Family Wiki
Advertisement

מקור המאמר

מיפוי ארץ-ישראל על-ידי מודדים צרפתים בשנת 1870 לא היה מעשה יחיד או מנותק מהקשר, אלא חלק מרצף של פעולות שיזמה צרפת להרחבת השפעתה הצבאית, המדינית, הדתית והכלכלית באזור - בעיקר עם השתלטותה על סוריה - ולהעמקת המחקר המקראי, הארכאולוגי והטופוגרפי של ארץ-ישראל וסביבתה במאה הי"ט.

מפת נפולאון, שנמדדה בשנת 1799 , ומפת הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל, שבמדידות להכנתה הוחל בשנת 1871 , הן שני מפעלי המיפוי הגדולים הידועים מראשית המיפוי הטופוגרפי של ארץ-ישראל. עד כה לא נודעה מפת צפון הארץ של המטה הצרפתי, משנת 1870

שם המפה:

שם המפה: Levés en Galilée. faisanta suite a la Carte du Liban de l'Etat - Major Français

היוצר: Erhard Frères Imp. Lemercier et Cie Mienlet Derrien

המפיץ: Imp. Lemercier & Cie. [Paris

פרטי המאמר[]

שם מאמר: מפת הגליל של משלחת המטה הכללי הצרפתי - 1870
מחבר המאמר: דב גביש
נושא המאמר: חשיפת מפה של הגליל, שהוכנה ע"י משלחת צבאית צרפתית בשנת 1870 ומקומה בתולדות המיפוי הארצילישראלי.
מתוך "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, תשרי תשנ"ב, ספטמבר , 1991 חוברת מספר 61 הוצאת יד בן צבי, ירושלים.

הרקע ליצירת המפה[]

במאי 1870 שוגרה משלחת מודדים מטעם מטה הצבא הצרפתי למפות את ארץ-ישראל. שניהם .(I. Derrien) וקפטן דריין (H. Mieulet) בראש המשלחת עמדו קפטן מילה היו בעלי נסיון במדידות - קודם שהגיע לארץ-ישראל מילה השתתף במיפוי צרפת בקנה-מידה 1:80,000 ,

המשלחת הצבאית הצרפתית החלה בעבודתה באזור עכו, מדדה ומיפתה את מרום הגליל מחוף הים במערב ועד לקו הנמתח במזרח מצפת להר-תבור, וממנו דרך נצרת לחיפה. כותרת המפה מעידה שהצרפתים התייחסו אליה כאל המשכה של מפת לבנון.

המידע שבידינו על אודות מפת הגליל, והיוזמה לאיתורה מחדש, אינם מבוססים על מקורות צרפתיים, אלא על תיאורו של מייג'ור צ'רלס וילסון, מחלוצי המודדים הבריטיים של ארץ-ישראל במאה הי"ט. בסקירתו הכרטוגרפית-הכרונולוגית בשנת 1873 הוא תיאר בקצרה גם את המפה הצרפתית של מיולה ודריין, שהיתה אז עדיין בשלב העיבוד של תרשימי השדה של המודדים. היכרותו של וילסון עם המפה ופרטיה, טרם צאתה לאור, מעידה שהיה לו קשר עם הצרפתים, ואפשר שהכיר את עבודתם מקרוב.

המדידות[]

העבודה התחילה במדידת קו-בסיס לרשת נקודות הטריאנגולציה, בקו שאורכו 2.5 ק"מ מצפון-מזרח לעכו, במישור בין אל-בהג'ה - שהיה לאחר שנים ספורות לגן הבהאים - ומפגש הנחלים נחל יסף ונחל יצהר. בהמשך עבודתם מדדו הצרפתים 21 נקודות טריאנגולציה באמצעות תיאודוליט, מדדו 500 נקודות-גובה פזורות במרחבי הגליל, וערכו תרשימי-שדה בקנה-מידה 1:100,000 .

במפה סומנו יישובים, מבנים, קברים, בורות-מים, מעיינות, עצים בודדים הבולטים בנוף, מצוקים וחוליות;

על פני המפה שורטטה הרשת הגאוגרפית ולפיה קואורדינטת האורך של חיפה היא מעלות מזרחה 32 מעלות, היינו לפי המרידיאן של פריס, הנמצא ' 20 40' לגריניץ'. צירוף שני הערכים הללו נותן את קואורדינטת קרובים מאוד לערכים המקובלים, ואין ספק שניכר כאן שיפור רב באיכות המדידה, בהשוואה למדידות המיקום במפת נפוליאון.

מיפרט המפה[]

הצרפתים פרסמו את המפה בהיקף השטח שמדידתו הסתיימה, בקנה-מידה 1:100,000. המפה נדפסה בארבעה צבעים:

  • היישובים סומנו בצבע אדום;
  • נחלים, מקווי-מים, ביצות הנעמן והים סומנו בכחול;
  • הדרכים - בשחור;
  • קווי הצורה, דגם החוליות ורכס הכורכר החופי - בירוק בהיר.

מערכות הניקוז, רשתות השבילים והדרכים שורטטו בפירוט רב; עצים בודדים דרכי העפר הראשיות צוינו ;(Arbre) ' הבולטים בנוף סומנו בנקודה ובמלה 'עץ Chemin de St Jean d'Acre a` : לפי יעדיהן, כגון הדרך הראשית מעכו לשכםhemin de Naplouse a` St Jean : ובכיוון ההפוך, משכם לעכו ,Naplouse .d'Acre

הערכת המפה[]

המפה פורסמה לאחר שנת 1873 . חוקר צרפתי שחקר את התיישבות הצלבנים בארץ הביע בשנת 1878 את קורת רוחו מהמפה החדשה, המאפשרת זיהוי נכון של יישובים .גם אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל ידעו על המפה בעת עבודתם בארץ, והזכירו אותה בשנת 1886 , בדין-וחשבון של הקרן לרגל עשרים שנות פעולתה . אבל נראה שלאחר מכן נדחקה המפה הצרפתית מפני מפתם המקיפה של קלוד ר' קונדר והורציו ה' קיטשנר - מטעם הקרן הבריטית - שזכתה במלוא תשומת-הלב. ואפשר שמפתם של מילה ודריין נשכחה בספריות המפות, גם בארץ , רק מפני שהשניים לא זכו להכרה כחוקריה של ארץ-ישראל.

שמות האתרים[]

תשומת-לב מיוחדת ניתנה במפה לשמות המקומות ולמקורותיהם ההיסטוריים. שמות המקומות נרשמו בצרפתית, לפי השם המקומי או השם שהיה מקובל על הצרפתים. ליד שמות של אתרים רבים ניתן בסוגריים גם שם המקום כפי שזוהה במקורות, וצוין המקור לשם זה. בשולי המפה נרשם מפתח המבאר בצרפתית מונחים ערביים וקיצוריהם, ובסופו ניתן גם מפתח למקורות השמות, אם הם מקראיים, אוונגליים, תלמודיים, צלבניים, או כתביהם של יוסף בן מתתיהו או פליניוס.

Advertisement