Family Wiki
Advertisement
הרב_מרדכי_ברלין-_עם_סיום_מסכת_ביצה_-_בפני_באי_"כולל_משכן_בנימין"_ליד_ישיבת_קדומים-_ח'_מרחשוון_תשפ"ב

הרב מרדכי ברלין- עם סיום מסכת ביצה - בפני באי "כולל משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים- ח' מרחשוון תשפ"ב

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Eiruv4736

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין.

מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב". במפרשים הקדמונים נקראת גם "מסכת יום טוב", זאת מכיוון שהמסכת עוסקת בהלכות המיוחדות ליום טוב. נושא הפרק השני של המסכת הוא עירובי תבשילין.

מכיוון שהכלל הוא "אין בין שבת ליום טוב אלא מלאכת אוכל נפש בלבד" (כלומר רק מלאכות הנצרכות לאכילה הותרו ביום טוב), משמשת מסכת זו כהרחבה להלכות שבת וחלק מהסוגיות במסכת זו מרחיבים נושאים מסוימים ממסכת שבת. במסכת זו נידונים בדרך אגב הלכות ביטול תערובות והלכות סמיכה.

בתלמוד הירושלמי על מסכת זו, נידונות הגדרות שונות בהלכות שבת שאינן מופיעות בתלמוד הבבלי. בדפוס וילנא של התלמוד הבבלי יש במסכת זו 39 דפים ועמוד אחד (חצי דף).

מיקומה של המסכת בסדר מועד[]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהסתיים הדיון בענייני שבת (מסכתות שבת ועירובין), פסח, שקלים ויום הכיפורים (מסכת יומא), הגיע תור שלוש הרגלים. ומכיוון שענייני פסח כבר נדונו במסכת פסחים, ובשבועות נותרו לדיון רק ענייני יום טוב, ראוי היה שמסכת ביצה תסודר לפני מסכת סוכה. אך מפאת ריבוי המצוות בחג הסוכות, סודרה מסכת סוכה לפני מסכת ביצה.

מפרשי המסכת[]

התוספות למסכת זו נכתבו בבית מדרשו של מהר"ם מרוטנברג, רבו של הרא"ש.תבנית:דרוש מקור המהר"ץ חיות כותב שהתוספות על מסכת זו פעמים מעתיקים לשון רש"י.

בנוסף לפירושי הראשונים הנפוצים, יש על מסכת ביצה מספר חידושי ראשונים ייחודיים: חידושים מבנו של הרמב"ן, חידושי הרא"ה, וחידושי רבי מנחם המאירי (בנוסף לבית הבחירה).

פרקי המסכת[]

  1. בֵּיצָה (עשר משניות[1]) – פרק זה עוסק במחלוקות שבין "בית שמאי" ל"בית הלל" בענייני הלכות מוקצה ביום טוב, כגון: "ביצה שנולדה ביום טוב"... בית שמאי מתירים אכילתה ואילו בית הלל אוסרים. בית שמאי מניחים כי כל דבר, שהוכן מערב יום טוב מותר באכילה, וכיוון שהתרנגולת הוכנה לחג לשחיטה ואכילה, כך גם ביצה שהטילה מותרת. לעומתם בית הלל סבורים כי הביצה לא הוכנה מערב יום טוב ולכן היא "מוקצה".
  2. יוֹם טוֹב (עשר משניות) – פרק זה עוסק בהלכות יום טוב שחל בערב שבת. מלאכות "אוכל נפש" מותרות ביום טוב עצמו לצורכי אותו יום, אך אסור להכין מיום טוב אוכל לשבת שבאה אחריו.
  3. אֵין צָדִין (שמונה משניות) – הפרק השלישי עוסק בהלכות ציד ביום טוב. הוא גם דן במקרים מיוחדים בהם נכנס בעל חיים כשר לביתו של אדם, האם ובאילו תנאים האדם יכול להחזיק בעל חיים זה.
  4. הַמֵּבִיא (שבע משניות) – הפרק הרביעי, עוסק בתחילתו באיזה עצים מותר לקחת להסקה ביום טוב. בהמשך הפרק מדובר על איסורים החלים ביום טוב.
  5. מַשִּׁילִין (שבע משניות) – הפרק החמישי והאחרון, עוסק בקדושת החגים וקובע שההבדל היחיד בין יום טוב לשבת הוא רק במלאכות הקשורות ב"אוכל נפש", כלומר מלבד העיסוק בהכנת אוכל ביום טוב, שאסור בשבת, כל איסורי השבת חלים אף ביום טוב.

בסך הכל יש במסכת 42 משניות.

סוגיות ידועות במסכת[]

  • שני ימי יום טוב, האם חלה עליהם קדושה אחת, או שמא חלות עליהם שתי קדושות נפרדות[2]
  • כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור[3]
  • כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו[4]

ראו גם[]

  • נולד (מוקצה)
  • יום טוב
  • כללי מלאכת יום טוב
  • מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
  • בורר ביום טוב
  • מוקצה ביום טוב
  • שחיטה ביום טוב

קישורים חיצוניים[]

(מהויקיפדיה העברית)

מיזמי קרן ויקימדיה

תבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזם

תבנית:ויקיטקסט בשורה תבנית:ויקיטקסט בשורה תבנית:ויקיטקסט בשורה תבנית:ויקיטקסט בשורה

  • תלמוד בבלי, מסכת ביצה, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
  • תבנית:כתיב

הערות שוליים[]

  1. מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  2. תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ה - תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ו
  3. תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ט
  4. תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ה


Advertisement