עריכת הדף "כנס מחקרי מגדל צדק"

'''רשות הטבע והגנים עומדת להעלות סרטים איכותיים של ההרצאות. כאשר אלו יוצגו, הם יחליפו את הסרטים הנוכחיים שנעשו בצורה פשוטה'''[[קובץ:מסלול_טיולי_הפאר_מגדל_צדק.png|thumb|650px|מרכז|מאתר רשות שמורות הטבע]]'''כנס מחקרי מגדל צדק''' -נערך ב[[ראש העין]], סימפוניה - קונסרבטוריון ראש העין,  ועסק בעיקר ב[[מגדל צדק]] ו[[תל אפק]] י' אלול תשע"ט 10 בספטמבר 2019
[[קובץ:חוברת_התקצירים_מגדל_צדק.png|thumb|650px|מרכז|עטיפת חוברת התקצירים]]
==פיתוח ושימור הגן הלאומי מגדל צדק==
מאת:מודי אורון, רשות הטבע והגנים
==ממעיינות הירקון אפק אל הדום השומרון מירבל==
[[קובץ:דר' צביקה צוק ממעיינות הירקון אפק אל הדום השומרון מירבל|thumb|center|650 px]]
מאת: ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים
שתי יחידות גיאוגרפיות מחברות בין אפק ומגדל צדק: מישור החוף במערב והדום השומרון במזרח.
בשתיהן קיים מכשול פיזי המונע עבירות נוחה. במישור החוף: נהר הירקון המתחיל בתל אפק ונמשך עד
הים ובהדום השומרון: מדבר הסלעים ועמקי הנחלים שכיוונם ממזרח למערב. המקום היחיד שמאפשר
מעבר נוח הוא מעבר אפק המצוי בין תל אפק למגדל צדק. המעבר שרוחבו כ-3 ק"מ היה אחד המעברים
החשובים ביותר בארץ ישראל מצפון לדרום או להיפך. מהמקורות ההיסטוריים החיצוניים ומהמקרא
אנו למדים על המלכים, הצבאות והדמויות שעברו כאן.{{ש}}
[[קובץ:הארמון_הכנעהיבתל_אפק.png|thumb|350px|ימין|הארמון הכנעני בתל אפק ב-2102 בתום
החפירות. צילם: בועז גרוס
]]
לאור חשיבות המעבר ומיקום מעיינות הירקון, הוקמה בצדו המערבי העיר אפק כבר בראשית האלף
השלישי לפנה"ס על שטח של 210 דונם. עיר חדשה הוקמה שוב בתקופה הכנענית התיכונה, בראשית
האלף השני לפנה"ס והייתה עיר מדינה. מפרק זמן זה הושלמה לאחרונה החפירה של הארמון הכנעני
המרשים ששוחזר באופן חלקי. בתקופת הברונזה המאוחרת שימש בית המושל המצרי באפק את אחד
המאחזים המרכזיים של מצרים בארץ ישראל. בתקופת הברזל ירדה העיר מגדולתה. העיר שינתה את
שמה לפגאי בתקופה ההלניסטית.{{ש}}
בתקופה הרומית בנה כאן הורדוס עיר חדשה וקרא לה אנטיפטריס על שם אביו. בסוף התקופה הרומית
ירדה העיר מגדולתה ולא התאוששה מרעש האדמה העז שהחריב אותה בשנת 363 לספירה. מתקופה זו
מוכר התיאטרון הקטן שחפירת השלמה בו, הביאה לגילוי מעניין של 'מדרגות כרון' – מעבר תת-קרקעי
מהבמה לאורכסטרה עבור אלי השאול. מצודה מהתקופה האסלמית הקדומה ומבצר עות'מאני הם
השרידים המאוחרים יותר ועליהם הוקם מחנה בריטי ששמר על מפעל המים המנדטורי לירושלים. חלק
מהמבנים הללו משמש כיום את רשות הטבע והגנים המפעילה גם את הגן הלאומי השוקק חיים שבמקום.
בצדו השני של המעבר, שוכן האתר מגדל צדק. מקום זה נודע בשמו הקדום מימי הבית השני – מגדל
אפק. כאן יש שרידים דלים מתקופת הברונזה הקדומה ומתקופת הברזל. אחר כך היה כאן כפר יהודי
שחרב על ידי הרומאים והשרידים ממנו הם בעיקר של מערות קבורה מפוארות בסגנון ירושלים.
אבנים בודדות מעוטרות בשימוש משני, כתובת ומעט חרסים מעידים על התקופות הרומית והביזנטית.
המבנה המרשים ביותר כאן הוא המבצר הצלבני מירבל. בתקופה העות'מאנית נבנה סביבו הכפר מג'דל
יאבא ועל גבי המבצר נבנה בית אחוזה מרשים בו גר השייח צאדיק אל ג'מעיני. מכאן נולד בתקופת
המנדט השם מגדל צדק.{{ש}}
השוואה בין שני האתרים מראה בבירור כי על אף היותם משני צדי המעבר, ברוב התקופות אין רצף
התיישבותי ואין קשר ביניהם. ההתיישבות הייתה בעיקר בתל אפק לצד מקורות המים ורק בתקופה
הצלבנית יש יתרון למגדל צדק. נראה איפוא, כי למרות רוחבו של המעבר כ-3 ק"מ הדרך העתיקה עברה תמיד
בצמוד לתל אפק, בזכות מקורות המים והטופוגרפיה כפי שגם כיום צמודים כביש 6 ומסילת הברזל לתל
אפק.

