מ (Migdal zedek הועבר למגדל צדק במקום הפניה) |
אין תקציר עריכה |
||
(10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{| class="wikitable" border="1" |
{| class="wikitable" border="1" |
||
| |
| |
||
⚫ | |||
− | <googlemap width="350" height="300" |
||
− | + | |centre=32.080833, 34.956944 |
|
+ | |zoom=18 |
||
⚫ | |||
− | width= |
+ | |width=330 |
+ | |height=400 |
||
− | </googlemap> |
||
+ | |type=hybrid |
||
+ | |controls=pan,zoom,streetview,type |
||
+ | }} |
||
| |
| |
||
⚫ | |||
− | <googlemap width="350" height="300" |
||
− | + | |centre=32.080833, 34.956944 |
|
+ | |zoom=9 |
||
⚫ | |||
+ | |width=330 |
||
− | </googlemap> |
||
+ | |height=400 |
||
+ | |type=normal |
||
+ | |controls=pan,zoom,streetview,type |
||
+ | }} |
||
|- |
|- |
||
|align="center"| |
|align="center"| |
||
שורה 19: | שורה 26: | ||
⚫ | |||
{{אגן נחל הירקון}} |
{{אגן נחל הירקון}} |
||
⚫ | |||
+ | |||
'''מגדל צדק''' היה כפר ערבי בשם "Mejdel Yava" לפי מפת PEF משנת 1880, לאמר :"מגדל יפו" - היות ומכאן ראו |
'''מגדל צדק''' היה כפר ערבי בשם "Mejdel Yava" לפי מפת PEF משנת 1880, לאמר :"מגדל יפו" - היות ומכאן ראו |
||
− | <ref>ביום יפה, וכאשר גוש דן לא היה מיושב</ref> את יפו. בכפר נמצאת שרידי מצודה, הנשקפת על פני הסביבה. |
+ | <ref>ביום יפה, וכאשר גוש דן לא היה מיושב</ref> את יפו. בכפר נמצאת שרידי מצודה, הנשקפת על פני הסביבה. בתקופה הצלבנית נבנתה במקום מצודה בידי משפחת איבלין על שרידי המצודה הרומית. בכניסה קבועה כתובת ביוונית שהובאה מכנסייה סמוכה מהתקופה הביזנטית <ref>"מרטיריון (מקום מות קדושים) של הקדוש קיריקוס" </ref>. בתקופה הממלוכית והעותמאנית היה כאן חאן דרכים ותחנת שמירה. |
− | לאחרונה הוכרז המקום |
+ | לאחרונה הוכרז המקום כגן לאומי מגדל אפק. נכון לשנת 2009 העבודות בעיצומן אך המקום נפתח לביקורי קהל. הוכשר מגרש חנייה והוצבו שלטי הסבר והכוונה. |
==מקור השם== |
==מקור השם== |
||
− | במאה ה-19 השתלט על האזור שייח' צאדק אל ג'מעיני ובנה טירה על חורבות המצודה לריכוז שלטונו ולצורך גביית מיסים באופן בלתי חוקי מעוברי אורח, לבסוף הגלו אותו השלטונות טורקים. מאז הכפר מג'דל יאבא כונה על שמו גם בשם מג'דל צאדק שתורגם לעברית כ"מגדל צדק"<ref>'''כל מקום ואתר''' מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור כרטא, 1980 הערך מגדל אפק עמ' 275. התרגום לעברית נמצא גם בשמן של |
+ | במאה ה-19 השתלט על האזור שייח' צאדק אל ג'מעיני ובנה טירה על חורבות המצודה לריכוז שלטונו ולצורך גביית מיסים באופן בלתי חוקי מעוברי אורח, לבסוף הגלו אותו השלטונות טורקים. מאז הכפר מג'דל יאבא כונה על שמו גם בשם מג'דל צאדק שתורגם לעברית כ"מגדל צדק"<ref>'''כל מקום ואתר''' מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור כרטא, 1980 הערך מגדל אפק עמ' 275. התרגום לעברית נמצא גם בשמן של מחצבות מגדל צדק הסמוכות לכפר</ref> |
− | בויקיפדיה העברית נאמר:"באזור שבו בתקופת בית שני התקיים יישוב יהודי בשם "מגדל אפק" שנהרס על ידי הרומאים בזמן |
+ | בויקיפדיה העברית נאמר:"באזור שבו בתקופת בית שני התקיים יישוב יהודי בשם "מגדל אפק" שנהרס על ידי הרומאים בזמן המרד הגדול בשנת 67 [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%27%D7%93%D7%9C_%D7%99%D7%90%D7%91%D7%90] |
==על המקום== |
==על המקום== |
||
שורה 39: | שורה 47: | ||
במאורעות תרצ"ו חדרו למקום כנופיות ופגעו במחצבות. ההתנכלויות הקשות והבלתי פוסקות גרמו לנטישת המחצבות. ב-1937 דחקו את הפורעים פלוגות נוטרים של ההגנה בפיקודו של יצחק שדה, את הפורעים והפעילו מחדש את המחצבות (ראה קובץ "סיפורי לוחמים"). |
במאורעות תרצ"ו חדרו למקום כנופיות ופגעו במחצבות. ההתנכלויות הקשות והבלתי פוסקות גרמו לנטישת המחצבות. ב-1937 דחקו את הפורעים פלוגות נוטרים של ההגנה בפיקודו של יצחק שדה, את הפורעים והפעילו מחדש את המחצבות (ראה קובץ "סיפורי לוחמים"). |
||
+ | *[[כנס מחקרי מגדל צדק]] - כולל תקצירי ההרצאות י' אלול תשע"ט 10 בספטמבר 2019 |
||
+ | [[קובץ:חוברת_התקצירים_מגדל_צדק.png|thumb|650px|מרכז|עטיפת חוברת התקצירים]] |
||
==החשיבות האיסטרטגית== |
==החשיבות האיסטרטגית== |
||
− | זאב וילנאי כתב כי "הרצועה הצרה המשתרעת מראש העין (מקום המעיינות) עד למגדל צדק - 3 ק"מ - היה לה ערך רב בתולדות הארץ. היא שימשה פתח לנכנסים לארץ יהודה וליוצאים ממנה וניתן לכנות אותה "שער יהודה". מראש העין מערבה עד |
+ | זאב וילנאי כתב כי "הרצועה הצרה המשתרעת מראש העין (מקום המעיינות) עד למגדל צדק - 3 ק"מ - היה לה ערך רב בתולדות הארץ. היא שימשה פתח לנכנסים לארץ יהודה וליוצאים ממנה וניתן לכנות אותה "שער יהודה". מראש העין מערבה עד הים התיכון היה המעבר קשה, עקב הביצות שנוצרו מעליית מי נחל הירקון. מהכפר מגדל צדר מזרחה היו הרי יהודה ומעבר בהם לא היה קל. נמצא כי המישור לרגלי המבצר היה הנוח ביותר למעבר ובה עברה דרך הים מארם נהרים דרך סוריה חצתה את ארץ ישראל ןהגיע למצרים. בראשית המאה ה-20 גם נסללה כאן מסילת ברזל, שעבר מדרום הארץ לצפונה. |
− | בימי שלום עברו כאן שיירות סוחרים ובימי מלחמה כוחות צבא. מעבר זה היה גם שדה מערכה במלחמות. |
+ | בימי שלום עברו כאן שיירות סוחרים ובימי מלחמה כוחות צבא. מעבר זה היה גם שדה מערכה במלחמות. במלחמת העולם הראשונה עבר כאן קטע מ[[קו שתי העוג'ות]]. היו כאן חפירות הגנה של הצבא הטורקי ובמישור היו גדרות תייל דוקרני. ב-19 ספטמבר 1918 הכוחות הבריטיים כבשו את המעבר. |
גרסה אחרונה מ־11:04, 9 בספטמבר 2019
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
ראו פירוט משמאל
מגדל צדק היה כפר ערבי בשם "Mejdel Yava" לפי מפת PEF משנת 1880, לאמר :"מגדל יפו" - היות ומכאן ראו [1] את יפו. בכפר נמצאת שרידי מצודה, הנשקפת על פני הסביבה. בתקופה הצלבנית נבנתה במקום מצודה בידי משפחת איבלין על שרידי המצודה הרומית. בכניסה קבועה כתובת ביוונית שהובאה מכנסייה סמוכה מהתקופה הביזנטית [2]. בתקופה הממלוכית והעותמאנית היה כאן חאן דרכים ותחנת שמירה.
לאחרונה הוכרז המקום כגן לאומי מגדל אפק. נכון לשנת 2009 העבודות בעיצומן אך המקום נפתח לביקורי קהל. הוכשר מגרש חנייה והוצבו שלטי הסבר והכוונה.
מקור השם[]
במאה ה-19 השתלט על האזור שייח' צאדק אל ג'מעיני ובנה טירה על חורבות המצודה לריכוז שלטונו ולצורך גביית מיסים באופן בלתי חוקי מעוברי אורח, לבסוף הגלו אותו השלטונות טורקים. מאז הכפר מג'דל יאבא כונה על שמו גם בשם מג'דל צאדק שתורגם לעברית כ"מגדל צדק"[3]
בויקיפדיה העברית נאמר:"באזור שבו בתקופת בית שני התקיים יישוב יהודי בשם "מגדל אפק" שנהרס על ידי הרומאים בזמן המרד הגדול בשנת 67 [1]
על המקום[]
מתוך אתר עירית ראש העין
מגדל צדק מתנשא לגובה של 141 מטר, ומאפשר תצפית נפלאה על מישור החוף ועל הרי שומרון. ניתן להגיע אליו בדרך העולה מזרחה מכביש ראש העין-נחשונים, ליד האנדרטה ללוחמי מלחמת העצמאות. במקום עומדת מצודה ששמרה על מעבר אפק בצדו המזרחי, ובה שרידים מהתקופה הרומית, הביזנטית, הערבית והצלבנית. באתר אפשר לראות אבנים עתיקות, שצבען כהה, ואבנים קטנות ובהירות מהתקופה הערבית המאוחרת.
ממזרח למגדל צדק נמצאות מחצבות מגדל צדק, אשר סיפקו את חומרי הבנייה לכל גוש דן החל משנות ה-20. המחצבות היו בבעלות יהודית. במאורעות תרצ"ו חדרו למקום כנופיות ופגעו במחצבות. ההתנכלויות הקשות והבלתי פוסקות גרמו לנטישת המחצבות. ב-1937 דחקו את הפורעים פלוגות נוטרים של ההגנה בפיקודו של יצחק שדה, את הפורעים והפעילו מחדש את המחצבות (ראה קובץ "סיפורי לוחמים").
- כנס מחקרי מגדל צדק - כולל תקצירי ההרצאות י' אלול תשע"ט 10 בספטמבר 2019
החשיבות האיסטרטגית[]
זאב וילנאי כתב כי "הרצועה הצרה המשתרעת מראש העין (מקום המעיינות) עד למגדל צדק - 3 ק"מ - היה לה ערך רב בתולדות הארץ. היא שימשה פתח לנכנסים לארץ יהודה וליוצאים ממנה וניתן לכנות אותה "שער יהודה". מראש העין מערבה עד הים התיכון היה המעבר קשה, עקב הביצות שנוצרו מעליית מי נחל הירקון. מהכפר מגדל צדר מזרחה היו הרי יהודה ומעבר בהם לא היה קל. נמצא כי המישור לרגלי המבצר היה הנוח ביותר למעבר ובה עברה דרך הים מארם נהרים דרך סוריה חצתה את ארץ ישראל ןהגיע למצרים. בראשית המאה ה-20 גם נסללה כאן מסילת ברזל, שעבר מדרום הארץ לצפונה.
בימי שלום עברו כאן שיירות סוחרים ובימי מלחמה כוחות צבא. מעבר זה היה גם שדה מערכה במלחמות. במלחמת העולם הראשונה עבר כאן קטע מקו שתי העוג'ות. היו כאן חפירות הגנה של הצבא הטורקי ובמישור היו גדרות תייל דוקרני. ב-19 ספטמבר 1918 הכוחות הבריטיים כבשו את המעבר.
לקריאה נוספת[]
- זאב וילנאי, מדריך ארץ-ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת "תור", מהדורה שלישית תש"י - עמ'94