מנוה צוף לנחל זרקא - NEVE TZUF ZARKA 2019-8-30. יישר כח לעמית ולשמעון על טיול נהדר שמזכיר טיולים קלאסיים ביהודה ושומרון.
- אלבום התמונות מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים
- ראו גם:מעיינות מערב חבל בנימין ברכבי שטח - אוגוסט 2018
סיפור הטיול לפי עמיתים לטיולים "סיכום => (30.8.19) 'עמיתים לטיולים' מחלמיש נווה אח"י אל הגשר האירי על נחל נטוף / וואדי זרקא" - התקיים ביום שישי כט' אב תשע"ט במסגרת הפנינג סיום החופש הגדול, בשותפות מדרשת הרי גופנא
הפקה - 'עמיתים לטיולים'
הדרכה - שמעון כהן
ניהול - עמית אררט
כתיבה וצילום - ירון בוצר
בשבילנו חובבי הארץ ומשעוליה כל השנה כולה היא חגיגה אחת גדולה של גילוי, הרפתקה ומחקר בנופי הארץ המשגעים. אף לנו יש כבר מסורות שנתקבעו עם השנים, ואחת מהאהובות בהן היא ההפנינג המאורגן מדי שנה באזור נחל נטוף שופע המעיינות והנוף בידי מדרשת הרי גופנא בשותפות 'עמיתים לטיולים'.
נופים[]
- ראו גם:שמורת נחל נטוף
נוה צוף[]
נוה צוף ו-שכונת נווה אח"י של הישוב נווה צוף (חלמיש) שהוקמה בשנת 2017 בעקבות רצח בני משפחת סלומון. כיום גרים שם כ-10 משפחות. (עמוד ענן)
סיפור הטיול מפי ירון בוצר
השנה כמו שכבר הורגלנו יותר מעשור יצא סיור משפחות אל ערוץ נחל נטוף הגדוש במעיינות, ובמקביל סיור מיטיבי לכת היוצא מנווה צוף - משכונת נוה אח"י כדי לתור את אגן נחל נטוף, אליו הצטרפתי.
סיורנו נפתח בתפילת שחרית בבית הכנסת הממוקם במצודת הטיגרט נבי סלאח [1], שנבנתה על ידי הבריטים כדי לקדם את מאורעות המרד הערבי לפני יותר משמונים שנה, ואילו עתה גוירה כהלכה ומאכלסת מלבד בית כנסת גם את אולפנת שירת הים ואת משרדי מדרשת הרי גופנא.
לאחר התפילה במיקום ההיסטורי הזה אנו חוצים את שכונת נווה אח"י, שכונה של נווה צוף אשר הוקמה כתשובה ציונית לרצח המתועב של שלושת בני משפחת סלומון ביישוב לפני כשנתיים, ונעצרים אל מול המראה רב ההוד של הרי גופנא המבצבצים מבין ערפילי הבוקר הסמיכים.
אל מול הנוף הדרמטי פותח מדריכנו שמעון כהן את הסיור בתארו את התהליך שקדם לעלייה על הקרקע לנווה צוף בשנת 1978. ראשית יועד היישוב להיבנות בידי גרעין נחושתן של בני ברית בשמורת יער אום צפא שהינה שטח מדינה עוד מיום הקמתה בידי הבריטים. כמובן שגופים ירוקים כבר אז כמו היום התנגדו לכך (למרות שהיישוב תוכנן להשתלב ולהגן על השמורה) וגרעין נחושתן ייסד לבסוף את היישוב נילי הסמוך בחבל בנימין.
שני גרעינים נוספים, חילוני ודתי עלו על הקרקע סביב ובחדרי המצודה המנדטורית, אך נטשו עקב תנאי המחיה הקשים (מלבד מספר משפחות מהגרעין הדתי אשר המשיכו להאחז בקרקע), ולבסוף כאמור בשנת 1978 נוסד יישוב הקבע המשגשג היום על ידי תנועת אמנה, לא לפני שניסיון של אמנה להקימו על גבעת החובלתה נידחה עקב טענות משפטיות של ערביי נבי סלאח לבעלות על הקרקע (שנדחו לבסוף), עיכוב שהביא להקמת היישוב על האדמות הסובבות את המצודה הבריטית.
