

עכו ועזה כשני הקצוות של קדושת עולי בבל - האם אחרי תרפ"ט זה עדיין רלבנטי ?[]
מאת: הרב יואל בן נון מכללת יעקב הרצוג

הרב דר יואל בן נון עכו ועזה כשני הקצוות של קדושת עולי בבל - האם אחרי תרפ"ט זה עדין רלבנטי ?-0
תיקון ליל שבועות בעזה - האירוע שבו נולדה התנועה השבתאית[]
מאת: דר' יהודה יפרח - מקור ראשון
אברהם נתן בן אלישע חיים הלוי אשכנזי, המכונה נתן העזתי (ה'ת"ד, 1643, ירושלים – י"א בשבט ה'ת"ם, 12 בינואר 1680, סקופיה), היה מקובל תושב עזה, נביאהּ של התנועה השבתאית ואחת מהדמויות המרכזיות בה.
דר' יהודה יפרח תיקון ליל שבועות בעזה - האירוע שבו נולדה התנועה השבתאית-0
תקציר ההרצאה

התנועה הציונית והמאורעות[]
דר' יורם אלמכיאס - מכללת אורות שראל ומדרשת חברון
דר' יורם אלמכיאס התנועה הציונית והמאורעות-1
תקציר ההרצאה

"שעת האפס" - מאורעות תרפ"ט בעינייים ערביות[]
מאת: פרופ' הלל כהן - האוניברסיטה העברית
מאורעות תרפ"ט (1929, בפי הערבים "מהפיכת אל-בוראק", שמו הערבי של הכותל, היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין ה-23 באוגוסט 1929 (י"ז באב תרפ"ט) ל-29 באוגוסט. במהלך המאורעות נרצחו 133 יהודים ו־339 נפצעו, ננטשו ונחרבו יישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל.
מבין הערבים נהרגו 116 ונפצעו 232, מרביתם בידי שוטרים בריטים כחלק מדיכוי המהומות, ומקצתם בפעולות נקם על ידי יהודים.
בעקבות המאורעות מונתה ועדת שו לחקירת האירועים. הוועדה הגישה ב־1930 את דו"ח הופ-סימפסון, ובעקבותיו הוצא לאחר מכן הספר הלבן של פאספילד
פרופ' הלל כהן "שעת האפס" - מאורעות תרפ"ט בעיניים ערביות
הודעת הנציב העליון
בעקבות המאורעות, פרסם הנציב העליון הבריטי ג'ון צ'נסלור הודעה חריפה:
שבתי מאנגליה, ולחרדתי מצאתי את הארץ במצב של אי סדר והיא שלל למעשי אלמות בלתי חוקיים.
מתוך אימה למדתי לדעת את מעשי הזועה אשר עשו חבורות אנשי בליעל צמאי דם ורוצחים פראים לבני היישוב העברי מחוסרי מגן מבלי הבדל מין או גיל ואשר נלוו, כמו בחברון, במעשי פראות בל יתוארו, בשרפת בתים וחוות בעיר ובכפר ובמעשי שוד והרס.
הפשעים האלה הביאו על ראש עושיהם את קללת כל עמי התרבות בכל קצוי תבל.
חובתי הראשונה היא להשליט סדר בארץ, ולהעניש באופן חמור את אלה אשר ימצאו אשמים במעשי אלמות.
יאחזו בכל האמצעים הדרושים להשגת המטרה הזו, ואני מטיל על כל תושבי ארץ ישראל לעזור לי במלוי חובותי אלו.
בהתאם למה שהטלתי על עצמי בפני הוועד הפועל הערבי לפני צאתי את הארץ בחדש יוני, התחלתי בהיותי באנגליה במשא ומתן עם מזכיר הממלכה בדבר שנויים קונסטיטוציונים בארץ ישראל.
בהתחשב עם המאורעות האחרונים אני מפסיק את המשא ומתן הזה עם ממשלת הוד מלכותו.
כדי לשים קץ לידיעות כוזבות אשר נפוצו בזמן האחרון בעניין הכתל המערבי, הריני מודיע בזה, בהסכמת ממשלת הוד מלכותו, שברצוני לתת תוקף לעקרים המפורטים |בספר הלבן מיום ה-19 בנובמבר 1928, לאחר אשר יקבעו את אופני הוצאתם לפועל.
(חתום) ג.ר. צנסלור, נציב העליון ומפקד ראשי (מקור=דבר (עיתון), 2 בספטמבר 1929.)
המלל והכתיב נאמנים למקור. המנשר הופץ גם על ידי אוירונים מעל ירושלים
הצהרה חריפה זו, שכוונה כלפי הערבים, עוררה זעם בקרבם כלפי הנציב העליון, וכעבור מספר ימים הוא פרסם הצהרה שנייה, הקובעת שתיערך חקירה לגבי התנהגות שני הצדדים
תקציר ההרצאה

הקהילה שחרבה, ההצלה שנשכחה - סיפורה של קהילת יהודי עזה במאורעות תרפ"ט[]
מאת: חגי הוברמן, עיתונאי וחוקר
חגי הוברמן הקהילה שחרבה, ההצלה שנשכחה - סיפורה של קהילת יהודי עזה במאורעות תרפ"ט
תקציר ההרצאה

מספרד לארץ ישראל סיפורה של משפחת קסטל[]
מאת: עדי גמליאל יו"ר המרכז לחקר מורשת קסטל יהדות ספרד
עדי גמליאל מספרד לארץ ישראל - סיפורה של משפחת קסטל
על הקשר עם חברון
בשנת 1799 כל אנשי הקהילה היהודית עוזבים את עזה ועוברים לירושלים וחברון.
הקסטלים עוזבים את עזה ועוברים לגור בחברון, למעשה כשהם מגיעים לחברון הם יודעים שחלק מהקסטלים הגיעו לחברון הרבה שנים קודם.
יוסף קשטיל חתום על כתב שד"רות משנת 1726 המתאר את המצב הכלכלי הקשה ומבקשים עזרה כלכלית.
יצחק בן צבי כותב " זקני חברון סיפרו לי שאנשי עזה שבאו לחברון העלו עימהם את דלתות העץ של בית הכנסת העתיק בעזה, וקבעו אותן בבית הכנסת העתיק בחברון *המקור