מזוזה

המקור:הערך מזוזה, באתר "ויקישיבה"

שתי הפרשיות של המזוזה

מזוזה היא מגילת קלף קטנה, שעליה כתובות שתי הפרשיות: "שמע", "והיה אם שמע", שקובעים אותה על מזוזת הפתח.

מקור המצווה

מצוות עשה לקבוע מזוזה בפתחי הבתים והשערים, שנאמר: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך". (דברים י"א, כ')

מצוותה

המזוזה עשויה יריעת קלף, כתובה בדיו מיוחד ובכתב יד של סופר סת"ם, ובה כלולות שתי פרשיות מרכזיות בתורה: הפרשה האחת "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" עד "ובשעריך" (דברים ו); והשנייה - "והיה אם שמע תשמעו אל מצוותי" עד "כימי השמים על הארץ" (דברים יא). את הקלף מגלגלים ומכניסים לתוך "בית מזוזה", אותו קובעים על מזוזת הבית.

מקום קביעתה של המזוזה הוא בתחילת השליש העליון של הדופן הימנית, מכיוון הכניסה לבית או לחצר. בטרם קובעים את המזוזה במקומה יש לברך: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וציונו לקבוע מזוזה". מיד לאחר הברכה קובעים את המזוזה. אם קובעים מזוזות במספר דלתות, מברכים את הברכה רק לפני קביעת המזוזה הראשונה ואחריה קובעים, מבלי להפסיק בדיבור וכדומה, את שאר המזוזות. על פי מנהג עדות המזרח, קובעים את המזוזה כשהיא במצב אנכי, ולפי מנג יהודי אשכנז קובעים את המזוזה כשהיא באלכסון (מפני שהיו מהראשונים שהורו לקבוע את המזוזה במצב אופקי והיו שכתבו לקבעה במצב אנכי).

מה נכתב בחוץ

נהוג לכתוב על קלף המזוזה מבחוץ, במקום בו כתובה מבפנים המילה "והיה" את המילה "שדי" (וראה בהמשך משמעות מנהג זה), וברוב הקהילות נהגו על פי הקבלה לכתוב מבחוץ כנגד המילים "ה' אלקינו ה'" את המילים "כוזו במוכסז כוזו" שהן האותיות שאחרי האותיות ה' אלקינו ה' (שם הוי"ה). אולם, מבפנים אין לכתוב שום מילה מלבד הפרשיות (שולחן ערוך יורה דעה רפח טו)

תדירות הבדיקה

יש לבדוק את המזוזות שבבית אחת לשבע שנים. מנהג אנשי מעשה לבדוק את המזוזות מידי שנה בחודש אלול שסימנו הוא "אני לדודי ודודי לי". כמו כן, נוהגים רבים מעם ישראל לבדוק את מזוזות ביתם בעת מחלה או צרה ר"ל. בדיקת מזוזות בעת צרה הינה מפתח גדול לישועה.

אם הובהר שהמזוזות פסולות ואין אפשרות הלכתית לתקנן (כגון שיש פסול בשם ה' שאסור למחקו) חייבים להביאן לגניזה.

נהגו רבים מישראל לנשק את המזוזה בכניסתם וביציאתם מהבית, להראות את חיבת המצווה.

איזה בית חייב במזוזה?

על פי האמור בתורה, "על מזוזות ביתך", חיוב המזוזה חל על בתי מגורים בלבד, ודרשו חז"ל שהגודל המינילי שמתחייב במזוזה הוא ארבע אמות על ארבע אמות. בהתאם לכך יש לשאול מורה הלכה מה הדיןבדירה נתונה של המקומות הבאים: חדר קטן, מרפסת, מחסן, חנות, בית כנסת וכד'

משמעות

בפרשה הראשונה מתוארת ההכרה בקבלת עול מלכות שמים, ההכרה במציאותו ובקיומו של בורא העולם, אשר הוא גם מנהיגו. אנו מצווים לאוהבו בכל לבבנו, נפשנו ומאודנו. בפרשה השנייה מצויה החובה לקבלת עול מצוות, שנאמר בה "והיה אם שמע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצוה אתכם היום". גם עניין הגמול - השכר והעונש - מצוי בפרשה זו. את שתי הפרשיות גם יחד נצטווינו לכתוב על מזוזות ביתנו ושערנו.

משמעות המילה "שדי" שכותבים מחוף למזוזה, מרמזת בראשי תיבות" למשפט "שומר דלתות ישראל", כלומר, מילה זו באה לרמוז כי המזוזה שומרת על פתחי הבתים (מלבד היותה אחד משמותיו של ה').

התלמוד הירושלמי במסכת פאה מספר, כי רבי יהודה הנשיא קיבל שי יקר מאוד מאדם חשוב. רבי יהודה הנשיא השיב לו כגמולו ושלח לו כמתנה - מזוזה. התרעם אותו אדם: הא כיצד? אני שלחתי לו מתנה כה יקרה, וזה השיבני במתנה פעוטה, שמחירה אינו עומד בשום יחס לערך מתנתי? השיב לו רבי יהודה הנשיא: אתה שלחת לי מתנה, שתמיד אצטרך אני לשמור עליה; ואילו אני שלחתי לך מתנה, שכל חייך תשמור היא עליך....

