קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה. יש בה שישה פרקים אשר עוסקים בפרטי הדינים של מעילה (דהיינו הנאה מהקדש). הפרק השישי מדבר מדיני שליחות במעילה (אדם השולח אדם אחר שיעשה מעשה הנאה מהקדש) והמיוחדות בגדר שליחות משאר דיני שליחות בהלכה, בכך שהיא סוטה מהכלל "אין שליח לדבר עבירה", ומחייבת את המשלח ופוטרת את השליח (כל עוד הוא איננו סוטה מהוראות שולחו).
בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 21 דפים.
מיקומה של המסכת בסדר קדשים[]
בהקדמתו של הרמב"ם למשנה כותב הרמב"ם:"אחר כן חלק המאמר בענין קדשים והחל בקרבנות הכהנים שהם מסכת זבחים ואחר זבחים מנחות כפי סדורם בתורה. וכשהשלים ענין זבחי קדשים ומה שנלוה אליהם דבר על ענין שחיטת שאר הזבחים על סדר הכתוב שהרי אחר שאמר והיה המקום אשר יבחר ה' שמה תביאו וגו' אמר רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר (דברים יב) והביא אחר מנחות חולין ואחר חולין בכורות על סדר הכתוב כמו כן כי אחר שאמר רק בכל אות נפשך אמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך וכשהשלים לדבר בעניני הקדושות סדר דמי הערכים שהם כמו כן קדש והביא אחר בכורות ערכין. ואחר ערכין תמורה על פי סדורם בכתוב כמו כן. וכשהשלים לדבר על המינין האלו הביא אחר כן מסכת כריתות ודבר בה על כל המצות שיתחייב בהם כרת וכל הנלוה לאותו הענין והטעם שבשבילו סדר המין הזה בקדשים שכל דבר שחייבין על זדונו כרת חייבים על שגגתו חטאת אלא במעט כמו שיתבאר שם
והביא אחר כריתות מעילה מפני שהדברים שחייבין עליהם מעילה יותר קלים מהדברים שחייבים עליהם חטאת והביא אחר מעילה מסכת תמיד והניח אותה באחרונה בשביל שאין בה דבור לא על דרך חכמה ולא על איסור ועל היתר אלא ספור שהוא אומר היאך היו מקריבין התמיד כדי לעשות כן תמיד והביא אחר תמיד מדות ואין בו ענין אחר אלא ספור שהוא זוכר מדת המקדש וצורתו ובנינו וכל ענינו והתועלת שיש במין ההוא כי כשיבנה במהרה בימינו יש לשמור ולעשות התבנית ההוא והתבניות והצורות והערך מפני שהוא ברוח הקדש כמו שאמר (דה"א כח) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל וכשהשלים לדבר בקרבנות הבהמה ובכל הנלוה עליהם ותבנית הבית שמקריבין בו אותן הקרבנות סדר אחריו מסכת קנים ואין ענין במסכת ההיא אלא לדבר בתערובי העופות כשיתערבו קרבנות העופות אלו עם אלו והניח זה הענין באחרונה מפני שאינו מוכרח לפי שאפשר שיתערבו ושלא יתערבו ועוד שהדבור עליו מעט מזער כמו שיתבאר במקומו. ובהם חתם סדר קדשים. ועלו חלקי המאמר בסדר קדשים לעשתי עשרה מסכתות:"
פרקי המסכת[]
- קדשי קדשים (ארבע משניות[1]).
- חטאת העוף (תשע משניות).
- ולד חטאת (שמונה משניות).
- קדשי מזבח (שש משניות).
- הנהנה מן ההקדש (חמש משניות).
- השליח שעשה (שש משניות).
בסך הכל במסכת 38 משניות.
מתוך פורטל הדף היומי[]
רבותינו האחרונים דנים בשאלה מהו היסוד של איסור מעילה בהקדש? האם זהו סוג של גזל, כלומר איסור ממוני, שכשם שאסור לגזול רכוש של אדם כך גם אסור ליהנות מרכוש ששייך להקדש ואיסור זה הוא שקרוי "מעילה", או שמא יסוד איסור מעילה הוא בדיני איסור והיתר, ולא בדיני ממונות.
