מצבה בבית הקברות הנטוש בכפר יסיף - צילם:שבתאי שירן - ראו להלן רשמי ביקור באתר
עוד מצבה ששוחזרה - מועד המצבה :תקל כלומר 1770 צילם:שבתאי שירן
המקור: רבקה שפק ליסק כפר יאסיף היה בעבר ישוב יהודי
בכפר יאסיף הייתה רציפות ישובית יהודית עד המאה ה- 6. אח"כ יש פער של מידע עד ראשית המאה ה- 16 , אם כי במפת היישובים של גראבויס מהתקופה הצלבנית צוין שכפר יאסיף היה כפר יהודי. לא נותר אלא לחכות לחפירות ארכיאולוגיות שתשפוכנה אור על הפער.
יהודי כפר יאסיף שרדו את התקופה הרומית והביזאנטית. אומנם אין מידע על התקופה הערבית- מוסלמית, אבל אם יהודים חיו בכפר בתקופה הצלבנית, נראה שהם שרדו גם את הכיבוש הערבי.
במאה ה- 16 הצטרפו יהודים ממגורשי ספרד. הכפר נעזב לתקופות קצרות בעת הבצורת הקשה בסביבות 1742- 1744 והמגיפה ב- 1812 , ונעזב סופית ב- 1840/1. אבל, יהודי אחד נשאר עד 1870 בערך.
בית הקברות העתיק היהודי מגודר כיום ומשרד הדתות שומר על המקום.
אקטואליה[]
ברשות עולם קטן לפרשת ויקרא תש"ע
שמו של הכפר[]
בספרות הרבנית מופיע שם הכפר בגירסאות שונות: יאסיף, יסוף, כפר ישיב, כפר יציב.
התקופה הרומאית והביזנטינית[]
הכפר היה מיושב ע"י יהודים לאורך כל תקופת המשנה והתלמוד. בחפירות שנערכו בכפר נמצאו שרידי יישוב יהודי מהמאה ה- 2 או ה- 3 לס'.
כמו כן, התגלתה מערכת קברים מימי המשנה והתלמוד. במוזיאון הלובר בפריס נמצאת דלת הכניסה למערכת הקברים, ומהפיתוחים עליה ניתן לקבוע בוודאות שמדובר בקברים יהודיים. הדלת מקושטת במנורה ובמוטיבים יהודיים נוספים. החוקרים קבעו שמערת הקברים היא מהתקופה הביזנטינית (324 - .640 ).
לא רחוק מהכפר נחשפה באר עתיקה ורצפת פסיפס מהמאה ה- 5 לס' עם כתובת ביוונית, וציור של מגן דוד. אולי רצפתו של בית כנסת עתיק?
התקופה הממלוכית[]
מתוך שאלות ותשובות לרב משה הדיין, ראש ישיבה בצפת, מתברר שבין השנים 1507 – 1509 היה לו תלמיד מכפר יאסיף. מידע זה מאשר שיהודים חיו בכפר יאסיף בראשית המאה ה- 16 . אבל, יש פער של העדר מידע לגבי יהודים משלהי התקופה הביזאנטית- נוצרית עד ראשית המאה ה- 16.
התקופה העות'מאנית[]
ברשימות משלמי המסים של השלטון העות'מאני מ- 1525 – 1535 מוזכרות 10 משפחות יהודיות. יצחק בן צבי מנה במחקרו , "א"י ויישובה", 10 ישובים כפריים יהודיים ו- 3 ישובים עירוניים באמצע המאה ה- 16 . כפר יאסיף נכלל ברשימה. ברשימות מסים מ- 1555- 1556 נכתב שבכפר יאסיף יש 86 משפחות, 16 רווקים נוצרים ומוסלמים ו-29 משפחות יהודיות. . בין השנים 1572 – 1573 ירד מספר המשפחות היהודיות ל- 18 .
יש עדויות נוספות על קיומה של קהילה יהודית בין המאה ה- 16 לאמצע המאה ה- 19. במאה ה- 16 התיישבו בכפר יהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל. ב- 1590 יש עדות על חיים יהודיים בכפר. המידע הוא על גט שניתן לאדם מכפר יאסיף ע"י הרב יום טוב צהלון מצפת.
כומר פרנציסקני ביקר בכפר במחצית הראשונה של המאה ה- 17 ודיווח על קיומה של קהילה יהודית בכפר.
