Changes: מוזיאון קדם לארכאולוגיה

גרסה אחרונה מ־12:35, 20 באוגוסט 2018

מוזיאון קדם לארכאולוגיה נמצא בקדומים ופועל במסגרת "מדרשת ארץ ישראל". במוזיאון ממצאים שנתגלו באתרים עתיקים בקדומים ובשומרון, ביניהם מספר גדול של כדים וארונות קבורה מרשימים. במוזיאון קיימת תצוגה של פריטים שומרונים, תערוכות מתחלפות של אומנות וכן מתקיימות בו פעולות חינוכיות.

המוזיאון סגור, כנראה יועבר לאוהיברסיטת אריאל (ינואר 2018)

מראות מהמוזיאון[]

רשמי סיור[]

(לפי דו"ח סיור לב השומרון בהדרכת ז'אבו זאב ארליך כתיבה: יואב יאיר. עריכה והדפסה: מלכה קוסוביץ 2 במאי 2004) המקור

הוקם ע"י מדרשת ארץ ישראל בקדומים בחסות ובשיתוף קמ"ט ארכיאולוגיה. בשנת 1974 היה במקום תל יפה והיתה במקום היאחזות. במהלך העבודות להנחת אשקוביות למגורים נתגלה האתר אשר נחשף ע"י קמ"ט ארכיאולוגיה. אתר קדום מהתקופה הכנענית והברונזה הקדומה. שרידים התגלו במערות קבורה ולא בבתי אבן. השרידים היו כלים לשימוש אנשים שעברו בנתיב זה (משכם-במת ההר למישור החוף). נמצאו עוד ממצאים קרמיים וכלים ששימשו לפולחן האלילי.

בשנת 1979 ארבע שנים לאחר הקמת הישוב קדומים, הוחל בחפירות הצלה נרחבות הנמשכות עד עצם היום הזה.

לאור הממצאים העשירים שנחשפו באתר הוחלט על הקמת "מוזיאון קדם" שהוא גם מוזיאון אזורי הכולל בתוכו חלק מהממצאים רבי הייחוד שהועלו בחפירות תוך שהוא נותן ביטוי ארכיטקטוני לאתר יוצא דופן שנחשף בישוב. מוזיאון קדם והאתר השומרוני שנחשף בקדומים מהווים מוקד התעניינות ללימוד השומרון ותולדותיו .

הסיור במוזיאון במוזיאון מוצגים תקופות שאינן קשורות לממצאים באזור והוא משמש מוזיאון גם לתקופות אחרות:

התקופה הפריהיסטורית – מוצגת במוזיאון בקבוצת כלים ששימשו את האדם בתקופת האבן. הכלים בחלון הם אבני יד בגודל אגרוף, אבנים מושחזות משולבות בענפי עצים למטרות שונות. חיצים, גרזן, פצירה וכו'. וכן אבנים משובצות בלחי חמור למטרת הקציר-מגל ואבנים לניקוי עורות של חיות שנצודו.
התקופה הכלכוליתית - 3100-3000לפנה"ס – מוצגים שנמצאו באזור עין גדי. כלים לפולחן דתי. גלוסקמא-בצורת בית לקבורה משנית ופסל בצורת מחבצה לחמאה וכלי נחושת.
תקופת הברונזה הקדומה – כנענית 3150-2350 לפנה"ס – תחילת יצירת כלים באובניים: קרמיקה שדומה לימינו. הכלים נמצאו בקברים והם שלמים.
תקופת הברונזה התיכונה – כנענית - 2200-1750 לפנה"ס - קיימת השפעה סביבתית, חומר מחרוזת ממצרים, טבעת חותם, סיכות רכיסה לגלימות, נר חרס, פמוט, כלים שנמצאו שלמים במערות הקבורה הכלים השבורים היו זקוקים לרפאות.
תקופת האבות - תרבות הברונזה: נזמים, חותמות ופתילה עשויים מעצם או שנהב. פתיל וחותם בצורת חרפושיות, סיכות רכיסה, מחרוזת עשויה אלבסטר ופגיונות מברונזה בשילוב ידיות מאבן.
תקופ הברונזה המאוחרת – כנענית 1500-1200 לפנה"ס – כלי נשק כבדים עשויים נחושת ותערובת בדיל יובאו מארמניה. חרבות הכאה. כלים שהובאו מקפריסין, יוון, סוריה ומצרים. מה שמראה על פריחה תרבותית. בחרבות השתמשו גם בתקופת יהושע. בכלים נתגלה חומר ובו חשיש ואופיום (הישמעלים שמשו כמבריחים מצפון לדרום נאדות ולוט). פערור-כלי שנמצא בבור מים עם חריטה יפה. פערור בשל פיו. הפערור שייך לתקופה הפרסית. קיימת עליו כתובת "אוטרה" "אישרה" עם ארבע ידיות. בכלי השרו את החוטים לטוויה.
התקופה הישראלית 1200-586 לפנה"ס – רואים את דגם ארבעת המרחבים. כמו-כן קנקנים לאגירה בעלי שפת צווארון, נמצאו בתל-שילה בחצרות הכוהנים.

