Family Wiki
Register
Advertisement

כנס מחקרי מגדל צדק -נערך בראש העין ועסק בעיקר במגדל צדק ותל אפק י' אלול תשע"ט 10 בספטמבר 2019

חוברת התקצירים מגדל צדק

עטיפת חוברת התקצירים

ממעיינות הירקון אפק אל הדום השומרון מירבל

מאת: ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים

שתי יחידות גיאוגרפיות מחברות בין אפק ומגדל צדק: מישור החוף במערב והדום השומרון במזרח. בשתיהן קיים מכשול פיזי המונע עבירות נוחה. במישור החוף: נהר הירקון המתחיל בתל אפק ונמשך עד הים ובהדום השומרון: מדבר הסלעים ועמקי הנחלים שכיוונם ממזרח למערב. המקום היחיד שמאפשר מעבר נוח הוא מעבר אפק המצוי בין תל אפק למגדל צדק. המעבר שרוחבו כ-3 ק"מ היה אחד המעברים החשובים ביותר בארץ ישראל מצפון לדרום או להיפך. מהמקורות ההיסטוריים החיצוניים ומהמקרא אנו למדים על המלכים, הצבאות והדמויות שעברו כאן.

הארמון הכנעהיבתל אפק

הארמון הכנעני בתל אפק ב-2102 בתום החפירות. צילם: בועז גרוס

לאור חשיבות המעבר ומיקום מעיינות הירקון, הוקמה בצדו המערבי העיר אפק כבר בראשית האלף השלישי לפנה"ס על שטח של 210 דונם. עיר חדשה הוקמה שוב בתקופה הכנענית התיכונה, בראשית האלף השני לפנה"ס והייתה עיר מדינה. מפרק זמן זה הושלמה לאחרונה החפירה של הארמון הכנעני המרשים ששוחזר באופן חלקי. בתקופת הברונזה המאוחרת שימש בית המושל המצרי באפק את אחד המאחזים המרכזיים של מצרים בארץ ישראל. בתקופת הברזל ירדה העיר מגדולתה. העיר שינתה את שמה לפגאי בתקופה ההלניסטית.
בתקופה הרומית בנה כאן הורדוס עיר חדשה וקרא לה אנטיפטריס על שם אביו. בסוף התקופה הרומית ירדה העיר מגדולתה ולא התאוששה מרעש האדמה העז שהחריב אותה בשנת 363 לספירה. מתקופה זו מוכר התיאטרון הקטן שחפירת השלמה בו, הביאה לגילוי מעניין של 'מדרגות כרון' – מעבר תת-קרקעי מהבמה לאורכסטרה עבור אלי השאול. מצודה מהתקופה האסלמית הקדומה ומבצר עות'מאני הם השרידים המאוחרים יותר ועליהם הוקם מחנה בריטי ששמר על מפעל המים המנדטורי לירושלים. חלק מהמבנים הללו משמש כיום את רשות הטבע והגנים המפעילה גם את הגן הלאומי השוקק חיים שבמקום. בצדו השני של המעבר, שוכן האתר מגדל צדק. מקום זה נודע בשמו הקדום מימי הבית השני – מגדל אפק. כאן יש שרידים דלים מתקופת הברונזה הקדומה ומתקופת הברזל. אחר כך היה כאן כפר יהודי שחרב על ידי הרומאים והשרידים ממנו הם בעיקר של מערות קבורה מפוארות בסגנון ירושלים. אבנים בודדות מעוטרות בשימוש משני, כתובת ומעט חרסים מעידים על התקופות הרומית והביזנטית. המבנה המרשים ביותר כאן הוא המבצר הצלבני מירבל. בתקופה העות'מאנית נבנה סביבו הכפר מג'דל יאבא ועל גבי המבצר נבנה בית אחוזה מרשים בו גר השייח צאדיק אל ג'מעיני. מכאן נולד בתקופת המנדט השם מגדל צדק.
השוואה בין שני האתרים מראה בבירור כי על אף היותם משני צדי המעבר, ברוב התקופות אין רצף התיישבותי ואין קשר ביניהם. ההתיישבות הייתה בעיקר בתל אפק לצד מקורות המים ורק בתקופה הצלבנית יש יתרון למגדל צדק. נראה איפוא, כי למרות רוחבו של המעבר כ-3 ק"מ הדרך העתיקה עברה תמיד בצמוד לתל אפק, בזכות מקורות המים והטופוגרפיה כפי שגם כיום צמודים כביש 6 ומסילת הברזל לתל אפק.

