Family Wiki
Advertisement

נוסח המקרא בימי קדם: בעקבות הנוסח הקדום של התנ"ך עם: פרופ' עמנואל טוב

ספר התנ"ך שרובנו מחזיקים כיום מכיל למעשה רק מסורת טקסטואלית אחת, הוא הענף שנקרא נוסח המסורה. אך למעשה, מצויים נוסחים שונים ומגוונים למקרא: כאלו שנתגלו במגילות מדבר יהודה, בתורה השומרונית, נוסח תרגום השבעים ואף עדי נוסח בספרות חז"ל, השונים מנוסח המסורה. במהלך הסדרה נעיין בנוסח המסורה לצד ענפי נוסח נוספים בניסיון לחדור אל השלבים הראשונים של מסירת נוסח המקרא, ונעמוד על ניסיונות שחזור מודרניים של "נוסח המקורי". הגם שאין באפשרותנו לשחזר במדויק את הנוסח המקורי של המקרא, במהלך הלימוד נוכל להגיע לתובנות מאירות וחשובות הנוגעות לתהליך המסירה של הטקסט המקראי והתהוות נוסח התנ"ך הנמצא בידינו.

עמנואל טוב הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא, האוניברסיטה העברית, ירושלים. חתן פרס ישראל למקרא לשנת 2009. מחקריו מתקדמים בביקורת נוסח המקרא ובתרגומי המקרא ובחקר מגילות מדבר יהודה. מחבר הספר "ביקורת נוסח המקרא" (מוסד ביאליק).

א–ה | כא בשבט – ב באדר א | 23.1–3.2 | 09:00

"ואם איננו כן יש לו סוד והמשכיל ידום"[]

נוסח_המקרא_בימי_קדם-_בעקבות_הנוסח_הקדום_של_התנ"ך_-_שיעור_מס'_1_-_פרופ'_עמנואל_טוב_-_23.1.22

נוסח המקרא בימי קדם- בעקבות הנוסח הקדום של התנ"ך - שיעור מס' 1 - פרופ' עמנואל טוב - 23.1.22

וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃ (בראשית, י"ב,ו)
פרוש אבן עזרא :והכנעני אז בארץ. יתכן שארץ כנען תפשה כנען מיד אחר ואם איננו כן יש לו סוד והמשכיל ידום
מדרש אגדה, בראשית י״ב:ו׳:ג׳ והכנעני אז בארץ. לפי שארץ ישראל נפלה בחלקו של שם, כמו שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (בראשית יד יח). נח החרים בשעה שחלק הקב"ה את הארץ לשלשת בניו, שלא יהא אחד מהם נכנס לתחום חבירו, וז' עממין עברו בארץ ישראל ועברו על החרם, לפיכך צוה הקב"ה כי החרם תחרימו, ובעת שעבר אברהם לא היה עדיין נכנס לשם, אלא הכנעני בלבד, ולפיכך נפלה ארץ ז' עממים לישראל לפי שנפלה כל הארצות לז' עממים בחלקו של שם, וכן הוא אומר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל (דברים לב ח):

ראו הפיסקה בתחילת הפרק:"ואם איננו כן יש לו סוד והמשכיל ידום"

"הרנינו גויים עמו"[]

נוסח_המקרא_בימי_קדם-_בעקבות_הנוסח_הקדום_של_התנ"ך_-_שיעור_מס'_2_-_פרופ'_עמנואל_טוב_-_24.1.22

נוסח המקרא בימי קדם- בעקבות הנוסח הקדום של התנ"ך - שיעור מס' 2 - פרופ' עמנואל טוב - 24.1.22

