Family Wiki
Advertisement

הערך הועתק מהויקיפדיה העברית ונכתב ברובו על-ידי משתמש:slav4

כ"ד משמרות כהונה היו 24 קבוצות של כוהנים, אשר עבדו בבית המקדש בתורנות, וכל אחת נקראה משמרת. כל בני המשמרת, היו בני משפחה אחת, והתגוררו ביחד באחת מערי ישראל.

השתלשלות חלוקת הכוהנים למשמרות[]

חלוקת הכוהנים למשמרות נעשתה לראשונה, על ידי משה במשכן, אשר פעל כך במצוות הקב"ה. וכך כתוב בספרי "אֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹדָתָם, לָבוֹא לְבֵית-השם כְּמִשְׁפָּטָם, בְּיַד, אַהֲרֹן אֲבִיהֶם: כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, השם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל[1]." מלמד שהייתה מצווה זאת ביד משה ואהרן. בימי משה הייתה החלוקה ל-8 משמרות בלבד כמו שכתוב בתלמוד: "אמר רב חמא בר גוריא, אמר רב: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבע מאלעזר וארבע מאיתמר[2]. בא שמואל והעמידן על שש עשרה, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה"[3].

משה רבנו חילק את הכהנים לשמונה קבוצות, ארבע קבוצות של כהנים מבני אלעזר בן אהרן, וארבע קבוצות מבני איתמר בן אהרן. כל קבוצה כזאת נקראת 'משמרת'. שמואל הנביא חילק את משפחות הכהונה לשש עשרה משמרות, ואחריו דוד המלך חילק את משפחות הכהונה לעשרים וארבע משמרות. חלוקות נוספות אלו היו צורך השעה עקב הריבוי הטבעי בעם, ובמקביל בכהנים.

עבודת המשמר[]

העבודות שהיה על המשמר לבצע בשבוע שנקבע לו, היו כדלקמן:

  • הקרבת כל קרבנות הציבור והיחיד.
  • תרומת הדשן.
  • הדלקת המנורה.
  • הקטרת קטורת הסמים.
  • כל שאר העבודות שהיו מבוצעות בבית המקדש מידי יום ביומו.

משמרות הכהונה היו מתחלפות מידי שבת.

עבודת המשמרות ברגלים[]

ברגלים, באו לעבודה בבית המקדש כל משמרות הכהונה יחדיו. המשמר שתורנותו חלה בשבוע זה, ביצע את כל העבודות שהיה צריך לבצען באותו שבוע, גם אלמלא היה חל בו הרגל, כולל נדרים ונדבות שהובאו לבית המקדש שלא לצורך הרגל. לעומת זאת כל העבודות הקשורות ברגל כגון מוספי החג, ואף קורבנות שהובאו על ידי אנשים פרטיים לכבוד הרגל כגון עולות ראייה ושלמי חגיגה, בוצעו על ידי שאר כל המשמרות. בהתאם לכך, קיבל המשמר שתורנותו חלה באותו שבוע, את מתנות הכהונה של הקרבנות אותם הקריב, ואילו שאר המתנות ניתנו ליתר המשמרות. יוצא מן הכלל הוא לחם הפנים, שאת העבודות הקשורות בו, ביצע המשמר התורן באותו השבוע, אך הוא נאכל, על ידי כל המשמרות[4].

סדר תורנותם של המשמרות[]

יש אומרים שסדר תחלופת המשמרות התנהל על פי תאריכים קבועים: בשבת הקרובה לראש חודש ניסן החלה המשמרת הראשונה - יהויריב, את עבודתה, ולאחריה שאר המשמרות אחת אחרי השנייה[5]. באחד ממדרשי חז"ל משתמע כדעה זו[6]. מנגד, מכמה מקורות בתלמוד הבבלי והירושלמי מוכח שסבב המשמרות התנהל באקראי, וללא כל היצמדות לתאריך קבוע[7].

עליית עזרא ונחמיה[]

לא כל 24 המשמרות עלו בעליית עזרא ונחמיה. על פי המסופר בספר עזרא בין העולים היו משפחות "ידעיה", "חרים", "פשחור" ו"אמר" בלבד, (4289 נפש), והמשפחות האחרות נשארו בבבל[8]. חלק ממשפחת בני "הקוץ" עלו אף הם, אך היות שלא מצאו את כתבי הייחוס שלהם, הם שוחררו מן הכהונה, ונאסר עליהם לאכול ממתנות הכהונה. לאחר חנוכת בית המקדש השני קמו הנביאים חגי וזכריה וחילקו מחדש את ארבעת המשמרות, לעשרים וארבע משמרות, אשר עבדו על פי מתכונת המשמרות במקדש שלמה.

