מסביב לעולם בשמונים יום (בצרפתית: Le tour du monde en quatre-vingt jours) הינו רומן הרפתקאות שנכתב על ידי ז'ול ורן ופורסם בשנת 1872.
הספר מביא את תאור מסעו של "פילְיַאס פוֹג אסֶק'" (Phileas Fogg, esq) [1] ומשרתו הצרפתי זַ'אן פַאסְפַארטוּ (Jean Passepartout), פריזאי אמיתי מפאריז, אשר התקבל לעבודה בבוקרו של יום תחילת ההרפתקאה, בטרם פיליאס פוֹג יגרר להתערבו אשר תביא ליציאתו למסע מסביב לעולם. פַאסְפַארטוּ סבר כי בתור משרת יהיה לו חיים שלווים הודות למוניטין של אדונו: "vivre tranquille " (מבקש לחיות בשקט) . היציאה למסע מסביב לעולם נבעה מהתערבות בין פיליאס פוג לבין חבריו ב"רִיפוֹרְם-קלבּ" (Reform-Club de Londres). חבריו הביעו את הדעה כי הגנב של 55,000 ליש"ט בנק אוף אנגלנד, גניבה הודותיה נכתב רבות בעתונים מאותם הימים, יצליח להִמלט מבריטניה אל העולם הרחב ובלתי חשוף במלואו לבני התרבות. לעומתם, טען, הגנטלמן האנגלי, פילְיַאס פוֹג , כי בעקבות חידושי התחבורה העולם, אפילו מקומות נידחים בו, הם כבר בתחומי ההגעה לבני התרבות האירופאית. "מה עוד שאת העולם כולו ניתן להקיף תוך שמונים יום" . פיליאס פוג מחליט להתערב עם חבריו למועדון כי המסע ניתן לבצוע בפרק הזמן שנקבע. הם מסכימים והוא ומשרתו יוצאים לדרך.
אל המסע מסביב לעולם מצטרפים, שלא כמתוכנן, שנים: הראשון, בלש משטרת לונדון, ה"סקוטלנד יארד", הבלש פיקס (Fix), אשר מחפש אחר גונב הממון מ"בנק אוף אנגלנד" ומצפה לקבל את הפרס המובטח בסך 2,000 ליש"ט. הוא משוכנע ב"חוש ששי" כי פיליאס פוג הוא הגנב. לדעתו, היציאה הפתאומית למסע נעשת במטרה להוליך שולל את משטרת לונדון ולברוח מחוץ לגבולות המדינה. התערבות הייתה עילה טובה לקבלת ההחלטה על הנסיעה החפוזה. השני או השנייה, היא גברת "אואדה" ( Aouda), אישה בת סוחר מכובד מפרס, הניצלת מעליה על מוקד השריפה בהודו ( אליה יגיעו בהמשך המסע) לאחר שבעלה רז'ה הודי מת ולפי מסורת הינדית עליה לעלות על המוקד, יחד עם גופתו. פַאסְפַארטוּ , לשעבר מוקיון בקרקס, מתחזה לבעלה המת, ונעמד חי בטקס ההשכבה. הציבור נבהל והוא חוטף את אואדה והיא מצטרפת למסעו של פיליאס פוג .
בספר אני עורכים הֵכֶרות עם העולם של המאה ה-19. האירופאיים, בעיקר: אנגלים וצרפתים, מגיעים למקומות בעולם, בהם טרם היו. לכל עם יש את התכונות שלו וז'אן ורן לא מהסס להביע את דעתו עליהם. הסוחרים והמתיישבים מאירופה מנסים להנחיל את תרבות המערב לעמים "חסרי" התרבות . העמים "הלא-תרבותיים" מקיימים תרבות שונה ולארצותיהן יש סגולות שאת טיבן ינסה ז'ון ורן לחשוף בפני הקורא. הוא פורס, בסגנון מיוחד לו, את המידע הגאוגרפי ההיסטורי של ארצות העולם בתקופתו. הם חושף בספר גם היבטים מדעיים אך פחות מאשר בספריו: מסע לבטן האדמה או אי התעלומות.
המסע כולו עומד בסימן של מרדף הבלש האנגלי, רודף הבצע, אחרי פיליאס פוג, הגנטלמן. הבלש מתחיל ברדיפה בתחומי השליטה של האימפריה הבריטית ונסחף למעקב גם כאשר הוא יוצא מתחומה. זאת, עד לסיומה המפתיע של העלילה. בתור סופר צרפתי, ז'ון ורן מבטא את הקסם של הספר בדמותו של המשרת, יוצא פאריז, פַאסְפַארטוּ, בעל התושיה הטבעית: מציל אישה ממקדש שבו היא כבולה למוקד שריפה, הופך לפרנסתו לבדרן יפני - מבלי שידע את השפה וניצל משבי האינדיאנים ב"המערב הפרוע" . בסוף המסע פיליאס פוג יזכה בהתערבות, והוא , הרווק המושבע, יחליט לבוא בברית נישואין עם בת הסוחר הפרסי שמשרתו " הכל יכול" הציל עבורו .
