Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

החץ הוא על מעון המקראית - מימין המושב השיתופי מעון למטה הישוב הקהילתי סוסיא

דרומא


ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

Antica maon

התל המקראי של מעון - צולם מכביש סוסיא

Old maon

התל המקראי של מעון - צולם ממעון

מעון או "מעון שביהודה" המיקראית מוזכרת במקרא עקב היותה כלולה בנחלת שבט יהודה ונטילת חלק באירועים שבין דוד לנבל הכרמלי, בעת שברח מפני שאול אל מדבר הרי חברון. באונומסטיקון - רשימת שמות ישובים - של אוסביוס מקיסריה, שנכתב במאה ה-4, אין איזכור למעון.

אזכורים מיקראיים[]

בעת חלוקת ארץ ישראל לשבטי ישראל כרמל הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב בספר יהושע: " זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה". (פסוקים א' ונ"ה).

מדבר מעון הוא גם האזור שבו שאול המלך רודף אחרי דוד (ספר שמואל א', פרק כ"ג, פסוקים י"ז - כ"ט). דוד, הנמלט משאול המלך מגיע לכרמל. הוא והאנשים אשר עימו שהו עם רועי הצאן של נבל הכרמלי.

מעון המקראית מוזכרת גם באחד האוסטרקונים שנמצאו בערד.

בית כנסת עתיק[]

מוזיאוןישראל 219

המנורה מבית הכנסת במעו העתיקה במוזיאון ישראל

במעון נמצאו שרידי בית כנסת, שלפי המשוער נבנה במחצית השנייה של המאה ה-4 או תחילת המאה ה-5. ציר הבנייה הוא דרום-צפון, דהיינו כמקובל לכיוון ירושלים. הבנייה דרשה חציבה. הקירות היו עבים : 90- 100 ס"מ, הגג היה גמלוני, כמו בסוסיא ורצפת פסיפס.

הממצא החשוב ביותר מבית הכנסת הוא תריסר חלקים של מנורת שבעת הקנים עשויה משיש לבן. לפי אומדן שחזורה, גובה הגיע לידי 1.6 - 1.8 מטר. צבי אילן שהיה שותף לגילויה מתאר אותה כך: "קניה (קני המנורה), שהיו עשויים מקשה אחת, עוצבו בצורת חוליות מעוגלות ("תפוחים") שהלכו וקטנו כלפי מעלה. בבסיס כל חוליה גולף עלה ("פרח". קוטר התפוח התחתון הוא 16,5 ס"מ וקוטר התפוח העליון 6.5 ס"מ. בין קני המנורה היו עיטורים מגולפים ששימשו לחיזוקה. זו הייתה מנורה כבדה ביותר, כ-120 ק"ג משקלה (משקל החלקים שנמצאו הוא 25 ק"ג). בסיס המנורה היה מרובע או מדורג. בתחתית התפוח התחתון של הקנה המרכזי חצוב חור מרובע לקיבוע מוט ברזל ("מסמר") שבעזרתו חובר גוף המנורה לבסיס".

הקשר בין כרמל לבין מעון[]

פסוק מספר שמואל מסביר את הקשר בין שני היישובים: "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל" - כלומר במעון - בתי מגורים ובכרמל - מרכז כלכלי. עם גילויו של בית כנסת קדום במעון, ומבני מגורים אחדים במדרון הצפוני של תל מעון, דרומית לכרמל, העלה צבי עמית את ההשערה כי יהודי כרמל גרו במעון, שהיה כעין "שכונה" של כרמל.

נמצאו גם שרידי דרך רחבה, הסלולה בקו ישר, מכרמל למעון, כעין רחוב מקשר בין שני המקומות. מכאן מסקנת החוקר כי היישוב היהודי במעון היה חלק מן המערך היישובי של כרמל.

תמונות מתל מעון[]

לקריאה נוספת[]

Advertisement