|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
החץ על בית העם של המושב
כפר יחזקאל הוא מושב עובדים בעמק יזרעאל. הכפר נמצא מצפון לכביש עפולה-בית שאן, כ-6 ק"מ דרומית מזרחית לעפולה. גובה הישוב 15 מטר מעל פני הים. בשנת 1948 היו בו 474 נפש. בשנת 2007 יש בכפר כ-80 נחלות חקלאיות ובהן 110 משפחות, ועוד כ-60 משפחות של לא-חקלאים - סך הכל - 755 נפש.
בחמש השנים האחרונות, מתרחב המושב על-ידי הקמת שכונות חדשות, אשר נבנו ואוכלסו בעיקר ע"י משפחות שבאו מחוץ למושב [1]
תולדות הכפר[]
המושב נוסד בט"ו בכסלו ה'תרפ"ב 16 (בדצמבר 1921), על אדמות עמק חרוד שנרכשו על ידי יהושע חנקין מבעליהן הלבנוני סורסוק. המושב הוקם ליד חורבת טבעון העתיקה, מכאן שמו הראשון של המושב טבעון. "ועדת השמות" שינתה את השם לכפר יחזקאל על שם ששון יחזקאל, עסקן יהדות עירק. התושבים המשיכו לקרוא לו כפר יחזקאל והוסיפו בסוגריים את השם הקודם: (טבעון). המושב תוכנן ב-1922 בידי האדריכל ריכרד קאופמן. הכפר היה מושב העובדים השני בישראל, והוקם כ-3 חדשים לאחר המושב הראשון - נהלל.
בחוברת שהוצאה במלואת 20 שנה למושב כתב מ.פלדשטיין על המקום שנבחר למיקומו של הכפר:"מולדתנו עשירית וקפריסית" - אם בחלק המערבי של העמק יש שפע גשמים, הרי בחלק המזרחי [2] - "גשמים זעומים וחוסר טל".
המתיישבים הראשונים של כפר יחזקאל היו בעלי משפחות מבין חלוצי "העלייה השנייה", שבקשו להרחיק את ילדיהם ממקומות בהם שררה מחלת הקדחת שמקורה היה בביצות עין חרוד ולכן בחרו בגבעה ממול למעין ליד גבעת המורה.
המתיישבים היו פועלי מושבות, יוצאי קבוצות עבודה ועובדי החוות החקלאיות. הם בקשו להקים כפר, אשר בו תשמר הפרטיות האישית ויחד עימה יהיו בה יתרונות השיתוף - מושב העובדים. ענפי המשק הראשונים היו: פלחה, רפת, עופות, ירקות ועוד.
זאב וילנאי כתב בשנת 1954 במדריך ארץ ישראל כי בכניסה למושב שדרת עצים על-שם הסופר יוסף חיים ברנר.
תיירות פנים[]
כמוקבל היום במושבים חקלאיים, קיימים היום בכפר "צימרים" אחדים, מופעל מועדון רכיבה, מחלבה מקומית, המייצרת מוצרי חלב עיזים, המציעה את מוצריה במסעדה מקומית ומשרד אדריכלים.
תחנת רכבת[]
ליד הכפר הוקמה בשנת 1925 תחנה של רכבת העמק. בראשיתה היא נקראה תחנת עין חרוד ורק לאחר הקמת הכפר הוסב שמה ל"תחנת כפר יחזקאל". התחנה אשר שימשה את עין חרוד נקרא בשם הקיבוץ השכן תל יוסף. תחנת כפר יחזקאל נשרפה ע"י ערבים בשנת 1938 בעת "המרד הגדול".
בית הכנסת[]
את סיפור הקמתו של בית הכנסת הביא אלי אשכנזי - כתב הארץ בכתבתו מיום 26 אוקטובר 2007. רוב ההורים של בוני המושב היו שומרי מצוות. לבית הכנסת הוקצב חדר בצריף שנבנה למגורי השוחט. בשנת 1924 בקשו מייסדי המושב להקים בית כנסת בכפר וזכו לעידוד מהרב הראשי הראשון של ארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר ביקר במושב באותה שנה.
במאי 1927, כאשר הרב קוק פנה לאסיפת חברים בבקשה להקים בית כנסת - בקשתו נדחתה ברוב זעום. אלי אשכנזי מצטט בעיתון "הארץ" את אחת החברות שאמרה, כי בית הכנסת "נוגד את כיוון עבודתנו בעתיד". אבל נראה, ש"הזקנים" החליטו שבית הכנסת יקום על אפם ועל חמתם של בניהם. רוטברג, יוזם הקמת בית הכנסת, קבע בפנקס, "שלא ברצונם יהיו מוכרחים ליתן מגרש לבניין בית הכנסת, והאסיפה הזאת תהיה לבושה וכלימה בכל העולם". בשנת 1928 הונחה אבן פינה לבית הכנסת שנקרא "אשל אברהם".
בשנת 2009/2010 נפתחה בבית הכנסת קהילה לומדת מטעם בית מדרש אלול.
לקריאה נוספת[]
- ד"ר זאב וילנאי, אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל – אנציקלופדיה לידיעת הארץ,
- אברהם יערי , זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק קי"ד, כפר יחזקאל מושב עובדים בעמק יזרעאל המזרחי, שמעון קושניר, 1921-1922 - העלייה על הקרקע, השנה הראשונה
קישורים חיצוניים[]
- רינה עידן - יד בן צבי, מנהלל לכפר-יהושע : התפתחות רעיון מושב העובדים ויישומו בשנות ה-20 בעמק יזרעאל מושב אחדות העבודה - כפר-יחזקאל - תולדוט - אתר היסטוריה
- אתר המושב
- כפר יחזקאל באתר הרשות לפיתוח הגליל
- עודד שלומות, כפר יחזקאל לגבורות כפר-יחזקאל מתכנן מבצעי הרחבה וחוגג את יובלו לאורך כל השנה NRG מעריב 27 מאי 2002