היישוב הכפרי בעורף החקלאי של אנטיפטריס - לאור סקרים וחפירות הצלה

מאת: ד"ר עמית שדמן, רשות העתיקות

חווה באזור מגדל צדק

מן ההיבט הארכיאולוגי, חבל הדום ההר של השומרון הוא מהנחקרים ביותר בשנים האחרונות. בעקבות פיתוח היישובים ראש העין, אלעד ושהם, לצד סלילת כביש 6 ,נערכו מחקרים ארכאולוגיים רבים שכללו סקרי פיתוח נרחבים וחפירות הצלה. כן פורסמו שתי מפות סקר: מפת ראש העין ומפת לוד אשר תרמו רבות למחקרים העתידיים לבוא.
בשנת 2100 יצאה רשות העתיקות לסדרת חפירות הצלה שהתפרשו על-פני שטח נרחב מדרום וממזרח לראש העין. החפירות נערכו כמעט מדי שנה עד לתחילת 2016.במסגרת החפירות, הממוקמות בסמיכות רבה לאתר הגדול מגדל אפק, תועד אזור חקלאי-כפרי נרחב הכולל בתי חווה, מנזרים, מערכת דרכים מסועפת, מתקנים חקלאיים וכיוצא באלה.
הממצא הרב שעלה מן החפירות, אם כן, חייב את איגודו לכדי סינתזה שתעמוד על התהליכים שעבר האזור לאורך התקופות. במסגרת עבודת מחקר מקיפה, נערך ניתוח חוצה תקופות שניסה להתחקות אחר השינויים הארכיאולוגיים שעברו על האזור למן תקופת הברזל ועד לתקופות המאוחרות. בשלהי המאה ה-8 לפסה"נ אוכלס האזור לראשונה על-ידי תושבים, אולי גולים, שכנראה הגיעו לאזור לאחר הכיבוש האשורי. אוכלוסייה זו ישבה במבני חווה שהפשטות ניכרת בהם. התקופה הפרסית הינה המשך רציף של התקופה הקודמת, ואף זוהתה עליה מסוימת במספר היישובים. החוות ממשיכות להתקיים באותה מתכונת, על-פי רוב, גם בתקופה ההלניסטית. על-פי הממצא הנומיסמטי, לו ייחסנו חשיבות רבה, נראה כי החוות ננטשו בסוף המאה ה-3 לפסה"נ – סוף שלטון בית תלמי במרחב האזורי. לא מן הנמנע כי הדבר נגרם בעטיים של "המלחמות הסוריות" בין הבתים תלמי וסלווקוס.
בתקופה הרומית חלה ירידה ממשית בתפרוסת היישובית, לכל הפחות באזור שנבדק על-ידנו. מלבד היישוב הגדול מגדל אפק, אין יישוב ממשי בכל האזור המצוי 3–4 ק"מ מזרחה, נחל שילה ונחל רבה כגבולות דרומי וצפוני, בהתאמה,. ייתכן כי ירידה יישובית זו נבעה מן המרידות ויד השלטון החזקה שמנעה התיישבות בשטחים הפתוחים.

התקופה הביזנטית, כמו באזורים אחרים בארץ,מתבטאת בשיא יישובי.באזור הוקמו מנזרים וכפרים רבים הנמצאים בזיקה ברורה לעולם הנוצרי. היישובים הביזנטיים המשיכו במתכונתם לפחות עד לסוף המאה ה-7 וראשית המאה ה-8 לסה"נ.