אתר ארכאולוגי מעניין שאתגר את הארכאולוגים שנים רבות הוא אתר החובלתא הנמצא בלב היישוב נווה צוף. באתר זה נחשפו מעגלים גדולים בקוטר של כשתי מטר החצובים בסלע הגיר, מסוג כמוהו לא נמצא באף אתר אחר בעולם, וברור כי מעגלים אלו שימשו לצורך תעשייתי כלשהוא. סברה שהתקבעה עם השנים היא כי אתר זה שימש לייצור יין הליסטון, יין אשר הומתק על ידי חשיפה לשמש ותאור ייצורו ידוע מכתבים רומים, אך מעולם לא נחשף אתר ייצור יין זה בוודאות. בקשר ליין מסוג זה פסקו חז"ל כי אם הובא לבית המקדש, בדיעבד מותר הדבר אך יין אשר הומתק בדבש או ממתיק אחר אסור.
מיריחו ועד ארץ צוף - לאחר ההליכה הנוחה בתחתית הנחל הגיע הזמן להשקיע קצת מאמץ ואנו מטפסים אל צלעו הדרומית של הנחל דרך טראסות בלות מזוקן, תוך שהשמש אשר כבר התגברה על הערפילים חושפת את הנחל המתפתל תחתינו במלוא תפארתו. הטראסות מאתגרות ומצריכות לעתים מאמץ, ואף מצוק סלע רם מאלץ את ד"ר חזי הורן לשלוף את החבל אשר נותר מהטיפוס אל מערת הדרקון בשבוע שעבר, לכרוך אותו סביב סלע בעל ממדים ולספק לנו מספר מטרים של טיפוס אתגרי המעיר את בלוטות האדרנלין. שמעון עוצר בראש הרכס אל מול הנוף מרחיב הדעת, ומוסיף מעט משלו לידיעותינו. שכונת נווה אח"י של היישוב נווה צוף ממנה יצאנו לדרכנו השכם בבוקר מנציחה את זכרם של אלעד, חיה ויוסי בני משפחת סלומון אשר נרצחו בביתם על ידי מחבל מתועב לפני קצת יותר משנתיים.
היישוב נוה צוף עצמו, נקרא לבקשת תושביו על שם ארץ צוף בה אנו נמצאים ונזכרת במסע שאול בחפשו אחר האתונות, מארץ שלישה המזוהה בסמוך ליריחו, דרך ארץ שועלים, ימיני ואל ארץ צוף. אזור זה גם מזוהה עם עירו של אבי הנביא שמואל אלקנה - רמתיים צופים. היות שעל זיהוי זה קמו חולקים התנגדה ועדת השמות שנים רבות לבקשת התושבים והיישוב נקרא חלמיש, על שם שתי פסוקים מהתנ"ך שמזכירים כי האל לא שכח את עמו: 'המוציא לך מים מצור החלמיש', 'שמתי פני כחלמיש'. לפני כשנה התרצתה ועדת השמות ושם היישוב שונה לנווה צוף כפי כשהתבקש על ידי מייסדי המקום. עוד שתי שמות הקשורים לסיפורנו הינם מכינת אלישע אשר נדדה מיריחו אל גבעת צופית, הסמוכה לנווה צוף ממזרחה, בדומה למסע אותו ערך שאול, וגבעת צופית עצמה המשמרת בתורה את שם העיר רמתיים צופים.
שכונת נווה אח"י
זכרון ממלחמת העולם הראשונה[]
סיפור הטיול
מדריכנו מוביל אותנו אל שולי השכונה, שם מאחורי עץ אלון עבות מתגלה כי תמיד הכתובת היתה על הקיר, או בעצם מאז ימי מלחמת העולם הראשונה, שכן אנו מגלים את סמלה של יחידה צבאית אשר נחצב בימי המלחמה הגדולה ההיא אל הסלע ונשתמר בצורה יוצאת דופן.
שמעון מגלה כי אותה מלחמה אשר זעזעה את העולם לא חסה גם על ארץ ישראל וכי בזמן העימות העז שניטש כאן בין הבריטים לעותמאנים, במשך חודשים ארוכים בשנת 1918 התבצרו הניצים משתי עברי קו שניקרא קו שתי העוג'ות ובאזור זה עבר בנחל שילה.
ככל הנראה חיל בריטי בעל זמן פנוי וכישרון אמנותי לא מבוטל חרט לפני 101 שנה את סמל יחידתו, היחידה הארטילרית 263 המסופחת לדיביזיה העשירית האירית על קיר זה. סמל היחידה אף כולל את המוטו שלה בלטינית "הבית שלי" וסביבו נחקקה שנת המלחמה הגדולה – 1918.