הספר נחשב בין הספרים הנפוצים של ז'ול ורן. בעברית הוא נמכר ב-12 כותרים.
המסע מסביב לעולם[]
.
כאשר חובר הספר, הסברה הייתה כי מסע מסביב לעולם בזמן כה קצר הוא בלתי אפשרי. ז'ול כתב בספרו כי בספרו חישוב שנעשה ב"מורנינג כרוניקל" [2].
השלב | המוצא, היעד והמסלול | אמצעי התחבורה | מספר הימים |
---|---|---|---|
א' | מלונדון לסואץ, דרך מון-סֵני (Tunnel ferroviaire du Mont Cenis)[3] לנמל ברינדיזי בדרום איטליה ומשם הפלגה להודו דרך תעלת סואץ. | ברכבות ובבאוניית קיטור | 7 |
ב' | מסואץ לבומביי | באוניית קיטור | 13 |
ג' | מבומביי לכלכותה | ברכבת החדשה החוצה את חצי האי ההודי | 3 |
ד' | מכלכותה להונג קונג | באוניית קיטור | 13 |
ה' | מהונג קונג ליוקוהמה שביפן | באניית קיטור | 6 |
ו' | מיוקוהמה לסן פרנסיסקו שבמערב ארצות הברית | באונייית קיטור | 22 |
ז' | מסן פרנסיסקו שבמערב ארצות הברית לניו יורק שבמזרחה | רכבת | 7 |
ח' | מניו יורק ללונדון | באוניית קיטור וברכבת | 9 |
תאור העלילה[]
הסיפור מתחיל ב-2 באוקטובר 1872. פיליאס פוג, רווק מתבודד עשיר בעל הרגלים קבועים מפטר את המשרת האישי הקודם שלו בגלל שלא הקפיד למלא אחר הדרישות של פטרונו. פיליאס פוג שוכר את שירותיו של משרת אישי חדש בשם פַאסְפַארטוּ שפרושו למעשה "עושה כל דבר"). מאוחר יותר באותו יום, במהלך ביקורו היומי ב"רִיפוֹרְם-קלבּ" . חברי המועדון משוחחים על הגניבה הגדולה של חמישים וחמש אלף ליש"ט מ"הבנק אוף אינגלנד" [4]. ז'ול ורן מחליט לתת לקוראים הסבר: "מה שהופך את האירוע לסביר הוא שהמבנה המרשים של בנק אוף אנגלנד מתוכנן כך, שדאגתו לכבודו של הציבור תהיה ברמה העליונה בחשיבותה. באולם הבנק אין שומרים, אין נוטרים ואין סורגים - הזהב, הכסף ושטרי הכסף - הכל מוצג בחופשיות וכמעט אפשר לומר בהישג יד של כל אחד . להלן המקור הצרפתי המתאר את הנאיביות שמיחס ז'ול ורן לאנגלים.[5]וכך, רק בסוף יום העבודה מגלה הנהלת הבנק כי בקופותיה חסרים 55,000 אלף ליש"ט. אחד המנהלים טען כי הקופאי האחראי לדלפק בו אירע הגניבה היה עסוק בספירת תקבול של שלושה שילינג וששה פני ! במועדון התעורר ויכוח האם ניתן יהיה לתפוס את הגנב. אחד המשתתפים ציין כי לאחר שמסילת הברזל החוצה את חצי האי ההודי הושלמה, נערך חישוב שהופיע בעתון, לפיו די בשמונים יום כדי להקיף את העולם. פוג, אשר לא נטל חלק בויכוח, העיר כי הדבר ניתן לביצוע. חבריו מתערבים עימו על 20,000 ליש"ט ופייג יצא לדרך ובתיקו סכום כזה לכיסוי הוצאות המסע. בינתיים ממתין בביתו המשרת החדש, פַאסְפַארטוּ, לומד את סדר היום המתוכנן המצוי בחדרו בכתובים. הוא מתבשר על המסע התוכנן מסביב לעולם, לא נשאל לדעתו, אורז תיק ללילה אחד לאדונו ואחר עבורו, את שאר הדברים הדרושים הם כבר יקנו בדרך. ואכן, בערב, בנוכחות חבריו, הממתינים לו בתחנת הרכבת, הוא יוצא לדרך ברכבת של 20:45 מלונדון. הוא מתחייב לשוב ללונדון 80 יום מאוחר יותר - בשבת, 21 בדצמבר עד 20:45. בציבור הרחב נערכו הימורים על הצלחתו של פיליאס פוג. ההימורים הגיעו עד למאתים נגד אחד, לרעת פוג. ואם לא די בכך, ביום השביעי למסע התקבל במשטרת לונדון מברק מהבלש פיקס, המוצב בסואץ שבמצרים: "עוקב אחרי גנב הבנק פוג, נא לשלוח פקודת מעצר לבומביי". וכך, באופן פתאומי, הגנטלמן האנגלי הפך לסתם גנב מהבנק האנגלי.
