כפר עותנאי

הפסיפס מאתר המועצה האזורית מגידו

האתר מזוהה עם היישוב היהודי כפר עותנאי, הנזכר במקורות ארץ ישראלים. לצדו הוקמו מפקדת הלגיון השישי פאראטה ועיר בשם מאקסימיאנופוליס הנזכרים במקורות ההיסטוריים.

לפי אלי אשכנזי ועמירם כהן להקמת אתר תיירות במקום כלא מגידו יוצא לדרך -" במסגרת התוכנית, יוסט הכלא כשני קילומטרים מערבה, ואתר העתיקות ייפתח לקהל הרחב, בתקווה שיהפוך למוקד תיירות משמעות"

בכתבה נאמר:"הארכיאולוג יותם טפר מרשות העתיקות, שניהל את החפירות באתר, אמר עם גילוי הכתובות כי "לממצאי החפירה תרומה גדולה לחקר הצבא הרומי במזרח האימפריה הרומית ולשאלות תיאולוגיות-נוצריות, כולל תרומה להתגבשות הפולחן הנוצרי ומקומו לפני התקופה הביזנטית".

על האתר - רשות העתיקות

באתר רשות העתיקות נאמר:"פסיפס מאתר העתיקות בכלא מגידו (כפר עותנאי - לגיו), שנחשף לאחרונה, בחפירות רשות העתיקות אשר ביצעו אסירים, יונצח בגליונית מזכרת מיוחדת שתופק לרגל תערוכת הבולים הבינלאומית ירושלים 2006. התערוכה תתקיים בין התאריכים 8-11 במאי בבנייני האומה בירושלים.

הפסיפס

הפסיפס התגלה באתר עתיקות השוכן בשולי עמק יזרעאל, על גבעה מדרום לנחל קיני ותל מגידו, במתחם בית-כלא מגידו. האתר מזוהה עם כפר-עותנאי, הנזכר במקורות ארץ-ישראליים מהמאה הראשונה עד המאה הרביעית לספירה. בחפירות ארכיאולוגיות, שנערכו בראשית המאה ה-20, נחשפו בראש הגבעה מעל היישוב היהודי שרידי מערך ביצורים רומי – ככל הנראה שרידי מצודה צבאית קטנה, שהוקמה בתקופה הרומית הקדומה. מפקדת הלגיון הרומי השישי, הוא לגיון הברזל (פראטה), קבעה כאן את מושבה בראשית המאה השנייה, בשדה מצפון-מערב לגבעה שעליה נמצא היישוב היהודי, והמקום כונה מאז בשם לגיו. הנוכחות הצבאית הרומית באתר נמשכה כמאתיים שנה, שבמהלכן קלט היישוב הכפרי אוכלוסייה זרה, ובה שומרונים. היישוב התרחב עד שהפך לפוליס (עיר) בשלהי המאה השלישית – ראשית המאה הרביעית לספירה. שמה של העיר החדשה היה מאקסימיאנופוליס, והיא נזכרת במקורות נוצריים, ובעיקר ברשימות של ועידות הכנסייה מהתקופה הביזאנטית. עם הכיבוש המוסלמי אימץ היישוב במקום את השם לג'ון.

שרידי ישוב

בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו באתר מטעם רשות העתיקות, בראשותו של יותם טפר, בשנים 2005-2003 , נחשפו שרידיו של יישוב גדול – מבנים, חצרות וסמטאות - ובהם בורות מים מטויחים, מתקני אחסון רבים לשמן, ליין ולתוצרת חקלאית. מקוואות טהרה וממצאים נוספים שנתגלו במקום, מעידים שהיה זה יישוב יהודי.

הכנסיה

בחלקו המערבי של מתחם כלא מגידו נחשף מבנה גדול, ובו רצפת פסיפס של אולם תפילה נוצרי. בפסיפס - דגמים גיאומטריים, מדליון עם דגים ושלוש כתובות ביוונית עתיקה: כתובת המזכירה קצין בצבא הרומי שתרם לבניית הפסיפס (נראית בשולי הגליונית); כתובת המנציחה את זכרן של ארבע גברות, וכתובת המזכירה גברת שהקדישה שולחן (מזבח) לאל ישוע כריסטוס כזיכרון. הדגים המעטרים את רצפת הפסיפס שימשו סמל נוצרי קדום, וידוע כי הנוצרים ייחסו למילה דג (ביוונית) את צירוף המילים "ישוע כריסטוס בן האלוהים, מושיע". שילוב שלוש הכתובות בפסיפס מהמאה השלישית, הקושר בין קצין בצבא הרומי לנצרות באולם תפילה, הוא ממצא ייחודי ונדיר. זמנו קדום להכרתה של הנצרות כדת מוכרת ורשמית, ולכן הוא חשוב מאוד להבנת הנצרות בתקופה זו, לחקר הצבא הרומי במזרח האימפריה, ולסוגיות הקשורות לנוכחות קהילה נוצרית לצד יישוב יהודי-שומרוני מעורב.

כל הכתובות שנמצאו בכנסייה

באתר המועצה האזורית הובאו הפרטים הבאים:"הכתובת הצפונית הוקדשה על ידי קצין בצבא, שמו גאיאנוס שתרם מכספו לבניית רצפת הפסיפס. הכתובת המזרחית מדגישה את זכרן של ארבע נשים: פרימיליה, קיריאקה, דורותיה וקרסטה. ובכתובת המערבית נזכרת אקפטוס, אוהבת האל שתרמה את המזבח לאל ישו קריסטוס - כזכרון.

מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, יותם טפר, מסר כי הכתובות והממצאים מתארכים את המבנה למאות ה- 3 - 4 לספירה. כך גם ניסוח הכתובת, צורת האותיות וסממנים אפיגרפים נוספים. "מבני דת נוצריים מתקופה זו הם ממצא ארכיאולוגי נדיר בארץ ישראל. פסיפסים בכלל ופסיפסים עם כתובות בפרט הם נדירים ביותר במאות השלישית והרביעית. מדובר במבנה ייחודי וחשוב להבנת ראשיתה של הנצרות כדת מוכרת ורשמית" הוסיף טפר.

על הקשר עם תקופות קדומות

"בחפירות בחלקו המערבי והעליון של כלא מגידו נחשפו מבני מגורים ומתקני יישוב מהתקופה הביזאנטית מהמאות 4 - 6 לספירה. כן נמצאו שכבות ובהם ממצא מהתקופה הרומית, בעיקר בכיסי קרקע וחללים תחת רצפות מבני היישוב מהתקופה הביזאנטית. בנוסף נתגלה באתר מקווה טהרה מהתקופה הרומית. מחלקיו שנחשפו ניתן לומר שמקווה זה הוא מטיפוס המקוואות הגדולים יותר המוכרים במחקר ממרחבי יהודה ושומרון. ממצא זה מתווסף למקווה נוסף שנחפר בחפירות הצלה ארכיאולוגיות שהתבצעו באתר בתקופת ממשלת המנדט. ממצאי החפירה מעידים על כך כי בתקופה הביזאנטית נחתם המקווה ומעליו נבנו מבנים והונחו רצפות. עדות לשימוש בעל אופי שונה ואחר בשטח זה.

נתונים אלו עולים יפה עם המידע ההיסטורי על האתר, והשינוי שחל במקום במעבר מיישוב יהודי (כפר עותנאי) בתקופה הרומית - ליישוב נוכרי בתקופה הביזאנטית (מאקסימיאנופוליס). (לפי אתר המועצה האזורית)