קיימת עדות שב- 1702 היו בכפר כ- 10 משפחות יהודיות שעסקו בחקלאות. ב- 1707 פקדה מכת ארבה את הגליל וכתוצאה מכך היה רעב. רבי חיים עטר ותלמידיו יחד עם רבי אברהם חי ישמעאל סנגויניטי ביקרו בכפר יאסיף ב- 1741/2 ומצאו בו קהילה יהודית בת 10 משפחות, שמצבן הכלכלי טוב. אבל, לאחר מכן פקדה את הגליל בצורת קשה והיהודים נאלצו לעזוב.
ב- 1745 התיישב בכפר רבי שלמה עבאדי מסלוניקי, עפ"י הזמנתו של השיח' דהאר אל- עמר, שהשתלט על הגליל . הרב עבאדי רצה לבנות בכפר בית כנסת ובית מדרש וב- 1747 הוא יצא לחו"ל לאסוף תרומות, ולעודד יהודים לעלות ולהתיישב בכפר. הוא היה מצויד במכתב המלצה של 10 מתושבי כפר יאסיף היהודים, ואלה שמותיהם: יעקב מרדכי יאעיש, עזרא שמואל, אברהם בכר ישעיה, ישעיה בכר אברהם, חיים שמואל, יצחק בכר אפרים, שמעון דוויק הכהן, מרדכי יעקב יאעיש, בכור שמואל נהון, שמואל מרדכי מזרחי. כנראה, שבית הכנסת נבנה לאחר אמצע המאה ה- 18.
ב- 1754 ביקר בארץ מיסיונר גרמני בשם סטיפאנוס שולץ והוא מסר מפי הקונסול הבריטי בעכו שיש יהודים בפר יאסיף ובכפרי הסביבה. הוא גם ביקר בכפר עם בנו של הקונסול הבריטי ונפגש עם יהודים, וביניהם אברהם גלאל . ב- 1762 עלה לארץ הרב יוסף סופר מבראדי שבגליציה, וביקר בכפר בעת סיור שערך בגליל. הוא סיפר שיהודי עכו קוברים את מתיהם בכפר יאסיף. ב- 1764 ביקר בכפר התייר היהודי שמחה בן יהושע ודיווח על 20 משפחות יהודיות.
הרב יוסף סופר הגיע לכפר יאסיף פעם נוספת ב- 1801 לצורך תיקון ספר תורה. הוא היה סופר סת"ם, ונשאר בכפר 3 שנים. הוא דיווח על 20 משפחות יהודיות שעסקו בחקלאות. ב- 1812 פקדה מגיפה את האזור והיהודים עזבו באופן זמני עד שהסכנה תחלוף. ב- 1824 ביקר בכפר רבי דוד דבית הלל ומצא בו כ- 15 משפחות של יהודים ילידי הארץ, שעסקו בחקלאות, והיה שם בית כנסת קטן. הוא ציין שהלשון המדוברת בכפר הייתה ערבית. ב- 1838 ביקר בכפר משה מונטפיורי ומצא יהודים שעסקו בחקלאות. ב- 1839 דיווח סגן הקונסול הבריטי בעכו, אברהם פינצי על חקלאים יהודים בכפר יאסיף.
סופו של היישוב היהודי בכפר יאסיף[]
רבי יוסף שוורץ דיווח ב- 1840 על סופה של הקהילה היהודית בכפר, אך ציין שבית הכנסת נשאר על תילו. עפ"י עדות אחרת הקהילה היהודית חדלה להתקיים ב- 1841 והיהודים ששרדו עברו להתגורר בעכו ובשפרעם. יובל אלעזרי מצא עדות שב- 1834 החל מרד של פלאחים בגליל, שבעקבותיו עזבו היהודים את הכפר, וכפרים רבים נהרסו. כפר יאסיף היה אחד הכפרים שנהרסו. אבל, מאחר שב- 1838 עדין היו יהודים בכפר, יש לשער שהתאריך 1840/1 הוא מועד סופה של הקהילה. במפקד שערך משה מונטיפיורי בעכו ב- 1849 נזכרה משפחה שמוצאה מכפר יאסיף.
סופו של היישוב היהודי קשור, כנראה, בחילופי השלטון בארץ. ב- 1831 החל איברהים פשה, בנו של מוחמד עלי, שליט מצרים, בכיבוש א"י (וסוריה), מידי העות'מאנים. אזור עכו נכבש במאי 1832. הוא הטיל מסים כבדים על התושבים וב- 1834 פרץ נגדו מרד. יש שתי השערות לגבי הסיבה לנטישת הכפר: עפ"י השערה אחת, המורדים עסקו גם בשוד וביזה, ומצב הביטחון היה קשה, ולכן עזבו היהודים את הכפר. עפ"י השערה אחרת, העזיבה קשורה בשובו של השלטון התורכי. ב- 1839 חזרו העות'מאנים לפעול לסילוקו של איברהים פשה מהארץ וב- 1841 חזרה הארץ לשלטון העות'מאני. השלטון העות'מאני דרש מכל הנתינים לשלם לו את כל המסים מהשנים בהן שלט בארץ איברהים פשה. משפחות יהודיות נאלצו למכור את אדמתן או לנטוש אותן, ביישובים בגליל. יהודי פקיעין ושפרעם הצליחו להתגבר על הקשיים, אבל יהודי כפר יאסיף לא עמדו בזה ועזבו. התאריך 1840 או 1841 מתאים להשערה זו.
