מחנה ישראל

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

Israel Batch 3 (285) — מיקום מחנה ישראל ביחס למשכן, ביצירת פסיפס בבית כנסת "אור תורה" בעכו.צילם:Mattes

מחנה ישראל הוא המבנה הארגוני, למיקום חניית השבטים ולמהלך הליכתם במדבר סיני, שקבע משה מפי הגבורה לבני ישראל בדרכם לארץ ישראל. מחנה ישראל במובן המקובל הוא המחנה של כל שבטי ישראל להוציא את משכן העדות ואת מקום מגוריהם של הכוהנים והלויים. ההנחיות המפורטות לחניה ולנסיעה ניתנו לעם ישראל והם מתוארות בפרשת במדבר בספר במדבר בתורה. הארגון נועד בראש וראשונה להסדר החנייה. אך גם לקביעת מתכונת הנסיעה, מי מתחיל בנסיעה, מי בא אחריו וסדר השבטים למחנות במהלך ארבעים השנה במדבר. מחנה ישראל במובן המצומצם, להבדיל ממחנה כהונה וממחנה לוויה, מהווה תחום שבו הטמאים רשאים לשהות בחלק מתקופת הסגרם. המקרא מציין כי בני ישראל נהגו בדיוק שהקב"ה ציוה אותם בדבריו אל משה.

Degemosnis1 — דגם מחנה בני ישראל, מיוצר מאבני פסיפס. נוצר על-ידי מיכאל אוסניס מקדומים לחצו על התמונה להגדלה.

מבנה החנייה[]

כמקובל במדבר, בית האב חונה לשבטו. מכאן מתחיל הארגון המיוחד: לכל שבט נקבע דגל והוא נכלל במחנה, כאשר כל מחנה כולל שלושה שבטים. השבט המוביל, היה השבט אשר על שמו המחנה נקרא המחנה. כך נבחרו ארבעה שבטים לראשי המחנות, השבטים: יהודה, ראובן, אפרים ודן, כל שבט ואופיו אשר מכתיר אותו לתפקידו. "פרשת שמות" מספרת כי בטרם נקבע הארגון בוצע מפקד בקרב בני ישראל וכך היה ניתן לקבוע כמה "פקודים", זכרים מבין 20 שנה ומעלה,- בלשון ימינו יוצאי צבא - יש בכל שבט, בכל המחנה ובכל המחנות יחד.

וכך מתוארת החנייה של "מחנה ישראל" ב"פרשת במדבר". תחילה בא הסיכום הכללי :

וְחָנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ עַל-מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל-דִּגְלוֹ, לְצִבְאֹתָם. ואחר כך המקרא עובר לתאור המחנות:

במזרח, חונה מחנה יהודה. שבט יהודה הוא השבט , ממנו יבואו מלכי ישראל, ולידו חונים משה ואהרן ובניו, הכהנים. במחנה יהודה כלול גם שבט יששכר, אשר ניחן בתכונת החכמה : "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים", ושבט זבולון המיועד לעושר, "כי שפע ימים יינקו". ( הציטטות מברכת יעקב לבניו, פרשת ויחי בספר בראשית.

וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה, דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹ‏תָם; וְהַחֹנִים עָלָיו, מַטֵּה "יִשָּׂשכָר"... ומַטֵּה "זְבוּלֻן". כָּל-הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה יְהוּדָה, מְאַת אֶלֶף וּשְׁמֹנִים אֶלֶף וְשֵׁשֶׁת-אֲלָפִים וְאַרְבַּע-מֵאוֹת לְצִבְאֹתָם; רִאשֹׁנָה יִסָּעוּ..

– במדבר, פרקים א',ב'

הדרום הוא הימין, שם הוצב מחנה ראובן, הבכור לבני ישראל. לידו הוצבו בני קהת, נושאי כלי המשכן . עם מחנה ראובן נימנים גם שבט גד ושבט שמעון.וכך אומר הכתוב:

	דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה, לְצִבְאֹתָם; ...וְהַחוֹנִם עָלָיו, מַטֵּה "שִׁמְעוֹן"... וּמַטֵּה, "גָּד". כָּל-הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה רְאוּבֵן, מְאַת אֶלֶף וְאֶחָד וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁיםלְצִבְאֹתָם. וּשְׁנִיִּם יִסָּעוּ. ..
– במדבר, פרק, ב'

אחרי שני המחנות: מחנה יהודה ומחנה ראובן נוסע אוהל מועד עם הכוהנים והלווים.