היבטים גיאוגרפיים-היסטוריים של אזור מקורות הירקון בתקופה הצלבנית

מאת:ד"ר מיקי ארליך, המחלקה ללימודי המזרח התיכון, אוניברסיטת בר אילן

ההרצאה עוסקת בשלושה היבטים עיקריים בתולדות אזור מקורות הירקון בתקופה הצלבנית: זיהוי אנטיפטריס בתקופה הצלבנית, זיהוי מירבל ותולדות הנחלה הפיאודלית של מירבל Mirabel. בראשית חודש יוני 1099 עברו הלוחמים של מסע הצלב הראשון בסמוך למקורות הירקון. האופן שבו תיארו כותבים בני הזמן אזור זה הוא דוגמה מצוינת לשיטת זיהוי האתרים שבה נקטו אנשי התקופה. כידוע, מקובל ששמו הצלבני של המבצר שבמגדל צדק היה מירבל המוזכר במספר כרוניקות מהמחצית השנייה של המאה הי"ב, וכן בכעשרים תעודות בנות התקופה. האזכורים הם לרוב בתור מקום שממנו הגיעו חותמי התעודה או מי מהמעורבים בעסקה זו או אחרת. זהו זיהוי מקובל, אולם דומה שראוי לבחון אותו לעומקו. יש לציין שהמקור המבוסס ביותר לזיהוי הוא תיאור של הגבעה הסמוכה למעיינות החרשים fontes surdos ad turonium מתחת למירבל. המעיינות החרשים שמוזכרים רק בתעודה זו מזוהים כמקורות הירקון, ולכן הגבעה הסמוכה אליהם אמורה להיות מזוהה בתל אפק שאכן נמצאת מתחת למגדל צדק. שוב, מדובר בזיהוי הגיוני, אולם זהו טיעון מעגלי שבו כל אחד ממרכיבי הזיהוי מאשר את האחר, אבל לאף אחד מהם אין זיהוי עצמאי. אני סבור שלמרות שמדובר בזיהוי סביר, הוא לא חד משמעי ומכיוון שעל בסיס זיהוי זה נטענו טענות וזוהו יישובים אחרים, ראוי להציב שוב סימן שאלה בדבר תקפותו.
נקודה אחרונה שאיננה קשורה באופן ישיר לזיהוי האתר עוסקת בהיבטים מנהליים של נחלת מירבל. מתי היא הוקמה? על ידי מי? באלו נסיבות? אלו מוסדות היו בה? ואיזה ישובים נכללו בה?.

המגדל הצפוני של מגדל צדק

הצעה לשחזור המבצר הצלבני מירבל

מאת:ד"ר יוסי בורדוביץ', רשות הטבע והגנים

בתחילת המאה ה-20 ,על גבעה נישאת הצופה על מעבר אפק, בנתה משפחת איבלין מבצר רחב ידיים שכונה בשם 'מירבל' (Mirabel - יפה נוף) על שם הנוף היפה הנשקף ממנו. לאחר מכן נראה שהמבצר נשלט על ידי הסניור של רמלה, אשר הנהיג את צבאה של המלכה מליסנדה. הוא התבצר במקום כאשר המלכה ובנה בלדווין השלישי נלחמו על כס המלוכה. בלדווין ניצח במאבק זה וכתוצאה מכך סניור רמלה גלה מהארץ ומליסנדה התבצרה במצודת העיר ירושלים. בשנת 1187 נכבש המבצר על ידי המוסלמים ובעת מסע הצלב השלישי, בשנת 1191 ,הם הרסו אותו. מהמבצר הצלבני, שרדו אלמנטים רבים המרמזים על גודלו ותכניתו. הבולטים שבהם הם מגדל העוז, שלושת הקשתות שבדרום החצר המרכזית והמגדל הצפון-מערבי.
בשנות ה-21 של המאה הקודמת, ערך דניס פרינגל סקר קצר במקום ושרטט תכנית של המבצר, אולם תכניתו לוקה בחסר ומתעלמת משרידים רבים הבולטים על פני השטח. חיבור של סקרים פיזיים בשטח, יחד עם ניתוח של תמונות ישנות וטכנולוגיה מודרנית המגולמת בתצלומי אוויר, תצלומי רחפן ופוטוגרומטריה מאפשרים לנו לתעד את השרידים בשטח, לזהות שרידים פחות בולטים ולהציע שחזור של המבצר. דומה ש'מירבל', היה מבצר שלוחה צר וארוך, בציר צפון-דרום עם לפחות שתי כניסות; אחת מצפון ואחת ממערב. על פי הטופוגרפיה של הגבעה, נראה שלמבצר היה חפיר חלקי בעל חלקלקה אשר הגן על הכניסה הצפונית למבצר. לב המבצר היה שטח רבוע בעל ארבעה מגדלים, אחד בכל פינה. בנוסף, בחלקו הצפון מערבי הפנימי של אזור זה, נבנה מגדל העוז. מדרום ללב המבצר, בוצרה השלוחה בשתי מדרגות, תוך התחשבות בתנאי השטח ויצירת אלמנטים האופייניים לאדריכלות הצלבנית, כמו פוטרנות ומגדלים.