בתלמוד הבבלי מסופר כי אונקלוס הגר התפעל מהעובדה שמלכים בשר ודם ישנים בשלווה בארמונותיהם, רק אם עבדיהם וחייליהם שומרים עליהם מחוץ לארמון, ולעומתם, אלקי ישראל מאפשר לעבדיו, עושי רצונו, לישון בשלווה בתוך בתיהם, ואילו הוא עצמו, "שדי", מגן עליהם מבחוץ.

מסורות של מזוזות

(לא נכלל באתר של ויקישיבה)
זאב חנוך (ז'אבו) ארליך במדורו "ארץ מקרא" במוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות של מקור ראשון מי' באב תשס"ט דן בנושא:" מסורות של מזוזות ומתיחס גם לאלו הנהוגות אצל השומרונים, אשר לכאורה מבוססים על ה"תורה שבכתב"

הוא מצטט ממקורות ההלכה היכן יש להתקין מזוזות:"שתי מזוזות - מזוזות ביתך על ימין ובכניסה...לומר על ביאתך של ימין בכניסה...ביתךכל שהוא מקום כבוד ובית דירה" (ספרי, דברים, פרשת עקב, קל"ג) ושם הוא מפרט גם את השערים שבהם אין להתקין מזוזה.

גם התלמוד הבבלי במסכת יומא פירט:"בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות פטורים מן המזוזה...רפת בקר פטורה מן המזוזה...דתניא ביתך ביתך המיוחד לך פרט לבית התבן ולבית הבקר ולבית העצים ולבית האוצרות שפטורין מן המזוזה...בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ושהנשים נאותות בהן פטורים מן המזוזה (י"א,א'*)

מזוזה שומרונית בכניסה לבית בהר גריזים צילם:משתמש:Fade to Black.

השומרונים הבינו את הנוסח:"הדברים האלה" כפסוקים מספר דברים ובדרך כלל כתבו את "עשרת הדברות". ואשר לכתיבה, אין הם מקבלים כי יש לעשותה על קלף, אלה על הקיר עצמו והמשקוף הוא ה"משקוף" ממש: מעל הדלת, ואילו במסורת ישראל נאמר:"וכתבתם" - ..על ספר (מנחות ל"ד,א') השומרוני גם כותב זאת בכתב העברי הקדום ולא "הכתב השומרוני". ארליך מצטט את חותנו ר' ברוך הכהן אריאל ז"ל לאמור בתלמוד הבבלי, מסכת שבת, לפיה יש לכתוב בכתב אשורי (ק"ג,ב'} ולא בכתב דעץ-רעץ- הכתב העברי הקדום.

בשומרון נמצא כתוב במזוזות : הפסוק משמות י"ב: ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף

במאמר נוסף הוא דן "שלושה כיוונים למזוזה" פרשת עקב, י"ז באב, 7 באוגוסט 2009. וכך הוא הציג את הנושא:

• לפי מסכת מנחות בתלמוד הבבלי :"אמר רב יהודה אמר רב: עשאה כמין נגר - פסולה. איני? והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר:כולהו מזוזתא דבי רבי כמין נגר הוו עבידן, וההיא פיתחא דעייל ביה רבי לבי מדרשא לא הוה לה מזוזה! לא קשיא: הא דעבידא כסיכתא, הא דעבידא כאיסתוירא .
  

רש"י-

עשאה כמין נגר - שקבעה ותחבה בסף כנגר שתוחבין הנגרין בכותל

פסולה - דמצות' לתתה באורך בסף

ההוא פתחא דעייל ביה רבי לבי מדרשא - פתח קטן היה לו לרבי אצל מקומו ונכנס ויצא בו

כדי שלא יטריח תלמידיו לעמוד בפניו אם יעבור לפניהם .

איסתוירא - היינו מקום חיבור השוק והרגל ומעומד הוא כשירה .

עבידא כסיכתא - נגר כשל אומנים פסול "ל - א איסתוירא כי היכי דמקום חיבור השוק והרגל

הוי השוק זקוף מלמעלה והרגל שוכב כך הניחה למזוזה כשירה הואיל וראשה אחד זקוף (ל"ג, א)

כלומר יש שתי צורות:

• הנגר יורד מן הדלת אל הסף, נכנס לתוך חור מאונך, זקוף.
• הנגר נכנס מן הדלת אל חור מאוזן, שוכב בקיר.

מזוזות שנצאו בחפירות, היו מקלף, פפירוס ואבן, בין השאר נמצאו במערות קומראן. התוכן אינו זהה למקובל, כללו פרשיה אחת או שתיים וכן את "עשרת הדברות"

שקעי מזוזות נמצאו בכפרי הרי חברון:אשתמוע, זיף כרמיל ומעון

• כאן תוכלו לקרוא את המאמר במלואו