Family Wiki
Advertisement

מתי1.jpg

את קשריו עם קדומים החל בעזרת משפחת ארבל בהרצליה. שם התארגנה קבוצה שבאה לשמור בקדומים בימי שני . יחד נסענו, כאשר את הרובים קבלנו מ"משמר האזרחי". עברנו את קלקיליה ועזון בחושך מוחלט עד אשר הגענו לקדומים. כאן דוד ארזוני, שהיה הרבש"ץ קבל אותנו. שמרנו כל הלילה ובבוקר חזרנו הביתה ויצאנו לעבודת יום . קדומים התנהלה כמו קיבוץ, כולם עבדו ויכולנו מעט להקל עליהם את נטל השמירה. דוד ונחמה ארבל עלו לקדומים, מתתיהו ומשפחתו עברו לקרית מלאכי, ירדו לימית, לקראת המאבק על הנטישה ועלו חזרה לקדומים, שם נפגשו שוב עם משפחת ארבל. הבנות למדו באותה כיתה והקשר שהתרקם בבית הכנסת בהרצליה, המשיך בלילות שמירה הסתיים בקדומים

(מתוך: דברי הספד שסיפר לזכרו של חברו דוד ארבל ובו הוא סיפר על תולדות חייו , בטרם הגיע לקדומים)

לזכרו: (מתוך קדומידע, עלון הישוב קדומים, י"ט שבט תשפ"ב)[]

MOTI PRINCIPEL.jpg

לזכרו של מתתיהו לוז[]


התבקשתי לומר דברים לזכרו ואעשה זאת. היום יום ששי ואקצר. מה עוד שלא זכינו, רעייתי ואני, להיות עימו בעת היותו בין מייסדי הישוב (הגענו לקדומים רק בשנת 1987) . איני , תלמיד חכם ואיני אמון על אמירת דברים לזכרם של נפטרים ואני מתנצל מראש אם אתבטא בשפה פשוטה.
תחילה אציין שהוא בקש שיקראו לו "מתתיהו" ולא בשמו במקוצר. וננסה לכבד זאת בדברים שיאמרו או יכתבו לזכרו.
תרומתו לחיי התרבות בקדומים
לראשונה פגשתי אותו בערבי הרצאות של פרופ' יוסף בן- שלמה שנערכו בביתו על משנתו של משנתו של הרב קוק וכן שוחח על יצירות מוסיקליות קלסיות . בכך ביתם של משפחת לוז השרה אוירה תרבותית על הישוב.
היית לו חיבה מיוחדת לשפה העברית, בזמנו אף הגיה את דף המידע השבועי של קדומים. כאשר הופסקה עבודתו, הוא נהג לציין שחבל שעורכי הדף לא נעזרים בו ועושים שגיאות בעבודה העברית.
חיבתו לצמחים
הוא התארח אצלנו בארוחות השבת ואציין שהוא נהג להביא לנו כשי תמיד עציצים של פרחים ועקב מפעם לפעם אחרי צמיחתם. הוא בא במיוחד ביום ששי והביא את העציצים על מנת לשמור על קדושת השבת. הוא נהנה לצפות בהתפתחותם. חיבה מיוחדת לטבע. הוא סיפר שגם אימא שלו בביתה ברמת ח נהגה לטפח את גינת הפרחים בגיל 90 !
הוא נהג גם להעמיק לנו שי ספרונים וכך הוסיף ממד תרבותי לביתנו
היחס לזולת
כאשר התארחו אצלנו אנשים ונשים, לעיתים מיוחדים, הוא תמיד נהג להעניק להם יחס מיוחד, והם נהגו לשאול אם גם הוא הוזמן לארוחה. כנראה מורשת משפחתו ואולי גם הודות למקצוע שלו עובד סוציאלי.
הודה מקרב הלב על כל מה שנעשה עבורו והיית לו מידה גדולה של הכרת תודה .
מצאתי עליו (ב-GOOGLE) את הדברים הבאים שעשויים ללמד עליו על אישיותו
ההשפעה של שבח וגינוי על ביצוע תפקיד ויזו-מוטורי במצבים שונים... / מתתיהו לוז.
אוניברסיטת בר אילן. המחלקה לפסיכולוגיה עבודות לתואר שני תשל"ה 1975
"על השארות שנה נוספת בגן"
"עמדת ההורים מהווה מרכיב משמעותי בהחלטה. במקרים בהם קיים חשש של היות הילד "ילד בסיכון"

