Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת התשיעית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה. במסכת זו שלושה פרקים אשר עוסקים בדיני הוראת שוגג שהורו בית דין (דהיינו שטעו בדין והורו הפוך מדעת התורה), וכן בדיני כהן גדול או מלך שחטאו בשגגה. מסכת זו בתלמוד בבלי היא הקצרה ביותר מבין המסכתות בהן יש גמרא על כל המסכת, והיא כוללת 14 דפים בלבד.

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין[]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, כאשר נשלם העיסוק בדינים ובדיינים, עברה המשנה לעסוק בשגיאותיהם. "כי כל מי שיש בו טבע בשר ודם, אי אפשר שלא יטעה ויחטא. ולפיכך סידר הוריות אחר אבות".

פרקי המסכת[]

  1. הוֹרוּ בֵּית דִּין (חמש משניות [1]) - מתי בית דין שהורו הלכה מוטעית, מביאים קורבן.
  2. הוֹרָה כֹהֵן מָשִׁיחַ (שבע משניות) - דיני קורבן של כהן משוח בשמן המשחה שחטא בשוגג.
  3. כֹהֵן מָשִׁיחַ שחטא (שמונה משניות) - תחילתו בדיני קורבן כהן משוח ונשיא שחטאו שלא בזמן כהונתם, באמצעיתו עוסק בחילוקים בין סוגי הכהנים ובסופו עוסק בסדרי קדימויות במגוון תחומים.

בסה"כ יש במסכת כ- 20 משניות.

סדר בהצלת חיים[]

סיום המסכת עוסק בדין קדימה בהצלת חיים, על פי הכלל ״כל התדיר קודם את חבירו״ וכן כי ״כל המקודש מחבירו קודם את חברו״;

מפרשי המסכת[]

פירושי ראשונים[]

רוב הראשונים לא כתבו על מסכת זו, להלן מנויים כל הראשונים שכתבו על המסכת:

  • הרמב״ם - פירוש המקורי של הרמב״ם נכתב ביודאו-ערבית ותורגם מחדש על ידי הרב יוסף קאפח ונדפס על ידי מוסד הרב קוק
  • רבינו חננאל - נדפס על הדף במהדורת וילנא, חסר פירושו לשלושת הדפים האחרונים. יש המפקפקים ביחוס החיבור לרבינו חננאל ומייחסים אותו לרבי ברוך בן שמואל מיוון או לרבי ברוך בן יצחק מחלב (אוצר הגדולים כרך ג', עמוד ס"ז)
  • רש"י - גם על פירוש זה יש המפקפקים בייחוסו לרש"י. (ראו הקדמת "פירוש רש"י להוריות" בהוצאת "אהבת שלום")
  • תוספות - מופיע בתחתית הדף במהדורת וילנא, בשונה משאר הש"ס. מופיע רק עד דף ח'. גם על ייחוס פירוש זה לבעלי התוספות יש שפקפקו (ראו הקדמת ספר הורה גבר)
  • תוספות הרא"ש - מופיע בצידו החיצוני של הדף במהדורת וילנא
  • המאירי
  • הר"י מלוניל
  • פסקי הרי"ד

קישורים חיצוניים[]

ציטוטים[]

מסכת הוריות היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה. במסכת זו שלושה פרקים אשר עוסקים בדיני הוראת שוגג שהורו בית דין (דהיינו שטעו בדין והורו הפוך מדעת התורה), וכן בדיני כהן גדול או מלך שחטאו בשגגה. מסכת זו בתלמוד בבלי היא הקצרה ביותר מבין המסכתות בהן יש גמרא על כל המסכת, והיא כוללת 13 דפים בלבד.

  • "אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו" ~ דף י', ע"ב
  • "השתא דאמרת סימנא מילתא היא [לעולם] יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי." ~ דף י"ב, ע"א
  • "מפני מה הכלב מכיר את קונו וחתול אינו מכיר את קונו אמר להם ומה האוכל ממה שעכבר אוכל משכח האוכל עכבר עצמו עאכ"ו." ~ דף י"ג, ע"א
  • "מפני מה הכול רצין לישא גיורת ואין הכול רצין לישא משוחררת אמר להם זו הייתה בכלל ארור וזו לא הייתה בכלל ארור דבר אחר זו הייתה בחזקת שמור וזו לא הייתה בחזקת שמור." ~ דף י"ג, ע"א
  • "כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה" ~ דף י"ג, ע"ב
  • "כהן קודם ללוי לוי לישראל ישראל לממזר וממזר לנתין ונתין לגר וגר לעבד משוחרר אימתי בזמן שכולם שווים אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ." ~ משנה, פרק ג', משנה ח'

טקסטים[]

מקורות

הערות שוליים[]

  1. מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.


Advertisement