במערב מחנה אפרים, הכולל את שבט מנשה ושבט בנימין, דהיינו מחנה בני רחל אימנו. וכך אומר הכתוב:

	דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם לְצִבְאֹתָם, יָמָּה; ... וְעָלָיו מַטֵּה "מְנַשֶּׁה"...וּמַטֵּה "בִּנְיָמִן"... כָּל-הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה אֶפְרַיִם, מְאַת אֶלֶף וּשְׁמֹנַת-אֲלָפִים וּמֵאָה לְצִבְאֹתָם; וּשְׁלִשִׁים יִסָּעוּ ..
– במדבר, פרק, ב'

בצפון שהוא גם המאסף, מחנה בני דן, גם שבט אשר ונפתלי - זהו המחנה המגן על בני ישראל מעורפו. וכך אומר הכתוב:

	דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן צָפֹנָה, לְצִבְאֹתָם; ...וְהַחֹנִים עָלָיו מַטֵּה "אָשֵׁר" .. וּמַטֵּה "נַפְתָּלִי". כָּל-הַפְּקֻדִים, לְמַחֲנֵה דָן - מְאַת אֶלֶף וְשִׁבְעָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. לָאַחֲרֹנָה יִסְעוּ.
– במדבר, פרק, ב'

ומסכם הכתוב את גודל המחנה ומצביע כי הכול בוצע בהתאם לפקודות:

	אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְבֵית אֲבֹתָם: כָּל-פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם--שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, כֵּן-חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ אִישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָיו, עַל-בֵּית אֲבֹתָיו...
– במדבר, פרק, ב'

דגל המחנה[]

כל משפחה במחנה השתייכה לבית אב ולשבט - עם הדגל האופייני לו - ומחנה, אליו היה השבט שייך, אשר היה מהלך בו בזמן המסע במדבר סיני. דגל השבט היה הסמל אשר סביבו היה תושב המחנה מתרכז בעת החנייה ובעת הנסיעה. אך לא רק משמעות טכנית הייתה לדגל וזאת אנו יודעים עד היום.

הדגל, בהוראת אות וסימן, הוא מסימני הריבונות של עם ובמדרש כתוב : "וכיון שעלו ישראל מן הים, אמר הקב"ה למשה עשה אותם דגלים דגלים שיהיו מהלכין בטקסיסי מלכים" (דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים, טז). עם היוצא ממצרים, מעבדות, בדרכו לארץ ישראל הוא כבר חופשי ומתחיל להניף דגל המורה על חרותו. וכך אומר רמב"ן ( שמות יד:ה) : "וזה טעם 'ובני ישראל יוצאים ביד רמה', שעשו להם דגל ונס להתנוסס, ויוצאים בשמחה ובשירים בתוף ובכִנור כדמות הנגאלים מעבדות לחירות, לא כעבדים העתידים לשוב לעבודתם".

גם תחיית עם ישראל בארצו לאחר גלות ארוכה מלווה בדגל. כאמור, הדגל מסמל את היותו עַ‏ם בן חורין אך גם את הקשר של עם ישראל עם מסורתו. ואכן,דגל ההסתדרות הציונית ודגלה הרשמי של מדינת ישראל דומה לטלית, כפי שמתאר דוד וולפסון:

	בפקודת מנהיגנו הרצל באתי לבזל כדי לעשות את כל ההכנות לקונגרס... בין השאלות הרבות שהעסיקוני הייתה... באיזה דגל נקשט את אולם הקונגרס? מה הם צבעיו? הן דגל אין לנו... והנה הבהיק רעיון במוחי: הרי יש לנו דגל לבן כחול - הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו. טלית זו היא סמלנו. נוציא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני ישראל ולעיני כל העמים. הזמנתי אז דגל כחול לבן ומגן דוד מצויר עליו. ...
– ד' ולפסון, "הדגל והשקל", ל' יפה (עורך), ספר היובל למלאת חמש ועשרים שנה לקונגרס הציוני הראשון , ירושלים תרפ"ג, עמ' 297-296

ראו גם': דגל עברי
דגל ישראל

ה"מחנות" בירושלים[]

הפניה לערך מורחב: בית המקדש

כשם שהיו מחנות במדבר, היו גם מחנות בירושלים וזאת במטרה לבודד את הטמאים מהמקדש ומהר הבית. וכותב הרמב"ם:

	שלוש מחנות היו ישראל במדבר--מחנה ישראל, והיא (והם) ארבע מחנות; ומחנה לוייה, שנאמר בה "וסביב למשכן, יחנו" (במדבר א,נ); ומחנה שכינה, והיא מפתח חצר אוהל מועד ולפנים. וכנגדן לדורות--מפתח ירושלים עד הר הבית, כמחנה ישראל; ומפתח הר הבית עד פתח העזרה שהוא שער ניקנור, כמחנה לוייה; ומפתח העזרה ולפנים, מחנה שכינה. והחיל ועזרת נשים, מעלה יתרה בבית העולמים..
– משנה תורה - ספר עבודה - הלכות בית הבחירה, פרק ג'

סדר המחנות:לפי רוחות השמים[]

Compass Rose he — רוחות השמים במצפן יצר:MT0 ויקישיתוף

דר' פנינה נויבירט מרעננה כתבה על "סדר המחנות" בעלון לשבת שבתון לפרשת במדבר תשע"ב.
בני ישראל חונים מסביב לאהל-מועד, כאשר הם מסודרים לפי רוחות השמים: מזרח, דרום, מערב וצפון. הסדר אינו אקראי. כל שבט קשור מהותית למקום מחנה, כמו שמבהיר מדרש במדבר רבתי.