ועוד נאמר בברייתא: ומי כתבן, מי כתב את כל ספרי המקרא? ומפרטים: משה כתב את ספרו ספר התורה, ופרשת בלעם נבואת בלעם שבתורה, ואת ספר איוב. יהושע כתב את ספרו ושמונה פסוקים אחרונים שבתורה שמדובר בהם על מות משה. שמואל כתב את ספרו וספר שופטים וספר רות. דוד כתב את ספר תהלים על ידי עשרה זקנים, כלומר, שאסף גם דברים של עשרה זקנים חכמים מדורות שונים: על ידי אדם הראשון, על ידי מלכי צדק מלך שלם, ועל ידי אברהם, ועל ידי משה, ועל ידי הימן, ועל ידי ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלשה בני קרח. בירמיה כתב את ספרו וספר מלכים וקינות (איכה). חזקיה וסיעתו כתבו (ראשי תיבות ימש"ק סימן לדבר: שיר השירים ו קהלת. אנשי כנסת הגדולה כתבו (קנד"ג סימן): יחזקאל, ושנים עשר, דניאל, ומגילת אסתר. עזרא כתב את ספרו ויחס (ספרי היחוס) של דברי הימים עד לו (לזמנו).(בבא בתרא י"ד, ב') במסורה כתוב: "הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ" (ל"ב,מ"ג)

שמחו אתם גוים, עם עמו, ויתחזקו בו כל בני האלוהים; כִּי יִנָּקֵם אֶת-דָּם בָּנָיו, וַיִּנָּקֵם, וַיִּגְמֹל צֶדֶק אֶת-אוֹיְבָיו, וַיִּגְמֹל אֶת-שֹנְאוֹ; ויטהר ה' את ארץ עמו. (תרגום השבעים)

צילומי מקורות[]


פסוקים בעייתיים בנוסח המסורה[]

נוסח_המקרא_בימי_קדם-_בעקבות_הנוסח_הקדום_של_התנ"ך_-_שיעור_מס'_3_-_פרופ'_עמנואל_טוב_-_25.1.2021

נוסח המקרא בימי קדם- בעקבות הנוסח הקדום של התנ"ך - שיעור מס' 3 - פרופ' עמנואל טוב - 25.1.2021

הרחבת המידע על נוסח המסורה - הבדלים לעומת מגילות קומרן : כתיב מלא (דוגמאות: דוד - דויד, ירושלם - ירושלים ומארות - מאורות, בלי ניקוד ובלי טעמים. לדעת המרצה, כנראה ?, נוסח המסורה היה בבית המקדש.

הרואים בספרי היחשים הנכתבים בימי הקדמונים יש שהיו קוראים בדל' ויש שהיו קוראים ברי"ש[]

רד"ק בפירוש לפסוק"וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישָׁה כִּתִּ֖ים וְרוֹדָנִֽים" (דברי הימים א',א',7)
ורודנים. כת' ברי"ש ראשונה, ובספר בראשית (י,ד) כת' "ודודנים" בשני דל'. ולפי שהדל"ת והרי"ש קרובים בכתיבתם, והרואים בספרי היחשים הנכתבים בימי הקדמונים יש שהיו קוראים בדל' ויש שהיו קוראים ברי"ש, ונשארו השמות כן בפי בני אדם בדל' וברי"ש, לפיכך נכתב בספר בראשית באחד מן הקריאות ונכתב בספר הזה באחרת, להודיע כי הכל שם אחד, ואם זה קורא בדל' וזה ברי"ש. וכן "רבלתה" (מ"ב כה,ז) ברי"ש ו"דבלתה" (יח' ו,יד) בדל', "דעואל" (במ' א,יד) בדל' "רעואל" (במ' ב,יד) ברי"ש. וכן תשתנה הקריאה בו"ו וביו"ד לפי שהם קרובים בכתיבתם. וכן תשתנה בנחות – באל"ף ובה"א – בתכלית המלה, כמו ב"סבתא" (להלן פס' ט) ו"סבתה" (בר' י,ז), כי האל"ף והה"א אחיות – אותיות הנשימה, ומי שירצה לכתוב אל"ף יכתוב ולכתוב ה"א יכתוב. וזה השימוש באותיות אהו"י הוא גם כן בפעלים ובשמות ובמלים, כמו שבארנו בספר הדקדוק אשר חברנו באר היטב. ואע"פ שיש בשינוי אותיות השמות האלה דרשות, לא ראיתי לכתבם למען לא תארך המלאכה עלי; והעקר הוא מה שכתבתי:

מראי מקומות[]

הסברים אפשריים: 1. פירוש רד"ק לעיל, 2. בכותרת הוחלף שם המלך 3. הושמט המספר הראשון צ.ל. 31 שנה

Tov3001.PNG
Tov301.PNG
Tov302.PNG

מקבילות במקרא: הגיבורים לדוד ושירת דוד[]

יש שני מישורים בלימוד הנוסח הקדום להתורה:

  • הטקסטים עצם כפי שנתגלו במעמקי האדמה.
  • הרובד של הבעת דעה על הטקסטים האלה- הערכה. הגירסה המתאימה תקבע באופן אובייקטיבי.