חלק ראשון: אסיה[]
פיליאס פוג ופאספארטו נוסעים ברכבת, דרך טורינו שבאיטליה, ומגיעים לנמל ברינדיזי בדרום איטליה. הם מפליגים באונית קיטור "מונגוליה" המגיעה עד לבומביי שבהודו. בדרך האונייה עוצרת בנמלים: סואץ ובנמל עדן, להטענת פחם. בעודם במצרים, בנמל העיר סואץ, הבלש פיקס מהסקוטלנד יארד ממתין לבאים מאירופה. ב"חוש הששי" שלו, הכולל חוש השמיעה, חוש הראייה וחוש הריח, הוא חש כי גנב הכסף נמצא באוניה. פיקס, הנלהב לפרס המוצע למוצא את הגנב,הוא מבחין בפוג ומחליט כי הוא עונה לתיאור הגנב. הוא קובע בהחלטיות כי "גנבים" [6] גדולים תמיד יש להם דמות של אנשים ישרים". פיקס משוחח ל"תומו" עם פאספארטו ומגיע למסקנה כי אדונו הוא הגנב הנמלט. כיוון שאין בידו צו מאסר הוא מצטרף למסע להודו יחד עם פוג ופאספארטו, בהנחה כי שם ימתין לו צו מעצר טלגרפי מלונדון. פוג עורך סיכום ביניים של מסעו ומוצא כי הוא מקדים ביומיים את לוח הזמנים.
בבומביי פאספארטו מחליט לבקר במקדש הינדי. הוא מגורש משם ומשאיר שם את נעליו. אלה ישמשו עדות נגדו, בבית המשפט בכלכותה, על ביזוי מקום קדוש. בהמשך היום הגיעו פיליאס פוג ופאספארטו לתחנת הרכבת בבומביי ועלו לרכבת החוצה את חצי האי ההודי: מבומביי לכלכותה. הוא יסע במסילת ברזל שעל חנוכתה התבשר פוג עוד בלונדון, במפגש האחרון ב"ריפורם-קלב".
בדרך לכלכותה, הרכבת נעצרת באמצע הדרך: מתברר כי המסילה הגיעה לסופה. ואכן, למרות שהכריזו על חנוכת המסילה ומכרו כרטיס נסיעה עבור המסלול המלא, ידוע היה לנוסעים תושבי הודו, כי קיים קטע של חמישים מייל, של מסילת הברזל שטרם נסלל. בקטע זה על הנוסעים היה למצוא אמצעי תחבורה בכוחות עצמם. פיליאס פוג מוצא פיל, נושא ונותן עם בעליו ובלית ברירה משלם תמורתו 2,000 ליש"ט. הם שוכרים נהג פילים פרסי, המוביל אותם בתוואי קצר יותר, באזור המיושב באוכלוסייה הינדית קנאית אשר למושל האנגלי של הודו אין כל השפעה עליהם.
במהלך הנסיעה הם מאזינים לקולות הבאים מתהלוכה של ברהמנים, כוהני דת המקדישים את עצמם לברהמה . נהג הפילים מספר להם כי התהלוכה היא מסע לוויה של ראג'ה ( rajah) של האזור העצמאי של "Bundelkund" ושל רעייתו שנותרה בחיים. בטקס הלוויה עומדים לעלות באש את גופות שניהם: גופת הבעל המת וגופת אשתו החיה. והוא מספר כי האישה, ששמה הוא "אואדה", היא הודית מהוללת ביופיה, בת לסוחר פרסי עשיר מבומביי וזכתה לחינוך אנגלי ולפי אורחותיה היא ניראת אירופאית לכל דבר. פיליאס פוג מחליט להציל את אואדה. פאספארטו, שהיה לשעבר מוקיון בקרקס מתגנב למקום הטקס ולעיני הציבור הממתין לטקס הקדוש, מתחזה כראז'ה המת הקם לתחייה. הציבור המום, פאספארטו חוטף את אואדה ונושא אותה על גבו למקום בו ימתין לו פוג עם הפיל. הם מגיעים לעיר שבה מתחילה שוב מסילת הברזל לכלכותה ומשם המשיכו ברכבת ליעדם. בחשבון הימים הכולל פיליאס פוג הפסיד את היומיים שהוא הקדים את מסעו בבואו להודו. הבלש פיקס הגיע לכלכותה לפניהם ודואג שפאספארטו יעצר על ביזוי מקדש הודי בבומביי ( הנעלים שהוא שכח במקדש מהוות את העדות להיותו שם ). הבלש פיקס מקווה לעצור את פוג בכלכותה עד שתגיע פקודת המעצר מלונדון. אך השופט משחרר אותם בערבות של 2,000 ליש"ט והם יכולים להמשיך לדרכם. בכלכותה, עולים השלושה על אונית הקיטור "ראנגון" להונג קונג. פיקס, אשר טרם הצליח להשיג צו מעצר, עולה אף הוא על האוניה. הוא מקווה כי בהונג קונג, המקום האחרון הניתן לשליטה בריטית, תגיע פקודת המעצר. בהונג קונג פקודת המעצר לא מגיעה. בינתיים מתברר כי קרוביה של אואדה, אליהם הם חשבה להצטרף, עזבו את העיר לאירופה. פוג מחליט לקחת אותה עימו במסעו חזרה לאירופה. פאספארטו מסייר בעיר וכך הוא מציג אותה: "פחות או יותר, זה היה שוב בומביי, כלכותה וסינגפור - שבחור מכובד היה פוגש שוב ושוב, לאורך מסלולו, כאילו היה כאן שובל של ערים אנגליות מסביב לעולם.[7]
