מנחם אילן

על דברים שכתבה רעייתו, תבלח"א על קבר יוסף קראו כאן:
קבר יוסף - לזכרו של מנחם אילן

מנחם אילן למד ארכיאולוגיה והיסטוריה של ארץ ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. היה מוותיקי מורי הדרך בארץ. היה מומחה בנושא ירושלים, העביר הרצאות וסיורים ביד בן צבי לסטודנטים. היה מדריך בחברה להגנת הטבע במחלקה למיטיבי לכת. הכין מסלולי טיול ותוכניות לימוד לסטודנטים שבאו מחו"ל ללמוד במכונים שונים בקיץ - במשך שבע שנים. כל זאת עשה עד שעברנו לגור בשומרון ואז הוא התחיל להתמחות בנושא השומרון.

• ראו גם:שוש אילן

מורה הדרך

מנחם אילן, חלוץ מורי הדרך בשומרון. חקר ולמד את כל הנכתב בתנ"ך על השומרון, ההיסטוריה והארכיאולוגיה של האזור, היה חלוץ המטיילים בשומרון - במיוחד עם נוער.

הדריך גם טיולים בחו"ל והתמחותו המיוחדת הייתה פראג, ספרד ובתי כנסת שנחרבו ברחבי אירופה.

מתוך ההספד - אשתו שוש אילן

ביום השואה חיפשתי בספריה בביתי ספר מסוים בנושא שכם (בקשר לעבודה שאני כותבת בהדרכתו של מנחם). כידוע, כל דבריו וספריו של מנחם מאורגנים ומסודרים, שום דבר לא מונח סתם, הכל במקומו. על המדף הראשון שאליו ניגשתי, מעל הספרים מצאתי שתי כרטיסיות אשר בדרך כלל מונחות בתוך קופסא מיוחדת המסודרת לפי נושאים. לא הבנתי מה עושות הכרטיסיות מחוץ לקופסא.

התחלתי לקרוא. בכרטיסיה הראשונה מנחם כתב - בכותרת יש ציטוט של פרק מתוך סליחות בנושא הירושה שלנו על ארץ ישראל ושאדום וישמעאל מנסים לגרש אותנו מארצנו ומבקש שנזכור ולא נחריש. לאחר מכן הוא מתאר את הזיכרונות שלו מליל הבדולח כשהלך עם אביו בעודו ילד בן שבע. הם היו בדרך לבית הכנסת כשהכל התחיל והם הצליח ולהגיע לבית הסבתא ולהתחבא מתחת למדרגות עד שמצעדי הנאצים ברחובות פסקו. אחרי זה הוא מתאר את ההיסטוריה המפוארת של יהדות גרמניה עד שנכחדה ונשרפה כולה. לאחר מכן הוא מתאר איך משפחתו הצליחה לברוח ולהגיע לחוף מבטחים בארצות הברית (מנחם עלה לארץ בגיל 17 עם גרעין "השומר הדתי" של בני עקיבא לקיבוץ בארות יצחק) ובסוף הוא כותב:

"המשחית הפלשתית קמה על ישראל בשלהי תקופת ההתנחלות.

המשחית הגרמנית המיטה עלינו שואה לפני שני דורות בלבד.

בימינו קמה שוב המשחית הפלשתינאית ומאימת על חיינו ועתידנו.

הלקח הוא ברור"

במשך 52 שנות נישואינו לא קיבלתי ממנחם אף מכתב, תמיד בנסיעות או כשהייתי לבד היה לנו קשר טלפוני בלבד, והנה פה אני מוצאת בכרטיסיה השניה כותרת ראשית: "ביתו זו אשתו" (מתוך יומא) וכאן הוא מתאר שאחרי מרד בר כוכבא התכנסו חמשת תלמידי ר' עקיבא על מנת להקים את ההתיישבות בגליל ולהמשיך את הפצת התורה, ואילו אנחנו כעבור 1,800 שנה חידשנו את היישוב היהודי בשומרון. והוא מדגיש את הרעיון של יישוב השומרון כקדושה ראשונה קדושה לשעתה. לאחר מכן הוא מציין שדברים אלו נכתבים בימי פעימה ובלימה ומתוך זה נשקפת המציאות הנצחית והאמיתית מנבואת ישעיהו שנבנה בתים ונשב בהם וניטע כרמים ונאכל את פריים. וכן את כל הנושא של נצח ישראל לא ישקר. בסוף הוא מסיים: שנהיה כולנו ראויים ויחול עלינו מאמר חז"ל: קדושה ראשונה לשעתה וקדושה לעתיד לבוא.

כשראיתי כרטיסיה זאת הרגשתי שזאת צוואתו (מאחר שלא היה באפשרותו כבר לדבר אלי כי היה מחוסר הכרה), שהשאיר לי לפני לכתו לניתוח - זה גרם לי להתרגשות רבה מאוד.

צוואתו בעצם אומרת: שעלינו להמשיך לבנות ולנטוע ולגור במקום זה כחזון הנביאים.

המקור: אתר שבילי שומרון לזכר מנחם אילן ז"ל

הספריה לזכרו במשכן מאיר

למנחם אילן היה ספרייה גדולה של ספרים בנושאי יהדות וארץ ישראל, נושאים הקרובים לליבו. לאחר פטירתו, החליטה רעייתו שוש אילן להעבירם לחדר העיון, אשר במשכן בנימין.

הכר את השומרון - דברים לזכרו