מה ביקש לבן?
מה ביקש לבן?
הרב מוטי אלון דן בנושא: מה בקש לבן הארמי. הנה סיכום שנעשה על-ידי הרב רונן נויבירט, רב קהילת 'מוריה', כפר גנים, פ"ת
דרשו חז"ל בהגדה של פסח - "צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּשׁ לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל שֶׁנֶּאֱמַר, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב דרשת חז"ל מתמיהה ומחייבת עיון. ע"פ המשוואה, לבן גרוע מפרעה, שהרי פרעה גזר רק על הזכרים ואליו לבן גזר גם על הנקבות. אך האם ניתן כלל להשוות בינהם ? הרי פרעה הרשע, בתוכנית הפתרון הסופי לעם ישראל, השמיד מליוני יהודים, ואילו לבן לא נגע לרעה - ולו באחד מהם. וכי בשביל שחישב לבן לעשות, גרוע הוא מפרעה , שעשה ורצח במו ידיו ?
הסבר לכך שמעתי מפי הרב מרדכי אלון שליט"א, ע"פ קישור תמוה שהצמידו חז"ל ללבן הארמי, וכך דרש התנא הקדוש, יונתן בן עוזיאל על הפס' "וישלח מלאכים את בלעם בן בעור..." – "ושדר אזגדין לוות לבן הארמי הוא בלעם – דבעא למבלוע ית עמא בית ישראל". כלומר : לבן הארמי הוא בלעם, אשר כוונתו לבלוע את עם ישראל, שהרי כשמו כן הוא : בלעם = בולע עם.
בלעם , גם הוא כמו לבן, רק מנסה ורוצה להזיק ולקלל את עם ישראל, אך שניהם, לכאורה – לא מצליחים במזימתם, ואף מברכים בסופו של דבר את יעקב. אל שניהם נגלה הקב"ה בארם ומזהירם שלא ליגוע ביעקב - מטוב ועד רע. הדמיון הרב שבין הדמויות, בא כמדומה, ללמד מפרשיות אלו - זו על זו.
יעקב, כפי שדרשו חז"ל, מיועד הוא לבנות "בית" – לבנות את בית האלוקים . לבית יש קירות, יש מחיצות. לא ניתן לחזות מבחוץ בכל המתרחש בתוך הבית, היפוכו הגמור של ההר הפרוץ. יש בבית פרטיות , אינטימיות ועם לבדד ישכון. אמנם, עם כל זאת, בניגוד לשדה המבודד, נמצא הבית בתוך העיר. הוא מקרין דרך חלונותיו על הסביבה, ומכניס לתוכו שכנים ואורחים . יעקב , מיועד הוא לבנות את הבית הלאומי, אשר יגשר בין שני תפקידיו המנוגדים של עם ישראל – להפיץ אור לגויים, אך רק מתוך בית של עם לבדד ישכון. בית זה , עתיד להיות הבית בו תשרה השכינה לעד.
את הבנין זה, מנסים בלעם ולבן לטשטש. בדרך לא דרך, מצליח לבן לשדל את יעקב להישאר בגלות, כמו שניסה גם לעכב את ביאתה של רבקה לא"י. כעשרים שנה מחזיק הוא את יעקב לצדו. 7 שנים בלאה ועוד שבע שנים ברחל, ועוד שש שנים ב"ביזנס" . הוא אינו נראה כאויב. להיפך הוא מתחזה לגוי הנחמד, אך זוהי בדיוק הסכנה שבו. הוא אינו מורגש כאויב, ואט אט, מצליח לטשטש את זהותו של יעקב ולהשאירו בגלות, שהרי אין זה יאה ליעקב להקים בית מבודד. לבן רוצה להנות מקרבתו של יעקב, ולעכב את חזרתו לארץ, בדיוק כמו בלעם, אשר מנסה ואף מצליח לגרום שה"מה טובו אהליך יעקב" ו"העם לבדד ישכון" יתהפכו לערבוביא עם בנות מדין. שניהם מנסים בשקט ובנחמדות לבלוע עם – לבולל את עם ישראל . "הבנים בני והבנות בנותי", אומר לבן ליעקב. "טוב לך להיות נעבד משבעים אומות מאשר מאומה אחת", אומר בלעם. ב לעם הוא לבן, מנסה לעצור את תהליך בנין הבית של יעקב, ע"י הנסיון להשאירו בגלות. זוהי סכנה גדולה בהרבה מגזרותיו של פרעה. פרעה הוא אויב ברור. עם כל הסכנה ועם כל הנזק שגרם הוא לעם ישראל, ניתן לסמנו כאויב, להלחם בו ואף לנצחו בסופו של דבר. הוא בגדר "רשע מובהק".
בלעם ולבן לעומת זאת, אינם מנסים חלילה להרוג, ולו יהודי אחד. שם שמים בפיהם ואולי אפילו בשטרות הכסף שלהם מוטבעת הסיסמא : " in god we trust“. אך דוקא בזאת הסכנה. דוקא בגלל שלא ניתן לסמנו כאויב, שם אורבת הסכנה הגדולה ביותר. סכנת ההתבוללות ושחיקת הזהות של הבית הלאומי, עלולה להביא לשואה השקטה האיומה ביותר של עם ישראל ודוקא בגלל שהיא כל כך שקטה, אין יעקב ער דיו להנצל ממנה. על כן הזהירו חז"ל מהסכנה הטמונה בידידים וקרובים מסוגם של לבן ובלעם.