דוגמאות: עשרת הדברות, עבד עברי, מלאכת המשכן וכובן דברי הימים וספר מלכים (כולל פרק מספר בראשית).אולי מכאן נגיע לתקופה בה נכתב הספר.

4tov1.PNG

רשימת גיבורי דוד[]

נוסח_המקרא_בימי_קדם-_בעקבות_הנוסח_הקדום_של_התנ"ך_-_שיעור_מס'_4_-_פרופ'_עמנואל_טוב_-_26.1.2022

נוסח המקרא בימי קדם- בעקבות הנוסח הקדום של התנ"ך - שיעור מס' 4 - פרופ' עמנואל טוב - 26.1.2022

בשמואל: כתיב חסר; בדברי הימים: כתיב מלא;{{ש}] הבדלים בעלי עניין: "תחכמוני" לעומת "ישבעם"- השם האחרון מוזכר במקום נוסף ואולי המקורי; "העצני" מול "עובר על חניתו"??
לדעת המרצה בשמואל יש שגיאות, אב בעלי מסורה בחרו בו והיה מקודש ולא נטו לערוך בו תיקונים

במסכת "מועד קטן" ט"ד ב' כתוב (עם פירוש שטיינזלץ) -""תחכמני" — אמר רב: אמר לו הקדוש ברוך הוא: הואיל והשפלת עצמך — תהא כמוני, "תחכמוני" — תה(א) כמוני, בחילוף האותיות הגרוניות ח' וה'. וכיצד זה — שאני גוזר גזרה, ואתה בצדקתך מבטלה.
כו"ראש השלישים" — תהא ראש לשלשת אבות, שדוד נמנה בתפילה כראש לאבות. "הוא עדינו העצני" מרמז: כשהוא יושב ועוסק בתורה היה מעדן ("עדינו") עצמו כתולעת זו שהיא רכה, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ ("העצני") ומתחזק.

4tov2.PNG
4tov3.PNG
4tov4.PNG

מילים נרדפות בשתי הגרסאות של אותו מזמור[]

נוסח_המקרא_בימי_קדם-_בעקבות_הנוסח_הקדום_של_התנ"ך_-_שיעור_מס'_5_-_פרופ'_עמנואל_טוב_-_27.1.2022-2

נוסח המקרא בימי קדם- בעקבות הנוסח הקדום של התנ"ך - שיעור מס' 5 - פרופ' עמנואל טוב - 27.1.2022-2

נעסוק במדע "בקורת הטקסט" . המקור: מהדורת עדה בן דוד.
סיפורי התורה עברו בעל-פה. בשלב מסוים הועברו לכתב. כנראה היו מקורות אחדים לאולו טקסט. במקרה שלנו הספרים: שמואל ותהילים. למרצה נראה כי "ספר תהילים" הוא מקורי יותר מאשר "ספר שמואל", אשר כנראה נחתם קודם לא ניתן לערוך תיקונים. מה המקור להבדלים בגירסאות: שגיאות סופרים, שינוי גירסה על-ידי הפייטנים, הבדלים מקוריים בחיבורים, כתיב, לשוניים (הבדלים קטנים) אנו נעסוק בנושא:מילים נרדפות - שכיחות יותר בירת הישועה לדויד.

(מילים נרדפות בשירת הישועה לדויד)
יש מעט הבדלים בין שני הנוסחים, כנראה נגרמו על-ידי המעתיקים. אין שאלה איזה טקסט קדוש יותר. דוגמאות:

  • פסוק 19:"מן השלושה הכי נכבד " לעומת "מן השלושה שנים נכבד" - אולי שיבוש.
  • פסוק 21: "איש מראה" לעומת "איש מידה - המרה מ"ר" ל"ד"

שירת הישועה לדויד[]

4tov5.PNG

פסוק 11: וַיִּרְכַּ֥ב עַל־כְּר֖וּב וַיָּעֹ֑ף  וַיֵּרָ֖א עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃ (שמואל);וַיִּרְכַּ֣ב עַל־כְּ֭רוּב וַיָּעֹ֑ף וַ֝יֵּ֗דֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ (תהילים) - כנראה טעות סופר !