תולדות מתתיהו
נסיים בדברי הספד שסיפר לזכרו של חברו דוד ארבל ובו הוא סיפר על תולדות חייו , בטרם הגיע לקדומים.
את קשריו עם קדומים החל בעזרת משפחת ארבל בהרצליה. שם התארגנה קבוצה שבאה לשמור בקדומים בימי שני . יחד נסענו, כאשר את הרובים קבלנו מ"משמר האזרחי". עברנו את קלקיליה ועזון בחושך מוחלט עד אשר הגענו לקדומים. כאן דוד ארזוני, שהיה הרבש"ץ קבל אותנו. שמרנו כל הלילה ובבוקר חזרנו הביתה ויצאנו לעבודת יום . קדומים התנהלה כמו קיבוץ, כולם עבדו ויכולנו מעט להקל עליהם את נטל השמירה.
דוד ונחמה ארבל עלו לקדומים, מתתיהו ומשפחתו עברו לקרית מלאכי, ירדו לימית, לקראת המאבק על הנטישה ועלו חזרה לקדומים, שם נפגשו שוב עם משפחת ארבל. הבנות למדו באותה כיתה והקשר שהתרקם בבית הכנסת בהרצליה, המשיך בלילות שמירה הסתיים בקדומים

בבית האבות בית שלום
מתתיהו היה מתקשר לעיתים מבית האבות. היה מתעניין במה שקורה בקדומים ? היה מאד חשוב לו לדעת מה עם כולם. רצה לשמוע בשורות טובות . שאל על משפחות מסוימות.
בערבי חגים התקשר לאחר חג שמח או שנה טובה. ממש ציפינו לטלפון ממנו. חבל שכל זה נגמר.

יהי זכרו ברוך .

דניאל ורבקה ונטורה
 

איך מציירים דשא / לזכרו של מתי לוז[]

אצל ילדי הגן של קדומים גן לא היה חובה ולא היה טרום. את הגן הכירו בשם הגננת. גן ברכה, גן גילה, גן עדנה, גן רינה, גן יהודית.
אני הלכתי לגן יהודית. ובגן – ילדים בגילים שונים. חלקם עומדים לעלות לבית הספר וחלקם יישארו עוד שנה בגן. בשנים ההן היה כלל. הנולדים עד סוף שנה זו לבית הספר והנולדים בשנה זו לגן. שלושים ואחד בדצמבר היה התאריך הקובע, ואני נולדתי בשלושים.
אבא ואמא התלבטו אם להניח אותי בגן או לנסות להעלות לכיתה אל"ף. החליטו להתייעץ עם מתי. הייתי ילד ושיחקתי בפינת הרופא בגן. מתי הגיע לגן והתיישבתי אתו לאבחון. הוא דרש וחקר וביקש שאצייר ציור. היו שם בית ואולי שמש, קשה לזכור, אבל דבר אחד אני זוכר היטב. היה שם דשא.
מתי ביקש שאצייר דשא, ואני כמו ילד טוב קדומים ציירתי. משולשים חדי זווית וגבוהים. ככה הכרתי את הדשא ואולי כך נראה הדשא של קדומים צפון. היה אז בכלל דשא בקדומים צפון?
מתי ראה את הדשא שלי ולא נחה דעתו. כך לא נראה דשא. דשא הוא קווים, לא משולשים, הוא התעקש. התווכחנו עד שנכנעתי וציירתי לו דשא, אבל בלבי ידעתי, אלו קווים, לא דשא.
שנים אחר כך, כשהתוודעתי לאהבת הלשון העברית שלו פגשתי שוב את אותה נחרצות. במין הדקדוקי ובתחביר התקין. הוא הקשיב יפה אבל עמד על שלו. על הדשא כמובן.

גלעד דביר

תוספת העורך - סיום אפשרי
[2:52, 14.1.2022] Daniel Ventira: יפה , חסר משהו, האם עלה לכיתה א ' או לא . האם האבחנה שלו הואילו או לא . שיוסיף פיסקה . "אתם רוצים לדעת מה היה בסוף. נשארתי בגן ולא קרה כלום. סך הכל נהנתי עוד שנה . וזה בשל מומחה לאיתור תבונה לאור ציור דשא !
[2:53, 14.1.2022] Daniel Ventira: או, ובכן עליתי לכיתה א', הייתי עם הגדולים. הגעתי מהר ל... והתוצאה ... וכל זה הודות לציור דשא. בקיצור תלמדו איך לצייר דשא והעתיד שלכם מובטח !

Advertisement