מאתר כיפה
מסלולי העבודה[]
קהילה[]
במסלול קהילה, עבודת החיילת מתמקדת בשעות הבוקר בהוראה בבתיה"ס ביישובי פיתוח. החיילת מלמדת תוכניות במורשת ישראל, מקימה ומפעילה מרכזי למדה, מעבירה הפעלות הקשורות באקטואליה ובהעשרה, וחונכת תלמידים מתקשים במתכונת יחידנית וכיתתית. לעיתים החיילת משתלבת בהעשרה למבוגרים במסגרות קהילתיות (תהיל"ה, מועדוני קשישים).
קליטת עליה[]
עם תחילת הגעתם של גלי העליה, השתלב מדור מורות חיילות בפעילות הנרחבת של האגף לתרבות תורנית במסגרת המשימה הממלכתית של קליטת העולים. במסלול זה החיילת משתלבת בהוראת עברית, מורשת ישראל ומקצועות נוספים במסגרת הבית-ספרית והמשלימה.
בשעות אחה"צ בשני המסלולים קהילה וקל"ע החיילת עוסקת בהדרכת ילדים ו/או נוער במסגרת מקומית, כגון: מתנ"ס, מועדון שכונתי, מועדונית רווחה, מרכז קליטה וכיוצ"ב.
בשני המסלולים החיילת מהווה גורם חשוב ומשמעותי בחיי הקהילה בה היא משרתת. (ברוב המקרים אף לאחר פרק השירות הצבאי).
פרויקטים בידיעת הארץ[]
לחיילת המעוניינת בשרות המשלב טבע וידיעת הארץ עם מורשת ישראל, מוצעים תפקידי הדרכה ע"י ארבעה גורמים:
- החברה להגנת הטבע: בתי ספר שדה או מלש"ים (מרכז לימודי שדה) דתיים.
- תוכנית ארץ מורשת: פרוייקט משותף של האגף לתרבות תורנית עם המדור לידיעת הארץ, ציונות ומורשת של החברה למתנ"סים.
- נאות קדומים: השמורה הלאומית המוקדשת לטבע ולארץ במקורות ישראל.
- לט"ם (עמק השלום): מרכז הדרכה בשדה המשלב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.
בכל המסגרות לעיל, עבודת החיילת תתמקד בהדרכת סיורים, בארגון חוגי טבע לתלמידים ובהפעלות מיוחדות להעמקת הקשר בין הקהילה לסביבתה. בכל אחד ממסלולים אלו דגשים ייחודיים לעבודת החיילות.
תהליך גיוס למסלול[]
בנות גיוס בעלות נתונים מתאימים שמסיימות לימודיהן בקיץ זה (בחודש יוני) תקבלנה מצה"ל חוברת מידע, בה יפורטו מקצועות המיועדים לבנות והמחולקים לקבוצות ולתת-קבוצות הנקראות "אשכולות".
את תתבקשי להביע את רצונך והעדפתך באשר לתפקיד אותו תרצי למלא בשירותך הצבאי באמצעות דירוג האשכולות. כדי להגדיל את סיכוייך לשרת כמורה חיילת בתרבות תורנית על מגוון המסלולים עלייך לדרג את אשכול הוראה והדרכה - תרבות תורנית כעדיפות ראשונה מבין העדיפויות שנדרשת לדרג. אשכול זה יופיע בקבוצת תפקידי הדרכה.
שיבוץ[]
הקבלה לכל אחד ממסגרות השירות תלויה בנתוניה האישיים של הבת ובצרכי הצבא.
השיבוץ למקום השרות נקבע ע"י האגף לתרבות תורנית עפ"י צרכי המערכת ובתאום עם יחידת מורות ארצית. למורה החיילת ניתנת אפשרות להביע את רצונה באשר להרכב הצוות בו תעבוד. ברם, יש להדגיש כי היכולת להענות לבקשות מסוג זה תלויה בגורמים רבים, ולא ניתן להבטיח מראש מילוי משאלות אלה.
כל צוות בכל אתר בכל מסגרות השרות ימנה לפחות שתי חיילות. המגורים יהיו בתנאים נאותים ומיועדים לחיילות תרבות תורנית בלבד ביישוב אזרחי באזור שרותן, ועפ"י הכללים המוגדרים ע"י יחידת מורות ארצית.
לכל אחד ממסלולי השרות השונים קיימת הכשרה ייחודית בהתאם למאפייני התפקיד. קורסי ההכשרה מתקיימים בטרם הגיוס (קד"צ) ומחייבים השתתפות מלאה. משך ההכשרה, ומיקומה הם באחריותן של המסגרות המעסיקות.
פרטים מדוייקים ומלאים יובאו לידיעתך במכתב מכל גורם מעסיק לקראת סוף שנת הלימודים.
בתום פרק ההכשרה מתגייסת הבת ועוברת טירונות קצרה.
במשך תקופת השרות כל החיילות משתתפות בהשתלמויות, סמינריונים וימי עיון לשם ריענון והעשרה. כל שעות ההכשרה וההשתלמויות מוכרות כשעות לימוד ע"י רוב הסמינרים למורים, לשם ניכוי ממכלול השעות הכללי הנדרש במסגרות אלה. כמו-כן, משרד החינוך מכיר בשנות השרות לצורך צבירת ותק בהוראה.
הגורמים המקצועיים המעסיקים את החיילת, אחראים גם לליווי המקצועי והאישי שלה במהלך שרותה הצבאי.
האגף לתרבות תורנית מלווה את החיילות במסלולי קהילה וקליטה באמצעות מערך הנחיה ופיקוח ארצי. מערך הליווי כולל מפקחים מחוזיים ומנחות הנותנים מענה הן לצרכים האישיים והן לצרכים המקצועיים של כל חיילת.
יחידת מורות ארצית אחראית באופן כולל על תפקוד החיילות, הבטחת שירותן התקין והבטחת תנאי שירותן.
האגף לתרבות תורנית וצה"ל (יחידת מורות ארצית) עובדים בתיאום מלא. האגף רואה ענין מיוחד בהדגשי המשמעת הצבאית והצבא רואה באותן גישות ייחודיות של האגף חלק חשוב ממסכת עבודתן של המורות החיילות.