4tov6.PNG
  1. פסוק 13:מִנֹּ֖גַהּ נֶגְדּ֑וֹ בָּעֲר֖וּ גַּחֲלֵי־אֵֽשׁ׃ ;מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ;
  2. פסוק 16: וַיֵּֽרָאוּ֙ אֲפִ֣קֵי יָ֔ם יִגָּל֖וּ מֹסְד֣וֹת תֵּבֵ֑ל  בְּגַעֲרַ֣ת ד' מִנִּשְׁמַ֖ת ר֥וּחַ אַפּֽוֹ; וַיֵּ֤רָא֨וּ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִם וַֽיִּגָּלוּ֮ מוֹסְד֢וֹת תֵּ֫בֵ֥ל מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ ד' מִ֝נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ׃; מ' במקום ב' , כתיב מלא לעומת כתיב חסר
  3. פסוק 29:כִּֽי־אַתָּ֥ה נֵירִ֖י ד' , וַד' יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃ כִּֽי־אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י ד' אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃;
4tov7.PNG

שיר השירים[]

נוסח_המקרא_בימי_קדם-_בעקבות_הנוסח_הקדום_של_התנ"ך_-_שיעור_מס_7_-_פרופ'_עמנואל_טוב

נוסח המקרא בימי קדם- בעקבות הנוסח הקדום של התנ"ך - שיעור מס 7 - פרופ' עמנואל טוב

המגילה של שיר השירים, לדעת המרצה, היא עותק אישי-עממי- הוא פחות טוב מנוסח המסורה. היא אינה גרסה מיוחדת של מחבר - המקביל למסורה, כמו שניתן להעריך במגילות אחרות. היא מכילה שגיאות רבות. להלן דוגמאות:

  • וקל במקום וקול
  • התנאה במקום תאנה
  • בשקשת במקום בקשתי

יש גם השפעה ארמית: "טללים" במקום "צללים"

יש סימנים בצד השמאלי של הטסט שלא ניתן לעמוד על המשמעות כמו: האות ז', האות ע' אותיות יוניות :אקסלון ואמיסון.

חסרים קטעים רבים. ואין הדבר נובע מצנזורה מסויימת: אירוטיקה יש בקטעים שנמחקו וגם בקטעים לא נמחקו

מראי מקומות[]

Sirim1.PNG
Sirim2.PNG
Sirim3.PNG
Sirim4.PNG
Sirim5.PNG

ירמיהו[]

נוסח_המקרא_בימי_קדם-_בעקבות_הנוסח_הקדום_של_התנ"ך_-_שיעור_מס'_6_-_פרופ'_עמנואל_טוב

נוסח המקרא בימי קדם- בעקבות הנוסח הקדום של התנ"ך - שיעור מס' 6 - פרופ' עמנואל טוב

דוגמא: הייחוד של ספר ירמיהו בהוספת קטעים אופטימיים לעומת תרגום השבעים

Tov64.PNG
Tov65.PNG

מראי מקומות[]

Tov61.PNG
Tov62.PNG
Tov63.PNG

ספר ישעיהו[]

נוסח_המקרא_בימי_קדם-_בעקבות_הנוסח_הקדום_של_התנ"ך_-_שיעור_מס'_8_-_פרופ'_עמנואל_טוב

נוסח המקרא בימי קדם- בעקבות הנוסח הקדום של התנ"ך - שיעור מס' 8 - פרופ' עמנואל טוב

כאשר אנו משווים בין מקורות שונים, אנו מבקשים לדעת מה היחס בינהם, למשל: בירמיהו (לעיל) הרושם הוא שהמקורות במעמד שווה למרות שאחד קצר יותר מהשני; לעומת זאת ב"שיר השירים" (לעיל) הרושם של המרצה (יש החולקים עליו) שהמקור ממדבר יהודה נחות יותר; עמדנו כבר כי תהילים לעומת שמואל נראה יותר משופר; ועוד דומאות

  • שירת מרים - במסורה כתבו :"וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ (שמות ט"ו, כ"א) - האם מרים שרה את כל השירה או רק פסוק זה ?
    במגילות קומראן נמצא נוסח שונה: "מגילת קומראן 4Q365 הינה נוסח מקרא מורחב (במגילות קומראן יש 6 נוסחי מקרא כשמעליהם מגילת המקדש, ומגילה זו מקבילה אליה בחלקה). קטע Frg. 6b (קימרון, החיבורים העבריים ג', עמ' 115)[1] במגילה מציין לפחות 7 שורות (מקוטעות מכדי לצוטטן כאן) של שירת מרים, בנוסח שונה משירת הים ששר משה עם בני ישראל לפני כן."