מזרח משם האור יוצא לעולם
מערב אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וחום יוצאין לעולם
דרום טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין לעולם
צפון משם החשך יוצא לעולם

יהודה, יששכר וזבולון - מזרח, מהם יוצא האור לעולם: יהודה - המלוכה, יששכר - התורה וזבולון - העשירות וכך נאמר:" מזרח שממנו אור יוצא לעולם יהיה כנגדו יהודה שהוא בעל מלוכה שנא' והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה וגו' ועליו שבט יששכר שהוא בעל תורה שנא' (ד"ה א יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וכן הוא אומר והחונים עליו מטה יששכר וגו' ועליו זבולון שהוא בעל עשירות כמה דכתיב זבולן לחוף ימים וגו' .

ראובן, גד וראובן - דרום, מהם באים גשמי ברכה: ראובן - בעל תשובה, גד - איש הגבורה מביאים את הברכה לעולם ובתווך יושב שמעון, בזכות שני השבטים החזקים. וכך נאמר:"ודרום טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין ממנו לעולם יהי כנגדו שבט ראובן שהוא בעל תשובה ותשובה מדה טובה ורחמיו של הקדוש ברוך הוא באים על הבריות בשעה שהם עושין תשובה הה"ד דגל מחנה ראובן תימנה וגו' ועליו גד שהוא בעל גדוד שנא' (בראשית מט) גד גדוד יגודנו ראובן בתשובה וגד בגבורה ושמעון באמצע לכפר עליו"

אפרים, מנשה ובנימין - מערב, אלו בני רחל אימנו, משם עצמת החום והקור, המתאימה לתכונות בני רחל: אפרים ובנימין - בעלי גבורה ומנשה - בעל התורה. וכך נאמר:"מערב אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וחום וכנגדן אפרים ובנימין ומנשה ומי יעמוד לפני שלג וברד אפרים ומנשה ובנימין שנאמר (תהלים פ) לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך ושכינה לעולם במערב בגבול בנימין שנאמר (דברים לג) לבנימין אמר ידיד וגו' ... ושלישים יסעו נאה לתורה ולתשובה גבורה כדי שיתגבר אדם בתורה ויתגבר על יצר"

דן, אשר ונפתלי - צפון, ממנו תפתח הרעה, יבוא החושך: דן - עבודת אלילים, אשר יאיר בסגולותיו את החושך ונפתלי אשר ברכתו ברכת שפע, כפי שנאמר במדרש:"צפון משם החשך יוצא לעולם וכנגדן שבט דן למה שהוא החשיך העולם בע"ז שעשה ירבעם שני עגלי זהב וע"ז חשך הוא שנאמר (ישעיה כט) והיה במחשך מעשיהם וחזר ירבעם על כל ישראל ולא קבלו ממנו אלא שבט דן שנאמר (מלכים א יב) ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב וגו' ואת האחד נתן בדן ולכך צוה הקב"ה שיחנה דן בצפון ...ועליו שבט אשר מאיר על החשך שנא' (דברים לג) ולאשר אמר ברוך וגו' וטובל בשמן רגלו וכן הוא אומר והחונים עליו מטה אשר ועליו נפתלי שהוא מלא ברכה כדי לפרנס כמה דכתיב נפתלי שבע רצון "

מסכמת דר' נויבירט, השפעת השבטים בתוך המחנה הייתה חשובה. אנו נוכחים בכך בפרשת קרח, כאשר קורח ממשפחת קהת חבר לאישים מראובן וגד נגד משה רבינו.

ההשפעה של השבטים, האחד על השני, היתה הטרוגניות:

לצד יהודה - שבט הגבורה, שובץ יששכר - השבט התורני וזבולון - השבט הפרגמטי.
שמעון השבט החלש נסמך על שבט ראובן בעל התשובה ושבט גד, בעל הגדוד והגבורה.
שבט דן, החשוך והמועד שובץ לצד שבט אשר אשר מידתו אור, במטרה להאיר, לאזן ולמתן את חשכת דן.

האינטגרציה בין אנשי התורה לבין אלו שאינם אנשי תורה קשה עד היום.