מתנדבי היישוב בחיל החפרים ("חיל החפרים" (Auxiliary Military Pioneer Corps (AMPC), או "פלוגות חפרים" הם כינויים של המתנדבים הארצישראלים הראשונים שהתגייסו לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. המתנדבים התגייסו לצבא כבודדים, ללא מסגרת לאומית-עברית, לה זכו אלה שהתגייסו לאחר מכן. החיילים קיבלו הכשרה צבאית דלה - אפילו לא קבלו נשק אישי - אלה רק כלי עבודה. הם נשלחו לחזיתות ושם עבדו ולחמו בתנאים קשים. לדעתם, [1] הבריטים ראו בהם "חוטבי עצים ושואבי מים". בתחילה גויסו המתנדבים לגדודי עבודה סמי-צבאיים, שנשלחו לצרפת. בהמשך הם גויסו באופן רשמי לצבא הבריטי. בחיל החפרים היו תשע פלוגות מארץ ישראל. המוסדות הלאומיים לא שיתפו פעולה בגיוס לחיל החפרים. הגיוס לא תאם את האינטרסים של הנהגת היישוב [2] שרצתה בהשתתפות רשמית במלחמה נגד הגרמנים באמצעות קיומן של פלוגות של חיילים יהודים בלבד. בשנת 1941 במהלך הלחימה ביוון, נפלו רוב חיילי חיל החפרים בשבי הגרמנים. אלה שנותרו עברו לחיילות אחרים. באביב 1942 פורקו היחידות הארצישראליות.
הרקע לגיוס[]
כחודשיים אחרי פרוץ המלחמה פנו השלטונות הבריטיים אל הסוכנות היהודית בהצעה לגייס פועלים לגדודי עבודה לשירות בחזית הצרפתית. היה זה בשעה שהצבא הבריטי נחת בצרפת על מנת לסייע לה בהגנה מפני הפולש הגרמני לארצה. ראשי השלטון הבריטי בארץ הציגו את הבקשה כהצעת עבודה למובטלים, לאור האבטלה הקיימת בארץ. המוסדות הלאומיים לא שיתפו פעולה בגיוס לפעילות סמי-צבאית במסגרות פתוחות לכל האוכלוסייה היהודית והערבית.
כעבור זמן מה הגיעה הצעה ממפקדת הצבא הבריטי למזרח התיכון, שמושבה היה בקהיר. הפעם הוצע להקים יחידות צבאיות פלסטיניות במסגרת חיל החפרים, אך גם הן תוכננו לשירות משותף של יהודים וערבים. השלטונות פנו ישירות אל הציבור, לא באמצעות המוסדות הלאומיים, כשהם מדגישים כי מדובר בתנאי צבא, משכורת, מדים, וסיכויי קידום. חרף התנגדות המוסדות התנדבו ל"חיל החפרים" כ-600 איש. פלוגות נוספות התגייסו במהלך שנת 1940. פלוגת החפרים הראשונה יצאה לחזית צרפת בפברואר 1940. בפלוגה היו 1,050 חיילים, מהם 750 יהודים. חודש מאוחר יותר כבר הכריזו שלטונות המנדט על הקמת פלוגת חפרים שנייה. הפלוגה השנייה נשלחה למצרים, וגם בה היה רוב מוחלט ליהודים. בסתיו 1940 הוקמה במצרים מפקדת קבוצה (Group Headquarters) לתשע פלוגות החפרים הארצישראליות שחנו במצרים ובמדבר המערבי.
עם התקרבות החזית ארצה, בסוף אותה שנה, שינתה הסוכנות היהודית את היחס לגיוס ליחידות החפרים, בפרט כשהסתבר כי הבריטים מצליחים לגייס יהודים גם ללא תמיכתה. עם הזמן פחתה ההתגייסות לחפרים וגבר הגיוס לפלוגות חיל הרגלים (באפס) וההובלה.
לאחר הנסיגה הבריטית מצרפת הועברו החפרים לחזיתות אחרות. הם השתתפו בקרבות הנסיגה בדרום יוון, וב"קלמטה" שביוון נפלו בשבי הגרמני כ-1,400 חיילים. שרידי יחידת החפרים הצליחו לברוח מיוון, ושובצו כפלוגה חדשה - פלוגת חפרים 606, שעבדה בנמל פמגוסטה בקפריסין. אחרים התנדבו לפלוגה הפלסטינית שלחמה בכיבוש האיטלקי בחבש. באביב 1942 פורקו יחידות החפרים והחיילים הועברו ליחידות אחרות.
עבודת החפרים[]
יחידות החפרים, הצבאיות למחצה בתחילה, והצבאיות בהמשך, הוצבו בקווי החזית. שם הן הועסקו בעבודות ביצורים. הם היו הראשונים בכל התקדמות צבאית: פרצו דרכים וסללו כבישים, פתחו נמלים ועסקו בעבודת סבלות, טעינה ופריקה של סחורות לצורכי הצבא - מזון, ציוד צבאי, רכבים ותחמושת. פעמים רבות הם פעלו תחת הפגזות האויב. היחידות אומנו פחות מיחידות רגילות ורק חלקן נשא נשק. בעת נסיגה, כמו ביוון, הם היו האחרונים לפינוי ונאלצו להלחם עם נשק ביד, ולכן חיילים רבים יחסית מקרבן נפלו בקרב.
בחזית היוונית[]
בחזית היוונית היו קרוב ל-2,400 מתנדבים יהודים מארץ ישראל, רובם מפלוגות החפרים, ואיתם כמה מאות ערבים. מבין המתנדבים נפלו בשבי 1,363 איש, 147 נוספים נפלו בשבי אך ברחו והגיעו לארץ ישראל דרך טורקיה או הסתתרו ביוון עד תום המלחמה. 200 חיילים נפלו במערכה ו-386 חפרים וסוורים נוספים סיימו את המלחמה ללא פגע.