רשימת משמרות הכהונה, ומקומותיהם[]

שמותיהם של המשמרות מופיעים לראשונה בספר דברי הימים[9]. לאחר חורבן הבית ומרד בר כוכבא, לא יכלו עוד משפחות הכוהנים להישאר בירושלים ועברו להתגורר בגליל.

שם משפחת המשמר שם נוסף משמעות השמות על פי פירוש ב"קינות לתשעה באב" לקינתו של הקליר "איכה ישבה חבצלת השרון"[10] כאלגוריה לחטאיהם של הכוהנים בני המשפחה. המיקום בימינו של מגורי המשמר

[11]

יְהוֹיָרִיב מסרבי מרון מסרבים ומורדים ביושב מרום. מירון
יְדַעְיָה ציפורים ידע הקב"ה מחשבה רעה שבלבבם, והגלם. ציפורי
חָרִם מפשטה שמעלו בחרם, והנחית הקב"ה מכתו עליהם והופשטו מכל טוב. פסוטה
שְׂעֹרִים עיתה לו שעורים לשון - שערוריה, עיתה לו לשון - עיוות. אולי הכפר הלבנוני עייתא א-שעב הנמצא צפונית לבירנית.
מַלְכִּיָּה בית לחם על שם המלך מנשה שהעביר בנו למולך, והיה מבית לחם. בית לחם הגלילית
מִיָּמִן יודפת על שם שנתפתו אחר יצר הרע, השיב הקב"ה ימינו אחור. יודפת
הַקּוֹץ עיילבו הוקצו, הוכרתו. ובגללם הושמה הארץ לקוץ ודרדר. עיילבון
אֲבִיָּה ‏ עִידּו שלא אבו (רצו) לשמוע לתורת השם. כפר עוזיאל מזוהה עם שדה עמודים[12]
יֵשׁוּעַ נשדף שבעטיו נשרף ארון בית אלוקינו. חירבת אירביד (ארבל)
שְׁכַנְיָהוּ כבול שכנים רעים לקב"ה. כאבול
אֶלְיָשִׁיב קנה ששבו מאחורי האל. כפר כנא
יָקִים פַּ‏‏שְׁחוּ‏ר שלא נשאה עיניה וצפתה למרום. צפת
חֻפָּה בית מעון שהיו מחופים בשקר, מראים עצמם כשרים מבחוץ, ומבפנים מרמה. תל מעון (טבריה) צלע ההר עליה קבר רבי עקיבא
יֶשֶׁבְאָב חוצפית - שוחין שעמדה בחוצפה לפני הקב"ה, ולכן נשחתה. שיחין
מִעַ‏דְיָ‏ה בִּ‏לְגָּ‏ה ככתוב בספר ירמיהו[13]: "מַבְלִיגִיתִי, עֲלֵי יָגוֹן; עָלַי, לִבִּי דַוָּי" - לשון יגון. מע'אר
אִמֵּר יבנית כיוון שהתגאו לפני הקב"ה, מסרם בידי יוונים. חרבת יבנית בין ביריה לעמוקה.
חֵזִיר ממלח משום שהפרו ברית מלח [14] - ברית הכהונה. כפר ממלח
הַפִּצֵּץ נצרת נפוץ - לשון פיזור. נצרת
פְּ‏תַחְיָה אכלה ערב כיוון שלא שקדו על פתחי בית המדרש, אכלום בני קידר (ערב). עראבה
יְ‏חֶזְקֵאל מגדל נוניה כי החזיקו בעבודת אל נכר, לכן הגדיל עליהם את חרב היונה. מגדל אשר על שפת ים כנרת ועסקו בה בדיג. דג בארמית = נון
גָמוּל בית חוביה עשו מעשיהם בהיחבא, וגמלו רעה לנפשם. כוכב הירדן - כאוכב אל הווא
יָכִין כפר יוכנה שהכינו את עצמם לעבירה. כפר ענאן
דְּ‏לָיָהוּ גנתון לא דלו עיניהם למרום, וגינו כלפי שמיא. תל צלמון
מַעַזְיָהוּ אריח כיוון שלא החזיקו בתורה ובעבודה שהם מעוזם של ישראל, נעשו כאורחים בין האומות. חמי טבריה (חמת אריח)