מגדל צדק בעקבות הההצעה לשיחזור

הכפר מג'דל יאבא: בין ההר למישור

מאת: רועי מרום, עמית עזריאלי לתואר שלישי בחוג ללימודי ישראל באונ' חיפה

הכפר מַ גְ 'דַ ל יַאב ַ א ("או מַ גְ 'דַ ל אל-צַ אדק") הוא אחד מהכפרים הגדולים שהתקיימו לאורך קו המגע שבין הדום השומרון ומישור החוף. בימינו, נודע הכפר בעיקר בזכות ההשתמרות יוצאת הדופן של בית האחוזה המרכזי בכפר. תולדותיו נבחנו עד כה בעיקר מהזווית הארכיאולוגית-אדריכלית, או מנקודת המבט העברית של ההיאחזות במחצבות מגדל צדק והקרבות שהתחוללו בסביבתו בתש"ח. ההרצאה הנוכחית, לעומת זאת, בוחנת את תולדות הכפר לאור השינויים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והטכנולוגיים שחלו בארץ במרוצת המאות הי"ט והמחצית הראשונה של המאה הכ' לספירה.
ראשית ההתיישבות במג'דל יאבא קדמה להגעתו של השיח' צאדק רַ ּיאן מהכפר גַ'מָּ אע ין שליד אריאל. למשפחת ריאן היתה השפעה רבה על המרקם האנושי בכפר, דבר שהוביל להתהוות ריבוד חברתי בין משפחת השיח' והפלאחים, ולהפרדה מרחבית בין המעמדות בדמות שכונות משפחתיות מסביב למבצר. יחד עם זאת, בחינת מוצאן של משפחות הכפר מעלה כי הכפר היה חלק בלתי נפרד דווקא מהמרחב הכפרי של הרי רמאללה. זאת ועוד, הכפר היה רק מרכז כוח אחד שעמד לרשות משפחת ריאן, לצד מרכזי משנה אחרים שהקימה בכפרים בֵּ ית וַזַ ן, אל-זָּ אוְ יֶה וחַ בְ לֶה.
לאחר שמשפחת ריאן ירדה ממעמדה במחצית המאה הי"ט, המשיך הכפר להתפתח בגין יתרונותיו הטופוגרפיים: קרבה ליפו ושווקיה, הזדמנויות תעסוקה במחצבות ובמחנות הצבא הבריטי הסמוכים, קירבה למסילת הברזל ובעלות על אדמות מרזבה פוריות שבהם נטעו פרדסים. בה בעת, מרבית העורף הטרשי של הכפר שימש כמקום חניה חורפי לנוודים מאזור מעיינות הירקון. ההרצאה תמחיש את יחסי הגומלין המורכבים שהתפתחו בין אוכלוסייה זו לבין תושבי הקבע בדמות קשרי חיתון, טקסי פולחן ומנהגי קבורה משותפים בבית הקברות שהתפתח סביב מקאם בֻּרַ אז אל-דין בצפונו של הכפר.

מגדל אבא מגדל צדק
Advertisement