לצפייה בפירוט ההרצאות בימי העיון בתנ"ך - קיץ תשע"ד הקש כאן.
להלן מבחר הרצאות:
3. האם צדק דוד בביקורתו על יואב?[]
[מאת: הרב אמנון בזק
דמותו המורכבת של יואב מלווה את מלכות דוד לכל אורכה. מצד אחד, דוד נזקק ליכולותיו הצבאיות של יואב ואיננו יכול בלעדיו. מצד שני, בין דוד ויואב פורצים עימותים קשים, המגיעים לשיאם בהריגת שני שרי הצבא - אבנר בן נר ועמשא בן יתר, שגרמו לדוד לצוות את שלמה לדאוג לכך ששיבתו של יואב לא תרד בשלום שאולה. אולם, האם באמת צדק דוד בביקורתו על יואב? האם הריגת אבנר ועמשא לא הייתה מוצדקת? האם יש מקום לדון את שני המקרים כאחד, או שמא יש לדון כל מקרה לגופו? (מתשקיף המכללה)
בספר שמואל ב', כך מתוארת תחילת הפרשה
וַיֹּסֶף, אַף ה', לַחֲרוֹת, בְּיִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת אֶת-דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר, לֵךְ מְנֵה אֶת-יִשְׂרָאֵל וְאֶת-יְהוּדָה. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל יוֹאָב שַׂר-הַחַיִל אֲשֶׁר-אִתּוֹ, שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע, וּפִקְדוּ, אֶת-הָעָם; וְיָדַעְתִּי, אֵת מִסְפַּר הָעָם.(פרק כ"ד) | ||
הרב בזק החל את שיעורו בציטוט דברי רש"י
ויסף אף ה' לחרות בישראל. לא ידעתי על מה. שמואל ב',כ"ד,א' | ||
. ומבהיר כי לפי הכתוב המטרה הייתה של דוד המלך לקבל אומדן לגודל העם. ואכן, לעומת מידע קודם מימי שאול המלך:"וַיִּפְקְדֵם, בְּבָזֶק; וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף (שמואל א', י"א, ח') חל גידול ניכר ביוצאים לצבא, ביחוד משבט יהודה, פי 16 !! :" וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם, אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב, וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ" (שם, ט').
לפרשני המקרא יש דעות אחדות בנידון:
- הרלב"ג סבר שהוא בטח "על רוב העם ולא היה ראוי שיבטח כי אם בשם יתברח שמו".
- פסיקתא רבתי הביא ציטוט מדברי הימים לפיו כאשר מנה דוד המלך את גיבוריו, הגיע עד אוריה החיטי (ה-17 מתוך 37) ולא הוסיף (שמואל ב' כ"ג,ל"ט) לעומת מספר המלא (דברי הימים י"א, מ"א-מ"ז).
המרצה דן התשובה ומנחת מדוע דוד המלך בחר באפשרות של מחלת הדבר.
לסיום, הוא קושר את תוצאות המפקד בקניית אדמת הר המוריה:" וַיִּקֶן דָּוִד אֶת-הַגֹּרֶן וְאֶת-הַבָּקָר, בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים. כה וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים; וַיֵּעָתֵר יְהוָה לָאָרֶץ, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל. {ש}" ומוצא דמיון בין "מפקד דוד" לבין "עקידת יצחק".
"והורדת את שיבתו בדם שאול" - מדוע בחר דוד לסיים בצוואה שכזו ?[]
מאת: הרב אלקנה שרלו מראי מקומות
12. עליה וקוץ בה – מאפייני העלייה בשיבת ציון (עזרא ב‘, נחמיה ז‘)[]
מאת: הרב דר' יהושע רייס
מראי מקומות:
20. סיפורי בבואה – לוט ובנותיו, תמר ויהודה רות ובועז[]
מאת: דר' יעל ציגלר
בשיעור זה נגדיר את המרכיבים המשותפים המופיעים בסיפורים על לוט ובנותיו, תמר ויהודה ורות ובועז. ננסה להבין כיצד ומדוע סיפורם של רות ובועז מתקן את הסיפורים הקודמים.
נביא תמצית של תחילת השיעור.