כ"ד מעמדות[]

במקביל למינויים של 24 משמרות הכהונה, תיקנו הנביאים הראשונים שיש למנות גם 24 קבוצות של אנשים מישראל[15] , אשר יעמדו (מכאן השם מעמדות) ליד הכוהנים, בשעה שהם מקריבים את הקורבנות. כך אומר הרמב"ם בעניין זה: "אי אפשר שיהא קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו, וקרבנות הציבור הן קרבן של כל ישראל, ואי אפשר שיהו כל ישראל כולן עומדים בעזרה בשעת הקרבת הקרבן, לפיכך תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל אנשים כשרים ויראי חטא ויהיו לשלוחי ישראל לעמוד על הקרבנות והם נקראים אנשי מעמד, וחלקו אותם כ"ד מעמדות"[16]. אנשי המעמד היו מתחלפים מידי שבוע, וכל מעמד היה נמצא בבית המקדש פעמיים בשנה למשך שבוע. עם החורבן, משבטלה עבודת המקדש, ובמקום הקורבנות באה התפילה תיקנו חז"ל פרקי תפילה הנקראים סדר מעמדות.

סדר מעמדות[]

רב עמרם גאון בסידורו מביא את סדר המעמדות כפי ששנכתבו במשנה, בתוספת, פסוקים מנביאים וכתובים, פרשת המן, עשרת הדיברות, פרק ממסכת תמיד והדרן. פרקי המעמדות מסודרים לכל יום בשבוע. רב עמרם גאון פוסק שהמנהג לומר מעמדות בכל יום, נכון עבור יחידי סגולה, אך כל הציבור אינם צריכים לנהוג כך, כדי שלא יתבטל איש ממלאכתו.

האחרונים הוסיפו עוד לקוטים מהתנ"ך המשנה והתלמוד. ומזה הסתעף אח"כ הסדר "חק לישראל" עם הוספות מספר הזוהר לכל ימי השנה, על פי סדר פרשיות השבוע.

ר' יעקב עמדן עירער על הסדר הזה, והכין סדר חדש, המופיע בסוף סידורו "בית יעקב".

ראו גם[]

הערות שוליים[]

  1. דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק י"ט.
  2. מחלוקת תנאים היא, אם משה תיקן 8 משמרות או 16, ורב חמא בר גוריא סובר כאחד מן החולקים.
  3. בבלי, מסכת תענית, דף כ"ז, עמוד א'.
  4. בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ה, עמוד ב' (ראו גם תוס' ד"ה ובחילוק)
  5. ראו רבנו חננאל במסכת תענית דף יז עמוד א, וספר ראבי"ה סימן תקכו.
  6. מדרש קהלת רבה פרשה א,ג: "בזמן שאין ישוע ושכניה ביניהם", ראו חידושי הרש"ש שם, בשם הרוקח).
  7. בבלי, מסכת ערכין דף י"א, עמוד ב'. ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה ג'. מסכת סוכה פרק ה' הלכה ח'.
  8. עזרא, פרק ב' פסוקים ל"ו עד ל"ט
  9. דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק ז'.
  10. קינות לתשעה באב זולצבאך, ה'תקצ"ד. על פי פירוש זה, שמו של כל משמר ניתן לו על שם העבירות שעבר ובגללן נענש.
  11. נערך בעזרת (סיור בעקבות משמרות הכהונה) מאמרו של גיל ברנר מדריך טיולים, תושב הגליל, בעל חברת טיולים "גיל גליל". ואנציקולופדיה "ארץ ישראל ושכנותיה".
  12. חירבת עמודים, באתר SYT
  13. ירמיהו פרק ח', פסוק י"ח.
  14. ויקרא, פרק ב', פסוק י"ג: "וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח".
  15. ישראל הוא כינוי ביהדות ליהודי שאינו כהן ואינו לוי
  16. רמב"ם, הלכות כלי המקדש, פרק ו', הלכה ה'.

קישורים חיצוניים[]

לקריאה נוספת[]

  • שלמה יהודה לייב רפופורט, "המעמר", מאמר: משמרות, לונץ, ירושלים, ה'תרע"ב
  • מאמר 'שו"ת בית חשמונאי' בספר 'באורך נראה אור' (ספר זיכרון לסגן דני כהן הי"ד, ירושלים תשס"ד), עמ' 59.
Advertisement