Family Wiki
(יצירת דף עם התוכן "{{חשיבות}} '''מרדכי מורטרה''', ('''מרדכי מרקו בן יוסף הלוי מורטרה''') (נולד בכ"ז בניסן ה'תקע"ה [[...")
 
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{חשיבות}}
 
{{חשיבות}}
  +
[[קובץ:Mortara.png|thumb|ימין|300px]]
'''מרדכי מורטרה''', ('''מרדכי מרקו בן יוסף הלוי מורטרה''') (נולד ב[[כ"ז בניסן]] [[ה'תקע"ה]] [[7 במאי]] [[1815]] - [[כ"ו בשבט]] [[ה'תרנ"א]] [[2 בפברואר]] [[1894]]) היה [[רב]], [[אספנות ספרים|אספן ספרים]] ו[[משורר]].
+
'''מרדכי מורטרה''', ('''מרדכי מרקו בן יוסף הלוי מורטרה''') (נולד בכ"ז בניסן ה'תקע"ה [[7 במאי 1815 - כ"ו בשבט ה'תרנ"א 2 בפברואר 1894) היה רב, [אספן ספרים ומשורר].
 
==תולדותיו==
 
==תולדותיו==
נולד בויאדאנה הסמוכה ל[[מנטובה]] לאביו ר' יוסף ולאמו מרת שמחה. עבר ל[[מנטובה]] להשתלם בלימודי חול והיה מתלמידיו הראשונים של [[שד"ל]] בבית המדרש לרבנים ב[[פאדובה]]. ב[[י"א בסיון]] [[תקצ"ו]] נסמך לרבנות בתואר "מעלת מורינו הרב".
+
נולד בויאדאנה הסמוכה ל[[יהדות מנטובה|מנטובה]] לאביו ר' יוסף ולאמו מרת שמחה. עבר למנטובה להשתלם בלימודי חול והיה מתלמידיו הראשונים של שד"ל ב[[בית המדרש לרבנים באיטליה|בית המדרש לרבנים בפאדובה]]. בי"א בסיון תקצ"ו נסמך לרבנות בתואר "מעלת מורינו הרב".
   
בשנת [[תר"א]] [[1841]] נפטר רבי יעקב קאזיס, רבה של מנטובה, ובשנה שלאחריה בחודש [[סיוון]] נבחר מורטרה במקומו. מורטרה החזיק [[ספרייה]] גדולה, אשר כללה [[כתב יד (מקור)|כתבי יד]] רבים. לאחר פטירתו נמכרה הספרייה ל[[דוד קאופמן]]. מורטרה ניהל ויכוח עם חכמי [[יהדות איטליה]] בנוגע לביטול [[יום טוב שני של גלויות]], והחזיק בדעה שאין לבטלו.
+
בשנת תר"א 1841 נפטר רבי יעקב קאזיס, רבה של מנטובה, ובשנה שלאחריה בחודש סיוון נבחר מורטרה במקומו. מורטרה החזיק ספרייה גדולה, אשר כללה כתבי יד רבים. לאחר פטירתו נמכרה הספרייה לדוד קאופמן. מורטרה ניהל ויכוח עם חכמי יהדות איטליה בנוגע לביטול "יום טוב שני של גלויות", והחזיק בדעה שאין לבטלו.
   
חיבר קונטרסים רבים של דרשות, עיונים במקרא ובמחשבת ישראל ותירגם ל[[איטלקית]] ספרי תפילה. יותר מכל ספריו נודע "מזכרת חכמי איטאליא" ([[איטלקית]], פדובה 1886).
+
חיבר קונטרסים רבים של דרשות, עיונים במקרא ובמחשבת ישראל ותירגם לאיטלקית ספרי תפילה. יותר מכל ספריו נודע "מזכרת חכמי איטאליא" (איטלקית, פדובה 1886).
   