המתנדבים מארץ ישראל כללו בעיקר פלוגות חפרים:
601 - חיל החלוץ באתונה, 604 ו-608 באזור לריסה, 602, 603, 605 ו-606 באזור אתונה-פיראוס. היו גם מתנדבים מיחידות אחרות אשר התפזרו ברחבי יוון.
משימתן העיקרית של פלוגות החפרים הייתה פריקת כמויות הציוד והתחמושת של חיל המשלוח שהגיעו לנמל פיראוס והעברתן באמצעות רכבות לצפון יוון, שם הייתה צפויה הפלישה הגרמנית. נסיבות הפעולה של פלוגות החפרים ביוון היו קשות מלתחילה שכן חיל המשלוח הבריטי חשש כי אין די זמן להתכונן להתקפה הגרמנית שעמדה לבוא, והעבודה הייתה אינטנסיבית. קורת רוח מעטה הייתה למתנדבים שמצאו ביוון קהילה יהודית מושרשת ואפילו חגגו עימה את חג הפסח.
הפלישה הגרמנית החלה ב-6 באפריל 1941. נמל פיראוס הוצא מיד מכלל פעולה. פלוגות החפרים המשיכו בהעמסת הציוד בתחנות הרכבת. כאשר הצבא הגרמני הבקיע את חזית בעלות הברית בצפון יוון החליט מפקד הכוחות הבריטיים לסגת לדרום יוון. ב-21 באפריל החליטה מפקדת המזרח התיכון בקהיר על פינוי חיל המשלוח מיוון. כך החלה הנסיגה של כל חיל המשלוח לדרום חצי האי הפלופונז אל כיוון העיר קאלאמטה. במבצע הצליחו לפנות 50,000 חיילים מתוך חיל משלוח של 60,000 חיילים בקרוב. בשבי הגרמני נפלו קצת פחות מ-10,000 חיילים מחיל המשלוח. החיילים מארץ ישראל נותרו אחרונים לפינוי ונשארו עד היום האחרון - 29 באפריל 1941 - ונפלו בשבי הגרמני. הם נותרו במחנות שבויים בגרמניה עד תום המלחמה.
החיים הדתיים[]
החיילים היהודים היו מפוזרים ביחידות השונות. היה נסיונות לרכז את היהודים במקומות מיוחדים (היה זה לפני הקמת הבריגדה) ואז כינו את המחנה "מדינה עברית". הייתה אפשרות לקבל תחליף לבשר הלא-כשר שהיה האוכל העיקרי בצבא הבריטי, אך היו שפשוט נמנעו מאכילת בשר בזמן שרותם הצבאי. במידת האפשר הורשו החיילים להמיר את יום החופשה השבועי מיום ראשון לשבת.[3] כשהיה מגיע לבסיס רב צבאי בריטי, היה מקובל לקיים תפילת קבלת שבת יחד עם הקצינים היהודיים - חלקם בריטיים - ועם החיילות מארץ ישראל. ביום השבת התקיימו תפילות ושיעורים בסוגיות יהודיות. בביקורי רב צבאי הובאו איתו גם תשמישי קדושה, ספרי קודש וחבילות שי עם מזון כשר. לקראת החגים - ראש השנה ויום כיפור - נהגו לכנס את החיילים היהודיים בבסיסים מיוחדים ואיפשרו לקיים תפילה בציבור. במקומות אחדים הצליחו להקים בתי כנסת מאולתרים, לעתים בעזרת הקהילות היהודיות שהיו בקרבתן, כבמצרים ובלוב. במקרים אחדים, החיילים הורשו לצאת לעיר והיו אורחי הקהילות היהודיות. יחד עם זאת, מספר החיילים הדתיים היה קטן ביותר והאווירה הכללית הייתה בריטית-קולוניאלית.
הערות שוליים[]
ראו גם[]
- היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה
- מלחמת איטליה-יוון
- השבויים היהודים בגרמניה
לקריאה נוספת[]
- דב קנוהל, עורך ראשי, בהתנדב עם - מתנדבים דתיים במלחמת העולם השנייה,הרב פרופ' ל"י רבינוביץ, ביקור של רב צבאי ביחידת חיל החפרים, עמוד 189 , איגוד החיילים המשוחררים בישראל ומורשת, הוצאת ספרים בע"מ, תל אביב.
קישורים חיצוניים[]
- אתר ההגנה - החפרים, Pioneer Corps - חיל החפרים
- איגוד החיילים המשוחררים בישראל - על החזית היוונית ועל פלוגות החפרים
- על חיל החפרים באתר עמלנט
התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה
- כללי : התנדבות היישוב לצבא הבריטי ·היישוב במלחמת העולם השנייה · הבריגדה היהודית · לוי בנימין - מפקד הבריגדה · הפלמ"ח · צנחני היישוב · שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה · הרבנים הצבאיים
- היחידות: הגדוד העברי השני · פלוגת ההובלה 462 · מתנדבי היישוב בחיל החפרים · מתנדבי היישוב בבאפס · מתנדבי היישוב ברגימנט הארץ ישראלי · חיל העזר לנשים · פלוגת מובילי המים 148
- אתרים: פיוג'י · טרוויזיו · בריזיגלה · המערכה על נהר סניו · בית הקברות הצבאי ברוונה
- אישים: משה שרת · יוסף אלמוגי · יצחק בן-אהרן · מרדכי מקלף · עזר ויצמן · חיים הרצוג · אהרון רמז · חיים לסקוב · מאיר זורע · שלמה שמיר · דוד בן דוד · אריה אבישר