קטעים נבחרים - תחילת שבע השורות : (מהשמיעה - למטה המקור) בזית; גאות; גדול אחרי מושיע; אבדה תקות שונא; אבדו במים אדירים; רוממה למרומים; עושר הגאות;
סיכום: קטע פרשני, אין כמוהו בספרות העתיקה, קטע פמיניסטי, נותן כבוד למרים, לדעת החוקר מדובר במדרש.

  • מגילת יהושע - בספר דברים נאמר:"וְהָיָה֮ בְּעׇבְרְכֶ֣ם אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ אֶת־הָאֲבָנִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל וְשַׂדְתָּ֥ אוֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃" (כ"ז,4)

בספר יהושע מתבצע הדבר רק בפרק ח':"אָ֣ז יִבְנֶ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ מִזְבֵּ֔חַ לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר עֵיבָֽל׃" (ל)
במגילות קומראן יש גירסה אחרת:"מייד שעוברים את הירדן ..." המקור : ספר אלכסנדר רופא ופרופ' טוב
נראה כי הנאמר בספר דברים מקורי יותר

  • מגילת אסתר- יש בגירסה היוונת "התפילות הארוכות של אסתר". לדעת המרצה מדובר בפרשנות מאוחרת.
  • בין סוף יהושע לתחילת שופטים
פרקי סיום ספר יהושע.png
  • תהילים - מזמור לא ידוע - מכונה קנ"א
קנא.png

מראי מקומות[]

המגילה המפורסמת מקומראן. התיקונים מופיעים מעל המילה. לא ניתן לקבוע האם יש עדיפות לנוסח המסורה או לנוסח זה.

Isa1.PNG
Isa2.PNG

הכרעות טקסטואליות[]

נוסח_המקרא_בימי_קדם-_בעקבות_הנוסח_הקדום_של_התנ"ך_-_שיעור_מס'_10_-_פרופ'_עמנואל_טוב

נוסח המקרא בימי קדם- בעקבות הנוסח הקדום של התנ"ך - שיעור מס' 10 - פרופ' עמנואל טוב

צ"ל שיעור 9


מראי מקומות[]

Tex1.PNG
Tex2.PNG
Tex3.PNG
Tex4.PNG
Tex5.PNG
Tex6.PNG
Tex7.PNG
Tex 8.PNG
Tex9.PNG
Tex10.PNG

נוסחים קדומים: יחזקאל ועוד[]

מדוע עוסקים בטקסטים הקדומים: תרגום השבעים ומגילות קומראן. היהודים משתמשים בנוסח המסורה(הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם). הנוסח הוא מקודש לנו. (הנוצרים משתמשים ב"תרגום השבעים" ווולגטה - היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית. היא כוללת את הברית הישנה לפי הקאנון הקתולי, כולל כתבים שנחשבים על ידי היהודים והפרוטסטנטים כנמנים עם הספרים החיצוניים. רוב הטקסט שהוכלל לבסוף בוולגטה תורגם ללטינית או הוכן על ידי הירונימוס בסוף המאה הרביעית לספירה, בהתבסס על כתבי-יד עבריים, ארמיים ויווניים, וגם על התרגומים הלטיניים שכבר היו קיימים.