נעמי שולחת את רות לתכנית מפוקפקת, לשדה של בועז. לאחר שהיא הנחילה לה בעבר את ערכי היהדות. בועז בפגישה הוא לה שהקב"ה אחראי לגורלה:"יְשַׁלֵּם ה', פָּעֳלֵךְ; וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה, מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-בָּאת, לַחֲסוֹת תַּחַת-כְּנָפָיו" (ב',י"ג). נעמי הגיע למסקנה שאין לה ברירה. ועכשיו נעבור לסיפור בכללו.
שלושה סיפורים קשורים זה בזה. רק ההשוואה מאפשרת לראות את השווה אך גם את השונה - ההפוך "בבואה". יש הבדל עצום בין שני הסיפורים הראשונים לבין השלישי: בועז ורות.
שני הסיפורים, על בנות לוט ותמר, על נשים שהחיות שלהן חשובה ושוכבות עם קרוב משפחה, במטרה שתהיה המשכיות למשפחה. הסיפור השלישי, יש בו דמיון רב: התחלה דומה (שתיית היין), וההמשך :"שִׁכְבִי, עַד-הַבֹּקֶר. וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָו, עַד-הַבֹּקֶר, וַתָּקָם, בטרום (בְּטֶרֶם) יַכִּיר אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ;" . המילים "בוא", "שכב" ו"ידע" חוזרות על עצמם, וזה מביא אותנו לגורל של בנות לוט ותמר. האם נעמי מכירה את ה"תקדימים".
יש קשר גנגולוגי עם בית דוד : בין הסיפורים: בנות לוט - אשתו לרחבעם מלך יהודה, חמר - המוזכרת בסוף המגילה וכמובן מגילת רות, המובילה ישירות לבית דוד. עם זאת, אין מדרש אחד המביא את כל הסיפורים ביחד. אך על שתי נשים יש כן מדרש המציין כי עשו זאת לשם שמים.
22. נאומי משה בספר דברים כהכנה לאתגרי הכניסה לארץ[]
מאת: דוד נתיב
ספר דברים הוא רצף של נאומי משה. בשיעור ננסה להבין את היעד אליו הם מכוונים, וכיצד בא הדבר לידי ביטוי במבנה הספר ובתכניו.
בדף המקורות שחולק הוצגו דרכי התמודדות שיעמדו בפני בני ישראל מול האתגרים שיהיו בפניהם, בבואם לארץ ישראל:
- מה"מדבר" ל"ארץ"
- השינוי - מנס לטבע - בין דרכי ההתמודדות בארץ יהיה "ריבוי המצוות - עמידה לנוכח ה'"
- מאחדות לפיזור - ההתמודדות תהיה באמצעות מערכת שלטון מרכזית, איסור הבמות, עלייה לרגל, "שופטים ושוטרים תתן לך בכל גבולך" וקביעת ערי לויים וערי מקלט.
- המפגש עם עמי כנען - תהיה כרוכה באימוץ הלכות מלחמה, הלכות עבודה זרה - עיר נדחת ואיסור נישואין
- מעם נודד לאומה בארצה - הבלטה והדגשה של המצוות לקיום בארץ ישראל
- ממשה ליהושע
- סיום נבואת משה - הבהרת תפקיד הכהנים והלוויים
- העברת ההנהגה - ה' הולך לפני המחנה, משה ויהושע ביחד במשכן, מלמדים יחד "האזינו" הברית בהר גריזים ובר עיבל.
32. מה בין רחב לגבעונים[]
מאת: דר' רות וולפיש
גם רחב וגם הגבעונים ניצלו מן הציווי "החרם תחרימם, השמד תשמידם, לא תכרות להם ברית ולא תחנם" - סוגיה הרודפת אותנו עד עצם היום הזה. איך מתנהגים המלחמות ?. בשיעור ננתח את האסטרטגיות השונות שננקטו בשני המקרים, הן מן הצד הכנעני הן מן הצד הישראלי, ונתבונן בתוצאות ארוכות הטווח של כל אחד מהמקרים.
כן נבחין בהבדלי ההתנהגות בין רחב הזונה לבין הגבעונים וכן נעלה מקרה נוסף שעשוי להיות הראשון בסדרה. שהרי בספר יהושע נאמר:" וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵמָּה בְּעָרְמָה" (ט',ד') - כלןמר היה מי שהקדים אותם.
