הדפסה ראשונה - 1740 המקור: בית הספרים הלאומי
מסילת ישרים הינו ספר הדרכה להתקרבות לעבודת האל שנכתב על ידי הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) ונדפס לראשונה באמסטרדם בשנת 1740. הספר התקבל כספר יסוד בתורת המוסר בכל קהילות ישראל והודפס פעמים רבות במהדורות רבות ושונות.
מויקיציטוט[]
כתיבת הספר[]
- "החיבור הזה לא חיברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע ומפורסם אצלם פרסום גדול" (הקדמה)
- "מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענווה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים... והנה על פי הברייתא הזאת הסכמתי לחבר חיבורי זה, ללמד לעצמי ולהזכיר לאחרים תנאי העבודה השלמה למדרגותיהם" (שם)
מטרת העולם[]
- "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו וּלְמַה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו". (פרק א)
- "האדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול בכל העידונים שיכולים להימצא". (שם)
- "האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה, אלא בעבור מצבו בעולם הבא. אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי למצבו בעולם הבא, שהוא תכליתו" (שם)
מלחמת היצר[]
- "וכל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי לקירבה הזאת (לבורא), ירדוף אחריו ויאחז בו ולא ירפהו. ומה שיוכל לחשב שהוא מניעה לזה, יברח ממנו כבורח מן האש". (פרק א)
- "כי איש מלחמה הוא (היצר הרע) ומלומד בערמימות ואי אפשר להימלט ממנו אלא בחכמה רבה ובהשקפה גדולה".(פרק ב)
- "שאפילו אם יפקח האדם על עצמו אין בכוחו להינצל, אילולי הקדוש ברוך הוא עוזרו (קדושין ל, ב), כי היצר הרע תקיף מאוד." (שם)
התשובה[]
- וזה חסד וודאי שאינה משורת הדין, אך על כל פנים הנה הוא חסד שאינו מכחיש הדין לגמרי, שהרי יש צד לתלות בו, שתחת הרצון שנתרצה בחטא וההנאה שנהנה ממנו, בא עתה הנחמה והצער".(פרק ד)
צניעות וניבול פה[]
- "וכשאוסר לנו אחד מן האסורין, ילמד סתום מן המפורש לאסור כל הקרוב לו. ועל זה הדרך אסרו בענין זה של העריות כל מה שהוא ממינו של הזנות, או הקרוב אליו, יהיה באיזה חוש שיהיה, דהיינו, בין במעשה, בין בראיה, בין בדבור, בין בשמיעה, ואפילו במחשבה." (פרק יא)
- "ואם לחשך אדם לומר, שמה שאמרו על נבול פה, אינו אלא כדי לאיים ולהרחיק אדם מן העבירה, ובמי שדמו רותח הדברים אמורים, שמדי דברו בא לידי תאוה, אבל מי שאמרו דרך שחוק בעלמא, לאו מילתא הוא ואין לחוש עליו אף אתה אמור לו, עד כאן דברי יצר הרע." (שם)
- "האמת הוא כדברי רבותינו זכרונם לברכה, שנבול פה הוא ערותו של הדיבור ממש, ומשום זנות הוא שנאסר ככל שאר עניני הזנות" (שם)
קישור חיצוני[]
הויקיפדיה העברית[]
תבנית:ספר מוסר מסילת ישרים הוא תיקון מידות הנפש, מוסר והדרכה להתקרבות לאל שנכתב על ידי רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל. נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת ה'ת"ק (1740). התקבל כספר יסוד בתורת המוסר היהודית בקהילות ישראל והודפס פעמים רבות במהדורות שונות. רבי אליהו מווילנא, הגר"א, ראה בו הופעת אור חדש בעולם ואמר שאם היה הרמח"ל בחייו - היה הולך ברגל לקבל את פניו.[1][דרוש מקור]
מבנה הספר ותוכנו[]
הספר מתווה דרך להתקדמות בעבודת ה' לפי סדר ברור. בדומה לרוב הספרים התורניים, מקורות הידע והסמכות המרכזיים הם פסוקי התנ"ך ומאמרי חז"ל. יחד עם זאת, פעמים רבות מובאות בספר טענות שמבוססות על ההגיון האנושי.