יצחק בן צבי ראיין כמה מזקני כפר יאסיף ונודע לו שברובע טרה א- סעוד בכפר היו בתי היהודים וניתן היה לזהותם עפ"י פתחיהם הנמוכים, שנועדו לצורכי ביטחון. ערביי הכפר השתלטו על הבתים, לאחר עזיבת היהודים, והשמידו את סימני הזיהוי (מזוזות). קבוצת בתים זו מכונה עד היום בפי התושבים "שכונת היהודים" (חארית אליהוד).בביתו של המורה ג'רמס יש משקוף ועליו חרותים מנורה, לולב ושופר.
כמו כן, סיפר לו חליל אלמזאגית על ידידו היהודי עבדאללה אלזכות , שהיה מאוהב בנערה דרוזית, ועזב את הכפר ב- 1870 לחיפה והיה אחרון היהודים בכפר. השיח אסעד אלסעיד סיפר שב- 1867 הוא פגש בטבריה יהודי , ששמו יצחק, שסיפר לו שהוא נולד בכפר יאסיף, ומשפחתו מכרה את ביתה לאסעד מסעדה כשעזבה את הכפר.
יצחק בן צבי, נשיאה השני של ישראל, ואחד מחשובי החוקרים של ארץ ישראל, שמע עדות מיהודים ספרדים בעכו וחיפה שבכפר יאסיף היו בית כנסת וישיבה. יש עדויות שבית הכנסת נותר על תילו בעת עזיבת הכפר. יש גם עדויות שעד מספר שנים לפני מלחה"ע הראשונה עדין ניתן היה לראות את חורבות בית הכנסת.
ויקטור גרן ביקר בכפר בסוף המאה ה- 19 ודיווח על 600 תושבים, ומתוכם כ- 100 מוסלמים והשאר יוונים אורתודוכסים. הכנסייה היוונית - אורתודוכסית היא העתיקה מבין הכנסיות במקום וקיימות שתי השערות לגבי מועד בנייתה: ויקטור גרן כתב שהיא נבנתה לפני 140 שנה, ומיכאל בולוס, סיפר לחוקר ברסלבי ב- 1983 שהיא שנבנתה לפני כ- 250 שנה. כנראה שהכנסייה נבנתה קרוב לאמצע המאה ה- 17 .
בית הקברות היהודי[]
בכפר יאסיף יש בית קברות עתיק ששימש לקבורה יהודית. החל מהמאה ה- 16 החלו גם יהודי עכו לקבור את מתיהם בבית הקברות בכפר יאסיף. בית הקברות היה בשימוש עפ"י גירסה אחת, עד אמצע המאה ה- 19 , עפ"י גירסה שנייה, עד מלחמה"ע הראשונה, ועפ"י גירסה שלישית, עד 1929. עפ"י דיווח בעיתון "מוריה" מ- 16 באפריל 1912 , הורחב שטחו של בית הקברות, שצר היה מלהכיל את מתי כפר יאסיף ועכו, בתרומתו של בנימין דה רוטשילד.
הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו ( 1707 – 1747 ), מענקי הרוח שקמו ליהדות במאה ה- 18, היה יליד איטליה, אבל, התגורר תקופה מסויימת באמסטרדם ועלה לארץ משם ב- 1743, עם אשתו ובנו והתיישב בעכו. רמח"ל, אשתו ובנו נפטרו ב- 16 במאי 1746 במגיפה שפקדה את עכו .אומנם קיימת מסורת שהוא קבור על הר בקרבת העיר טבריה, ומסורת נוספת שהוא נקבר בטבריה ליד קברו של רבי עקיבא, אבל מסתבר, שכתושב עכו הוא ומשפחתו נקברו בבית הקברות העתיק בכפר יאסיף. יש על כך עדויות מתיירים שביקרו בארץ.
רוב המצבות בבית הקברות חסרות ובאלה ששרדו קשה לקרוא את הכתוב בהן.