השומרונים[]

בחלון תמונה של טכס קורבן הפסח הנהוג עד היום. הכתובת השומרונית – מזוזה על אבן שנמצאת באמצע הבית ולא על המשקוף. במזוזה פסוקים מספר דברים פרשת כי תבוא. השומרונים הובאו לאזור ע"י מלכי אשור אחרי גלות עשרת השבטים. כהן מישראל מלמדם את חוקי דת הארץ. כך נוצרה במקום עדה שהמשיכה במנהגי ישראל וקיבלה על עצמה את עיקרי תורת ישראל. בחלון – בגדי שבת וחג בצבע לבן. בגד ירוק-בגדיו של כהן גדול. ספר תורה וסדור תפילה בכתב עברי קדום.

תקופה רומית ביזנטית – 37 לפנה"ס – 640 לסה"נ

נמצאו נרות חרס ומטבעות רומיים, מטחנת יד לשחיקה וטחינה, סיר ששימש לחמין, קערת ברונזה, כלי קטורת שנמצאו בבור מים ששימש את השומרונים, צפחות מים, כלי עבודה ומקוש. בית בד גדול וכלים בהם רוכזו הזיתים. נמצאה מקוואה המעידה על חיי טהרה (שימוש בבית הבד חייב אותם לנהוג לפני כן בטהרה).

התקופה היא גם שיא של השומרונים, המתבטאת בכתיבת פיוטים. גם בתקופת דעיכתם שעה שהם מורדים בביזנטים מספר פעמים והם מוכרחים להתנצר. עם הגעת המוסלמים הם מתאסלמים.

עם הקמת המדינה נספרו ומספרם הגיע ל- 70 נפש בלבד . הוצע להם להתיישב בחולון וכיום הם מונים כ- 650 נפש בהר גריזים ובחולון.

שיטות קבורה

מערת קבורה – הפתח עשוי מחומרים מקוריים, הפנים משוחזר ומציג את שיטות הקבורה:

קבורה ראשונית.
העצמות לוקטו לגלוסקמאות בקבורה משנית ואורכן כאורך עצם הירך (העצם הגדולה ביותר בגוף).
בסרקופג קברו אנשים חשובים או ילדים ממשפחות חשובות.
מצבות חיילים רומיים – מציבים דמות החייל אחרי ששרפו את הגוויה.
דלת של מערת קבורה וסרקופג עשוי בדיל, עליו ציורים של יין ולחם מהסמלים הנוצריים.

שעון שמש – מתקופת הורדוס המלך, שעון של שעות עבודה.

כלי אבן – מתקופת בית שני. מעבר לשימוש מכלי חרס לכלי אבן, כלי אבן אינם תופסים טומאה זאת כדי להקל על הכוהנים בעבודת המקדש (נמצא במערה ע"י חיזמה נתגלו בה בית מלאכה לתעשיית כלי אבן וכלי אבן שבורים ולא גמורים).

מפת השומרון – דגם מפת השומרון הנותנת תמונה ורקע למיקום השומרון ולמבנהו הגיאוגרפי וההיסטורי. במפה ישובים, דרכים מרכזיות וציון מקורות המים החשובים.