==היישוב הכפרי בעורף החקלאי של אנטיפטריס - לאור סקרים וחפירות הצלה==
מאת: ד"ר עמית שדמן, רשות העתיקות
[[קובץ:ד"ר עמית שדמן יישוב הכפרי בעורף החקלאי של אנטיפטריס|thumb|center|650 px]]
[[קובץ:חווה_באזור_מגדל_צדק.png|thumb|548px|מרכז|]]
מן ההיבט הארכיאולוגי, חבל הדום ההר של השומרון הוא מהנחקרים ביותר בשנים האחרונות. בעקבות
פיתוח היישובים ראש העין, אלעד ושהם, לצד סלילת כביש 6 ,נערכו מחקרים ארכאולוגיים רבים שכללו
סקרי פיתוח נרחבים וחפירות הצלה. כן פורסמו שתי מפות סקר: מפת ראש העין ומפת לוד אשר תרמו
רבות למחקרים העתידיים לבוא.{{ש}}
בשנת 2100 יצאה רשות העתיקות לסדרת חפירות הצלה שהתפרשו על-פני שטח נרחב מדרום וממזרח
לראש העין. החפירות נערכו כמעט מדי שנה עד לתחילת 2016.במסגרת החפירות, הממוקמות בסמיכות
רבה לאתר הגדול מגדל אפק, תועד אזור חקלאי-כפרי נרחב הכולל בתי חווה, מנזרים, מערכת דרכים
מסועפת, מתקנים חקלאיים וכיוצא באלה.{{ש}}
הממצא הרב שעלה מן החפירות, אם כן, חייב את איגודו לכדי סינתזה שתעמוד על התהליכים שעבר
האזור לאורך התקופות. במסגרת עבודת מחקר מקיפה, נערך ניתוח חוצה תקופות שניסה להתחקות אחר
השינויים הארכיאולוגיים שעברו על האזור למן תקופת הברזל ועד לתקופות המאוחרות. בשלהי המאה
ה-8 לפסה"נ אוכלס האזור לראשונה על-ידי תושבים, אולי גולים, שכנראה הגיעו לאזור לאחר הכיבוש
האשורי. אוכלוסייה זו ישבה במבני חווה שהפשטות ניכרת בהם. התקופה הפרסית הינה המשך רציף של
התקופה הקודמת, ואף זוהתה עליה מסוימת במספר היישובים. החוות ממשיכות להתקיים באותה
מתכונת, על-פי רוב, גם בתקופה ההלניסטית. על-פי הממצא הנומיסמטי, לו ייחסנו חשיבות רבה, נראה
כי החוות ננטשו בסוף המאה ה-3 לפסה"נ – סוף שלטון בית תלמי במרחב האזורי. לא מן הנמנע כי הדבר
נגרם בעטיים של "המלחמות הסוריות" בין הבתים תלמי וסלווקוס.{{ש}}
בתקופה הרומית חלה ירידה ממשית בתפרוסת היישובית, לכל הפחות באזור שנבדק על-ידנו. מלבד
היישוב הגדול מגדל אפק, אין יישוב ממשי בכל האזור המצוי 3–4 ק"מ מזרחה, נחל שילה ונחל רבה
כגבולות דרומי וצפוני, בהתאמה,. ייתכן כי ירידה יישובית זו נבעה מן המרידות ויד השלטון החזקה
שמנעה התיישבות בשטחים הפתוחים.

התקופה הביזנטית, כמו באזורים אחרים בארץ,מתבטאת בשיא יישובי.באזור הוקמו מנזרים וכפרים רבים הנמצאים
בזיקה ברורה לעולם הנוצרי. היישובים הביזנטיים המשיכו במתכונתם לפחות עד לסוף המאה ה-7 וראשית המאה ה-8
לסה"נ.

==היבטים גיאוגרפיים-היסטוריים של אזור מקורות הירקון בתקופה הצלבנית==
[[קובץ:דר' מיקי ארליך היבטים גיאוגרפיים-היסטוריים של אזור מקורות הירקון בתקופה הצלבנית|thumb|center|650 px]]מאת:ד"ר מיקי ארליך, המחלקה ללימודי המזרח התיכון, אוניברסיטת בר אילן

ההרצאה עוסקת בשלושה היבטים עיקריים בתולדות אזור מקורות הירקון בתקופה הצלבנית:
'''זיהוי אנטיפטריס בתקופה הצלבנית, זיהוי מירבל ותולדות הנחלה הפיאודלית של מירבל Mirabel.'''
בראשית חודש יוני 1099 עברו הלוחמים של מסע הצלב הראשון בסמוך למקורות הירקון. האופן שבו
תיארו כותבים בני הזמן אזור זה הוא דוגמה מצוינת לשיטת זיהוי האתרים שבה נקטו אנשי התקופה.
כידוע, מקובל ששמו הצלבני של המבצר שבמגדל צדק היה מירבל המוזכר במספר כרוניקות מהמחצית
השנייה של המאה הי"ב, וכן בכעשרים תעודות בנות התקופה. האזכורים הם לרוב בתור מקום שממנו
הגיעו חותמי התעודה או מי מהמעורבים בעסקה זו או אחרת. זהו זיהוי מקובל, אולם דומה שראוי לבחון
אותו לעומקו. יש לציין שהמקור המבוסס ביותר לזיהוי הוא תיאור של הגבעה הסמוכה למעיינות
החרשים fontes surdos ad turonium מתחת למירבל. המעיינות החרשים שמוזכרים רק בתעודה זו
מזוהים כמקורות הירקון, ולכן הגבעה הסמוכה אליהם אמורה להיות מזוהה בתל אפק שאכן נמצאת
מתחת למגדל צדק. שוב, מדובר בזיהוי הגיוני, אולם זהו טיעון מעגלי שבו כל אחד ממרכיבי הזיהוי מאשר
את האחר, אבל לאף אחד מהם אין זיהוי עצמאי. אני סבור שלמרות שמדובר בזיהוי סביר, הוא לא חד
משמעי ומכיוון שעל בסיס זיהוי זה נטענו טענות וזוהו יישובים אחרים, ראוי להציב שוב סימן שאלה
בדבר תקפותו.{{ש}}
נקודה אחרונה שאיננה קשורה באופן ישיר לזיהוי האתר עוסקת בהיבטים מנהליים של נחלת מירבל. מתי
היא הוקמה? על ידי מי? באלו נסיבות? אלו מוסדות היו בה? ואיזה ישובים נכללו בה?.
[[קובץ:המגדל_הצפוני_של_מגדל_צדק.png|thumb|544px|מרכז|]]

==הצעה לשחזור המבצר הצלבני מירבל==
[[קובץ:דר' יוסי בורדוביץ הצעה לשחזור המבצר הצלבני מירבל|thumb|center|650 px]]מאת:ד"ר יוסי בורדוביץ', רשות הטבע והגנים

בתחילת המאה ה-20 ,על גבעה נישאת הצופה על מעבר אפק, בנתה משפחת איבלין מבצר רחב ידיים
שכונה בשם 'מירבל' (Mirabel - יפה נוף)  על שם הנוף היפה הנשקף ממנו.
לאחר מכן נראה שהמבצר נשלט על ידי הסניור של רמלה, אשר הנהיג את צבאה של המלכה מליסנדה.
הוא התבצר במקום כאשר המלכה ובנה בלדווין השלישי נלחמו על כס המלוכה. בלדווין ניצח במאבק זה
וכתוצאה מכך סניור רמלה גלה מהארץ ומליסנדה התבצרה במצודת העיר ירושלים.
בשנת 1187 נכבש המבצר על ידי המוסלמים ובעת מסע הצלב השלישי, בשנת 1191 ,הם הרסו אותו.
מהמבצר הצלבני, שרדו אלמנטים רבים המרמזים על גודלו ותכניתו. הבולטים שבהם הם מגדל העוז,
שלושת הקשתות שבדרום החצר המרכזית והמגדל הצפון-מערבי.{{ש}}
בשנות ה-21 של המאה הקודמת, ערך דניס פרינגל סקר קצר במקום ושרטט תכנית של המבצר, אולם
תכניתו לוקה בחסר ומתעלמת משרידים רבים הבולטים על פני השטח.חיבור של סקרים פיזיים בשטח, יחד עם ניתוח של תמונות ישנות וטכנולוגיה מודרנית המגולמת בתצלומי אוויר, תצלומי רחפן ופוטוגרומטריה מאפשרים לנו לתעד את השרידים בשטח, לזהות שרידים פחות
בולטים ולהציע שחזור של המבצר.דומה ש'מירבל', היה מבצר שלוחה צר וארוך, בציר צפון-דרום עם לפחות שתי כניסות; אחת מצפון ואחת ממערב. על פי הטופוגרפיה של הגבעה, נראה שלמבצר היה חפיר חלקי בעל חלקלקה אשר הגן על הכניסה הצפונית
למבצר.לב המבצר היה שטח רבוע בעל ארבעה מגדלים, אחד בכל פינה. בנוסף, בחלקו הצפון מערבי הפנימי של
אזור זה, נבנה מגדל העוז. מדרום ללב המבצר, בוצרה השלוחה בשתי מדרגות, תוך התחשבות בתנאי השטח ויצירת אלמנטים
האופייניים לאדריכלות הצלבנית, כמו פוטרנות ומגדלים.
[[קובץ:מגדל_צדק_בעקבות_הההצעה_לשיחזור.png|thumb|650px|מרכז|]]