המרצה נעזרת באימרה הידועה:"הרוצה לשקר ידבק מעט גם באמת". שימשו בזה עושה בזה גם רחב וגם הגבעונים: רחב מודה שהמרגלים היו אצלה והגבעונים מספרים כי שמעו על נצחון בני ישראל. ובכל זאת יש הבדל בין המקרים.
ראו גם: מה בין רחב והגבעונים - כולל מראי מקומות
41. פירוש אברבנאל על רקע תקופתו[]
מאת: ד"ר אביגיל ראק
פירוש אברבנאל, כמו פרשנים אחדים אחרים, הושפע מהחוויות שהתרחשו בסביבתו. בשיעור זה ננסה לסקור כיצד באו החווית לידי ביטוי בפירוש שלו למקרא. בחלק הראשון נסקור כיצד התבטאו תולדות חייו בפרשנות התנ"ך ובחלק השני נראה איך פירושו מתייחס לאירועים אקטואליים בתקופתו (חלקם גם בתקופתנו).
רבי יצחק אברבנאל נולד בפורטוגל לאביו שהיה שר אוצר בממלכה, שם החל לכתוב את פירושיו, תחילה לספר דברים. (הוא עדכן את פירושו זה אחרי 30 שנה וכך ההקדמה והפירוש לספר עוסקים גם בתוצאות גירוש ספרד. הוא נאלץ להימלט לספרד ושם הגיע לתפקיד שר האוצר של המלכים הקתוליים, אשר גזרו על גירוש ספרד. בהקדמה לספר מלכים הוא מתאר את המאמצים שעשה למניעת הגירוש. בסופו של דבר גלה עם בני עמו והגיע לדרום איטליה. שם השלים את הפירושים לנביאים ראשונים. בין השאר הוא סקר את מהות שלטון המלוכה, ובעקבות ציפיתו בשלטון ה"מועצה" ברפובליקת ונציה הוא הגיע למסקנה כי שלטון השופטים בתולדות עם ישראל היה עדיף.
פירושו המקורי של רבי יצחק אברבנאל הצטיין במקוריות:
- במבואות שכתב לספרי המקרא הוא נותן רקע להבנת מכלול נושא הספר הנידון.
- הוא מעורר את תשומת לב הקורא בעזרת הצגת רצף שאלות לעניין בכל נושא ונושא.
- הוא דן בחטאי משה רבינו ואהרן הכהן והגיע למסקנה שלא היה זה התנהגותם ב"מי מריבה"
- הפירוש של הרמב"ן כי תיאור הקללה בספר ויקרא מתיחס לבית ראשון, אינו מקובל עליו. לדעתו יש רק גלות אחת שהחלה לאחר חורבן הבית השני.
- ואחרון, בפירושו לספר דניאל הוא דן בעתידו של עם ישראל.
ראו גם:
- על פרשן המקרא:רבי יצחק אברבנאל
- גירסה אחרת להרצאה בבית המדרש הוירטואלי ( הקישור המקורי לא עובד וזה קישור חליפי)
- מראי מקומות להרצאה
- רש"י והנצרות - בעקבות ההרצאה
45. מתי נאמרו הנאומים שבסיום ספר יהושע[]
מאת: הרב מנשה וינר
בשני פרקי הסיום בספר יהושע מופיעים שני נאומים. מהו היחס ביניהם, מה פשר מיקומם והאם ניתן לגלות כאן מהלך עקרוני לספר כולו ?