מבחינה מדעית נבדוק האם יש טקסטים קדומים, אבל הנוסח העיקרי נשאר "המסורה" המבוסס על כתר ארם צובא ועל כתב יד לנינגרד

דוגמאות להבדלים

  • המסורה:And when she had weaned him, she took him up with her, along with a three-year-old bull, an ephah of flour, and a skin of wine; and she brought him to the house of the LORD at Shiloh; and the child was young. וַתַּעֲלֵהוּ עִמָּהּ כַּאֲשֶׁר גְּמָלַתּוּ בְּפָרִים שְׁלֹשָׁה וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח וְנֵבֶל יַיִן וַתְּבִאֵהוּ בֵית־יְהוָה שִׁלֹו וְהַנַּעַר נָעַר׃
  • תרגום השבעים: And she went up with him to Selom with a calf of three years old, and loaves, and an ephah of fine flour, and a bottle of wine: and she entered into the house of the Lord in Selom, and the child with them. (Brenton(Lxx))
  • המקור:המקור

וכן ירמיהו - שני טורים; דניאל הבדלים בפרקים ד,ה,ו,

  • היכן ניתן לצפות בתרגומים: תוכנות מחשב -לא חינמיות - רק למומחים.

כל החומר סביקטיבי

  • יש כנראה תרגום אתיופי למקר
נוסח_המקרא_בימי_קדם-_בעקבות_הנוסח_הקדום_של_התנ"ך_-_שיעור_מס'_9_-_פרופ'_עמנואל_טוב

נוסח המקרא בימי קדם- בעקבות הנוסח הקדום של התנ"ך - שיעור מס' 9 - פרופ' עמנואל טוב

צריך להיות שיעור 10

Biblia Hebraica
מהדורות ידניות ביקורתיות טקסט של התנ"ך (גם: תנ"ך עברי) פורסמו בשם ביבליה עברית, שנועדו במיוחד להתחשב בצורכי חקר המקרא ההיסטורי-ביקורתי. בנוסף למהדורות המוקדמות, מהדורות שונות הופיעו תחת המטרייה של אגודות התנ"ך הפרוטסטנטיות מאז תחילת המאה ה-20. תחילה על בסיס מקרות גדולות, התנ"ך הרבני השני מאת יעקב בן חייגים משנת 1524, וללא הערות שוליים מסורות (בה"ק1 ובה"ק2), מאז המהדורה השלישית של הקיטלביבל (בה"ק ג', תחילת הוצאה תרפ"ט) על בסיס מהדורה ג' של הקיטלביבל (בה"ק ג', תחילת הוצאה תרפ"ט) ה-Codex Petropolitanus/ Leningradensis B 19A (Codex L) מהספרייה הלאומית הרוסית בסנט פטרסבורג ועם הערות שוליים מסורות. מאז 1951 (בתחילה בהדפסות חוזרות של ה-BHK3), מגילות ים המלח, העתיקות בכ-1000 שנים מהקודקס L., נלקחו בחשבון ברציפות במנגנון הביקורתי של הטקסט.

מהדורת מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית
לאורך הדורות הועתקו ספרי המקרא ונמסרו בכתב, תוך מתן שימת לב וטיפול זהיר בשימור הנוסח על פרטיו ופרטי פרטיו. עם זאת, ככל שעדי הנוסח שהגיעו לידינו קדומים יותר, משתקפות מהם גרסאות שונות שמלמדות על גיבוש הקאנון המקראי ועל דרכי העריכה, ההעתקה והמסירה של כתבי הקודש. כך למשל, השוואה בין נוסח המקרא המקובל – נוסח המסורה – לבין ספרי מקרא שהתגלו במגילות מדבר יהודה ולתרגומים העתיקים כמו תרגום השבעים מהמאות הראשונות לפני הספירה מגלה שיש ביניהם הבדלים מסוגים שונים המעידים שנוסח המקרא בעת העתיקה לא היה עדיין קבוע ומגובש. ככלל נוסח המקרא של חז"ל מתאים לנוסח המסורה, אך ניתן למצוא מקרים שבהם נוסח המקרא בספרות חז"ל שונה ואף מתאים לנוסח המתועד בעדי הנוסח העתיקים. גם לאחר שנוסח המסורה הפך לנוסח המקובל בתפוצות ישראל, הוא לא היה היחידי ובמקביל אליו התקיימו מסורות אחרות. מסורות אלו שונות ממנו בפרטים שונים, שלעיתים שמרו על מסורות קדומות שנדחו מהנוסח המקובל. בדיקת מגוון עדויות נוסח אלו והצגתן במהדורת מפעל המקרא מספקת לחוקרים וללומדים פריסה מלאה של השתלשלות נוסח המקרא ומסירתו מימי קדם ועד לתקופות מאוחרות יותר.