בספר 26 פרקים כגימטריה של השם המפורש, כאשר חציו הראשון של הספר בפרקים א' – י"ב (במידות זהירות, זריזות, נקיות):
"הוא מה שמצטרך אל האדם לשיהיה צדיק ומכאן והלאה הוא לשיהיה חסיד"".[2] כאשר הדרכת האדם להיות צדיק היא הדרכה משותפת לכל ישראל וההדרכה לחסידות היא פרטית ומיועדת לכל אדם על פי אופיו וכשרונותיו.
הספר מתבלט במיוחד בעריכתו המופתית, וכן בדרך הייחודית שבה הוא שואב מתוך המקורות - שבדרך כלל משמשים ללימודי הלכה - תכנים של מוסר ותיקון המידות.
הרמח"ל סידר את הספר על פי ברייתא מפורסמת בתלמוד הבבלי:
| "אמר ר' פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים". | ||
| – מסכת עבודה זרה דף כ' עמ' ב' | ||
נערך מחקר רב בנוגע לנוסח המקורי של הברייתא,[דרוש מקור] בין השאר, בשל חשיבותה הרבה כהדרכה לחיים נכונים. ישנן כמה גרסאות ובהם סדר המידות המובאות בברייתא שונה, ובגרסאות שונות אף מוצאים מידות שונות. ככל הנראה הגרסה שעליה ביסס הרמח"ל את ספרו "מסילת ישרים" אינה המקורית, שהיא היא ככל הנראה:
| "אמר ר' פנחס בן יאיר: זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי תחיית המתים, תחיית המתים מביאה לידי אליהו ז"ל". | ||
[לצטוט הזה ולמעלתו]
החכמה והאמת שבברייתא הזאת היא מהנסתרות. על מנת להבינה על בוריה, וכמובן: לחיות לפיה, להבין באמת כל פרק ופרט, כל מידה ומידה.
הברייתא מצוטטת על ידי הרמח"ל בהקדמתו לספר, שם הוא מסביר את מטרתו במלים אלו:
"החיבור הזה לא חיברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע ומפורסם אצלם פרסום גדול ... אלא שכפי רוב פרסומם (של הדברים) ... כך ההעלם (=ההתעלמות) מהם מצוי מאוד והשכחה רבה".
הרמח"ל כואב את הזנחת לימוד המוסר לטובת העיון והפלפול ההלכתי, בגלל הטעות הנפוצה שבשל כך שהדברים מפורסמים אין צורך לשננם. אולם האמת היא שלמרות שהמידות הטובות טבועות באדם, יש צורך לפתחם ולהשלימם על ידי חזרה והתעמקות בלימוד המוסר.
לאחר ההקדמה והפרק הראשון הכללי, מסודר הספר בקבוצות של 3-4 פרקים, על פי הסדר של המידות בברייתא של רבי פנחס בן יאיר מן הזהירות ועד לקדושה. הרמח"ל מבאר כל מידה ממידות הברייתא בפרק אחד, מפרט את חלקיה בפרק שאחריו ומביא את דרכי קנינה של המידה הטובה ואת הגורמים להפסדתה המונעים את האדם מלרכוש לעצמו מידה זו בפרקים שאחר כך.
שם ה' נזכר גם בראשי התיבות הפותחים את פ' א': "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר לאדם מה חובתו בעולמו..." – פרק זה פותח את הספר ומקדים את ביאור המידות והסדר ההגיוני של השתלשלותן זו מזו והוא מציב מטרה כללית שעל האדם לשאוף אליה, הצבת מגמה זו לנגד עיניו מהוה אמצעי חשוב להשגת המידות הנ"ל.
פירוט[]
הספר בנוי באופן שיטתי והדרגתי, במסלול של עלייה ממדרגה למדרגה. כשבכל מדרגה רוחנית הוא מגדיר את מהותה, הדברים שמקרבים אליה והדברים שגורמים להתרחק ממנה.
