נפלאות התבונה

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
הספר נפלאות התבונה (באנגלית: A Beautiful Mind) הוא ביוגרפיה של המתמטיקאי ג'ון נאש, חתן פרס נובל לכלכלה שבמשך מרבית שנות חייו סבל מסכיזופרניה. הספר זכה להצלחה רבה, ובהמשך יצא לאקרנים סרט קולנוע מצליח המבוסס על הספר, בכיכובו של ראסל קרואו ובבימויו של רון הווארד.

הדירוג של IMBd: Ratings: 8.2/10 from 417,091 users Metascore: 72/100 Reviews: 1,135 user | 201 critic | 33 from Metacritic.com

הספר "נפלאות התבונה"

שתי עטיפות הספר: מימין המהדורה הראשונה בעברית, ובה דמותו של ג'ון נאש; משמאל מהדורה שיצאה לאור לאחר הצלחת הסרט, ובה תמונתו של ראסל קרואו

הספר "נפלאות התבונה" הוא ביוגרפיה מפורטת של ג'ון נאש, המתארת את חייו הפרטיים והמקצועיים. את הספר כתבה העיתונאית סילביה נסאר. ב-13 בנובמבר 1994, בעקבות הענקתפרס נובל לכלכלה לנאש, פרסמה נסאר כתבה ארוכה ומרגשת על נאש בעיתון ניו יורק טיימס, שם עבדה ככתבת כלכלית. בעקבות הכתבה, שכותרתה תבנית:מונחון, יצאה נסאר לעבודת מחקר מאומצת שנמשכה יותר משנתיים והניבה את הספר "נפלאות התבונה". הספר יצא לאור בארצות הברית בשנת 1998 והפך עד מהרה לרב מכר. מהדורתו העברית יצאה לאור בשנת 2002 בתרגומו של ירון בן עמי.

הסרט "נפלאות התבונה"

ב-2001 יצא לאקרנים הסרט "נפלאות התבונה" בבימויו של רון הווארד, שהוא עיבוד הוליוודי לסיפור חייו של נאש. הסרט זכה ב-4 פרסי אוסקר ב-2002 וכן בשני פרסי גלובוס הזהב.

הסרט איננו סרט תיעודי. בשונה מהספר, הוא אינו מתאר בדיוק את קורות חייו של נאש, ונעשו שינויים מסוימים בתיאור העלילה. לדוגמה, הסימפטומים הראשונים של מחלת הסכיזופרניה התגלו בנאש רק בגיל שלושים ולא עשר שנים קודם לכן, כפי שמציג הסרט. בהתאם לכך, את העבודה שזיכתה אותו, בסופו של דבר, בפרס נובל, עשה נאש הרבה לפני התפרצות המחלה ולא בעת שהיה חולה. גם לגבי נאמנותה של אשתו אליו לאחר התפרצות המחלה, יש הבדלים בולטים בין הספר והסרט.

עלילת הסרט

תמונה בסרט: חבורת סטודנטים בפאב דנה כיצד לכבוש את לבה של היפה שבסטודנטוית. סטודנט: היזכרו בשיעור על אדם סמית', אבי הכלכלה המודרנית. חבורת הסטודנטים במקהלה: "בתחרות, שאיפת היחיד משרתת את טובת הכלל". סטודנט: כל אחד לעצמו, רבותיי. אלה שייכשלו, יישארו עם החברות שלה. נאש: אדם סמית' זקוק למקצה שיפורים. אם כולנו נלך על הבלונדינית, נחסום אחד את השני, אף אחד מאיתנו לא ישיג אותה. ואז נלך על חברותיה, אבל כולן יתעלמו מאיתנו, כי אף אחת לא אוהבת להיות מספר שתיים. ובכן, מה יקרה אם אף אחד לא ילך על הבלונדינית? לא נחסום אחד את השני, ולא נעליב את הבנות האחרות. זאת הדרך היחידה בה כולנו נזכה בזיון. [...] נאש: אדם סמית' אמר: "התוצאה הטובה ביותר מושגת כאשר כל אחד בקבוצה עושה מה שטוב לו". לא מדויק, מפני שהתוצאה הטובה ביותר תושג כאשר כל אחד בקבוצה יעשה את הטוב ביותר עבורו ועבור הקבוצה. אדם סמית' טעה!.

בשנת 1947, ג'ון נאש מגיע לאוניברסיטת פרינסטון. יחד עם מרטין הנסן, הוא מקבל את המלגה היוקרתית של קרנגי במתמטיקה. בקבלת הפנים הוא פוגש קבוצה של מועמדים אחרים במתמטיקה ומדעים, ריצ'רד סול, לינדה ובנדר. הוא גם פוגש את השותף שלו, צ'ארלס הרמן וסטודנטית לספרות. נאש נתון תחת לחץ כדי לפרסם עבודה, אך הוא מסרב עד שימצא רעיון מקורי. ההשראה שלו מגיע כאשר הוא וחבריו דנים איך לגשת לקבוצת נשים בבר. חבר אחד בקבוצה אומר "כל אדם לעצמו", אך נאש טוען כי בגישה שיתופית תוביל יותר סיכויי ההצלחה. זה מוביל את נאש לרעיון עליו הוא עושה את העבודה אותה הוא מפרסם. בזכות זה הוא מקבל עבודה ב- MIT ובוחר בסול ובנדר להצטרף אליו.  