==הכפר מג'דל יאבא: בין ההר למישור==
'''הסרטון חסר'''{{ש}}
מאת: רועי מרום, עמית עזריאלי לתואר שלישי בחוג ללימודי ישראל באונ' חיפה
[[קובץ:מגדל_יאבה_1948.png|thumb|350px|ימין|]]
הכפר מַגְ'דַל יַאבא ("או מַגְ'דַל אל-צַ אדק")  הוא אחד מהכפרים הגדולים שהתקיימו לאורך קו המגע שבין
הדום השומרון ומישור החוף. בימינו, נודע הכפר בעיקר בזכות ההשתמרות יוצאת הדופן של בית האחוזה
המרכזי בכפר. תולדותיו נבחנו עד כה בעיקר מהזווית הארכיאולוגית-אדריכלית, או מנקודת המבט
העברית של ההיאחזות במחצבות מגדל צדק והקרבות שהתחוללו בסביבתו בתש"ח. ההרצאה הנוכחית,
לעומת זאת, בוחנת את תולדות הכפר לאור השינויים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והטכנולוגיים
שחלו בארץ במרוצת המאות הי"ט והמחצית הראשונה של המאה הכ' לספירה.{{ש}}
ראשית ההתיישבות במג'דל יאבא קדמה להגעתו של השיח' צאדק רַיאן מהכפר גַ'מָּאעין שליד אריאל.
למשפחת ריאן היתה השפעה רבה על המרקם האנושי בכפר, דבר שהוביל להתהוות ריבוד חברתי בין
משפחת השיח' והפלאחים, ולהפרדה מרחבית בין המעמדות בדמות שכונות משפחתיות מסביב למבצר.
יחד עם זאת, בחינת מוצאן של משפחות הכפר מעלה כי הכפר היה חלק בלתי נפרד דווקא מהמרחב הכפרי
של הרי רמאללה. זאת ועוד, הכפר היה רק מרכז כוח אחד שעמד לרשות משפחת ריאן, לצד מרכזי משנה
אחרים שהקימה בכפרים בֵּית וַזַן, אל-זָּאוְיֶה וחַבְלֶה.{{ש}}
לאחר שמשפחת ריאן ירדה ממעמדה במחצית המאה הי"ט, המשיך הכפר להתפתח בגין יתרונותיו
הטופוגרפיים: קרבה ליפו ושווקיה, הזדמנויות תעסוקה במחצבות ובמחנות הצבא הבריטי הסמוכים,
קירבה למסילת הברזל ובעלות על אדמות מרזבה פוריות שבהם נטעו פרדסים. בה בעת, מרבית העורף
הטרשי של הכפר שימש כמקום חניה חורפי לנוודים מאזור מעיינות הירקון. ההרצאה תמחיש את יחסי
הגומלין המורכבים שהתפתחו בין אוכלוסייה זו לבין תושבי הקבע בדמות קשרי חיתון, טקסי פולחן
ומנהגי קבורה משותפים בבית הקברות שהתפתח סביב מקאם בֻּרַ אז אל-דין בצפונו של הכפר.
[[קובץ:מגדל_אבא_מגדל_צדק.png|thumb|608px|מרכז|]]

==המזרח המשתנה: הממצאים מבית האחוזה במג'דל יאבא בתקופות העות'מאנית המאוחרת והמנדט הבריטי==
[[קובץ:איתמר טסקל המימצאים מבית האחוזה במג'דל יאבא בתקופות העות'מאנית המאוחרת והמנדט הבריטי|thumb|center|650 px]]מאת:ד"ר איתמר טקסל, רשות העתיקות

החפירות שנערכו מטעם רשות הטבע והגנים בבית האחוזה המבוצר של מג'דל יאבא בשנים 2006,2009
2010ו-2016 חשפו חלקים שונים בקומת הקרקע ובקומה השנייה של המבנה המרשים, ובהם חדרי
מגורים, חצרות, אורווה, בתי שימוש מטיפוס "מזרחי", ומרחבים רב-שימושיים. באזורים שנחפרו,
ובמיוחד באלה הממוקמים בקומת הקרקע )בה הצטברה כמות רבה של עפר ופסולת, נתגלו ממצאים
רבים שזמנם המאה ה-20 והמחצית הראשונה של המאה ה-21 ,היינו התקופות העות'מאנית המאוחרת
והמנדט הבריטי. ממצאים אלה שופכים אור על תרבותם החומרית של דיירי בית האחוזה בפרק הזמן
האמור, על קשריהם הכלכליים ומנהגי היום-יום שלהם. הממצאים הללו כוללים שברי כלי חרס מקומיים
לצד כלים שיובאו מטורקיה ובעיקר מאירופה – כלי שולחן אכילה והגשה, קנקני אגירה, כלי בישול, כלי
שתיה ומזיגה, נרות שמן ועוד; כלים וחפצי זכוכית, רובם המכריע מיובאים – בקבוקים, צנצנות, כלי
שולחן ופנסי רוח מנורות "לוקס"; כלי עישון – בעיקר ראשי מקטרות עשויים חרס רובן מתוצרת
מקומית או אזורית ומיעוטן מיובאות ומעט חלקי נרגילות; וחפצי מתכת שונים – כלי עבודה, פרסות
סוסים, עיטורים וכלי פח מצופים אמייל. רבים מחפצים אלה מלמדים, בשילוב מקורות כתובים
וצילומים היסטוריים, גם על חדירתן ההדרגתית של השפעות תרבותיות זרות – "מערביות" – לחיי היום-
יום של האוכלוסייה הכפרית הערבית בארץ-ישראל. ממצאי החפירות במג'דל יאבא תורמים, אם כן,
לשחזור תהליך המודרניזציה והגלובליזציה, אף אם חלקי וסלקטיבי, שעבר על מגזרים רבים באוכלוסיית
הארץ בראשית העת החדשה.
[[קובץ:צילומים_פבל_שרגו.png|thumb|650px|מרכז|צילומים: פבל שרגו ]]