בתחילת הספר הוא קובע אקסיומה שמטרת בריאתו של האדם הינה להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, שהוא העונג הגדול ביותר והאמיתי ביותר שיכול להימצא, ולכן האדם צריך להשתמש בכל האמצעים שמביאים אותו להגשמת מטרה זו.אך בפרק יט חוזר בו ומלמד שהמטרה היא העולם הזה, כלומר להופיע את אור ה' בעולם הזה דווקא וזה מה שנקרא העתיד לבוא, שכלול העולם למצב בו כולם יעבדו את ה' דרך עם ישראל. ההסבר לכך שתחלה הציב מטרה אחרת היא שרצה להוציא את הקורא מהמחשבות הנמוכות, הגשמיות והחומרניות של העולם הזה, ולגרום לו להבין שאין כלום בעולם הזה ורק לאחר מכן להציג לו את התכלית האמיתית שהיא קידוש השם בעולם הזה. ישנו הסבר נוסף לפרק א' על הסבר ההתענגות על ה' שהיא רק הסבר המציאות ולא התכלית כלומר כמה שאדם יעבוד בעולם הזה ויעשה את רצון ה' כך יזכה להתענג יותר על ה', אבל זו לא התכלית אלא רק מציאות, תכליתנו, מסביר הרמחל בפרק יט, היא להופיע את ה' בעולם הזה.
המדרגות של הספר[]
הנחת היסוד של המחבר כי מי שנגש אליו הוא כבר "ישר". את הישרות הוא רכש מהתורה. ומן התורה הוא אמור להתקדם אל שאר המידות שהספר מוביל. מכאן שמו "מסילת ישרים". במונח תורה הכוונה לימוד התורה, ויש אומרים - גם פרק א' המבאר את כלל חובת האדם בעולמו (הרצי"ה).[היכן הרצ"י אומר זאת?]
צדקות[]
- זהירות - זהירות והימנעות מעשייה שלילית, מתוך התבוננות ופיקוח של האדם על מעשיו ודרכיו, ובחינת מהות הטוב האמיתי והאם מעשיו הם מכלל הטוב האמיתי.
- זריזות - זריזות ופעלתנות לכיוון עשייה חיובית, והתגברות על בקשת החיים הנוחים והשלווים ועל רדיפת תענוגי החיים.
- נקיות - נקיות שלמה מכל מידה רעה ומכל חטא, גם כאלו שלא ידועים בציבור, ובמיוחד בתחומים הממוניים, המיניים והחברתיים. מבחינת הרמח"ל אדם שהינו נקי הוא מבחינה מהותית כצדיק.
חסידות[]
- פרישות - התחלה של מדרגת החסידות. פרישות מדברים מותרים שאינם רעים בעצמם, אבל עלול להגרם מהם רע; "קדש עצמך - במותר לך".[לצטטה]
- טהרה - טהרת הכוונה והמחשבה. תיקון פנימי של הלב ומחשבותיו. עשייה שאיננה בגלל אינטרס אישי אלא עשייה לשמה.
- חסידות - עשייה מוסרית מאהבה שלא על פי קו הדין והרחבת קיום המצוות בכל הצדדים והתנאים על פי תפיסתו עד היכן שידו מגעת, ובכלל זה הטבה לבריות בגוף בנפש ובממון, מתוך כוונה להגדיל את כבודו של הבורא וקידוש שמו.
קדושה[]
- ענווה - חוסר החשבה של האדם את עצמו מכל סיבה שהיא אף אם הוא בעל כישורים מיוחדים, וחוסר עניין של האדם במעמד חברתי וכבוד.
- יראת חטא - יראת רוממות של הבורא, להרגיש כאילו הוא מהלך בארמונו של מלך, וחרד לפגום בכבודו ואף חרד לאבד את המודעות העמוקה הזו.
- קדושה - דבקות רוחנית של האדם באלוהים בכל עת ובכל מצב, אף בעשייה החומרית שלו, מחשבותיו יהיו קשורות לאלוהים, והוא יהיה כעין מקדש בזעיר אנפין.
רוח הקודש[]
- רוח הקודש - קבלתה איננה בשליטת האדם אלא מתנה משמים, לאחר השתדלותו והתאמצותו.
- תחיית המתים - היכולת להחיות מתים, כפשוטו. ויש אומרים - גם היכולת להחזיר בתשובה את הרשעים, הקרויים בחייהם מתים (המהרשד"ם).