50. סיפור המקלל - מיקומו ומשמעותו (ויקרא כ"ד)[]
מאת: הרב משה ליכטשטיין
57. בארה של מרים - מקרא ואגדה[]
הרב מנשה וינר
בתחילת ההרצאה אנו קוראים את המקור הראשון
א"ר חייא הרוצה לראות בארה של מרים יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים וזו היא בארה של מרים אמר רב מעין המיטלטל טהור וזהו בארה של מרים:(מסכת שבת, ל"ב,א' | ||
בסיום השיעור אנו שבים להר הכרמל, עם אליהו הנביא, שלאחר שעושה שפטים בנביאי הבעל, הוא צופה לעבר הים
וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל-רֹאשׁ הַכַּרְמֶל, וַיִּגְהַר אַרְצָה, וַיָּשֶׂם פָּנָיו, בֵּין בִּרְכָּו. מג וַיֹּאמֶר אֶל-נַעֲרוֹ, עֲלֵה-נָא הַבֵּט דֶּרֶךְ-יָם, וַיַּעַל וַיַּבֵּט, וַיֹּאמֶר אֵין מְאוּמָה; וַיֹּאמֶר, שֻׁב שֶׁבַע פְּעָמִים. מד וַיְהִי, בַּשְּׁבִעִית, וַיֹּאמֶר הִנֵּה-עָב קְטַנָּה כְּכַף-אִישׁ, עֹלָה מִיָּם; וַיֹּאמֶר, עֲלֵה אֱמֹר אֶל-אַחְאָב אֱסֹר וָרֵד, וְלֹא יַעֲצָרְכָה, הַגָּשֶׁם (מלכים א', י"ח, מ"ב) | ||
ובין לבין אנו עוקבים אחר הבאר של מרים, המספקת מים לבי ישראל במדבר סיני, עד שנעלמה
וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא-הָיָה מַיִם, לָעֵדָה (במדבר, כ'א') | ||
. ורש"י ביאר:""ולא היה מים לעדה" - מכאן שכל מ' שנה היה להם הבאר בזכות מרים" . ואז בא הפרק של "מי מריבה" החורץ את גורלו של משה רבינו.
ראו גם:בארה של מרים
61. הטוב, הרע והמצורע – דמותו של עוזיהו בספר דברי הימים[]
מאת: נריה קליין
המעט שמסופר על עוזיהו בספר מלכים מסתכם בשני פרטים המכילים סתירה פנימית: עוזיהו עשה הישר בעיני ה' – ואילו ה' ניגע אותו בצרעת. לעומת זאת, בספר דברי הימים הורחב סיפורו של עוזיהו לכדי פרק שלם, והוא מחולק לשני חלקים בהתאמה לשני הפרטים שבספר מלכים: תיאור השכר על כך שעשה הישר בעיני ה', ותיאור חטא הכניסה להיכל ה' להקטיר קטורת, שהוביל לעונש הצרעת. בשיעור נציג קריאה ספרותית של סיפור עוזיהו (דהי"ב כ"ו), ונמצא כי בחציו הראשון, לצד תיאור מעשיו של עוזיהו כמתקן את חטאי אביו ותוצאותיהם, ישנם כבר רמזים להידרדרותו לקראת חטאו שלו. בשיעור תודגש גם העובדה כי שני חצאי הסיפור משמשים האחד כניגודו של השני, וכי הסיפור סובב כולו סביב ניגודים: טוב ורע; חוץ ופנים; פר"ץ וזר"ח; בטחון בה' מול "כוחי ועוצם ידי"; כבוד ובושה. כל אלה נקשרים בהבדל שבין שני שמותיו של המלך: עוזיהו ועזריהו.
68. "ככה כן בונים חומה" - החומה היא המסר בספר נחמיה[]
מאת: הרב אלקנה שרלו
בשיעור נכיר את ספר נחמיה הן מבחינת תכניו והאירועים המתרחשים בו, והן מבחינת תשומת הלב למסר העולה ממבנה הספר כולו. הספר עוסק בעיקרו בבניית החומה של ירושלים של ימי בית שני, אך בין פרקי בניין החומה משובצים סיפורים נוספים, שמעוררים חשיבה על משמעות השילוב שלהם בפרקי בניין החומה. (מתוך תשקיף המכללה)
מי הרג את הפילגש בגבעה?[]
מאת: הר אמנון בזק
פרשת הפילגש בגבעה היא מן המזעזעות ביותר במקרא כולו. הפרשה מציגה את מצבו הנורא של עם ישראל ערב הקמת המלכות, ומתארת מעשה אונס ורצח נתעב. האצבע המאשימה מופנית בראש ובראשונה כלפי תושבי העיר גבעה, כמובן, אולם האם זו המטרה היחידה של הסיפור? האם יש ביקורת גם על תמונה רחבה יותר מזו הנוגעת לתושבי גבעה? ומי באמת היה זה שבפועל הרג את הפילגש?
קין והבל מה באו ללמדנו ?[]
מאת: הרב יעקב מדן
התקציר באתר:
המראת פי ה' ועבירות על המוסר בין אדם לחברו מלוות אותנו מראשית הבריאה. מה רצתה התורה ללמדנו בפרשת הרצח הראשון כבניין אב לבאים אחריו? לאילו פרשיות אחרות בתורה ובחיים שולחת אותנו התורה מפרשה זו?
ראו ערך מורחב:קין והבל