מעמד בני מנשה בעבר הירדן המזרחי

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

רמת הגולן - ויקישיתוף

נחלת שבט מנשה בעבר הירדן המזרחי

נחלת מנשה בעבר הירדן אשר בגלעד ובבשן . תמיר גרנות מישיבת הר עציון במאמרו הגרי"ז סולובייצ'יק: הגולן הוא חלק מארץ ישראל! על מעמדה הייחודי של נחלת בני מנשה בגלעד ובבשן ניסה לעמוד על היבטים פרשניים, היסטוריים, רוחניים והלכתיים של יחסנו לנחלת מנשה, בתקווה שהדברים יגעו בנו וידברו אלינו, ויתנו לנו כלים ואורות להעמקת זיקתנו אליו.

הרקע:במדבר סיני

בספר במדבר בני גד ובני ראובן פונים אל משה רבנו בבקשה לנחול את נחלתם בארץ גלעד וארץ יעזר:

	וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה: וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר: עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן: הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה: וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן:
– ל"ב,א'-ה'

לאחר שמשה רבינו היתנה עם שני השבטים את התנאים המיוחדים ואלו הביעו הסכמתם לכך, מצטרפות שתי משפחות, מתוך שש, של שבט מנשה להתיישבות בעבר הירדן המזרחי, לאמור

	וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב.
– שם, ל"ג

פירושו של הנצי"ב

הנצי"ב בפירושו 'העמק דבר' לספר דברים הקשה:ראשית, על סדר הדברים, תחילה על שני השבטים ורק לאחר מכן מנשה. שנית, על גודלה העצום של נחלת מנשה, שהיא ללא שום יחס לנחלות האחרות ושלישית עוסקת בכך ששבט משנה לא התחייב בתנאים המיוחדים של בני ראובן וגד. הנצי"ב מניח הנחה מתודולוגית: אם לא נכתב שבני מנשה ביקשו נחלה עם שני השבטים, כנראה שלא רק שהם לא הגיעו עימם עובדתית, אלא שסיבת התנחלותם הייתה שונה מהותית. הוא מציע שבעוד ששני השבטים התנחלו מסיבות כלכליות, חצי מנשה נשלח לעבר הירדן בשליחותו של משה, כדי למלא חסרון שזיהה שם: ונראה דבשביל שראה משה רבינו דבעבר הירדן כח התורה מעט... על כן השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה שיאירו מחשכי הארץ באור כח שלהם. וכתיב "מני מכיר ירדו מחוקקים" , היינו גדולי תורה ראשי ישיבות כמו שמפורש בסנהדרין על הא דכתיב "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו" : "אלו בני בניו של הלל שמלמדים תורה ברבים". וכן היה בכל דור. .....והשתדל משה שיתרצו המה לשבת בעבר הירדן. ומשום זה הרבה להם נחלה עד שנתרצו. ...וזהו סדר הפס' שהוכיח משה לישראל שהחל לחלוק נחלת בני גד ובני ראובן ולא יכול לגמור עד שדבר עם חצי שבט מנשה וגמר עמם ונתרצו בחלקם. אז ידע משה לגמור חילוק נחלת בני גד ובני ראובן. ודבר זה היה ידוע לכל ישראל באותה שעה. ואח"כ סיפר להם העניין כמה השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה. ומזה ילמדו לדורות להשתדל לדור במקום תורה דוקא כי בזה תלוי חיי ישראל. על פי הנצי"ב, בני מנשה נשלחו כדי להיות המרכז הרוחני להתיישבות בעבר הירדן, שהיה לה בסיס ארצי אך לא רוחני-תורני. לכן הציע להם משה תמריצים מיוחדים, הקל עליהם בחקיקה וכדומה

הכיבוש הקדום של בני מנשה

במאמר לעיל הובא השערה נוספת:"הכיבוש הקדום של בני מנשה כך שבני מנשה הגיעו לעבר הירדן לפני בוא בני ישראל כל הפירושים שקראנו עד כה הניחו שהתיאור בפרשתנו של התיישבות חצי המנשה עוקב מבחינה כרונולוגית לתיאור בקשת בני גד ובני ראובן, ולכן הם חיפשו את הסיבה לכך שבני מנשה קפצו על העגלה. אולם, ייתכן שעלינו לקרוא את הפרשה אחרת.