==קו שתי העוג'ות ומגדל-צדק: ארכיאולוגיה של מלחמת העולם הראשונה במרחב ראש העין==
מאת: אלכסנדר גליק, רשות העתיקות וערן תירוש, העמותה למורשת מלחמת העולם ה-I בישראל

סקירה זו תחולק לשתיים: '''סקירה היסטורית קצרה על אירועי מלחמת העולם ה-I בגזרת ראש העין
וסקירה ארכיאולוגית קצרה שתתאר את עיקר הממצאים מתקופת מלחמת העולם שהתגלו בחפירות
ארכיאולוגיות שונות במרחב במהלך השנים האחרונות, התומכים ומשלימים את המידע ההיסטורי.'''
[[קובץ:ערן תירוש סקירה היסטורית קצרה על אירועי מלחמת העולם ה-I בגזרת ראש העין|thumb|ימין|335 px]]
'''הסקירה ההיסטורית''': בשלהי 1917 ,אחרי נפילת קו ההגנה התורכי עזה-באר-שבע, סדרת הקרבות
המכונים "מרדף פלשת" וכיבוש יפו וירושלים, החל להתייצב קו חזית לרוחבה של הארץ בין הבריטים
לתורכים, שכונה "[[קו שתי העוג'ות]]" (נחלים: מנהר הירקון ויובליו במערב עד לנחל ואד(ייט"ב מצפון
ליריחו במזרח). קו זה נוצר בהדרגה בין נובמבר 1917 למרץ 1918,ועבר מספר שינויים גם לאחר מכן.
הקרבות באזור הסמוך לראש העין החלו בסוף 1917 ,תחילה מדרום-מערב, סמוך לגת-רימון של היום.
לאחר מספר פעולות צבאיות מוגבלות בתחילת 1918 נכבשה מג'דל יאבא (מגדל צדק) על ידי הדיוויזיה ה-
44 הבריטית מזרח-אנגליה ב-02 למרץ 1918 .בהמשך השנה נערכו באזור עוד מספר פשיטות, קרבות,
מתקפות ומתקפות נגד, עד למתקפה הגדולה הידועה כ-"מערכת מגידו", בספטמבר 1918 .בשלביה
הראשונים של מתקפה זו, ב-2 בספטמבר, פרצו כוחות הדיביזיה ה-44 את "קו שתי העוג'ות", כשהקו
התורכי היה ממוקם באותה עת צפונית לראש העין, באזור כביש 4 המודרני, אזור התעשייה ראש העין,
כפר קאסם ומערבה משם אל ראס אל עין.