פיקס מספר לפאספארטו כי לדעתו פאספארטו יודע מי שלח אותו. פאספארטו משיב שהוא יודע: אלה הם החברים של פוג מ"ריפורם-קלב". פיקס נעלב ומציג את עצמו כבלש הסקוטלנד ירד. הוא מסביר לו כי אדונו הוא הגנב הנמלט מן החוק. ומבהיר לפאספארטו כי הוא בסך הכל מכיר אותו יום אחד והוא לא מכיר על אדונו . פיקס נוקט יוזמה לעקב את פוג, בטרם יעזוב את הטריטוריה הבריטית. הוא מזמין את פאספארטו למאורת עישון סמים. הוא נרדם ואינו מצליח להודיע בזמן לפוג על השינוי במועד היציאה של האוניה ליפן. ז'ול ורן ממשיך כאן את ההתחשבנות שלו היא אנגליה וכותב: פיס ופאספארו הבינו שהם במסבאה, עשנה מרוחות (רפאים) שבה גרים מסכנים, הֵבֵטֵס, טיפשים, שהפכו לשלדי אדם הודות לאנגליה ה"מרכנתילית", המוכרת מיידי שנה את הסם זיבולי ונוראי אופיום בסכום של 260,000 פרנקים צרפתיים. מיליוני אנשים עלובים אלה רומו על ידי ההרגל המגונה ביותר של הטבע האנושי" . [8]
בבוקר פוג מגלה כי אוניית הקיטור ליוקוהמה הפליגה כבר בערב. הוא שוכר ספינת מפרש המפליגה רק קרוב לחוף, דמוית יאכטה מהירה. היא נקלעת לסערה קשה, מערבולות וים סוער, כמקובל באותו אזור. ובכל זאת, הספינה , בעלת 20 טון, מצליחנ להגיע לחופי שנחאי בסין. רב החובל של הספינה צופה באוניה קיטור גדולה המפליגה לכיוון יפן . הוא יורה בתותח עם פגז תאורה לבקשת עזרה. האוניה מתקרבת לספינה. על האוניה עולים נוסעינו והם ממשיכים בדרכם ליוקוהאמה שביפן. הם יגיעו במועד, בטרם תצא ההפלגה הבאה התוכנית ליעדה, מיפן לארצות הברית.
חלק שני: אוקיאנוס השקט[]
ליוקוהאמה שבאיים היפניים מגיעה הספינה "קארנאטיק" עם פאספארטו לבדו. התאים שהוזמנו לפיליאס פוג ולאאודה נשארו ריקים. הוא הבין כי סומם, התעורר וכאשר זעק את שמה של הספינה, עובדי מאורת הסמים זרקו אותו על האוניה. הוא התעורר ומבין שהוא נמצא בחציו השני של העולם, בארצות לא מוכרות וללא פרוטה לכיסו. הוא יורד לחוף העיר היפנית, נהנה מנוף העיר - הרובע המודרני ומעיר היפנית האופיינית (indigène) - מטייל במרחבי השדות האורז וצופה בעצי פרימלבלבים. בעיר חולפות תהלוכות ססגוניות של לובשי מדים לסוגיהם. ( הוא משתומם ככל כך הרבה משלחות עומדות לצאת לאירופה ! ) הוא מגיע לקרקס, העומד לתת הופעה אחרונה לפני הפלגה לארצות הברית. הוא מחליט להצטרף ללהקה ומציע את שרותו בתור לוליין. בתור אדם חסון הוא נבחר לשאת את הפירמידה האנושית. בסיום ההופעה, להקת "ארוכי האף", בעלי אף ארוך מודבק וזוג כנפיים מורכב על גבם, נעמדת בצורת פירמדה אנושית. לפתע פאספארטו מבחין בפיליאס פוג ואאודה הצופים במופע הלהקה. הוא מזיז את אפו הארוך ( כשני מטר) מאבד את היציבות וכל הפירמידה האנושית קורסת. הוא נושא את רגליו משם יחד עם האף המודבק וזוג הכנפים המודבקים . הוא פוגש בפטרונו וממשיך במסע.
פיליאס פוג, אאודה והבלש פיקס הגיעו מימת סין ערב קודם. הם מתכננים, הם לבד והבלש לבד, להמשיך את דרכם, למחרת, לסן פרנציסקו שבמזרח ארצות הברית. עתה הם כולם ביחד באוניה "קפטן גראנט" בדרכם לעולם החדש. פאספארטו מגלה באונייה את הבלש מחופש ומפליא בו את מכותיו: " בכך הוא מוכיח את עליונותו המוחלטת של האגרוף הצרפתי על פני האגרוף האנגלי" . תשעה ימים אחרי צאת פוג מיפן הוא חוצה את קו אורך של 180°. הוא נמצא ביום ה-52 מתוך 80 היום במחצית הדרך לפי חישוב "קווי האורך" קו האורך 0° מכונה קו גריניץ' על שם עיר ליד לונדון. בפועל הוא כבר עבר שני-שליש מהמסלול הכולל. נותרו לו 28 יום.