מראי מקומות[]

Tezz1.PNG

שינה את סדר הפסוקים

וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
בוְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה לְאַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל קֵ֑ץ בָּ֣א הַקֵּ֔ץ עַל־[אַרְבַּ֖ע] (ארבעת) כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃
געַתָּה֙ הַקֵּ֣ץ עָלַ֔יִךְ וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַפִּי֙ בָּ֔ךְ וּשְׁפַטְתִּ֖יךְ כִּדְרָכָ֑יִךְ וְנָתַתִּ֣י עָלַ֔יִךְ אֵ֖ת כׇּל־תּוֹעֲבוֹתָֽיִךְ׃
דוְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
הכֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה רָעָ֛ה אַחַ֥ת רָעָ֖ה הִנֵּ֥ה בָאָֽה׃
וקֵ֣ץ בָּ֔א בָּ֥א הַקֵּ֖ץ הֵקִ֣יץ אֵלָ֑יִךְ הִנֵּ֖ה בָּאָֽה׃
זבָּ֧אָה הַצְּפִירָ֛ה אֵלֶ֖יךָ יוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ בָּ֣א הָעֵ֗ת קָר֛וֹב הַיּ֥וֹם מְהוּמָ֖ה וְלֹא־הֵ֥ד הָרִֽים׃
חעַתָּ֣ה מִקָּר֗וֹב אֶשְׁפּ֤וֹךְ חֲמָתִי֙ עָלַ֔יִךְ וְכִלֵּיתִ֤י אַפִּי֙ בָּ֔ךְ וּשְׁפַטְתִּ֖יךְ כִּדְרָכָ֑יִךְ וְנָתַתִּ֣י עָלַ֔יִךְ אֵ֖ת כׇּל־תּוֹעֲבוֹתָֽיִךְ׃
טוְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
יהִנֵּ֥ה הַיּ֖וֹם הִנֵּ֣ה בָאָ֑ה יָֽצְאָה֙ הַצְּפִרָ֔ה צָ֚ץ הַמַּטֶּ֔ה פָּרַ֖ח הַזָּדֽוֹן׃
יאהֶֽחָמָ֥ס ׀ קָ֖ם לְמַטֵּה־רֶ֑שַׁע לֹא־מֵהֶ֞ם וְלֹ֧א מֵהֲמוֹנָ֛ם וְלֹ֥א מֶהֱמֵהֶ֖ם וְלֹא־נֹ֥הַּ בָּהֶֽם׃
יבבָּ֤א הָעֵת֙ הִגִּ֣יעַ הַיּ֔וֹם הַקּוֹנֶה֙ אַל־יִשְׂמָ֔ח וְהַמֹּכֵ֖ר אַל־יִתְאַבָּ֑ל כִּ֥י חָר֖וֹן אֶל־כׇּל־הֲמוֹנָֽהּ׃
יגכִּ֣י הַמֹּכֵ֗ר אֶל־הַמִּמְכָּר֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב וְע֥וֹד בַּחַיִּ֖ים חַיָּתָ֑ם כִּֽי־חָז֤וֹן אֶל־כׇּל־הֲמוֹנָהּ֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב וְאִ֧ישׁ בַּעֲוֺנ֛וֹ חַיָּת֖וֹ לֹ֥א יִתְחַזָּֽקוּ׃
ידתָּקְע֤וּ בַתָּק֙וֹעַ֙ וְהָכִ֣ין הַכֹּ֔ל וְאֵ֥ין הֹלֵ֖ךְ לַמִּלְחָמָ֑ה כִּ֥י חֲרוֹנִ֖י אֶל־כׇּל־הֲמוֹנָֽהּ׃
