קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
בניין מגדל השעון בירושלים היה בניין שעמד בכיכר אלנבי בעיר בשנים 1925-1934. הבניין הוקם על ידי האגודה למען ירושלים כמתנה לעיריית ירושלים במקום מגדל השעון על שער יפו שנהרס בהוראת המושל רונלד סטורס.
מגדל השעון על שער יפו[]
ב-1907 בנו תושבי ירושלים מגדל שעון על גג שער יפו[1] לכבוד 30 שנה לשלטונו של הסולטאן עבדול חמיד השני. כמאה מגדלי שעון נבנו ברחבי האימפריה העות'מאנית כמחווה לסולטאן במלאת 25 שנה לשלטונו, בהם שישה מגדלים בארץ ישראל, בצפת, עכו, חיפה, נצרת, שכם, ירושלים, ויפו. נטען שהמגדל בירושלים הוקם באיחור של חמש שנים, בשל הקושי לגייס מתושבי העיר העניים את הסכום הנדרש לבנייה.
אבן הפינה למגדל הונח באפריל 1907[2][3], הבנייה הושלמה באוגוסט 1907[4] והמגדל נחנך בתחילת ספטמבר 1907 לכבוד חגיגות יום עליית השולטן על כסאו[5][6].
הקמת המגדל עלתה לתושבי העיר כעשרים אלף פרנק. העובדה כי שער יפו נבחר מכל שערי ירושלים כבסיס למגדל השעון, מעידה על חשיבותו הרבה באותה עת, שגברה אף על שער שכם. מגדל השעון נבנה מאבן גיר שנחצבה במערת צדקיהו הסמוכה[7]. הוא התנשא לגובה 13 מטרים, ובראשו נקבעו ארבעה שעונים, שפנו לארבע רוחות השמים. השעון המערבי והמזרחי הציגו את השעה הרגילה ("שעה אירופית"), בעוד ששני השעונים האחרים הציגו את השעה המקומית ("שעות זמניות"). מעל השעונים, בחלק המקושט והמעוטר ביותר, הוצב פעמון ולידו סמל השלטון העות'מאני, שכלל סהר וכוכב.
מגדל השעון העות'מאני פורק ב-1922 בהוראת מושל ירושלים הבריטי רונלד סטורס שטען שהוא מכער את העיר.
על החלטתו כתב בפרסומי "האגודה למען ירושלים" אותה שנה:
"מגדל השעון שהוקם על ידי האזרחים הנאמנים של ירושלים... הוסר כמות שהוא מצדו הצפוני של שער יפו, שאותו כיער במשך זמן רב מדי. כדי לקיים את יעדו שהובטח (מלאות 30 שנה לשלטון רב החסד של הסולטאן המנוח עבדול חמיד) אף כי בפחות תוקפנות, הוא נבנה כעת מחדש במקום מרכזי ומתאים בכיכר הדואר המרכזי." | ||
בניין מגדל השעון[]
בשנים 1924-1925 נבנה בניין מגדל השעון בכיכר אלנבי. לצורך כך רכשה עירית ירושלים את המגרש בכ-6000 לירות והוצאות הבנייה כוסו בידי האגודה למען ירושלים[8] שהעניקה את הבניין כשי לעירית ירושלים[9]. בנוסף לשעון עצמו, כלל הבניין מספר חנויות, בהם שכן, בין השאר לשכת מידע לתיירים[10]. בניין המגדל נבנה בסגנון מודרני במבנה שכלל מרכז מסחרי קטן במפלס הרחוב, בתכנונו של האדריכל הבריטי קליפורד הולידיי[11].
לאחר הקמת בניין עיריית ירושלים ההיסטורי, גברה התנועה באזור והוחלט להרוס את בניין מגדל השעון, כדי להקל על עומס התחבורה באזור[12]. לטענת י. שוכמן בדבר ההריסה נתבקשה בלחץ ראשי בנק ברקליס שטענו שבניין השעון מסתיר את הבנק בבניין עירית ירושלים[8].
שוכרי החנויות פונו מהבניין, אך ההריסה נתעכבה[13] והחנויות שבו ונפתחו בתחילת 1933[14].
בספטמבר 1934 הוחל בהריסת הבניין[15]. במקום תשלום, הקבלן קיבל את אבני הבניין[16]. תחילה נהרסו החנויות וכשנה לאחר מכן נהרס גם המגדל עצמו[17].
קישורים חיצוניים[]
הערות שוליים[]
- ↑ תבנית:המצפה
- ↑ תבנית:חבצלת
- ↑ תבנית:השקפה
- ↑ תבנית:השקפה
- ↑ תבנית:השקפה
- ↑ תבנית:השקפה
- ↑ מערת שלמה, הצבי, 28 במרץ 1909
- ↑ 8.0 8.1 י. שוכמן, מעשה במגדל שעון, "דבר"
- ↑ חברי העיריה החדשה לפני המושל, דואר היום, 2 במאי 1927
- ↑ משרד ידיעות לתירים, דואר היום, 5 בינואר 1925
- ↑ יש להזין הערת שוליים בתבנית
- ↑ יש להזין הערת שוליים בתבנית
- ↑ לא יהרסו את מגדל שעון העיר, דואר היום, 13 בספטמבר 1932
- ↑ גורלו של מגדל השעון, דואר היום, 23 ביולי 1933
- ↑ הריסת בניין מגדל השעון, דואר היום, 28 בספטמבר 1934
- ↑ הריסת מגדל השעון, דואר היום, 9 באוקטובר 1934
- ↑ ירושלים, מגדל השעון להריסה, "דבר"