לקריאה נוספת[]

יצחק מגן, מוזיאון קדם, הוצאת אריאל, 1982.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:museon kedem 11.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למוזיאון]]
+[[תמונה:museon kedem 11.jpg|ימין|ממוזער|250px|הכניסה למוזיאון]]
-'''מוזיאון קדם''' לארכאולוגיה נמצא ב[[קדומים]] ופועל במסגרת [[מדרשת ארץ ישראל]]. במוזיאון ממצאים  שנתגלו באתרים עתיקים בקדומים וב[[שומרון]], ביניהם מספר גדול של [[כד]]ים ומספר [[ארון קבורה|ארונות קבורה]] מרשימים. במוזיאון קיימת תצוגה של פריטים [[שומרונים]], תערוכות מתחלפות של אומנות וכן מתקיימות בו פעולות חינוכיות.
+'''מוזיאון קדם''' לארכאולוגיה נמצא ב[[קדומים]] ופועל במסגרת "מדרשת ארץ ישראל". במוזיאון ממצאים  שנתגלו באתרים עתיקים בקדומים וב[[שומרון]], ביניהם מספר גדול של כדים וארונות קבורה מרשימים. במוזיאון קיימת תצוגה של פריטים [[שומרונים]], תערוכות מתחלפות של אומנות וכן מתקיימות בו פעולות חינוכיות.
+המוזיאון סגור, כנראה יועבר לאוהיברסיטת אריאל (ינואר 2018)
 ==מראות מהמוזיאון==
+<gallery widths="200" heights="200px" perrow="3" captionalign="left">
-<gallery>
 תמונה:museon kedem 1.jpg|[[מפה טופוגרפית|מפת תבליט]] של ארץ ישראל עם דגש על השומרון
 תמונה:museon kedem 2.jpg|שחזור כניסה ל[[מערת קבורה]] שומרונית
@@ שורה 14: / שורה 16: @@
 תמונה:museon kedem 5.jpg|[[מזוזה]] שומרונית
 תמונה:museon kedem 6.jpg|בעת פעילות חינוכית
+1291966060037576929.jpg
 </gallery>
+*[https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Kedem_Museum אוסף תמונות - ויקישיתוף]
+* [https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Kdumim_antiquities עתיקות קדומים]
 ==רשמי סיור==
 (לפי דו"ח סיור לב השומרון בהדרכת ז'אבו  זאב ארליך כתיבה: יואב יאיר. עריכה והדפסה: מלכה קוסוביץ 2 במאי 2004)
@@ שורה 30: / שורה 34: @@
 במוזיאון מוצגים תקופות שאינן קשורות לממצאים באזור והוא משמש מוזיאון גם לתקופות אחרות:
-א.	התקופה הפריהיסטורית – מוצגת במוזיאון בקבוצת כלים ששימשו את האדם בתקופת האבן. הכלים בחלון הם אבני יד בגודל אגרוף, אבנים מושחזות משולבות בענפי עצים למטרות שונות. חיצים, גרזן, פצירה וכו'. וכן אבנים משובצות בלחי חמור למטרת הקציר-מגל ואבנים לניקוי עורות של חיות שנצודו.
+#  התקופה הפריהיסטורית – מוצגת במוזיאון בקבוצת כלים ששימשו את האדם בתקופת האבן. הכלים בחלון הם אבני יד בגודל אגרוף, אבנים מושחזות משולבות בענפי עצים למטרות שונות. חיצים, גרזן, פצירה וכו'. וכן אבנים משובצות בלחי חמור למטרת הקציר-מגל ואבנים לניקוי עורות של חיות שנצודו.
-ב.	התקופה הכלכוליתית -  3100-3000לפנה"ס – מוצגים שנמצאו באזור עין גדי. כלים לפולחן דתי. גלוסקמא-בצורת בית לקבורה משנית ופסל בצורת מחבצה לחמאה וכלי נחושת.
