מסכת זבחים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה. למסכת זו תוספתא ותלמוד בבלי. נושא המסכת הוא דיני הקורבנות הבאים מן החי (בהמה ועוף). בלשון ה"ראשונים" נקראת לעיתים שחיטת קדשים, ולהבדיל ממסכת חולין הנקראת "שחיטת חולין".
מסכת זו עוסקת בעיקר בדיני הקורבנות הבאים מן החי (בהמה ועוף), וכן בדינים שונים הנוגעים לבית המקדש. קורבנות הבאים מן הצומח נידונים במסכת מנחות.
מהמבוא של הרמב"ם למסכת[]
ראיתי לדבר דבר בחלקי הקרבנות. ואכלול מיניהם קודם שאתחיל לפרש הסדר הזה. ואשר הביאני לכך עם היות חילוקיהן דבר מבואר, וכולן מפסוקי התורה, ואי אפשר לחדש בהן ולא לדקדק – היות הענין זה, רוצה לומר ענין הקרבנות, כבר אבד בעונותינו הרבים, ואין משגיחין בו אלא מעט מבני אדם, ואין זכרו מורגל אצל שום אדם, ואפילו נשא ונתן בו. לפי שאין שם מעשה לקיים ההרגל, ואין שואל ואין דורש ואין מבקש על שום דבר מהן כל עיקר, עד שנשתוו בו החכם הגדול עם הסכל מן ההמון. ורוב התלמידים אינן יודעים מן הקרבנות אפילו מה שנאמר בהם פסוקים רבים.
מהויקיפדיה העברית[]
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
בין הנושאים הנדונים במסכת: הכוונה והמחשבה הראויה בשעת ההקרבה, והכוונה העלולה לפסול את הקורבן; דיני ההקרבה עצמה; האיסור להקריב קורבנות מחוץ לבית המקדש, ועוד. פרק חמישי ממסכת זבחים (פרק "איזהו מקומן") מפורסם מפני שיש הנוהגים לומר אותו לפני תפילת שחרית. פרק זה מסכם את סוגי הקורבנות ומקומן. בגמרא, זה הפרק בעל מספר המחלוקות הקטן ביותר. למעט הלכות פסח בפרק זה נפסק כולו להלכה ביד החזקה לרמב"ם.
בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 119 דפים.
מיקומה של המסכת בסדר קדשים[]
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הסיבה שמסכת זו פותחת את סדר קודשים היא שקרבנות הכהנים (הנדונים במסכת) הוא הנושא הנדון ראשון בתורה.
פרקי המסכת[]
- כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן (ארבע משניות
פרק א - כל הזבחים (לפי התלמוד הבבלי)[]
כל זבחים: שנשחט עולה לשם שלמים.ארבע עבודות הזבח קרבנות: שחיטה (מותר גם על-ידי זר), קבלה (רק כהן בכלי שרת), הולכה על המזבח וזריקה (הציבור - למזבח הפנימי ועוד..). אם הכל נעשה כשורה הקרבן כשר, רש"י מבאיר: אלא שלא עלו וכו' - וצריך להביא אחר לחובתו או לנדרו וישחטנו לשמו:
כל הזבחים כשרים, גם אם לא התכוונו, חוץ מחטאת (כתוב "היא"), קרבן הפסח (זבח פסח "הוא") ורבי אליעזר אומר גם אשם, היות ודומה לחטאת. עליו נאמר רש"י: שמעון אחי עזריה - על שם שעזריה עסק בפרקמטיא וסיפק צורכי שמעון אחיו בשעה שהיה עוסק בתורה והתנו ביניהן שיהא חלק לעזריה בשכר תלמודו של שמעון כדאמרי' בסוטה (דף כא.) אם יתן איש את כל הון ביתו וגו' לא כשמעון אחי עזריה לפיכך נקרא על שמו שלמד על ידו: שטיינזלץ מפרש: שמעון אחי עזריה אומר: יש לחלק באופן זה, כל מיני הקרבנות אם שחטן לשם קרבן שבמעלתו גבוה מהן — כשרין, שחטן לשם נמוך מהן — פסולין.(16:00)
אלא מהא [ממשנה זו] אפשר להוכיח שקרבן כשר בסתם, ששנינו להלן: לשם ששה דברים הזבח צריך שיהא נזבח(נשחט): לשם זבח לשם הקרבן המסויים שהוקדש לו (עולה, שלמים, וכו'), לשם זובח לשם בעליו, לשם שם שעושה אותו לשמו של הקדוש ברוך הוא, לשם אשים שיעלה כקרבן על גבי המזבח, לשם ריח שיקטירנו באופן שיעלה ריחו, לשם ניחוח לשם נחת רוח לה'. והחטאת ואשם — לשם חטא.
