נפתלי בן יעקב הוא הבן השמיני של יעקב אבינו, הבן השני של בִּלְהָה שִׁפְחַת רחל אימנו.
יעקב אבינו מברך את נפתלי:"נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר" (ספר בראשית,מ"ט,כ"א). רש"י מבאר אילה שלוחה - "זו בקעת גינוסר שהיא קלה לבשל פירותיה כאילה זו שהיא קלה לרוץ" פרוש נוסף:"על מלחמת סיסרא נתנבא [1] ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי וגו', והלכו שם בזריזות, וכן נאמר שם לשון שלוח [2] בעמק שלח ברגליו: הנותן אמרי שפר - על ידם שרו דבורה וברק שירה.".
משה רבינו מברך אותו בשפע, כפי שמובא במקרא:"וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה [3]
לפי המסורת הוא נולד בה' תשרי, בשנת ב' קצ"ח (2,195) לבריאת העולם, בשנה עשירית לשהות יעקב אבינו בחרן. הוא חי מאה שלושים ושלוש שנה [4]
מקורו של השם[]
רחל אימנו, אשר שפחתה ילדה את נפתלי, בחרה את שמו, וכך מובא במקרא:"נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם-אֲחֹתִי גַּם-יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי"( שם, ל',ח')
רש"י מתיחס לעובדה כי עתה יש לרחל כבר שני צאצאים משפחתה ומפרש את ד"ה נפתולי אלוהים - לפי מנחם בן סרוק אשר פירשו [5]: "צמיד פתיל, חבורים, מאת המקום נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים. "רש"י" עצמו מבאר את השם:" ואני מפרשו לשון [6] עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שווה לאחותי".
ואונקלוס תרגם: "לשון תפילה" ומסביר רש"י :"כמו נפתולי אלוהים, נתפללתי בקשות החביבות לפניו, נתקבלתי ונעתרתי כאחותי- נפתלתי - נתקבלה תפלתי."
אף רבי עובדיה ספורנו מתיחס למושג "צמד" וכותב על ד"ה נַפְתּוּלֵי אֱלהִים נִפְתַּלְתִּי -" מִלָּשׁון "צָמִיד פָּתִיל" [7], חִבּוּרִים אֱלהִיִּים וְשֶׁל קְדֻשָּׁה הִתְחַבַּרְתִּי לְבַעֲלִי".
ספורנו מחשב גם את סכום ההריונות של האמהות ומגיע למסקנה כי מועד ההריון של נפתלי קדם למועד בנה האחרון של לאה. וכך הוא מחשב:"עִם אֲחתִי. וְזֶה עָשִׂיתִי יַחְדָּו עִם אֲחותִי שֶׁהִכְנַסְנוּ אֶת צָרותֵינוּ לְבֵיתֵנוּ יַחְדָּו לְהַעֲמִיד שְׁבָטִים. כִּי אָמְנָם הִכְנִיסָה לֵאָה אֶת זִלְפָּה לְיַעֲקב בְּהֶכְרֵחַ קדֶם שֶׁיִּוָּלֵד נַפְתָּלִי, כִּי בְּשֶׁבַע שָׁנִים נולְדוּ ח' שְׁבָטִים, ו' בְּנֵי לֵאָה וּב' בְּנֵי זִלְפָּה, וּכְשֶׁנַּחְשׁב ט' חֳדָשִׁים לְכָל עִבּוּר, הֵם ע"ב חֳדָשִׁים, שֶׁהֵם ו' שָׁנִים מִלְּבַד ט' חֳדָשִׁים עִבּוּר דָּן שֶׁקָּדְמוּ לְכָל עִבּוּרֵי הַשְּׁמונָה שְׁבָטִים. וּמִכָּל זֶה יִתְחַיֵּב שֶׁמָּסְרָה לֵאָה אֶת זִלְפָּה לְיַעֲקב קדֶם לֵידַת נַפְתָּלִי, כִּי בְּאפֶן אַחֵר לא יַסְפִּיק זְמַן הַז' שָׁנִים לְעִבּוּרֵי כֻּלָּם, אִם לא נאמַר שֶׁנּולְדוּ כֻּלָּם לְז' חֳדָשִׁים, וְשֶׁתֵּכֶף שֶׁיָּלְדוּ נִתְעַבְּרוּ, וְלא שָׁמְרוּ שׁוּם טֻמְאַת לֵידָה"
סמלו של השבט[]
נפתלי היה מְפֻתָּח על שְׁבוֹ [8] בחשן משפט. רבינו בחיי קורא אותה טוּרְקִיזָ"א. הפרשים מתמידים לנשאה. וכן תרגומו: טַרְקִיָּא (יוד דגושה).
סגולת האבן הזאת שהיא מושכת האדם על הרכב ומצלחת אותו בענין הרכיבה כל ימיו. לפי-כך נקראת שבו, לשון חיבור, לפי הכתוב:"נפתולי אלוקים נפתלתי".
נחלת השבט[]
נחלת שבט נפתלי או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח ארץ ישראל. הנחלה עלתה בגורל השישי לאחר נחלת שבט יהודה ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע מהגבול הצפוני של ארץ ישראל - קו חצביה - צידון לאורך נהר הליטני[9] עד לנחל יששכר בדרום, במזרח היא תוחמת עם נהר הירדן, ימת החולה וים כנרת ובמזרח עם נחלת שבט אשר ונחלת שבט זבולון. סביבת הר תבור היא נקודת המפגש לשלושת השבטים.
הערות שוליים[]