הספר מסתיים במדרגת ה"קדושה", ואינו ממשיך ומדריך ל"רוח הקודש" ו"תחיית המתים", כי מדרגות אלו אינן בשליטתו של האדם.
על כן, יש הסוברים כי המדרגות עליהן מושתת הספר הן: ישר, צדיק, חסיד וקדוש - ר"ת י'צ'ח'ק' ע"פ קטע מברכת "נשמת כל חי":
|
בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם.
וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ. וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ. וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל: |
|
חלוקה על פי הקבלה של הספר[]
על פי תורת הסוד, נחלק הספר לשלוש מדרגות: צדיקים, חסידים, ישרים. ומסודר על פי סדר ההיכלות:
מדרגת צדיקים:
- זהירות - כנגד ספירת "יסוד" והיכל "לבנת הספיר".
- זריזות - כנגד ספירת "הוד" והיכל "עצם השמים".
- נקיות - כנגד ספירת "נצח" והיכל "נוגה".
מדרגת חסידים:
- פרישות - כנגד ספירת "גבורה" והיכל "זכות".
- טהרה - כנגד ספירת "חסד" והיכל "אהבה".
- חסידות - כנגד ספירת "תפארת" והיכל "רצון".
מדרגת ישרים:
שלושת המידות הבאות כולן כנגד היכל אחד - "קודש קדשים" הכולל ג' ספירות:
- ענווה - כנגד ספירת "בינה".
- יראת חטא - כנגד ספירת "חכמה".
- קדושה - כנגד ספירת "כתר".
אבן השתייה - אור השכינה. ב' מדרגות עליונות שתכונתן השפעת שפע עליון לזוכה להתדבק בשכינה.
- רוח הקודש - אור השכינה
- תחיית המתים - עולם הבא.[3]
ראו גם[]
- הלבירינת של סטרה - אשר השפיע על המונח "גן המבוכה" בפרק ג' של מסילת ישרים, בביאור חלקי הזהירות.
הספר ומהדורותיו[]
- מסילת ישרים, מהדורה שלמה כוללת : מסילת ישרים א - סדר ויכוח, מסילת ישרים ב - סדר פרקים, על פי כתב ידו של המחבר ועל פי דפוס ראשון, ירושלים: מכון אופק, תשנ"ד.
- מסילת ישרים, בתוספת ראשי פרקים ביאורים ומפתחות ("שמחת מרדכי"), ירושלים: הוצאת פלדהיים, תשנ"ח (1998).
- מסילת ישרים - יחוד ההטבה. הסוד שמאחורי המסילה. פירוש על דרך הפנימיות. הוצאת קהילת הרמח"ל תשס"ט (2009).
מהדורה מעובדת[]
בשנת 2010 הופיעה באינטרנט מהדורה מעובדת לעברית קלה. מהדורה זו מיועדת לקורא הנתקל בקשיים בהבנת העברית בה כתוב הספר, שפה העלולה להיות זרה לקרוא בן זמננו. כן מצטיינת היא בעיצוב גרפי משופר.
לקריאה נוספת[]
- אברהם יצחק הכהן קוק, מאמרי הראי"ה, עמ' 273. - תקציר של מסילת ישרים שנכתב על ידי הרב קוק.
- גבריאל יצחק רוונה, עקבות רס"ג ב"מסילת ישרים" לרמח"ל
, המעין, מז, ד, הוצאת מוסד יצחק ברויאר, תשס"ז (2007), עמ' 5-12. - מרדכי שריקי, סוד לישרים, מבוא וביאור על פי הסוד של הספר מסילת ישרים, ירושלים: הוצאת מכון רמח"ל, תש"ס-2000
קישורים חיצוניים[]
- שיעורם על מסילת ישרים, ערוץ מאיר
- שיעורים על 'מסילת ישרים' להורדה
- מסילת ישרים - שיעורי שמע, באתר "בלבבי משכן אבנה"
- שלומי ליס, מסילת ישרים, מעובד לעברית קלה, באתר "דעת"
- הועתק מהויקיפדיה העברית
רשימת מהדורות מסילת ישרים שנדפסו עד 1960, בקטלוג מפעל הביבליוגרפיה העברית
הערות שוליים[]
ראו גם[]
- מסילת ישרים - פרק א