חלק שלישי: ארצות הברית[]
פוג, אאודה ופאספארטו מגיעים לסן פרנסיסקו. גם פיקס בעיר, אבל רק פאספארטו יודע זאת. כולם נפגשים "במקרה" ומחליטים כי מעתה ועד אנגליה הם צוות אחד. כבר באותו יום פיקס יעמוד בדיבורו. הם מסיירים בסן פרנסיסקו, עיר אמריקאית טיפוסית: לוח שחמט של קווי רחובות רחבים, ישרים וארוכים ובצידם בתים נמוכים הבנויים בשורות ישרות. כמאמר ויקטור הוגו מייסדי העיר הקדושה לא יכלו לברוא משהו מבלי להזדקק לזויות הישרות, המשרות בוודאות אוירה מסויימת שאינה תואמת בהכרח את מוסדותיה.[9] בתי תפילה של העיר האמריקאית בנויים בסגנון פרוטסטנטי וברחובות כלי רכב רבים מכל הסוגים. האוכלוסייה מגוונת, כוללת סינים שבנו עיר שלמה, כאילו שהובאה כמו שהיא מסין, יפנים, הודים, אירופאיים וכמובן לֵבַנִים ילידי המקום, ובנוסף אינדיאנים וכושים. בעיר המולה רבתית של תעמולת בחירות. סיעה מול סיעה בככרות וברחובות בתהלוכות ובהתכתשויות. בסיורם בעיר מתגונן פוג מפני ההמון ונקלע להתכתשות עם מנהיג חבורת בוחרים, גברתן ענקי בעל זקן אדום, העונה לשם קולונל פרוקטור. רק הבלש פיקס מצליח לחלץ אותו בזמן. הקולונל מבטיח לו כי עוד יבוא עימו חשבון. מסתבר כי ההמולה הרבתית היא בשל בחירת שופט אחד לבית משפט שלום בעיר. החבורה מצטיידת בנשק להגנה עצמית מפני האינדיאנים העלולים לתקוף את הרכבת בעוברה את מערב הפרוע. וכך הם יוצאים בערב , לפי לוח הזמנים, לרכבת האקספרס, המכונה Grand Truch, הַחוֹצָה את אמריקה " מאוקיאנוס ללאוקיאנוס. לאחר ששה ימים יגיעו לניו יורק ומשם יפליגו באוניה העומדת לצאת לליברפול שבאנגליה.
ז'ול ורן מביע את הערכתו לעם האמריקאי בתארו את דבקותם בבניית מסילת הברזל: " כאשר העבודה החלה, התגלתה ההתמדה האמריקאית עם המרץ האופייני לעם זה. מהירות הביצוע לא באה על חשבון גרימת נזקים והוצאה לפועל בהצלחה". הוא מוסיף כי העם הזה עושים הכל בצורה "מרובעת" : הערים, הבתים והשטויות [10] הרכבת יצאה לדרך ושורה של הרפתקאות מצפות לנוסעיה:
- עדר ענקי של בופאלו חוסם את מעבר הקטר. 3 שעות חולפות והעדר ממשיך בדרכו.
- הרכבת נעצרת ליד גשר העומד להתמוטט. הם עוברים אותו במהירות הבזק. הם שומעים ברקע כיצד הוא מתרסק.
- קולונל פרוקטור, מיועדנו מסן פרנציסקו, מתגלה ברכבת. הוא מעליב בפוג. הצמד עובר לקרון האחרון, המפונה מנוסעיו, והם ערוכים לדו קרב.
- פתאום נשמעות יריות מכל הכיוונים ומשתתפי הדו-קרב ומלוויהם מחפשים מחסה. מסתבר כי אינדיאנים תקפו את הרכבת.
- האינדיאנים משתלטים על הקטר, פותחים וסת המהירות והרכבת דוהרת ללא מעצורים. פאספארטו מטפס על הקרונות, מגיע לקטר ומצליח לנתק אותו מהקרונות. הרכבת נעצרת.
- אך פאספארטו נעלם. הוא נלקח בשבי האינדיאנים. פוג יוצא עם חבורת חיילים לחפש אותו. את אאודה, הוא מפקיד בידי פיקס. פיקס סבור שמדובר בתחבולה. פוג החליט להעלם עם פאספארטו ב"מערב הפרוע".
- פאספארטו משוחרר, אבל הרכבת המשיכה בדרכה. הם מוצאים מגררת ללא גלגלים, עם תורן אחד המצויד במפרשים (le voit, un traîneau gréé en sloop). הם עולים עליה ומשיגים את הרכבת.
הם עוברים מרכבת לרכבת וכאשר הם מגיעים לניו יורק הסתבר כי האוניה לליברפול יצאה לדרכה 45 דקות קודם.