ר' חיים מבריסק מוכיח שמעילה הוא סוג של גזל מהשיעור של שוה פרוטה, שהוא השיעור שאם נהנה אדם ממנו אז נחשב שמעל, והרי השיעור הזה הוא השיעור הידוע גם באיסור גזל, מכאן ניתן להבין שגם מעילה אסורה משום גזל.
לעומת זאת אחרונים אחרים דוחים ראיה זו, כי גם אם איסור מעילה הוא איסור הנאה ייתכן ששיעור האיסור הוא שווה פרוטה.
אולי ניתן להביא ראיה מעצם המושג "מעילה", שנזכר בתורה רק בקשר לשני עניינים: מעילה בקב"ה ומעילה של אישה נשואה בבעלה. כשם שמעילה של אישה בבעלה בוודאי אינו עניין של ממון אלא פגיעה וחילול של קדושת הנישואין, כך גם מעילה בהקדש אינו איסור ממוני גרידא מדין גזל, אלא עניין של שימוש אסור של חול בדבר של קודש.
קטע אגדה במסכת[]
"תלמוד ערוך בפיו של רבי אלעזר בר רבי יוסי שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את נדות הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי והלך וישב עמהם אמר להם מי שיש לו אויב יעני או יעשיר אמרו לו יעני אמר להם אם כן לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו אמרו טבית אמר ליבטל ובטלוה חזר ואמר להם מי שיש לו אויב יכחיש או יבריא אמרו לו יכחיש אמר להם אם כן ימולו בניהם לשמונה ימים ויכחישו אמרו טבית אמר ובטלוה חזר ואמר להם מי שיש לו אויב ירבה או יתמעט אמרו לו יתמעט אם כן לא יבעלו נדות אמרו טבית אמר ובטלוה הכירו בו שהוא יהודי החזירום אמרו מי ילך ויבטל הגזרות ילך ר' שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים ואחריו מי ילך ר"א בר ר' יוסי אמר להם רבי יוסי ואילו היה אבא חלפתא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה אמר להם ר' שמעון אילו היה יוחאי אבא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה אמר להו רבי יוסי אנא אזלין דלמא עניש ליה ר' שמעון דקא מסתפינא קביל עליה דלא ליענשיה אפילו הכי ענשיה כשהיו מהלכין בדרך נשאלה שאלה זו בפניהם מנין לדם השרץ שהוא טמא עקם פיו ר' אלעזר בר רבי יוסי ואמר (ויקרא יא, כט) וזה לכם הטמא אמר ליה ר' שמעון מעקימת שפתיך אתה ניכר שתלמיד חכם אתה אל יחזור הבן אצל אביו יצא לקראתו בן תמליון רצונכם אבוא עמכם בכה ר' שמעון ואמר מה שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלש פעמים ואני לא פעם אחת יבא הנס מכל מקום קדים הוא על בברתיה דקיסר כי מטא התם אמר בן תמליון צא בן תמליון צא וכיון דקרו ליה נפק אזל אמר להון שאילו כל מה דאית לכון למישאל ועיילינהו לגנזיה לשקול כל דבעו אשכחו ההוא איגרא שקלוה וקרעוה והיינו דאמר רבי אלעזר בר רבי יוסי אני ראיתיה בעיר [רומי] והוו עליה כמה טיפי דמים." ~ מעילה, י"ז, א' - ב'. זהו קטע האגדה היחיד שמופיע בעין יעקב על מסכת זו. "תניא אין מקיזין דם לא על הדגים ולא על העופות ולא על בשר מליח." ~ מעילה, כ', ב' ויקיציטוט
קישורים חיצוניים[]
- תלמוד הבבלי
- תוספתא, מסכת מעילה מאתר "סנונית"
- תלמוד בבלי, מסכת מעילה, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
לימודי דפי המסכת[]
הערות שוליים[]
- ↑ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
מסכתות המשנה | ||
---|---|---|
סדר זרעים | ברכות · פיאה · דמאי · כלאיים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |
סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · יומא · סוכה · ביצה · ראש השנה · תענית · מגילה · מועד קטן · חגיגה | |
סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |
סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדיות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |
סדר קודשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מידות · קינים | |
סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקואות · נידה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידיים · עוקצים |
מסכתות התלמוד הבבלי | ||
---|---|---|
|