כמה שנים מאוחר יותר, נאש מוזמן אל הפנטגון כדי לפצח תקשורת מוצפנת של האויב. נאש מסוגל לפענח את הקוד בעזרת המוח בלבד, למרבה התדהמה של מפצחי הקודים האחרים. הוא מחשיב עבודתו הרגילה ב-MIT כלא מעניינת ולא תואמת את כישוריו, בעקבות זאת הוא מסכים לקבל משימות חדשות על ידי מפקח מסתורי, וויליאם פרצ'ר אשר עובד במחלקת ההגנה של ארצות הברית, לחפש דפוסים במגזינים ועיתונים על מנת לסכל מזימה של הצבא הסובייטי. נאש הופך יותר ויותר אובססיבי לגבי החיפוש אחר תבניות אלה, כאשר הוא מאמין שעוקבים אחריו כאשר הוא מספק את התוצאות לתיבת דואר סודית.  

בינתיים סטודנטית, אלישיה לארד, מזמינה אותו לארוחת ערב, והשניים מתאהבים. בביקור חוזר לפרינסטון, נאש נתקל בצ'ארלס ופוגש את האחיינית הצעירה של צ'ארלס, מרסי, שאותו הוא מעריץ. בעידודו של צ'ארלס הוא מציע לאלישיה נישואים, הם מתחתנים. נאש מתחיל לחשוש לחייו לאחר שראה קרב יריות בין פרצ'ר לסוכני ברית המועצות, אך פרצ'ר סוחט אותו להישאר במשימתו ולהמשיך לפענח צפנים בשבילו. תוך נשיאת נאום באוניברסיטת הרווארד, נאש מנסה להימלט ממה שנראה כסוכנים זרים, בראשות ד"ר רוזן. בניסיון להימלט, נאש מקבל בכפייה תרופות הרגעה ונשלח למתקן פסיכיאטרי, כאשר הוא מאמין כי המתקן מנוהל על ידי הסובייטים. ד"ר רוזן אומר לאלישיה שלנאש יש סכיזופרניה, צ'ארלס, מרסי ופארצ'ר קיימים רק בדמיון שלו. אלישיה חוקרת, ולבסוף היא סוף סוף מתעמת עם נאש בעזרת כך שהיא מציגה לו את המסמכים שהוא העביר לתיבת הדואר סודי ושהם לא נפתחו. נאש קורס ומקבל טיפול בהלם אינסולין, כאשר הוא שוחרר לבסוף.  

מתוסכל מתופעות הלוואי של התרופות האנטי פסיכוטיות שהוא לוקח, הוא מפסיק לקחת אותן בסתר. פעולה זו גורמת לנסיגה והוא פוגש את פרצ'ר שוב. לאחר תקרית בה נאש מסכן את בנו הרך ולאחר שהטיח בטעות את אלישיה והתינוק לקרקע (בחושבו שהוא עוצר את פרצ'ר מלהרוג אותה), בורחת אלישיה מהבית בפחד עם הילד שלהם. נאש נעמד בחזית המכונית שלה כדי למנוע ממנה לעזוב. הוא אומר לאלישיה, "היא לעולם לא מתבגרת", בהתייחסו למרסי, אשר למרות ששנים חלפו מאז המפגש הראשון שלהם, נשארה ילדה קטנה בדיוק באותו גיל. עם זאת, הוא סוף סוף מקבל כי הם חלק ההזיות שלו. כנגד העצה של ד"ר רוזן, נאש מחליט לא להפעיל מחדש את התרופות, תוך כדי האמונה כי הוא יכול להתמודד עם הסימפטומים שלו בדרך אחרת. אלישיה מחליטה להישאר ולתמוך בו בזאת.  

נאש ניגש אל חבר ותיק, יריב, מרטין הנסן, שהוא עכשיו ראש המחלקה למתמטיקה פרינסטון, אשר מעניק לו הרשאה לעבוד בספריה ולבצע ביקורת על השיעורים. במשך הזמן, ככל שנאש מתבגר, הוא לומד להתעלם ההזיות שלו ומרוויח את הזכות ללמד שוב. בשנת 1994, נאש מכובד על ידי פרופסורים ועמיתים שלו על ההישג שלו במתמטיקה, הוא זוכה בפרס נובל בכלכלה על עבודתו המהפכנית בתורת המשחקים. הסרט מסתיים כאשר נאש ואלישיה עוזבים את האולם בסטוקהולם; נאש רואה את צ'ארלס, מרסי ופרצ'ר עומדים זה לצד זה ומתבוננים בו, אך הוא מתעלם מהם.  

לקריאה נוספת

• אריאל רובינשטיין, A Beautiful Mind, ביקורת (בעברית) על הספר בגרסתו המקורית

קישורים חיצוניים

• לקריאת הפרולוג והפרק הראשון של הספר ברשת
• "נפלאות התבונה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• שסעת בעין העדשה: על סכיזופרניה בקולנוע, מאמרה של אורית בליצר צור המתייחס לסרט נפלאות התבונה בכתב העת המקוון של האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל"

תבנית:פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר