Family Wiki
Register
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Illustration Celtis australis0

תיאור חלקי העץ

מַיִשׁ דרומי הוא עץ בר ממשפחת הקנאביים הגדל בחורש באקלים ים תיכוני. הוא מגיע לגובה של 20 מ'. גזעו מפותח ונאה, קליפת הגזע עדינה וחלקה. העלים דמויי-ביצה לא-סימטרית, צבעם ירוק כהה ושפתם משוננת. הפרחים קטנים, וצבעם ירוק-צהבהב. הפרי הוא בית-גלעין המכוסה בציפה דקה. הפריחה בחודשים מרץ-אפריל.

תפוצת העצים הגדלים בר בארץ מוגבלת למקומות מעטים, כגון: צפת, ראש-פינה, מורדות הגולן, פקיעין, ירושלים וביר-זית וכן ניתן למצוא עצי מיש לצד קברי קדושים מוסלמיים ובקרבת מסגדים עתיקים. במאה השנים האחרונות החלו לגדלו בארץ כעץ נוי, בעיקר כעץ צל ושדרות. מיש דרומי הוא בישראל.

ברפואה העממית הוא מקובל כתרופה למחלות ולדלקות עור (בעיקר לפטריות ולפסוריאזיס). כמו כן הוא יעיל לטיפול בכאבי פרקים.

תיאור העץ[]

מהגן הבוטני של פיזה

Bagolaro a orto botanico di pisa ilustrozione 1

תרגום לעברית - עץ נשיר עד מפואר ל-30 מטרים גבוהים עם בסיס ישר דק וכתר מעוגל צפוף יש מערכת שורשים חזקה יכולה גם להשתרש בקרקעות סלעית בכבדות ומכאן הנפוץ שם "פורץ סלעים" spaccassassi.

הפרט שגדל בגן הוא תוצאה של ריבוי מעץ שגדל ליד "מגדל פיזה" בגובה 55 מטר.

הכותרת: העץ הוא מחצית מהגובה של "מגדל פיזה"

המיש מפיזה

Interventions at high altitude today at the Botanical Garden of Pisa to monitor and preserve the large trees that are present 🌳🌲🌴. Today was the turn of the great bagolar (Celtis australis) and one of the two great Chile palms (Jubaea


במסורת ובאגדות[]

עץ המיש מוזכר במסכת תמיד פרק שני עמוד כט' ב' - מוזכר כחלק מן העצים שלדעת רב אלעזר לא היו מבעירים על גבי המזבח משום שמוציא בעת השריפה עשן רב. במסכת תמיד כ"ט ב נאמר לפי ביאור שטיינזלץ "ושואלים עוד ממה ששנינו בברייתא בדינם של עצי המערכה: וכי כל העצים כשרים למערכה הן? — כל העצים כשרים, חוץ מן זית וגפן. אבל באלו היו רגילין: במרביות של תאנה, ושל אגוז, ושל עץ שמן. ר' אליעזר מוסיף על הפסולים להבאה למערכה אף של עץ המייש, ושל עץ האלון, ושל דקל, ושל חרוב, ושל שקמה."

באתר עצים עתיקים בארץ ישראל נכתב:
עץ המָ‏יִש הדרומי הוא העץ הקדוש ביותר לאסלאם ונפוצו עליו אגדות רבות. בין היתר מספרת אגדה מוסלמית כי כאשר בנה שלמה המלך את בית המקדש היה מוטרד כיצד יגן עליו מפני אשמדאי. אז נגלה אליו אלוהים בחלום וציווה עליו לטעת חורשת עצי מיש סביב המקדש, דבר שיגן על הבניין מכל רע. ואכן, על הר הבית נטועה חורשת עצי מיש עתיקים[1].

עץ מיש בודד גדול נוסף נמצא בחורשת הזיתים ליד מנזר מאר אליאס שבדרום ירושלים, לפי האמונה תחת אחד מאבות-אבותיו של העץ נחה מרים, אם ישו בהמלטה מפני הורדוס. בכפר יברוד שבשומרון צומח עץ מיש גדול במרכז במה עתיקה. מיש קדוש נוסף מצוי בצפת, סמוך למערת "שם ועבר"[2]. בזכרון יעקב, בתוך מערה הנקראת "מערת המיש" צומח מיש שגילו מוערך ב-200 שנה, בעל מספר גזעים. בשטח בית קברות ערבי נטוש סמוך לגדר קיבוץ יראון צומח מיש דרומי שגם גילו מוערך בכ-200 שנה.

אגדה נוספת מספרת כי בראשית ימי האסלאם נלחמו מוחמד וחבריו עם אויביהם במדבר צחיח. ידם של האויבים הייתה על העליונה והם צרו על המוסלמים, שמימיהם נגמרו. אז קטף מוחמד עלה מיש וינק ממנו מים מרווים והורה לחבריו לעשות כמוהו. האויבים, בראותם זאת, אמרו "אנשים אלו השותים עצים ואוכלים אבנים הם בלתי מנוצחים" וברחו.

"קדושים, מבורכים ויעילים בגירוש שדים"[]

הם בני מאות שנים, מטילים צל רחב בקיץ, מכינים מהם קמעות ואולי שלמה המלך נטע כמה מהם. מהר הבית בירושלים, דרך זכרון יעקב, צפת ועד המכולת של קיבוץ יראון — משה גלעד ביקר חמישה עצי מַיִשׁ, מהמיוחדים בישראל

תקציר הכתבה:המיש הדרומי (Celtis Australis) הוא עץ ים תיכוני ממשפחת הקנאביים. אין הסכמה אם הוא גדל בר או שכולם בארץ נטועים בידי אדם, אבל הם נדירים למדי. מעט עצי מיש צומחים בישראל, אבל יש סביבם הילה של עצים קדושים או מבורכים. בכמה מקומות אלה העצים עצמם, באחרים זה המיקום שבו הם צומחים. מה שבטוח, לפעמים נוצר שילוב נהדר בין הזִקנה של העץ, ההדר שלו, הסיפורים שנרקמו סביבו והאווירה המיוחדת של מקום קדוש. מהר הבית בירושלים, דרך מנזר מר אליאס, זכרון יעקב, צפת ועד המכולת של קיבוץ יראון — משה גלעד יצא למסע בעקבות חמשת עצי המַיִשׁ המפורסמים ביותר שעדיין נותרו בישראל.

קישורים חיצוניים[]

(מהויקיפדיה העברית)

מיזמי קרן ויקימדיה

תבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזם

לקריאה נוספת[]

  • על קדושת המיש באסלאם: עצים קדושים באגדה ובמסורת בתוך אלי שילר (עורך), דת ופולחן וקברי קדושים מוסלמים בא"י, אריאל 117-118, עמ' 150

הערות שוליים[]

  1. על קדושת המיש באסלאם: עצים קדושים באגדה ובמסורת בתוך אלי שילר (עורך), דת ופולחן וקברי קדושים מוסלמים בא"י, אריאל 117-118, עמ' 150
  2. מיש דרומי באתר טיולי
Advertisement