Family Wiki
(Adding categories)
 
שורה 72: שורה 72:
 
</gallery>
 
</gallery>
 
* [http://www.montefioreendowment.org.uk/collections/browse/?cid=0&sid=0&lid=5&s=i&o=a&p=1 [montefioreendowment
 
* [http://www.montefioreendowment.org.uk/collections/browse/?cid=0&sid=0&lid=5&s=i&o=a&p=1 [montefioreendowment
  +
[[קטגוריה:מייל יומי]]

גרסה אחרונה מ־18:33, 21 בינואר 2015

מייל יומי לנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס. 22 ליום חמישי ב' שבט תשע"ה

פרשת בא – קדושת ישראל מתוך ארץ ישראל[]

פרשת בא – קדושת ישראל מתוך ארץ ישראל

מאת: הרב ידידיה שחור, מרכז מורשת הרמב"ם
הדף מוקדש לעילוי נשמת אסתר בת רחמה

אחד הדברים המבדילים בין העמים השונים הוא החגים שחוגג כל אחד מהם. כדי לגבש קבוצת אנשים וליצור אצלם קירוב והרגשת שייכות עד כדי הפיכתם לעם, צריך שיהיו לקבוצה חוויות משותפות, ובהמשך צריך להנציח אותן בזמנים קבועים כל שנה מחדש.

ביציאת מצרים, המתוארת בפרשת בא, עם ישראל הופך מאוסף של יחידים הקשורים בקשר משפחתי לאומה בין האומות. רגע השיא בפרשתנו הוא ליל ט"ו בניסן, הלילה שבו עם ישראל חוגג את יציאתו ממצרים, בעוד המצרים חווים בלילה זה את המכה הקשה ביותר עד כה, מכת בכורות. כהכנה לעשיית הפסח ולקביעתו כחג לאומי של עם ישראל לכל הדורות הקב"ה מצווה את משה על מצות קידוש החודש. עניינה של מצווה זו היא ליצור לוח שנה מיוחד לעם ישראל שעל פיו הוא יחגוג את כל החגים שלו כעם. על משמעותה של מצווה זו נעסוק במאמר זה.

קידוש החודש על פי ראייה או על פי חשבון "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב, א-ב). רש"י מביא מהמדרש שהקב"ה הראה למשה את הלבנה בחידושה, וכך ידע משה כיצד לקדש את החודש: "החדש הזה – הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש... נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו: כזה ראה וקדש".

הרמב"ם בפירושו על המשנה[2] מביא מדרש זה כהוכחה לשיטתו במחלוקת גדולה שהייתה לו בעניין קידוש החודש על פי הראייה. ישנה דעה בשם רב סעדיה גאון שקידוש החודש הוא בעיקר על פי החשבון ולא על פי הראייה. כידוע, היום אנו מקדשים את החודש ומעברים את השנה על פי חשבון קבוע של הלל השני (אמורא מהדור הרביעי-חמישי). עד לתקופתו היו יודעים שהתחיל חודש חדש מתוך עדותם של עדים שהיו מעידים שראו את הלבנה, ועל פיהם היו מקדשים את החודש. לדעת רב סעדיה גאון גם מה שנהגו לקדש עד תקופתו של הלל היה שלא על פי הראייה אלא על פי חשבון ידוע מראש. הרמב"ם מתנגד לכך, וזוהי לשונו: "ואני מתפלא על אדם שמכחיש ומתוכח בדבר הברור, ואומר שדת היהודים אינו בנוי על ראיית החדש אלא על החשבון בלבד, והוא מאמין בכל הלשונות האלה. ואיני חושב שהאומר כן מאמין בכך, אלא היתה מטרתו בדבר זה לנגח את יריבו באיזו צורה שתהיה שלא בצדק או בצדק, כיון שלא מצא מפלט מלחץ הוכוח". עוד לפני שהרמב"ם מתייחס לעצם השאלה הוא מנסה ללמד זכות על רב סעדיה גאון בטענה שהוא אמר דברים אלו מתוך כורח המציאות, אולי מתוך ויכוח שהיה לו, ובעקבותיו היה מוכרח לומר שכך הוא סובר אף על פי שלא האמין בכך. השיטה האמיתית על פי השקפתו של הרמב"ם היא שקידוש החודש שנעשה עד לתקופתו של הלל היה על פי הראייה בלבד, והוא מביא לכך כמה ראיות מהתלמוד[3]: "ומה שראוי שאתה תאמין שעיקר דתנו בנוי על הראייה, ואם לא ייראה החדש משלימין שלשים יום לחדש היוצא, ולשונות המשנה והתלמוד והמעשיות רבים שאירעו בענין זה במשך כל השנים מעידים באמתות דבר זה. אמר ה' 'החדש הזה לכם ראש חדשים', ובא בקבלה האמתית: מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא למשה דמות לבנה ואמר לו כזה ראה וקדש. ולא היו סומכין על החשבון אלא כדי לדעת אם ייראה או לא ייראה כמו שביארתי לך, לא שיסמכו על החשבון בלבד ויעשו ראש חדש על פי החשבון אם מחייב שייראה". אמנם היו מחשבים מתי צריך להיות מולד הלבנה, אבל אין ספק כי מה שהיה קובע אם החודש מלא או חסר הוא אך ורק עדות העדים וקידוש בית הדין.