שמור אותי מאוהבי ומשונאי אשמר בעצמי - "ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי".
המבוא לשיעור[]
התחלנו ב"הגדה" כפתיחה להגדה: " הניסיונות של אברהם אבינו" . מדובר בחובה של שם (בן נח) להרים את חם (בן נח) ,דהיינו :חם, כוש מצרים, להכשיר את הדרך לכבוש את כנען, להתמודד עם כנען ומצרים. בפרשת חיי שרה הופיע עוד דמות שיש להתייחס אליה ברצף של ש"שם חם ויפת. זוכרים " מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ," – צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּשׁ לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל שֶׁנֶּאֱמַר, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי. יש לנו שני אויבים : לבן הארמי ופרעה מלך מצרים - אנטיתזה – היש מקום להקבלה – האם לשם כך יש לגמד את פרעה !!!. מלך מצרים שפקד להרוג יהודים , האם עליו יש לומר "רק בקש להרוג רק את הזכרים ולבן בקש לעקור את הכול . ואחרון, לבן הוא "סבא" כמו יעקב אבינו – יש סבא יצחק אבינו וסבא לבן הארמי. ) בכל אלבום תמיד יש תמונות שלא אומרים מי נכלל בהן)
הרב מוטי אלון חוזר לרעיון, שכבר דן בשיעורים קודמים. אחרי עקידת יצחק נכללת רשימה שלכאורה אינה קשורה ובסוף באה המידע על הולדת רבקה אימנו. "אברהם הוא שליח להרים את חם בעולם" – אחרי הדברים האלה "הוגד לאברהם" – פתאום הוא נזכר בבני משפחתו. נאמר לו תתמודד עם בני חם: נמרוד, כנען ומצרים, אבל משפחה תקים רק עם בני שם – לבן הארמי הוא צאצא של שם ! ולכן, פרעה מלך מצרים פחות חמור מלבן הארמי ! המהר"ל מפראג אומר: כאשר אני רוצה לתאר הווה ההופך למצב קבוע – "אובד" – זה מוקש. אם לא הבנת : צא ולמד ! בפרשת ויצא כתוב: "וַתְּנַהֵג, אֶת-בְּנֹתַי, כִּשְׁבֻיוֹת, חָרֶב... לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ... וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ, כִּי-נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ" – למה אתה עוזב סביבה קוסמופוליטית וחוזר לארץ כנען להאבק על הארץ. המאבק בים "הסבים" נמשך כל הזמן.
"צא ולמד" – צא לעולם, שהסבים שלבם שלהם, כמו הסבא שלי" – ניסו להיות "אור לגויים" ולהפסיק את המלחמות עם הבארות. חזרת "הביתה" לחורן, מקום בו "אברהם עשה נפשות" – זה "הדוד" אומר לו. לא עוסקים באוייבים: כנען ומצרים, עוסקים עם לבן שצריך להתחתן איתו – אך ממנו גם יכול לבוא ההרס !!!
חידושי לבן הארמי[]
לבן הארמי היחידי שהצליח להכניס מילים ארמיות למקרא :"וַיִּקְרָא-לוֹ לָבָן, יְגַר שָׂהֲדוּתָא; וְיַעֲקֹב, קָרָא לוֹ גַּלְעֵד".
בברכת חתנים הוא ברך את רבקה אימנו, אשר מיועד לה לתפקיד קשה :" וַיֹּאמְרוּ לָהּ--אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו. " (ס, כ"ד) . ואכן היא חשה "מלחמת העולם" ברחמה. ואז היא "ותלך לדרוש את השם" - רש"י אומר הוא הלך לבית מדרשו של שם בן נח. היא זוכה לקבל את הבשורה:"וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר. (כ"ה, כ"ג).
חלק ב' של פרשת לבן הארמי הופיע בפרשת ויצא. הוא הבין שצריך לתת ליעקב אבינו את הבנות שלו. לבן מדבר בלשון מוסרית: (בשטיבל שלנו נהגו כך) "וַיֹּאמֶר לָבָן, לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה" (כ"ט, כ"ו). הוא ניסה למשוך עוד שבע ועוד שבע. יעקב אבינו בנה "שכונה חדשה", במרחק "שלושת ימים". וַיֻּגַּד לְלָבָן, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי: כִּי בָרַח, יַעֲקֹב . ואז אלוקים בא ללבן :וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-לָבָן הָאֲרַמִּי, בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תְּדַבֵּר עִם-יַעֲקֹב--מִטּוֹב עַד-רָע. הסכנה של לבן: הפלולריזם ומזכיר אלוקים, אלוקים - רק תשאר בחרן, בגולה וכאן תהיה "אור לגויים" - לכל היותר לחלק מן הגויים - זו הסכנה ממנה חשש יעקב ולכן נאמר :"ארמי אובד אבי" - לא רק הזכרים יואבדו כמו אצל פרעה מלך מצרים אלה העם כולו.