[[קובץ:אלכסנדר גליק מימצאים ארכיאולוגיים של המערכה הצבאית במלחמת העולם הראשונה|thumb|ימין|335 px]]
'''הסקירה הארכיאולוגית''': בשנים האחרונות ביצעה רשות העתיקות מספר רב של חפירות ארכיאולוגיות
בראש העין וסביבתה, במסגרת הפיתוח המואץ של האזור. בחלק מחפירות אלו נמצאו פריטים צבאיים
מתקופת מלחמת העולם הראשונה, המעידים על הקרבות העזים שהיו באזור באותה התקופה. נתחיל את
הסקירה הארכיאולוגית בחפירות ליד חורבת שארי (מחלף נחשונים) בניהולם של ר' טואג וא' גליק:
הממצאים המעידים על התקרבות החזית לכיוון ראש העין. נמשיך בחפירות במגדל צדק החופר א'
טקסל: כיבוש המבצר היה הצעד הראשון של הבריטים בהשתלטות על מרחב ראש העין המודרנית.
נתקדם לחפירות בשטח ההרחבה של ראש העין, צפונית למגדל צדק, בנתיב ההתקדמות של הבריטים
לעבר הקו התורכי, שהיה באזור כביש 4 החפירה של ג' יטאח. נעבור לאזור התעשייה של ראש העין
)החפירות של י' אלישע וא' טנדלר, האזור בו היו העמדות התורכיות. נסיים בממצאים ממחלף אייל,
אזור בו הסתיים הקרב.
[[קובץ:מגדל_יאבה_מלצחת_העוךם_הראשונה.png|thumb|650px|מרכז|]]

==ערבים, יהודים וחרושת האבן במגדל צדק בתקופת המנדט==
מאת:ד"ר אבי ששון, המכללה האקדמית אשקלון
[[קובץ:אבי ששון ערבים, יהודים וחרושת האבן במגדל צדק בתקופת המנדט|thumb|center|650 px]]
איתורו של הכפר מגדל צדק על קו סלעי הגיר היורדים מהדום ההר לעבר מישור החוף הקנו לו מעמד
אסטרטגי במרוצת הדורות, ומעמד בכיר בחרושת האבן בארץ-ישראל במשך כל התקופות. אבן לבנייה
וסיד שהופק מאבני הגיר באזור, היה צורך משותף הן להתיישבות באזור הדום ההר והן ליישובי מישור
החוף המרוחקים מערבה ממנו. מן המחקר הארכיאולוגי ניתן ללמוד כי יישובים רבים באזור "הוציאו
לחם מן הארץ" והתפרנסו בכבוד מענף האבן.{{ש}}
כמו בעת העתיקה גם בעת החדשה היה אזור מגדל צדק מוקד מרכזי בענף האבן שענה בעיקר על צרכי
ההתיישבות והבנייה במישור החוף. יזמים יהודיים וקבוצות עבודה והתיישבות שזיהו את סגולותיו של
האזור והפוטנציאל הכלכלי הטמון בו, ביקשו להשתלב בענף זה על בסיס התשתית הערבית, לשכללה
ולפתחה.

במהלך תקופת המנדט הבריטי פעלו במגדל צדק, לצד יזמים ערביים, קבוצות שונות של יזמים יהודיים
שהביאו את מפעלי האבן והסיד להישגים שארץ-ישראל לא הכירה בעבר. עשרות מחצבות וכבשני סיד של
יהודים נפתחו באזור ולעיתים תוך שיתוף כלכלי עם יזמים ערביים ושיתוף פועלים מהכפר הסמוך.
ההישג הטכנולוגי הגדול ביותר שהושג במגדל צדק הוא כבשן הסיד המודרני שהוקם באתר, והתנוסס
לגובה של כ-32 מ', הגבוה ביותר במזרח התיכון אותה עת.{{ש}}
החזון הכלכלי פעל במקביל לחזון החברתי בקרב היזמים היהודים. קבוצות הפועלים וכן מוסדות
ההנהגה הציונית הבינו כי על מנת להגיע למיצוי בענף זה יש לפעול בו בקומונות שתתיישבנה ותעבודנה
באתר עצמו. כך הוקמה לראשונה בשנות העשרים צורת התיישבות חדשה בארץ-ישראל "כפר חוצבים".
קשיי הפרנסה, ההתיישבות והביטחון, הביאו לפעילות קצרה יחסית, של קבוצות אלה באתר עצמו.
צרכי הביטחון של המפעלים שפעלו באתר, הביאו להתפתחותה של נוטרות ושמירה על המקום, שמהר
מאוד הפך להיות אחד ממוקדי האימונים המרכזיים של היחידות העבריות. סמליותו ומעמדו של מגדל
צדק נשמרה לאורך שנות המדינה ובמידה רבה עד היום, הגם שמפעלי האבן והסיד נדדו ממנו הלאה.
סקרים ומחקרים שונים שערכנו בשטח הגן הלאומי מגדל צדק, על שרידי חרושת האבן שבו, מביאים
אותנו למסקנות מרחביות ועדתיות של חרושת האבן, בעיקר על-פי התפרוסת הגאוגרפית שלהם ועל-פי
מאפייניהם הטכנולוגיים. ממצאים אלה ואחרים יוצגו בכנס.
[[קובץ:מחצבות_ראש_העין.png|thumb|490px|מרכז|]]
[[קובץ:מחצבות_ראש_העין_333.png|thumb|650px|מרכז|]]