מעיינות[]
עין טולייב[]
עין טליב-עין התחלמיד - מעין קטן עם עצים יפים מקום נחמד לשבת בו. בעבר צמח ליד המעיין עץ אגס ענק ומרהיב, אך בני דודינו טיפלו בעניין. המעין נובע מכוך בסלע ונאסף לבריכה יפה 3X3 עומק 30 ס"מ. המלאה בחורף ומחזיקה מעט מים בקיץ. לצד הנביעה המרכזית, נמצאת נביעה נוספת מסדק בסלע, הנקוות לשלולית. יושב על תצורת גבעת יערים. המעיין נובע בגדה הדרומית של הנחל, טרסה אחת מעל גובה הערוץ, ולא איפה שהוא מסומן במפת סימון השבילים. עמוד ענן
סיפור הטיול
בעוד קרני השמש מפזרות ניצוצות זהובים בין הערפילים אנו יורדים אל תחתית הנחל, שם אל מול מצוקיו המכוסים יערות ושלל טראסות המדגישות את פיתוליו אנו למדים כי היער הסובב אותנו הינו למעשה שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה בארצנו עוד בימי הבריטים – יער אום צפא , בשנות העשרים של המאה הקודמת.
באותם ימים צמח לתפארה במקום חורש ים תיכוני ואורן ירושלים, והבריטים נטעו כאן באופן יזום אלונים ואורן קפריסאי. מסתבר כי ניסיון זה להיטיב עם היער צפן בחובו את חורבנם של יערות רבים בשנות השבעים, שכן על העצים אשר הובאו לכאן בידי הבריטים תפסה טרמפ כנימה הנושאת את השם מעורר היראה 'מצוקוקוס', כנימה הניזונה מלשד האורנים ואשר אורן ירושלים אינו מסוגל לעמוד בפני פגיעתה הרעה.
הליכה קצרה בערוץ ואדי טולייב – מיובליו של נחל נטוף מביאה אותנו אל הנביעה שלו עין טולייב (מעיין התלמיד הקטן), מעיין הנובע מצלע ההר וממלא בריכת אגירה רבועה בגודל של שלושה על שלושה מטר, ובגובה הברך.
גפן המשתרגת מעל המעיין חולקת עימנו מפריה המתוק תוך כדי שאנו למדים על אלת המסטיק הנפוצה כל כך ביערות אשר סביבנו. מעץ זה מופק שרף אשר שימש בימי קדם כחומר לעיסה בדומה לגומי הלעיסה של ימינו וכן לצרכים רפואיים ולקטורת. השרף מופק על ידי חריצת גזע העץ ואיסוף השרף הניגר ממקום החריצה במשך ימים אחדים. שמעון מניף בשמאלו ענף נושא פרות של אלת המסטיק ובימינו ענף נטול פרות ומבאר כי עץ זה מתחלק לזכרים ונקבות, וכי העץ הזכרי יצלח יותר למשימת איסוף השרף שכן הוא מגיר כמות רבה יותר מחומר זה. מסתבר כי למרות שאמנות איסוף השרף כמעט ונשכחה קיים עדיין אי באגן הים התיכון - האי קיוס בו נאסף שרף אלת המסטיק בצורה תעשייתית, מעצים בני מאות שנים המספקים כמות גדולה של שרף. שמעון מסיים בסקירה קצרה של אזכורי אלת המסטיק במקורותינו, בקרב של דוד המלך מול הפלשתים בעמק רפאים מוזכר 'בכאים' אשר הוא ככל הנראה אלת המסטיק, כמו כן שרף העץ מזכיר דמעות ומכאן אולי השם עמק הבכא, על שום אלת המסטיק שהיתה נפוצה בעמק זה. בתוספתא מבואר כי אין לועסים מסטיק בשבת, ופטור ניתן רק למי שיש לו ריח פה. והלוט המוזכר יחד עם זמרת הארץ מפורש על ידי חז"ל כגושי שרף אלת המסטיק. ובלי הרמב"ם לא נסיים את הסוגיה שהרי הוא פסק כי יש לברך על מין זה בורא עצי בשמים.
