מנטובה

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":45.166667,"lon":10.8,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":12,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":45.166667,"lon":10.8,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":9,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

מבט מקרוב

מבט מעל

מראה העיר מקור:ויקישיתוף

ראו גם: Parco regionale del Mincio

מנטובה (Mantova ) בשפות אירופאיות רבות, ובכלל זאת באנגלית ובגרמנית, נקרא שם העיר מנטואה; לפיכך, לעתים ניתן למצוא מקורות בעברית המשתמשים בטעות או בשל נוהג ארכאי בשם זה</ref>) היא עיר בלומברדיה (באזור עמק הפו באיטליה) ובירת נפת מנטובה. נכון לסוף מאי 2007, מתגוררים בעיר 47,630 איש; ושטחה הוא 64 קמ"ר. בשנת 2008 הוכרזה העיר באתר מורשת עולמית.

פיאצה דלה ארבה מקור:ויקישיתוף

מנטובה מוקפת באגמים מלאכותיים משלושה כיוונים. האגמים נוצרו על ידי האדריכל והמהנדס אלברטו פיטנטינו (Alberto Pitentino) במאה ה-12 והקיפו את כל העיר לשם הגנתה, אך האגם הרביעי התייבש במהלך המאה ה-18. העיר ידועה בין היתר בזכות הקתדרלה שלה, כנסיית אנדראה הקדוש וארמון הדוכס (Palazzo Ducale). העיר היא גם אחד המרכזים לתפוקה חקלאית בעמק הפו.

המשורר הרומי ורגיליוס נולד בכפר אנדס (Andes), שליד מנטובה.

יהדות מנטובה

ראו ערך מורחב : יהדות מנטובה

עידן הזהב של חיי היהודיים במנטובה הייתה בבמאה ה-16 בתקופת הדוכסות לבית גונזנה (Gonzaga). מספר היהודים במנטובה הגיע ל-3,000 ומעלה, כ7% מאוכלוסיית העיר. במשך כמאה הועסקו יהודי העיר אצל משפחת גונזאגה בתור רופאים, שחקנים ומוזיקאיים. עם זאת עיסוקם המרכזי היה בבנקאות ובמתן הלוואת בריבית. הסיבה העיקרית שהורשו לגור בעיר הייתה על מנת שיקימו מוסדות להלוואה בריבית, תפקיד שהיה אסור לנוצרים .

בשנת 1612 חל שינוי במעמד יהודי מנטובה, הדוכס החליט כי היהודים ירוכזו באזור אחד. הכניסה והיציאה ממנו תוגבל לארבע שערים. באותה עת היו בגטו היו ששה בתי כנסת, לפי עדות ולפי משפחות.

באותה שנה, הדוכסות עברה בירושה לענף צרפתי של המשפחה, אשר היה לו קשר הדוק האימפריה הרומית הקדושה.בינתיים, העיר עברה מלחמות רבות. חיילות לאנדסקנכט, חילות שכירים גרמנים ידועים באכזריותם, השתלטו על העיר, שדדו אותה עד היסוד והביא איתם את מחלת הדבר. כמקובל בימי הביניים ממסד הכמורה יחד עם שליטי העיר האשימו את היהודים בהפצת המחלה. ההוכחה בידם הייתה שאחוז התמותה הוא הנמוך יותר אצל היהודים. במרוצת המלחמות, כ-600 יהודים נסו ומצאו מקלט בנסיכות "בוצולו" (principe di Pozzolo), היום בעיר בבוצולו (Bozzolo (MN). כאלף יהודים אחרים, ניסו להימלט דרך הנהר פו, ברפסודות מאולתרות, אבל נסחפו בזרמים העזים של הנהר וטבעו. מאז החלה הירידה ההדרגתית של הקהילה ומרבית יהודי העיר עזבו אותה ‏‏.

מראשית המאה ה-18 החלו יהודים לשוב לעיר. חלק הגיעו מארצות מרכז אירופה והוקמה בה קהילה אשכנזית. משנת 1791 הוקנו זכויות אזרחיות ליהודים בעיר. היה זה בעקבות העברת השלטון בעיר לידי בית הבסבורג. בסוף המאה ה-18 הגיעה צבאו של נפוליאון בונפרטה לעיר. רב העיר, אברהם ויטה קולוניה (Abraham Vita Cologna) לקח חלק בהסנהדרין של פריז.

בתהליך איחוד איטליה היו בין יהודי העיר אישים מפורסמים שנטלו חלק בהקמת ממלכת איטליה: ג'יוספה פינצי (Giuseppe Finzi) וריברולו מנטובני (Rivarolo Mantovano). לאחר מלחמת העולם השנייה מספרם של יהודי העיר פחת והיום רק משפחות בודדות מצויות בעיר.

היום ניתן להבחין בשרידי הגטו העתיק באזור הרחובות: via Governolo, piazza Bertazzoli, via Norsa ו- piazza Sermide. הבנינים באזור שומרים על ייחודם מהעבר ולא שונו.

בעיר יש היום שני אתרים יהודים, מלבד בית קברות, שניהם במרכז הגטו ההיסטורי: בית הכנסת ובית הרב. בית הכנסת הנוכחי הוא במבנה של שלוש קומות אשר משנת 1825 שימש כבית אבות. בית הכנסת הוקם בשנים 1899 - 1902 והוא בקומה השנייה.

"בית הרב" הוא מבנה, שכנראה היה גר בו הרב. חזית המבנה מקושטת בקישוטים ובציורים בנוסח המאה ה-17 פנלים עם ציורים מהתנ"ך

יהדות סביונטה

בקרבת מנטובה בסביונטה הייתה קהילה יהודית. היא נודע בבית הדפוס שהיה בה של משפחת פואה. היום שוחזר בה בית כנסת, הכולל מוזיאון להכרת היהדות וישראל.

קישורים חיצוניים

• [http://commons.wikimedia.org/wiki/Mantova תמונות ממנטובה}} - ויקישיתוף
• האתר הרשמי