ביקור באתר עם שבתאי שירן[]
ביקור בבית הקברות בכפר יאסיף הנו מסע בזמן לקרובים רחוקים. ביקור בבית הקברות בכפר יאסיף הוא מסע התחברות ליהודים שחיו בארץ ישראל לפני מאות שנים למרות כל הקשיים. יהודים דוברי ערבית שחיו כיהודים בסביבה ערבית ונקברו כיהודים.
בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד היה כפר יאסיף, כמו כל כפרי הגליל, כפר יהודי. בחפירות התגלתה מערכת קברים יהודית מאותה תקופה שדלת הכניסה שלה שוכנת היום בכבוד במוזיאון הלובר בפריס .
אין בידינו מידע לגבי 1000 השנים שאחריהם, אך במאה ה16 אנו פוגשים שוב קהילה יהודית קטנה חיה בשלום ליד הקהילה הנוצרית בכפר, סביר להניח כי גם בתקופת הביניים היה רצף של ישוב יהודי בכפר.
היהודים חיו ברובע קטן, כשלושה ארבעה דונם בלבד ובמרכזו עמד בית הכנסת. למרות שעברו למעלה מ170 שנה מאז נטש היהודי האחרון את הכפר (שנת 1840) עדין זכורה בכפר אותה פינה כ"חארת אל יהוד" , מגרש בית הכנסת עדיין עומד ריק. ב- 1745 התיישב בכפר רבי שלמה עבאדי מסלוניקי, עפ"י הזמנתו של שליט הגליל דהאר אל- עמר. לרב עבאדי היו תוכניות להפוך את כפר יאסיף למרכז תורני. הוא יצא לחו"ל לאסוף תרומות, להקמת בית מדרש ובית כנסת ולעודד יהודים לעלות ולהתיישב בכפר. לא ברור מה עלה בתוכניותיו. בית הקברות בכפר יאסיף שמש גם את יהודי עכו. שכן אלו העדיפו להקבר ביאסיף מרחק 10 ק"מ שהיא וודאי א"י ולא בעכו שהיא ספק א"י. מסע הלוויה של 10 ק"מ הוא ללא ספק מסע הלוויה ארוך והסיפורים על השיירות המלוות את הנפטרים בדרך ההולכת אל הכפר עדיין מהלכים בכפר. תופעה זו העצימה במאה השמונה עשרה כאשר דהאר אל עומר, שליט הגליל, הפך את עכו לבירתו ופיתח אותה מעיירת דיגים מנומנמת לעיר נמל ומסחר. מה שמשך אליה יהודים רבים.
נפתח את הסיור בקברו של ר' משה מלכי , רבה של העיר צפת, שד"ר ובעל קשרים עם קהילות בחו"ל ועם השליט דהאר אל עומר, ר' משה מלכי הזמין את ר' חיים אבולעפיה בשם דהאר לעלות ארצה ולכהן כרב העיר טבריה. בשנת תק"ב (1742) עבר מלכי מצפת לטבריה ובשנת תק"ה (1745) הוא נפטר. הקבר הבולט לידו אינו מזוהה אך החוקרים משייכים אותו לרמח"ל, ר' משה חיים לוצאטו, מענקי הרוח שקמו ליהדות, בעל ספר המוסר "מסילת ישרים". הרמח"ל עסק גם בקבלה ועל עיסוק זה נרדף על ידי חכמי הדור וגם בכתיבת מחזות נתן ידו, עלה ארצה ב1743 עם אשתו ובנו והתיישב בעכו. שלוש שנים מאוחר יותר (תק"ו) נפטר עם אשתו ובנו במגיפה שפקדה את עכו .
בחלק הצפון מערבי של בית הקברות קברו של משה אברהם פינצי, קונסול אנגליה בעכו שסייע רבות למונטיפיורי במאמציו לרכישת אדמות להתישבות יהודית בגליל.
נמשיך ונשוטט בין המציבות, בצד הצפוני מזרחי נמצא את האחרונות שבהן מן המאה העשרים. הן כתובות עברית וערבית עדות להתערות גוברת של היהודים בסביבתם הערבית.
חבל מאד שבית הקברות מוזנח כל כך, מקום המתעד את עברה היהודי של העיר עכו. מקום שצריך היה להיות אתר מורשת יהודית נראה עלוב כל כך ומוזנח כל כך וחבל. אולי בעקבות כתבה זו יתעורר מישהו בעכו ויקח על עצמו את טיפוח המקום והשבת עטרה ליושנה. איך מגיעים?
הכניסה לבית הקברות נמצאת בכביש 70 ב1.5 ק"מ צפונה לכניסה לכפר ירכא מצדו הימני של הכביש. לחניה יש לפנות ימינה עם השלט החום "אל חאדר" ושוב ימינה ושם ניתן לחנות. למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים