המעיין ניתן לאתר שרידי מבנים רבים ואף פיר המוביל מטה אל הניקבה אשר חלקה קרס, וכמובן מספר עמיתים יורד באומץ לחקור את מעבה הניקבה בעוד השאר נחים ומשתעשעים במי המעיין.
אנו ממשיכים בעליה וחולפים על פני גת עתיקה שנחצבה אל סלעי הגיר ומזכירה כי יין איכותי ממתין לנו ביקב בן-פורת, ומדרבנת את צעדינו במעלה ההר אל מעיין נוסף בשם עין הגן.
מעיין זה כמו קודמו בוקע מצלע ההר אל ניקבה המובילה את מימיו לבריכה קטנטנה המתאימה לשכשוך רגליים לשמחת הזאטוטים.
בעוד אנו נופשים מקבל את המיקרופון עמיתנו ד"ר לייבלה פרידמן, אוצר אוסף החיפושיות הלאומי במוזיאון הטבע החדש באוני' ת"א, ומרצה בחסד, ומעשיר את ידיעותינו בשגרת יומם של חלק מהחרקים אשר מצא בסיור זה.
ראשית מוציא לייבלה צנצנת פלסטיק שקופה ממנה מטפסת חיפושית שחורה גדולה אל שרוול ביגדו ומאזינה אף היא להדרכה.
חיפושית זו נקראת רפואנית ובארץ חיים כתריסר מינים. בבטנה הנפוחה ממתינות אלפי ביצים אשר אותם תטיל בסביבת פרחים. מביצים אלו יבקעו זחלים תלת ציפורניים (לזחלים רגילים שתי ציפורניים) אשר יעלו אל הפרח וימתינו לדבורה מהזן דבורה שעירה.
דבורה זו בונה את ביתה במחילות תת קרקעיות בהן היא אוגרת צוף ודבש לצאצאיה, והזחלים אשר הצליחו להאחז בציפורניהם בדבורה יגיעו אל מחילתה, יהנו מדבש איכותי, ויגדלו להיות חיפושית.
חיפושית זו מכילה בנוזל הגוף שלה חומר בשם 'קנטרידין' המרחיב כלי דם ובזמני קדם שימש לרפואה, בין השאר לחוסר אונות של גברים ולכן החיפושית נקראה רפואנית.
חיפושית זו בולטת בצבעה השחור המבריק שהינו צבע אזהרה, וציפור אשר לא הבינה את האזהרה והתקרבה מקבלת אזהרה נוספת בדמות חומר צהוב המופרש על ידי החיפושית, חומר אשר גורם לכוויות וגירוי, וללמידה מהירה מצד הציפורים שלא כדאי לאכול חיפושיות אלו.
משום מה חיפושית ההדגמה נעלמה... ולייבלה שולף צנצנת נוספת ובה יצור עדין בצבע חום בעל פסים שחורים שמסתבר כי הוא תיקן בשם תיקן חול.
תיקן זה כאשר הוא במצוקה (כמו עכשיו למול הצופים הרבים המתכנסים סביבו) מכניס ראשו מתחת לחזה ויוצר מן מבצר קטן. חרק זה חי בטבע ואינו פוקד את בתינו, אלא אם הזכר המכונף עף בטעות דרך החלון.
הנקבה מטילה ביציה בתוך תיק הנראה כמו ארנק קטן ומחזיקה אותו בצמוד לגוף עד שהיא מאתרת מקום מסתור בו היא מדביקה את התיק, ולאחר זמן מה בוקעים ממנו תיקנונים זעירים.
לסיום מציג לייבלה בפנינו את כלי העבודה שלו, צנצנת זכוכית אשר מצידה האחד צינור עם משאבת אוויר ידנית (פומפה) ומצידו השני צינור פתוח. מכשיר זה מאפשר לו לשאוב חרקים את תוך הצנצנת על ידי הפעלת תת-לחץ מכיוון המשאבה וכך ללכוד אותם בלי שיפגעו.
הדולינה וצבעי הפרחים[]
לאחר שהתרשמנו מעולמם המופלא של החרקים, מזכיר נועם כי הוא איש 'המילה', והבטחות יש לקיים.
ואכן הליכה קצרה מובילה אל הדולינה הענקית הפעורה בצלע ההר, וניתן לראות בקלות כיצד קרסה צלע הההר ליצירתה.
סבא-עמית מודה לגדוד 12 של גולני אשר ליווה אותנו במהלך הסיור וגם במהלך סיור ההכנה, ומזמין את נווה כסלו, מפקד הכח שמסתבר כי הוא אוחז גם בסיף וגם בעט, ומתגלה כבוטנאי מחונן כמו הסבא שלו הפרופ' מרדכי כסלו.
נווה פותח באומרו כי אנו במעבר בין החורף לאביב וניתן לראות סביבנו פריחה לבנה של חינניות חורפיות, וכלניות לצד צהוב אביבי של כתמות, ועוד מעט נחזה בגל צהוב של המצליבים.
הפריחה האדומה נדירה יחסית ושמורה בעיקר לפרחים המואבקים על ידי ציפורים כמו הרנוג השיטים (צומח בנגב) המואבק על ידי ציפור בשם צופית.
את הכלניות האדומות מאביקות חיפושיות ממשפחת הזיבליתיים, אך מחקרים גילו שלא הצבע האדום מושך חיפושיות אלו אלא הניגוד בין צבע עלי הכותרת למרכז הפרח.
משפחת הזיפניים פורחת בכחול נדיר, ומושכת אף היא דבורים. צמחים אלו נקראים זיפניים שכן הם מגינים על עצמם באמצעות זיפים כתחליף לקוצים, ובסיור זה ראינו פריחה כחולה יפה של לשון הפר.
לקראת סיום, עולם החי המופלא מכין לנו עוד הפתעה, וצבי אשר ככל הנראה נבהל מהמוני העמיתים מתפרץ במרוצה בינות למטיילים ואף מעל ילדי משפ' מאושר ונעלם תוך שניות בינות לפרחים הרבים, ומזכיר לנו כי תם הטיול וגם לנו אצה הדרך אל ביתנו.
תודות:[]
לנועם בלויגרונד על הדרכה מלאת חן, ידע ואהבת הארץ,
לעמית אררט המוביל אותנו בין צפונות הארץ הטובה,
לעידו מאושר על תיפעול סיור מושקע ותצפיות נוף מלאות תוכן,
ללייבלה פרידמן על הצצה אל עולמם המופלא של החרקים,
לנווה כסלו על גיוון הידע על צבעי הפרחים השונים,
ליקב בן-פורת על האירוח הנדיב,
ולעמיתים הצובעים את הסיורים הרבים בשלל גווני הציונות.
בעמיתות,
ירון בוצר botzeryaron@gmail.com
סרטים מבוססי על המצגות[]
אלבומי תמונות באדיבות: