הערך העותק מהויקיפדיה העברית
מתנדבי היישוב היו בני היישוב שהוצבו ל"באפס" - Buffs, יחידת חיל רגלים בצבא הבריטי בראשית מלחמת העולם השנייה ושירתו בה בתפקידי עזר.
ה -Buffs היה הכינוי של הרגימנט המלכותי של קנט המזרחית -Royal East Kent Regiment. רגימנט [1] היא עוצבה המקבילה לחטיבה בצה"ל.רגימנט הבאפס הוקם בשנת 1572 והיה אחד הרגימנטים העתיקים ביותר בצבא הבריטי. השם "באפס" שמשמעו צבע בגווני חום -צהוב [2], ניתן לעוצבה בשל הצבא הצהבהב חום של הצואוורנים של מדי הייצוג של חייליה.
מאז פרוץ מלחמת העולם השנייה ובמשך כל שנות המלחמה דרשה הנהגת היישוב מהבריטים ולחצה עליהם להקים יחידה עברית לוחמת המורכבת כולה מבני היישוב, עם סמל ודגל משלה, כדוגמת הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה, אליה יוצבו מתנדבי היישוב. במהלך שנות המלחמה התחמקו הבריטים ממילוי משאלה זו. המתנדבים מבני היישוב נשלחו לשרת ביחידות עזר שונות, בחיל החפרים, בבאפס, ברגימנט הארץ ישראלי, בפלוגות התובלה, אך לא ביחידה משלהם, בשפתם ותחת דגלם, שהקמתה הייתה רק לקראת סוף המלחמה.
בספטמבר 1940 בשיא תקופתה הקשה של בריטניה במלחמת העולם השנייה, ימי הקרב על בריטניה, הוקמה הפלוגה העברית הראשונה של חיל הרגלים בתוך ה-Buffs. שלטונות המנדט טענו כי הצבת מתנדבי היישוב בבאפס נעשתה מטעמים פורמליים, כדי להימנע מן הקשיים הכרוכים בהקמתו של רגימנט חדש, אך בעצם הצבתם של מתנדבי היישוב ליחידה טריטוריאלית של חיילים מחבל ארץ מסוים באנגליה, גילו הבריטים את כוונתם שלא להציבם בכל יחידה שיש בה סממן מקומי ארץ ישראלי או עברי.
משמעותו הפוליטית של גיוסם בני היישוב לבאפס זה הביאה להחלטה בריטית לקיים שוויון בגיוס בין יהודים לערבים, אך בפועל רוב המתגייסים היו יהודים. הבריטים אפשרו תחילה גיוס לשש פלוגות בלבד, מהן שלוש פלוגות יהודיות ושלוש ערביות שתשרתנה בארץ-ישראל ובעבר הירדן בלבד. בסופו של דבר קמו 15 פלוגות יהודיות ובכל אחת מהן 200 חיילים ובכולן ביחד כ-3000 איש. ציפיות המתגייסים והנהגת היישוב כי הפלוגות תזכינה לאימונים צבאיים מתקדמים נכזבו עד מהרה. הבריטים הטילו עליהן תפקידי עזר בלבד של אבטחה, שמירת מתקנים וליווי שיירות, ואימוניהן היו מצומצמים ביותר. הנשק שניתן להם היה משאריות מלחמת העולם הראשונה. פלוגות הבאפס חנו בארץ ישראל ותקוות המתנדבים כי במהרה ייצאו לחזית להלחם בגרמנים והאיטלקים נכזבו. לדברי מפקד ההגנה אליהו גולומב, במלאת חצי שנה לקיומן של הפלוגות, אין "פלוגות הבאפס אלה כוח צבאי: הן מנותקות מכל פיקוד, אין להם אימון רציני. החיילים עסוקים כרגיל בתפקידי-עזר שניים במעלה".
רק ב-1942 הורכבו מפלוגות הבאפס שלושת גדודי הר'גימנט הארץ-ישראלי. שירותן של פלוגות עבריות של חיל רגלים סדיר בצבא הבריטי הייתה תמרור דרך חשוב בדרך החתחתים שהובילה לבסוף, ב1944,לקראת סיום המלחמה, להקמת עוצבה עברית על דגלה, סמלה, שפתה העברית, מפקדה היהודי וסגל פיקוד מבני הארץ, שהיא הבריגדה היהודית.
לקריאה נוספת[]
- זאב שפר ספר ההתנדבות : פרשת ההתנדבות הצבאית של יהודי ארץ-ישראל במלחמת-העולם השניה. הוצאת מוסד ביאליק, 1949.
- יואב גלבר תולדות ההתנדבות. הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979.
- ספר תולדות ההגנה, חלק ראשון כרך ג'. הוצאת עם עובד, 1972.
- מרדכי נאור ודן גלעדי ארץ ישראל במאה העשרים- מיישוב למדינה. הוצאת משרד הביטחון, 1990.
קישורים חיצוניים[]
התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה
- כללי : התנדבות היישוב לצבא הבריטי ·היישוב במלחמת העולם השנייה · הבריגדה היהודית · לוי בנימין - מפקד הבריגדה · הפלמ"ח · צנחני היישוב · שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה · הרבנים הצבאיים
- היחידות: הגדוד העברי השני · פלוגת ההובלה 462 · מתנדבי היישוב בחיל החפרים · מתנדבי היישוב בבאפס · מתנדבי היישוב ברגימנט הארץ ישראלי · חיל העזר לנשים · פלוגת מובילי המים 148
- אתרים: פיוג'י · טרוויזיו · בריזיגלה · המערכה על נהר סניו · בית הקברות הצבאי ברוונה
- אישים: משה שרת · יוסף אלמוגי · יצחק בן-אהרן · מרדכי מקלף · עזר ויצמן · חיים הרצוג · אהרון רמז · חיים לסקוב · מאיר זורע · שלמה שמיר · דוד בן דוד · אריה אבישר