התורה מתארת את כיבושי הגלעד והבשן ככיבושים עצמאיים: "וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדוה" ; "ויאיר בן מנשה הלך" ; "ונבח הלך" . מתי אירעו כיבושים אלה? האם הדעת נותנת שמליציות פרטיות ערכו מסעות כיבוש תחת הנהגתו של משה ? כיצד תיאור זה משתלב עם כל תיאורי הכיבוש האחרים - הן של משה הן של יהושע, שהם כולם ממלכתיים ?

נראה, כי יש להציע קריאה שונה של הפרשה. כיבושי בני מנשה לא אירעו באותו פרק זמן של כיבושי עבר הירדן, אלא קדמו להם, וייתכן שאף בזמן רב - אולי בזמנו של יוסף או בזמן אחר מהזמנים בהם יכלו ישראל להגיע לארצם. לא ניתן לדעת בדיוק מתי התרחשו אירועים אלו, וגם אין לדעת בדיוק מה עלה בגורלה של אותה התיישבות, אבל כאשר משה רבנו הגיע לעבר הירדן כבר היה ידוע לכולם שנחלה זו הייתה מיושבת על ידי בני מנשה. ייתכן שבני מנשה עצמם חזרו להילחם במקומות שהיו בעבר בידם, וייתכן שצבא ישראל כולו שיחרר את השטחים שהיו בעבר בידי מנשה, אך דבר אחד ברור: משה נתן להם את הנחלה שהוחזקה זה מכבר כנחלתם. והדברים פשוטים: אם נחשוב שמלחמות בני מנשה היו לאחר חלוקת עבר הירדן לבני ראובן וגד, קשה להבין מה אירע לנצחון הגדול על עוג מלך הבשן, עליו קראנו בפרשת חוקת: מדוע עליהם ללכוד ערים שמשה וצבא ישראל כבר לכדו? ועוד, גם השמות הנזכרים - "יאיר", ו"בני מכיר" מעידים שמדובר בזמן קדום, שהרי הם בני מנשה או נכדיו . גם לשון התיאור: 'יאיר - הלך' וְ'נובח - הלך', מחזקת כיוון זה: בנין קל בעבר משמעו בדרך כלל הלך זה מכבר, בעבר הרחוק, ולא בעבר שאנו עומדים בו .

אם יתמה הקורא - מה לבני מנשה בארץ ישראל בזמן היותם במצרים, נענה ונאמר לו: אדרבה, דווקא משום שהיו במצרים, ולא זכו לאורה של ארץ ישראל, דרשו אותה והורישו אותה. ראיה מפתיעה לזיקה של בני יוסף אשר במצרים לארץ ישראל, מספק לנו ספר דברי הימים

	וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ: וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת מִקְנֵיהֶם: וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמ.
– א',ז', כ"א-כ"ב

לפי האמור כאן, מחזיקים בני אפרים מקנה בארץ ישראל, והם אף נהרגו באחד ממסעות המקנה שלהם. לפי הצעתנו, גם בני מנשה אחזו להם נחלות בעבר הירדן, והם חזרו אליהן עם כלל ישראל בעת כיבוש הארץ .

הזיקה ליוסף הצדיק

תמיכה ברעיון, שמדובר בכיבוד קדום של שבטי ישראל בארץ, נמצא גם אצל פרשני מקרא אחרים. רבי יצחק אברבנאלאברבנאל פירש כך:

	ויש אומרים שיוסף עליו השלום קנה אלה הערים בזמן הרעב של מצרים, ואחרי מותו לקחום עמון וזולתם ועתה גברה יד ישראל עליהם ושבו הערים לישראל ושאלו בני מכיר ירושת אימם.
– אברבנאל סוף מטות

מפרש קדמון, הידוע כתלמיד רס"ג כתב

	ומכיר אבי אמו היה ראש ואב לגלעד, ויאיר תפש לגלעד אחריו ולפיכך נקרא על שם אבי אימו ועל שם הנחלה שתפשו בימי שלטונו על יוסף שהיה מלך על הארץ. וכשמת יוסף ואחיו נתחזקו האומות ותקפו גויים עליהם, ולקחו מידם וישבו בהם, עד שבאו בארץ ישראל. ולפיכך נתאוו בני מכיר לשבת בארץ הגלעד ובתפושת אביהם נתנה משה להם....דע לך באר היטב כי אותם הדברים של חומש של מכיר ושל יאיר ושל נבח ספורות לשעבר הן, כי מכיר ויאיר ונבח לא לקחו כלום במדבר .

פרשנים אלו תולים את הזיקה של כבר הירדן המזרחי לשבט מנשה עוד בימי יוסף הצדיקכך שצאצאי מנשה הם כובשי הערים.

לקריאת המאמר כולו הקש בקישור לעיל

ראו גם

• נחלת שבט מנשה