אתרים
ואדי אל ביר עין ואדי אל ביר[]
מעין קטן שנובע לתוך תעלה חצובה בסלע ומוביל לעיגול חצובה. גובה נמים נמוך והם לא משהו.. המעיין נצא בערוץ הנחל בגדתו הצפונית. ממוקם בתצורת שורק.-גבעת יערים. הבור נמצא מעט יותר מזרחית בואדי לכיון כובר, הבור נמצא בערך במרכז הואדי והוא מוקף בשיח פטל גדול, החוסם גם מעט את הכניסה אליו. עמוד ענן
ביר א- שרקי[]
בור מים מחודש מעל הגדה הדרומית בעבר היה הבור טיפוסי בעל חולית אבן מתחת לטרסה אליו הובילו שני תעלות קדומות, אלא שבשנים האחרונות שופץ הבור סביבתו הפכה לטרסה מכופה בבטון. הבור עצמו מכוסה בבטון. ועל פתח הבור מכסה ברזל.עמוד ענן
עין ריחניה[]
שורת נביעות מהסלע עם נוף לא רע בכלל. המעיין נובע על גבי טרסה גדולה וליד עץ תות גדול וזקן. שני המעיינות הנוספים במורד הנחל חלשים מאוד וקשה למוצאם. בריכה עתיקה וקטנה מעידה שפעם המים נאספו מכל הנביעות יחד. לא ראוי לרחצה בשל טפילים המועברים לכאן על ידי צאן המובל למקום על ידי הבדואים.יושב על תצורת גבעת יערים.עמוד ענן
מעין מאיר[]
בקרנו שם אחרי הטיול
חורבת כפר פידיה[]
סיפור הטיול
אנו ממשיכים על דרך עפר נוחה הנחבאת מעברו האחר של הרכס, הזיעה והנוף המשכר מתדלקים את דרכנו לאורך הרמה אל מעין נחל הבור, אשר למרבה הצער ריק ממים, בסמוך למעיין זה בוסתן מלבלב ורחב ידיים המסביר בעצם שגשוגו מדוע ריק הבור ממים. שוב אנו פונים אל הרכס הבא וזוכים בטיפוס טראסות מפנק, לעזרת המתקשים בצליחת טראסה מאתגרת אחת אנו מגייסים שוב את החבל של ד"ר חזי הורן, אך מחוסר נקודת עיגון קושרים את החבל סביב מותני, ומספר עמיתים מטפסים בעזרתו מעבר לקיר, אכן גמול נאה למידותי הטובות. העליה כמו דומותיה מגיעה בסוף אל קיצה ואנו מתכבדים במנוחה בצל עצי זית, בתצפית אל מצפה חרשה השולטת על האזור מגובה של 770 מטר ואל היישוב נחליאל הבולט מעל הרכס מדרום. בעוד אנו נופשים שמעון טורח ומסביר כי היישוב נחליאל נקרא על שם ספר ההגות אותו כתב הרב יצחק ברויאר, ממייסדי אגודת ישראל שדחה את הציונות של זמנו וביכר עליה לארץ תוך הכרה כי הציונות לדרכו צריכה להתבסס על התורה בלבד תוך שילוב לאומיות מודרנית. לאחר שהתוודענו להגותו של הרב ברויאר אנו שבים אל הפינוק של הטראסות, והפעם בירידה מאתגרת אל תוך הנחל מרהיב העין, תוך שאנו פוסעים על אדמה פריכה ואבני גיר רעועות המצריכות שימת לב לכל צעד וצעד, ירידה המחייבת להגות במסכת האומרת כי ארץ ישראל נקנית בייסורים. אנו כבר מתורגלים ומיד פוצחים בטיפוס אל הרכס ממול אל עין ריחניה, מעיין בעל פוטנציאל, עם נוף נהדר מעל עיקול הנחל הציורי, ובו עץ תות ענק החולק בשלום את המעיין עם עץ חרוב ענף, וריח עדין של גרגר נחלים המנעים את שהותנו. לעומת האפשרויות הגלומות בפינת חמד זו, ניכר כי מזה זמן רב לא נגעה יד אוהבת במקום, ומי המעיין הפועמים מצלע ההר נקווים אל שלוליות בוציות המכוסות בגללי עיזים ומשם זורמים אל בריכת אגירה בה הם מתחרים עם שפע אצות וסחי על מקומם. בצער על נקודת החן שלא הגיע לידי מימוש אנו עוזבים ועולים אל ראש הגבעה לסקירה של חורבת כפר פידיא, חורבה בה בולטים שרידים מימי בית שני, אבני גזית הזוכרות קוי קירות נושנים, ובעיקר מקווה טהרה שמור היטב שמדרגותיו מוליכות אל סבך של שערות שולמית המעידות כי המבנה עדיין מתפקד היטב. לאחר סקירה ממצה מפי מדריכנו על מפת ההתיישבות באזור לאורך הדורות כפי שהיא מצטיירת מסקרים ארכאולוגיים אנו גולשים מטה אל היובלים המובילים אל הגשר האירי של נחל נטוף / וואדי זרקא לסיום חגיגת סוף הקיץ של עם שותפינו מדרשת הרי גופנא, ולתחילתה של חגיגה חדשה, ומרעננת במעיינות השופעים של ארץ צוף באופן עצמאי.