אקטואליה: "שליחי האל"[]

סדרת תעודה בשלושה פרקים לראשונה, תיעוד נדיר של נוער הגבעות במוקד הסמלי ביותר בשומרון – חוות גלעד. 5 שנים תיעד הבמאי איציק לרנר את מאבקם של המתנחלים בחוות גלעד, תחת הנהגתו של איתי זר. הם מאמינים שהאדמה והאמונה, הם חוט השני

ראו ערך מורחב:שליחי האל - מחוות גלעד

אנשי החווה - צילומי מסך

מדרשת נביעה - בבית חגלה על פני יריחו[]

Jericho Newsletter - Shvat75-b.jpg

"הפחד מנצח את האהבה" - על יהדות אתיופיה[]

הפחד_מנצח_את_האהבה,_התגובה_לספר_'מסיני_לאתיופיה'_-_הרב_ד"ר_שרון_שלום,_אוניברסיטת_בר-אילן-1

הפחד מנצח את האהבה, התגובה לספר 'מסיני לאתיופיה' - הרב ד"ר שרון שלום, אוניברסיטת בר-אילן-1

הפחד מנצח את האהבה, התגובה לספר "מסיני לאתיופיה - ספר הלכה ליהודי אתיופיה"
מאת: הרב ד"ר שרון שלום, רב קבילת קדושי ישראל בקרית גת, מרצה באוניברסיטת תל אביב ובר אילן
בכנס ניצוצות ה-45: בין העצמי והזר במערכת החיסון ובהלכה.הכנס נערך בט' בטבת תשע"ה, 31 בדצמבר 2014.לאתר בית המדרש: http://www.mgl.org.il/kollel.asp. לאתר אוניברסיטת בר-אילן: http://www1.biu.ac.il/index.php: קטגוריה השכלה

מבוא

המנחה, מ"ניצוצות" הציג את הרקע לנושא:"בין העצמי והזר במערכת החיסון ובהלכה" לאור ספרו של דר' שלום שרון, שעוסק בהלכה. המרצה יתייחס ל"קבלת הפנים" של הספר בחוגי אלו שהמסורת וההלכה זוכה לכבוד.

בהקדמה הוא מצטט את האמירה:"הטלה המלוכלך הוא חומר שאינו ניתן במקום הראוי" (לצערי לא מצאתי את המקור}. הוא הביא דוגמאות כיצד האמירה מיושמת הלכה למעשה: ילדי כיתה א' שאלו :"האם אתה שחקן כדורגל ?". והשאלה היא מיהו המוזר ?

יהדות אתיופיה עלתה לארץ וסבלה מקשיים רבים. הקהילה הפכה נושא למחקרים רבים. הממצאים היו שיהדות אתיופיה לא הושפעה כלל משאר מסורות שאר עם ישראל. מסורת "ביתא ישראל" דווקא בטקסט המקראית. בעם היהודי הפרשות של המקרא היא קבעה את המסורת.

מתוך אוסף כלי נחושת יודיאיקה של משה מונטפיורי[]