ועוברים לגט - ושואלים עוד: וגבי [ואצל] גט דסתמא [שסתמו] פסול, מנלן [מנין לנו]?
אילימא מהא דתנן [אם תאמר מזו ששנינו] במשנה: היה עובר בשוק ושמע סופרים מקרין (מקריאים) לתלמידיהם: "איש פלוני גירש פלונית ממקום פלוני", ואמר: זה שמי וזה שם אשתי, וכיון שכתבתם אותו בשמות הללו אשתמש בו לגירושין, מכל מקום פסול לגרש בו
ולכאורה הרי זה משום שלא נכתב לשם אותה האשה — יש לדחות: דילמא [שמא] שם הטעם הוא כדברי רב פפא, שאמר רב פפא: הכא [כאן] בסופרים העשויין להתלמד עסקינן [עוסקים אנו], ולא איכתוב [נכתב] הגט לשום כריתות (לשם גירושין) כלל, אלא נכתב רק כתרגיל כתיבה, ומשום כך הוא פסול!
- כל הזבחים שקבלו דמן זר (חמש משניות).
- כל הפסולין ששחטו (שש משניות).
- בית שמאי אומרים (שש משניות).
- איזהו מקומן של זבחים (שמונה משניות).
- קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח (שבע משניות).
- חטאת העוף שעשאה למטה (שש משניות).
- כל הזבחים שנתערבו (נקרא גם פרק התערובות) (שתים עשרה משניות).
- המזבח מקדש את הראוי לו (שבע משניות).
- כל התדיר מחברו קודם את חברו (שמונה משניות).
- דם חטאת שניתז על הבגד (שמונה משניות).
- טבול יום ומחוסר כיפורים (שש משניות).
- 'שוחט והמעלה בחוץ (שמונה משניות).
- פרת חטאת ששרפה חוץ מגתה (עשר משניות).
בסה"כ יש במסכת 101 משניות.
פירושים וספרים על המסכת[]
מלבד פירושי שאר סדר קדשים, יצאו בעת האחרונה מספר ספרים על המסכת. בין הבולטים ביניהם שני ספרי ליקוט מפרשים על המסכת "שלום רב" מאת הרב שלום סופר מפיטרקוב ו"אוצר הקודש" על ידי מכון מנחת ישראל.
הפוסקים על סדר המסכת[]
הרי"ף, והרא"ש בעקבותיו, לא כתבו את ספרי הפסיקה שלהם על מסכת זו, בהיותה שלא להלכה "בזמן הזה". חסר זה השלים ספר "ליקוטי הלכות" של הרב ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים").
לקריאה נוספת[]
- הרב רא"ם הכהן, דרך שער העליון - עיון במסכת זבחים, הקורבנות ובית המקדש, הוצאת ישיבת עתניאל, 2007
קישורים חיצוניים[]
- ויקיטקסט
- תוספתא, מסכת זבחים מאתר "סנונית"
הערות שוליים[]
| מסכתות המשנה | ||
|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פיאה · דמאי · כלאיים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · יומא · סוכה · ביצה · ראש השנה · תענית · מגילה · מועד קטן · חגיגה | |
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדיות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |
| סדר קודשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מידות · קינים | |
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקואות · נידה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידיים · עוקצים | |
| מסכתות התלמוד הבבלי | ||
|---|---|---|
|
תבנית:קצרמר