+# התקופה הכלכוליתית -  3100-3000לפנה"ס – מוצגים שנמצאו באזור עין גדי. כלים לפולחן דתי. גלוסקמא-בצורת בית לקבורה משנית ופסל בצורת מחבצה לחמאה וכלי נחושת.
-ג.	תקופת הברונזה הקדומה – כנענית 3150-2350 לפנה"ס – תחילת יצירת כלים באובניים: קרמיקה שדומה לימינו. הכלים נמצאו בקברים והם שלמים.
+# תקופת הברונזה הקדומה – כנענית 3150-2350 לפנה"ס – תחילת יצירת כלים באובניים: קרמיקה שדומה לימינו. הכלים נמצאו בקברים והם שלמים.
-ד.	תקופת הברונזה התיכונה – כנענית -  2200-1750 לפנה"ס - קיימת השפעה סביבתית, חומר מחרוזת ממצרים, טבעת חותם, סיכות רכיסה לגלימות, נר חרס, פמוט, כלים שנמצאו שלמים במערות הקבורה הכלים השבורים היו זקוקים לרפאות.
+# תקופת הברונזה התיכונה – כנענית -  2200-1750 לפנה"ס - קיימת השפעה סביבתית, חומר מחרוזת ממצרים, טבעת חותם, סיכות רכיסה לגלימות, נר חרס, פמוט, כלים שנמצאו שלמים במערות הקבורה הכלים השבורים היו זקוקים לרפאות.
-ה.	תקופת האבות - תרבות הברונזה: נזמים, חותמות ופתילה עשויים מעצם או שנהב. פתיל וחותם בצורת חרפושיות, סיכות רכיסה, מחרוזת עשויה אלבסטר ופגיונות מברונזה בשילוב ידיות מאבן.
+# תקופת האבות - תרבות הברונזה: נזמים, חותמות ופתילה עשויים מעצם או שנהב. פתיל וחותם בצורת חרפושיות, סיכות רכיסה, מחרוזת עשויה אלבסטר ופגיונות מברונזה בשילוב ידיות מאבן.
-ו.	תקופ הברונזה המאוחרת – כנענית 1500-1200 לפנה"ס – כלי נשק כבדים עשויים נחושת ותערובת בדיל יובאו מארמניה. חרבות הכאה. כלים שהובאו מקפריסין, יוון, סוריה ומצרים. מה שמראה על פריחה תרבותית. בחרבות השתמשו גם בתקופת יהושע. בכלים נתגלה חומר ובו חשיש ואופיום (הישמעלים שמשו כמבריחים מצפון לדרום נאדות ולוט). פערור-כלי שנמצא בבור מים עם חריטה יפה. פערור בשל פיו. הפערור שייך לתקופה הפרסית. קיימת עליו כתובת "אוטרה" "אישרה" עם ארבע ידיות. בכלי השרו את החוטים לטוויה.
+# תקופ הברונזה המאוחרת – כנענית 1500-1200 לפנה"ס – כלי נשק כבדים עשויים נחושת ותערובת בדיל יובאו מארמניה. חרבות הכאה. כלים שהובאו מקפריסין, יוון, סוריה ומצרים. מה שמראה על פריחה תרבותית. בחרבות השתמשו גם בתקופת יהושע. בכלים נתגלה חומר ובו חשיש ואופיום (הישמעלים שמשו כמבריחים מצפון לדרום נאדות ולוט). פערור-כלי שנמצא בבור מים עם חריטה יפה. פערור בשל פיו. הפערור שייך לתקופה הפרסית. קיימת עליו כתובת "אוטרה" "אישרה" עם ארבע ידיות. בכלי השרו את החוטים לטוויה.
-ז.	התקופה הישראלית 1200-586 לפנה"ס – רואים את דגם ארבעת המרחבים. כמו-כן קנקנים לאגירה בעלי שפת צווארון, נמצאו בתל-שילה בחצרות הכוהנים.
+# התקופה הישראלית 1200-586 לפנה"ס – רואים את דגם ארבעת המרחבים. כמו-כן קנקנים לאגירה בעלי שפת צווארון, נמצאו בתל-שילה בחצרות הכוהנים.
-תל-שילה