==סרט תדמית==
[[קובץ:סרט תדמית שיקום אתר מגדל צדק|thumb|center|650 px]]
הערה: חסרה תחילת הסרט: מגיע לאתר אחד הלוחמים ממלחמת השחרור המתאר את האתר בשנת 1948
==תחנות הדרכה בסיור==
[[קובץ:תחנות_ההדרכה_מגדל_צדק.png|thumb|650px|מרכז|]]

<!--
==עבודות הנדסיות במגדל צדק==

מאת: {{ש}}
צוות ההנדסה: משרד שפר את רונן מהנדסים - הנדסה ושימור מבנים מהנדס יותם גפן, מהנדס אהרון לוי, אינג' מאיר רונן, אינג' יעקב שפר

כחלק מעבודות הפיתוח של המבצר בגן לאומי מגדל צדק, נדרש היה לבצע ייצוב הנדסי ומתן אפשרות
הפעלה של כל המבנה לצרכים שונים. המיזם כלל ייצוב הנדסי קונסטרוקטיבי ועבודות לפי תכניות
אדריכליות. עם סיום העבודות, יפתח האתר למבקרים באזורים שטופלו הנדסית ושימורית.
עקרונות תכנון הנדסי שימורי{{ש}}
התכנון ההנדסי שימורי מתבסס על עקרונות השימור הכלליים המקובלים בעולם בעבודות במבנים
עתיקים והיסטוריים ולוקחות בחשבון את חשיבותו של המבנה.
# ביצוע החיזוקים נעשה בטכנולוגית הבנייה העתיקה ובחומרים מקוריים.
# ייצוב מילוי הקיר נעשה בשיטת הזרקת "גראוטינג".
# עבודות חיזוק קירות ואומנות נעשתה עפ"י שיטת "התר ותפור".
# השלמות האבן נעשתה עם אבני גיר דומות בתכונותיהן לקיימות. האבן נלקחה מסביבת האתר.
# חומר המליטה על בסיס סיד בלבד.
# שכבות הפרדה בין חדש לישן.
# בניה חדשה בוצעה באותה שיטת בניה, כלומר בניה באבן וחומר מליטה על בסיס סיד.
# לצורך חיזוק המבנה הותקנו מערכות מתיחה ועוגנים.
העבודות ההנדסיות העקרוניות
# סקר הנדסי לכל אגף וקטע במבנה.
# ביצוע תמיכות זמניות לאזורים המסוכנים.
# ייצוב אומנות סדוקות ושקועות.
# השלמת קטעי קמרונות חסרים.
# השלמת חוסר אבנים ומליטה ביניהם.
# הזרקת חומרים בשיטות "גראוטינג".
# חישוקי אומנות ומערכת מותחנים.
# התאמה הנדסית לפרוגרמת שימוש חדשה.
-->

[[קובץ:המגדל_לפני_השיקום_ואחריו.png|thumb|650px|מרכז|]]

[[קטגוריה:ראש העין]]