חלק אחרון: השיבה הביתה[]
נותרו לפוג עוד תשעה ימים, שלוש-עשרה שעות וארבעים וחמש דקות להגיע ל"ריפורם-קלב" בלונדון. פוג סוקר את האוניות בנמל ניו יורק ומגיע לאוניה "הנרייטה". לאוניה אין מטען ואין נוסעים, רב החובל שלה, שהוא גם בעל האוניה, מתכנן נסיעה לבורדו בצרפת. הוא לא מסכים לשנות מסלול ולנסוע לאנגליה. היות וזו ההזדמנות האחרונה, פוג וחבריו מבקשים לנסוע עימו לצרפת. בדרך, פיליאס פוג קונה את ליבו של צוות האוניה, כולֶאהַ את הרב חובל בתאו ונהיה לרב חובל האוניה. יעד האוניה משתנה, עתה נפתחה הדרך לליברפול. פאספארטו לוקח על עצמו להנהיג את הצוות, העובד במסירות תחת פיקודו של רב החובל פוג. הרב חובל החדש מורה על הסקה מקסימלית של ארובות הקיטור וכך האוניה מתקדמת ליעדה בקצב המקסימלי. עד אשר, הפחם באוניה אוזל. פוג מחליט לפרק את העצים מהם בנויה האוניה ולהשתמש בהם להפקת קיטור. לשם כך הוא מבקש את הסכמתו של בעל האוניה הכלוא בתאו. הוא קונה ממנו את האוניה תמורת 60,000 דולר [11] . האוניה המפורקת מגיעה לאיים הבריטיים ופוג וחבורתו לעיר הנמל ליברפול, מרחק שש שעות מלונדון. נותר לו תשע שעות לסיום מועד ההתערבות.
ואז, הבלש פיקס מהסקוטלנד יארד פונה לפיליאס פוג ומודיע לו כי הוא נעצר בחשד לגניבת 55,000 ליש"ט מהבנק של אנגלנד. פוג יושב רגוע בחדר המעצר של תחנת המכס של הנמל . לא העיקה עליו המחשבה כי בתור אדם ישר הוא יהיה נקי מנכסיו ואם יוכרז כפושע הוא ישב בבית הכלא. פאספארטו והאאודה נרגשים. כעבור שלוש שעות, הבלש פיקס מתפרץ לתאו ומודיע לו כי הגנב נתפס לפני שלושה ימים והוא חופשי ללכת לדרכו. פאספארטו נפרד מהבלש בשתי מכות אגרוף והכריז: מכה רצינית. (Bien tapé !)
נותרו עוד שש שעות לסיום ההתערבות . פוג שוכר רכבת מיוחדת ללונדון ומגיע בשעה 20:50 , איחור של 5 דקות !
הגנטלמן השלים בשוויון נפש עם המהלומה הקשה. הוא הפסיד את כל נכסיו. וכל זה בשל טיפשותו של בלש משטרה. אאודה מתאכסנת באחד החדרים בביתו. לעת ערב פוג מבקר בחדה של אאודה ומבקש את ידה. בשעה 20:05 הוא קורא לפאספארטו ומודיע לו על ההחלטה ומבקש ממנו לגשת לכומר על מנת להסדיר את הנישואין למחרת ( יום שני - לפי חישובו). פאספארטו חוזר הבייתה, כל עוד נשמתו באפו ומבשר לפטרונו כי מחר יהיה יום ראשון, כלומר היום יום שבת. תוך עשר דקות הם מגיעים ל"ריפורס קלאב" ובשעה 20:44:50 הוא נכנס לאולם המועדון ומכריז : הנני, רבותי, היה אומר !. ובצרפתית
Me voici, messieurs , disait-il
מסתבר כי במסעו סביב כדור הארץ מזרחה , הימים התקצרו בארבע מעלות לכל קו אורך שעבר. כאשר הוא סיים להקיף את העולם הוא הקדים את הזמן בשעונו ב-24 שעות. לכן, פוג סבר כי היום יום ראשון ולכן רצה לקבוע את נישואיו ליום שני. כאשר פאסםארטו הגיע חכומר הוא גילה כי היום הוא יום השבת. כך הספיק להגיע למועדון.
רווח לא היה לו מההתערבות. הוצאות הדרך הסתכמו ב-19,000 ליש"ט לעומת 20,000 ליש"ט שהוא זכה בהם בהתערבות. ומה יצא לו מהמסע ? כך אומר ז'ול ורן, הסופר הצרפתי :
? Rien, dira-t-on Rien, soit, si ce n'est une charmante femme, qui quelque invraisemblable que cela puisse paraître-! le rendit le plus eureux des hommes
ובעברית: אומרים, מה יצא לו מזה ? אַיִן. אכן כלום. ניחא אלמלא אישה חיננית, שכמה שנראה בלתי יואמן, עשתה אותו לאיש המאושר ביותר בבני האדם.