-אתר  מתקופת ההתנחלות מיוצג ע"י כלי אגירה בעלי שפות צווארון. הקנקנים הם שרידים שנשארו כשרוב האתר נשדד. בסיסם של הכלים אינו שטוח כדי שיהיה נוח להניחם על גבי האבנים לבישול או להטמינם באדמה. שפתם בולטת כדי שיהיה נוח להרימם מעל הראש. רובם הגדול נמצאו בחצר הכוהנים מונחים על גבי מדפים. הכלים השבורים בחלון מסומנים בנקודות הם מיוחדים לשבט מנשה. לא נמצאו כמותם במקומות אחרים. שני הסוגים האחרים בחלון הם פך כישור ופך בירה. הסימן נעשה כדי ליחד את כלי השבט או כצורך הפרדה בין בשר לחלב.
-תקופת הברזל המאה 8-9 לפנה"ס
-התקופה הישראלית, מלכות ישראל בשומרון, פריחה תרבותית בייצור הכלים וצביעתם באדום מיוחדים לשומרון. נרות צבוטים בעלי פיה אחת. תקופה שמצטיינת ברמה הגיינית ותרבותית גבוהה. תמונה של בית ארבעת המרחבים שנועדה גם לאכלוס חיות הבית והעדר להגנה מפני חיות הטרף.
-השומרונים
+== השומרונים ==
 בחלון תמונה של טכס קורבן הפסח הנהוג עד היום. הכתובת השומרונית – מזוזה על אבן שנמצאת באמצע הבית ולא על המשקוף. במזוזה פסוקים מספר דברים פרשת כי תבוא. השומרונים הובאו לאזור ע"י מלכי אשור אחרי גלות עשרת השבטים. כהן מישראל מלמדם את חוקי דת הארץ. כך נוצרה במקום עדה שהמשיכה במנהגי ישראל וקיבלה על עצמה את עיקרי תורת ישראל. בחלון – בגדי שבת וחג בצבע לבן. בגד ירוק-בגדיו של כהן גדול. ספר תורה וסדור תפילה בכתב עברי קדום.
 תקופה רומית ביזנטית – 37 לפנה"ס – 640 לסה"נ
 נמצאו נרות חרס ומטבעות רומיים, מטחנת יד לשחיקה וטחינה, סיר ששימש לחמין, קערת ברונזה, כלי קטורת שנמצאו בבור מים ששימש את השומרונים, צפחות מים, כלי עבודה ומקוש. בית בד גדול וכלים בהם רוכזו הזיתים. נמצאה מקוואה המעידה על חיי טהרה (שימוש בבית הבד חייב אותם לנהוג לפני כן בטהרה).
@@ שורה 57: / שורה 60: @@
 שיטות קבורה
 מערת קבורה – הפתח עשוי מחומרים מקוריים, הפנים משוחזר ומציג את שיטות
 הקבורה:
--	קבורה ראשונית.
+#	קבורה ראשונית.
--	העצמות לוקטו לגלוסקמאות בקבורה משנית ואורכן כאורך עצם הירך (העצם הגדולה ביותר בגוף).
+#	העצמות לוקטו לגלוסקמאות בקבורה משנית ואורכן כאורך עצם הירך (העצם הגדולה ביותר בגוף).
--	בסרקופג קברו אנשים חשובים או ילדים ממשפחות חשובות.
+#	בסרקופג קברו אנשים חשובים או ילדים ממשפחות חשובות.
--	מצבות חיילים רומיים – מציבים דמות החייל אחרי ששרפו את הגוויה.
+#	מצבות חיילים רומיים – מציבים דמות החייל אחרי ששרפו את הגוויה.
--	דלת של מערת קבורה וסרקופג עשוי בדיל, עליו ציורים של יין ולחם מהסמלים הנוצריים.
+#	דלת של מערת קבורה וסרקופג עשוי בדיל, עליו ציורים של יין ולחם מהסמלים הנוצריים.
 שעון שמש – מתקופת הורדוס המלך, שעון של שעות עבודה.
@@ שורה 72: / שורה 76: @@
 == לקריאה נוספת ==
-* [[יצחק מגן]], '''מוזיאון קדם''', [[הוצאת אריאל]], 1982.
+* יצחק מגן, '''מוזיאון קדם''', הוצאת אריאל, 1982.
 [[קטגוריה:יהודה ושומרון]]
-[[קטגוריה:קדומים]]
+[[קטגוריה:תיירות קדומים]]
 [[קטגוריה:מוזאונים]]