בנו לודוביקי היה [[מדינאי]] ו[[משפטן]], ושימש כחבר הפרלמנט האיטלקי והיה שר המשפטים ב[[ממשלת איטליה]].
+
בנו לודוביקי היה מדינאי ומשפטן, ושימש כחבר הפרלמנט האיטלקי והיה שר המשפטים בממשלת איטליה.
   
 
==ספריו==
 
==ספריו==
שורה 15: שורה 16:
 
*'''רוח ישראל''', קראקא תרנ"ד.
 
*'''רוח ישראל''', קראקא תרנ"ד.
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
*[[משה ריינס]], '''דור וחכמיו''', קראקא תר"נ-1890, עמ' 133-140.
+
*משה ריינס, '''דור וחכמיו''', קראקא תר"נ-1890, עמ' 133-140.
 
*ב"צ אייזנשטאט, '''דור רבניו וסופריו''', חלק א, ורשה תרנ"ה-1895, עמ' 38.
 
*ב"צ אייזנשטאט, '''דור רבניו וסופריו''', חלק א, ורשה תרנ"ה-1895, עמ' 38.
 
*יצחק חיים קסטיליוני, '''פאר האדם''', עמ' 6.
 
*יצחק חיים קסטיליוני, '''פאר האדם''', עמ' 6.
שורה 23: שורה 24:
   
 
{{מיון רגיל:מורטרה, מרדכי}}
 
{{מיון רגיל:מורטרה, מרדכי}}
 
 
[[קטגוריה:רבנים איטלקים]]
 
[[קטגוריה:רבנים איטלקים]]
  +
[[קטגוריה:יהדות מנטובה]]

גרסה אחרונה מ־20:13, 8 בספטמבר 2012

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Mortara.png

מרדכי מורטרה, (מרדכי מרקו בן יוסף הלוי מורטרה) (נולד בכ"ז בניסן ה'תקע"ה [[7 במאי 1815 - כ"ו בשבט ה'תרנ"א 2 בפברואר 1894) היה רב, [אספן ספרים ומשורר].

תולדותיו[]

נולד בויאדאנה הסמוכה למנטובה לאביו ר' יוסף ולאמו מרת שמחה. עבר למנטובה להשתלם בלימודי חול והיה מתלמידיו הראשונים של שד"ל בבית המדרש לרבנים בפאדובה. בי"א בסיון תקצ"ו נסמך לרבנות בתואר "מעלת מורינו הרב".

בשנת תר"א 1841 נפטר רבי יעקב קאזיס, רבה של מנטובה, ובשנה שלאחריה בחודש סיוון נבחר מורטרה במקומו. מורטרה החזיק ספרייה גדולה, אשר כללה כתבי יד רבים. לאחר פטירתו נמכרה הספרייה לדוד קאופמן. מורטרה ניהל ויכוח עם חכמי יהדות איטליה בנוגע לביטול "יום טוב שני של גלויות", והחזיק בדעה שאין לבטלו.

חיבר קונטרסים רבים של דרשות, עיונים במקרא ובמחשבת ישראל ותירגם לאיטלקית ספרי תפילה. יותר מכל ספריו נודע "מזכרת חכמי איטאליא" (איטלקית, פדובה 1886).

בנו לודוביקי היה מדינאי ומשפטן, ושימש כחבר הפרלמנט האיטלקי והיה שר המשפטים בממשלת איטליה.

ספריו[]

  • מזכרת חכמי איטאליא, פאדובה, 1886.
  • פאר האדם, קראקא תרנ"ב.
  • רוח ישראל, קראקא תרנ"ד.

לקריאה נוספת[]

  • משה ריינס, דור וחכמיו, קראקא תר"נ-1890, עמ' 133-140.
  • ב"צ אייזנשטאט, דור רבניו וסופריו, חלק א, ורשה תרנ"ה-1895, עמ' 38.
  • יצחק חיים קסטיליוני, פאר האדם, עמ' 6.
  • הערך: מרדכי מורטרה, יודיאקה לקסיקון, (עורך: יובל קמרט), ירושלים: הוצאת כתר, 1976.

קישורים חיצוניים[]