היבטים מדעיים[]
כמו בכל ספריו, גם בספר זה עוסק ז'ול ורן בסוגיות מדעיות. בספר זה הוא דן מתחומי ההישרדות מדעי ההתנהגות, גאוגרפיה, ספנות ואפילו כלכלה. חלק מהתצפיות או מהחידושים הם, עד היום, בגדר פרי דימיונו של מחבר הספר. בספר זה האספקים המדעיים הם:
- הבקיאים בחכמת הפרצוף - Physiognomist - יכלו לקבוע כי פיליאס פוג הוא בעל תכונה של "ישן תוך העבודה" (repose in action), שמשמעותו: מרבה לעשות וממעט לדבר. ( פרק שני )
- יש לכוון את השעון שוב ושוב בכל קו רוחב זה העקרון אשר מהווה בסיס להפתעה בסיומה של העלילה. הנוסע מזרחה, היממה שלו מתקצרת ב-4 דקות על כל קו רוחב שהוא עובר.(פרק אחד עשרה)
- ספינות אנגליות יטבעו אם שישית מנפחם ימולא מים - בוני האוניות האנגלים טעו בתכנון מבנה האוניות. לא כן נהגו המהנדסים הצרפתיים. הם בנו את האוניות כך שלא יטבעו כל עוד כמות המים שיחדור לתוכן לא יהיה שווה למשקל האונייה. (פרק שבעה עשר). [12]
- בעוברם את בקו האורך 180° מסתבר כי השעה היא בדיוק אותה שעה כמו בלונדון. פאספארטו טוען כי מה שנאמר בסעיף 2 לעיל אינו נכון - לא צריך להזיז את השעון כל פעם שמתקדמים בקווי האורך. התשובה כמובן, כי בקו אורך ° - השעה במחצית האחת של היממה ובקו אורך 180° - השעה היא במחצית השנייה של היממה. ( פרק עשרים וארבע).
- אם היו מקיפים את כדור הארץ בקו ישר הוא חוסכים יותר מחצי הדרך - המסלול סביב כדור הארץ, בקו הרוחב של לונדון 50°, הוא 12,000 מיל. המסלול שהם עומדים לסיים הוא של 26,000 מיל, ממנו עשו כבר 17,000 מיל והכל בגלל המסלולים של אמצעי התחבורה הבנויים משיקולים אחרים. ( פרק עשרים וארבע).
- במהירות אליה תגיע הרכבת אין צורך יותר בגשרים קטנים"- הרכבות יגבירו את המהירות לפני התהום ויעברו את החלל הריק גם ללא גשר. (פרק עשרים ושמונה)
טריוויה[]
אף שכדור פורח הפך לאחד מהסמלים המזוהים עם הסיפור - הוא מופיע על עטיפות רבות של הספר, כמו גם בחלק מהעיבודים - בספר המקורי אף אחת מהדמויות לא משתמשת בכדור פורח כאמצעי תחבורה.
על באג (טעות) בספר[]
עם כל הדייקנות המופתית שהצטיין בה ז'ול ורן, הוא טעה כאן בספר טעות עקרונית. אכן, מי שמקיף את העולם ע"י נסיעה לצד מזרח מרויח יום יחסית לתושבי האיזור. אולם זה לא קורה דוקא כשהוא משלים את ההקפה, אלא כאשר הוא חוצה את קו התאריך הבינלאומי.
כידוע קו התאריך הבין לאומי עובר באוקיינוס השקט בין אסיה לאמריקה, כך שמר פוג היה צריך לשנות התאריך כאשר נסע מסין לסאן פרנציסקו. נוכל אמנם לומר כי הוא לא ידע מה היום בארה"ב, הוא סבר שהיום הוא יום אחד אחרי היום אותו מנו כל תושבי ארה"ב. אולם כיצד יתכן שאניית הקיטור שהייתה אמורה לצאת ב-11 לחודש בערב מניו יורק לליברפול, כבר יצאה שלשת רבעי השעה לפני שהוא הגיע לנמל, אם למעשה אותו יום היה רק ה-10 לחודש?
זה לא משנה אם קו התאריך לא היה מסומן אז בדיוק כמו היום כי בכל מקרה הוא חייב לעבור באוקיינוס השקט בין אמריקה לאסיה. כי השעה באמריקה מאוחרת יותר מהשעה בחוף האסייתי, בכשלשת רבעי היממה על אף שאמריקה מזרחית לאסיה. [13]
סרטים[]
הספר הוסרט לקולנוע ולטלוויזיה מספר רב של פעמים, בינהם:
- הפניה לערך מורחב:מסביב לעולם בשמונים יום (סרט, 1956)
הידוע בסרטים הוא הסרט "מסביב לעולם בשמונים יום" משנת 1956 . הסרט הוא בכיכובו של דייוויד ניבן כפיליאס פוג. הסרט זכה בחמישה פרסי אוסקר, מתוך 8 קטגוריות להן היה מועמד.
- הפנייה לערך מורחב:מסביב לעולם ב-8- יום - 1989 - מיני סדרה
- הפניה לערך מורחב:מסביב לעולם בשמונים יום (סרט, 2004)
בשנת 2004 צולמה גרסה נוספת - הפעם, על ידי אולפני וולט דיסני, בכיכובו של ג'קי צ'אן כפספרטו וסטיב קוגן כפוג.