טוהַחֶ֣רֶב בַּח֔וּץ וְהַדֶּ֥בֶר וְהָרָעָ֖ב מִבָּ֑יִת אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׂדֶה֙ בַּחֶ֣רֶב יָמ֔וּת וַאֲשֶׁ֣ר בָּעִ֔יר רָעָ֥ב וָדֶ֖בֶר יֹאכְלֶֽנּוּ׃
טזוּפָֽלְטוּ֙ פְּלִ֣יטֵיהֶ֔ם וְהָי֣וּ אֶל־הֶהָרִ֗ים כְּיוֹנֵ֧י הַגֵּאָי֛וֹת כֻּלָּ֖ם הֹמ֑וֹת אִ֖ישׁ בַּעֲוֺנֽוֹ׃
יזכׇּל־הַיָּדַ֖יִם תִּרְפֶּ֑ינָה וְכׇל־בִּרְכַּ֖יִם תֵּלַ֥כְנָה מָּֽיִם׃
יחוְחָגְר֣וּ שַׂקִּ֔ים וְכִסְּתָ֥ה אוֹתָ֖ם פַּלָּצ֑וּת וְאֶ֤ל כׇּל־פָּנִים֙ בּוּשָׁ֔ה וּבְכׇל־רָאשֵׁיהֶ֖ם קׇרְחָֽה׃
יטכַּסְפָּ֞ם בַּחוּצ֣וֹת יַשְׁלִ֗יכוּ וּזְהָבָם֮ לְנִדָּ֣ה יִֽהְיֶה֒ כַּסְפָּ֨ם וּזְהָבָ֜ם לֹא־יוּכַ֣ל לְהַצִּילָ֗ם בְּיוֹם֙ עֶבְרַ֣ת יְהֹוָ֔ה נַפְשָׁם֙ לֹ֣א יְשַׂבֵּ֔עוּ וּמֵעֵיהֶ֖ם לֹ֣א יְמַלֵּ֑אוּ כִּֽי־מִכְשׁ֥וֹל עֲוֺנָ֖ם הָיָֽה׃
כוּצְבִ֤י עֶדְיוֹ֙ לְגָא֣וֹן שָׂמָ֔הוּ וְצַלְמֵ֧י תוֹעֲבֹתָ֛ם שִׁקּוּצֵיהֶ֖ם עָ֣שׂוּ ב֑וֹ עַל־כֵּ֛ן נְתַתִּ֥יו לָהֶ֖ם לְנִדָּֽה׃
כאוּנְתַתִּ֤יו בְּיַֽד־הַזָּרִים֙ לָבַ֔ז וּלְרִשְׁעֵ֥י הָאָ֖רֶץ לְשָׁלָ֑ל (וחללוה) [וְחִלְּלֽוּהוּ]׃
כבוַהֲסִבּוֹתִ֤י פָנַי֙ מֵהֶ֔ם וְחִלְּל֖וּ אֶת־צְפוּנִ֑י וּבָאוּ־בָ֥הּ פָּרִיצִ֖ים וְחִלְּלֽוּהָ׃ {פ}
כגעֲשֵׂ֖ה הָרַתּ֑וֹק כִּ֣י הָאָ֗רֶץ מָֽלְאָה֙ מִשְׁפַּ֣ט דָּמִ֔ים וְהָעִ֖יר מָלְאָ֥ה חָמָֽס׃
כדוְהֵֽבֵאתִי֙ רָעֵ֣י גוֹיִ֔ם וְיָרְשׁ֖וּ אֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְהִשְׁבַּתִּי֙ גְּא֣וֹן עַזִּ֔ים וְנִחֲל֖וּ מְקַֽדְשֵׁיהֶֽם׃
כהקְפָ֖דָה־בָ֑א וּבִקְשׁ֥וּ שָׁל֖וֹם וָאָֽיִן׃
כוהֹוָ֤ה עַל־הֹוָה֙ תָּב֔וֹא וּשְׁמֻעָ֥ה אֶל־שְׁמוּעָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה וּבִקְשׁ֤וּ חָזוֹן֙ מִנָּבִ֔יא וְתוֹרָה֙ תֹּאבַ֣ד מִכֹּהֵ֔ן וְעֵצָ֖ה מִזְּקֵנִֽים׃
כזהַמֶּ֣לֶךְ יִתְאַבָּ֗ל וְנָשִׂיא֙ יִלְבַּ֣שׁ שְׁמָמָ֔ה וִידֵ֥י עַם־הָאָ֖רֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה מִדַּרְכָּ֞ם אֶעֱשֶׂ֤ה אֹתָם֙ וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶ֣ם אֶשְׁפְּטֵ֔ם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ 

{פ}

10 bibia2.PNG
10 bibia3.PNG
10 bibia4.PNG
10 bibia5.PNG
10 bibia6.PNG
10 bibia7.PNG
Advertisement