הצמחיה[]
השכנים[]
נבי סאלח הוא יישוב ערבי בדרום השומרון, בסמוך לכביש 465. הכפר שוכן בשטח B באזור הערים רמאללה ואל-בירה בגובה 570 מטרים מעל פני הים. כפרים סמוכים לכפר הם בני זייד, כפר עין, דיר א-סודאן, עאבוד ודיר ניזאם. בתחומי הכפר מצוי מתחם קבר המיוחס לנבי צַאלִח.
לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מהתקופה הביזנטית. סמוך לגרעין העתיק של הכפר נמצא קבר נבי סאלח אשר נבנה על גבי שרידי כנסייה ביזנטית. מסורת של חגיגה נוצרית עממית, שנחגגה בתקופה הצלבנית בכפר (שייתכן שהיא שריד למנהגים נוצריים שרווחו כבר בתקופה האסלאמית המוקדמת או אף בזמן הנצרות הקדומה בתקופה הביזנטית) נקשרה בתקופה הממלוכית לנביא צַאלִח (הממלוכים גם קשרו את "חג נבי צאלח" למסגד הלבן שבנו ברמלה).(הויקיפדיה העברית)
ביתילו הוא כפר ערבי בשומרון, 19 ק"מ צפונית מערבית לרמאללה. ביתילו והכפרים הסמוכים דיר עמאר וג'מאלא מרכיבים יחד את המועצה המקומית החדשה אל-איתיחאד המשתייכת לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, הכפר מנה כ-3,083 תושבים באמצע שנת 2006.
על שם הישוב - מקור שם היישוב הוא כנראה שיבוש של שם האל הכנעני ביתאל או המונח "בית אל", ביתו של האל הכנעני "אל". לפי הדת הכנענית, בה הייתה נהוגה התפיסה של "אלוהות מקומית", כל שטח קדוש לאלוהות מסוימת. ברגע שאדם חוצה את הגבול לשטחו של אל מסוים, עליו לכבד את אותה אלוהות, כלומר עכשיו הוא אורח בביתו של האל. שטחים ספציפיים המקודשים לאלוהויות כנעניות נקראו בית אל. גם מקדשים ומקומות שבהן התגלה האל לבני האדם נחשבים בית אל. ב-1838 זיהה חוקר המקרא אדוארד רובינסון את התל הארכאולוגי שממוקם בכפר ביתין כבית אל המקראית. אך סביר להניח שמספר מקומות נקראו בשם "בית אל" בתקופה הכנענית. (הויקיפדיה העברית)
דיר ניז'אםדיר ניזאם (בערבית: دير نظام) הוא כפר פלסטיני בנפת רמאללה ואל-בירה שבמרכז הגדה המערבית. הוא ממוקם כ 23 ק"מ צפונית מערבית לעיר רמאללה, וגובהו הממוצע הוא 590 מטר מעל פני הים. על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה נכון ל-2007, הכפר מנה 879 תושבים. הכפר גובל באום צאפה וכובאר ממזרח, נבי סאלח ובני זייד מצפון, עאבוד ובני זייד ממערב ואל-איתיחאד מדרום. בשנת 1977 הוקמה, בצמוד לכפר מצפון, ההתנחלות חלמיש (הנקראת גם "נווה צוף").(הויקיפדיה העברית)
הבעת תודה[]
- לשמעון כהן המדריך בעל הידע המופלא,
- למדרשת הרי גופנא שזו השנה ה12 מזמינה אותנו לטעום ממתיקותה של ארץ צוף,
- לסבא-עמית ששוב ושוב מגלה את פניה היפים של הארץ,
- ולעמיתים שבאו להנות מיום חם ומתוק בארץ זבת חלב ודבש.
הערות שוליים[]
- ↑ בשולי היישוב ניצב בניין מצודת טגארט שהוקם כחלק ממערך הביטחון של השלטון המנדאטורי בארץ ישראל בתקופת המנדט, על ידי המחלקה לעבודות ציבוריות. בדומה למצודות נוספות, הקומה מצודה זו, על גבי מבנה ביטחון ישן, ובשל כך המשיכה את המאפיינים הארכיטקטונים של המבנה הישן בזה החדש. מצודה זו מורכבת מאגף ראשי בן שתי קומות, מגדל ביטחון ומספר אגפים התוחמים שתי חצרות פתוחות. ייחודה של מצודה זו הינה בכך שהמבנה מצופה באבן, וכן השימוש בקשתות בחזיתות הפונים לחצרות הפנימיות (שהם מאפייני המבנה הישן שנבלע במצודה המאוחרת). כיום משמש המבנה את צה"ל ואת מערך החינוך ביישוב (במקום פועל גן ילדים וסניף של תנועת הנוער המקומית). המקור:נוה_צוף .