תרגומים עבריים לספר[]
(מהויקיפדיה העברית)
"פיליאס פוג היה ג'נטלמן אנגלי, אחד מבעלי בית הוועד לאצילים 'ריפורם כלוב' בלונדון. הוא היה איש עשיר, לא פזרן. אבל גם קמצן לא היה, ולכל מקום שהיה צריך לנדבה הגונה, לדבר טוב ומועיל, היה הוא תמיד משתתף במצווה ביד נדיבה. הוא היה מדבר מעט, ומנהגו כל הימים היה בחשבון מדייק, ואשר עשה ביום הראשון בשבוע, היה עושה ביום השני, ביום השלישי וכו' בלי כל שינוי." |
קטע הפתיחה מתוך "סביב הארץ בשמונים יום" (אליעזר בן יהודה, 1909). |
- סביב הארץ בשמונים יום, אליעזר בן יהודה, הצבי, ירושלים, 1909
- סביב הארץ בשמונים יום, תל אביב (אלטניילאנד), ורשה, 1930
- סביב לעולם בשמונים יום, ל. אליאב (אברהם אריה עקביא), יזרעאל, תל אביב, 1942, 1950, 1955, 1959
- סביב העולם בשמונים יום, חיים תרסי, עמיחי, תל אביב, 1964
- מסביב לעולם בשמונים יום, איטלה רימיני, מ. מזרחי, תל אביב, 1967
- סביב העולם בשמונים יום, שרגא גפני, ספרי שלגי, תל אביב, 1979
- סביב העולם ב-80 יום, אליעזר כרמי, רביבים, תל אביב, 1980
- מסביב לעולם בשמונים יום, אביטל ענבר, ספרית מעריב, תל אביב, 1985
- סביב העולם בשמונים יום, בינה אופק, עופרים, תל אביב, 1998. גרסת האודיו לתרגום זה הופקה על ידי סוניקבוקס
- סביב העולם בשמונים יום: בתמונות, סמדר קוגו, עופרים, כפר מונש, 2002
- מסביב לעולם בשמונים יום - מהדורה מוערת ומאוירת, אביטל ענבר, כנרת זמורה-ביתן, אור-יהודה, 2008, הערות: ז'אן-פייר ורדה.
הערות שוליים[]
- ↑ esq היא צורת קיצור של "אסקווייר" - הנכבד
- ↑ יתכן ואכן היה פירסום כזה באמת ויתכן - וזה נראה יותר הגיוני -שזה פרי דמיונו של ז'ול ורן
- ↑ מנהרת הרכבת מתחת להרי האלפים שנפתחה באותם הימים והגיעה לטורינו
- ↑ סכום עתק במאה ה-19 , מוערך ב million 375 000 francs
- ↑
Mais il convient de faire observer ici - ce qui rend le fait plus explicable - que cet admirable établissement de ( Bank of England) paraît se soucier extrêmement de la dignité du public. Point de gardes, point d'invalides, point de grillages ! L'or, l'argent, les billets sont exposés librement et pour ainsi dire à la merci du premier venu
- ↑ במקור : Voleurs
- ↑ ובצרפתית:
A peu de choses près, c'était encore Bombay, Calcutta ou Singapore, que le digne garçon retrouvait sur son parcours. Il y a ainsi comme une traînée de villes anglaises tout autour du monde.
- ↑ ובצרפתית:
Fix et Passepartout comprirent qu'ils étaient entrés dans une tabagie hantée de ces misérables, hébétés, amaigris, idiots, auxquels la mercantile Angleterre vend annuellement pour deux cent soixante millions de francs de cette funeste drogue qui s'appelle l'opium ! Tristes millions que ceux-là, prélevés sur un des plus funestes vices de la nature humaine.
- ↑ ובצרפתית :,
Le fondateur de la Cité des Saints ne pouvait échapper à ce besoin de symétrie qui distingue les Anglo-Saxons. Dans ce singulier pays, où les hommes ne sont certainement
pas à la hauteur des institutions - ↑ בצרפתית :
tout se fait carrément les villes, les maisons et les sottises
- ↑ שער הדולר אז לעומת הליש"ט היה נמוך לעומת היום ולכן בסוף המסע הוא נותר עוד עם 1,000 . מכל מקום אכן מדובר ב-60,000 דולר :
Brûler mon navire ! s'écria le capitaine Speedy, qui ne pouvait même plus prononcer les syllabes. Un navire qui vaut cinquante mille dollars (250 000 F).
- En voici soixante mille (300 000 F) ! répondit Phileas Fogg, en offrant au capitaine une liasse de bank-notes.
- ↑ הקטע הזה בספר לא מופיע בתרגום האנגלי . בגירסה האנגלית כתוב: "Owing to the defective construction of the Rangoon, however, unusual precautions became necessary in unfavourable weather". במקור הצרפתי מופיע ההסבר במלואו.
- ↑ פורסם על ידי כותב הטורים לראשונה בפורום מדע של וואלה תחת שם העט חנוך ברנר, משם הועתק לאתר הידען
קישורים חיצוניים[]
- צבי הראל, אוסף צבי הראל הודות "ז'ול ורן", לזכרו של בנו "גלעד הראל"
- הערך בויקיפדיה העברית