ירמיהו ותלמידיו - עיון ביצירת ספר ירמיה :שיעורים א' עד ה'

ירמיהו ותלמידיו - עיון ביצירת ספר ירמיה - סדרת בוקר עם פרופ' אלכסנדר רופא - כג באב–ד באלול תשפ"א

הצירוף "הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה'" הוא מטבע לשון חוזר בספר ירמיה לפתיחה לדברי הנביא. אך מיהו זה המספר המוסר לנו את דברי הנביא? במהלך הסדרה נקרא פרקים נבחרים בספר ירמיה ונבחין בין יחידות שונות בספר, נפרשן ונשאל על מוצאן. מתוך כך, עשוי להתברר שאת חלק מדברי ירמיה ניסחו תלמידיו של הנביא. תלמידים-סופרים אלו, שהשתייכו לאסכולה המשנה-תורתית, עיבדו את הספר והוסיפו עליו משלהם לפי תפיסותיהם הספרותיות והדתיות. הבחנה זו בין דברי הנביא לדברי תלמידיו תשפוך אור חדש בהבנת הספר והרעיונות המובעים בו.

אלכסנדר רופא הוא פרופסור אמריטוס למקרא באוניברסיטה העברית. בין ספריו: "ספר בלעם: עיון בשיטות הביקורת ובתולדות הספרות והאמונה במקרא", "סיפורי הנביאים", "מבוא לספרות המקרא", "אמונת ישראל ונוסח המקרא" ועוד.

• הרשמה להרצאות
• לקט השיעורים ב-YOUTUBE

שיעור א': מבוא: חלוקת הספר ועוד

ירמיהו ותלמידיו - עיון ביצירת ספר ירמיה - מפגש מס' 1 - פרופ' אלכסנדר רופא - 1.8.2021

תקופתו כ-40 שנה:מ-627-586; אגדה מספרת כי העם רגמו את ירמיה באבן במצרים על דבר תוכחתו (אין לה סמך במקורות)

לפי הפרקים - לפי עקרון מעגלי : הסיום מתאים לפתיחה

• רוב הנבואות - א' - כ"ד: מתחיל במשל "מקל שקד" ו"סיר נפוח" ומסתיים במשל "שני דודאי התאנים"

ה.כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּתְּאֵנִ֥ים הַטֹּב֖וֹת הָאֵ֑לֶּה כֵּֽן־אַכִּ֞יר אֶת־גָּל֣וּת יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר שִׁלַּ֜חְתִּי מִן־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה אֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים לְטוֹבָֽה׃
ו. וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֤י עֲלֵיהֶם֙ לְטוֹבָ֔ה וַהֲשִׁבֹתִ֖ים עַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְנִיתִים֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וּנְטַעְתִּ֖ים וְלֹ֥א אֶתּֽוֹשׁ׃
ז. וְנָֽתַתִּי֩ לָהֶ֨ם לֵ֜ב לָדַ֣עַת אֹתִ֗י כִּ֚י אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים כִּֽי־יָשֻׁ֥בוּ אֵלַ֖י בְּכׇל־לִבָּֽם׃ {ס}        
ח. וְכַתְּאֵנִים֙ הָרָע֔וֹת אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹ֑עַ כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה כֵּ֣ן אֶ֠תֵּ֠ן אֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֤ה וְאֶת־שָׂרָיו֙ וְאֵ֣ת ׀ שְׁאֵרִ֣ית יְרוּשָׁלַ֗͏ִם הַנִּשְׁאָרִים֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

 

חלק זה כולל קבצי משנה:

• • על הבצרות - י"ד 11 - ט"ו -4 : נבואות לעת בצורת.
  • על מלכי יהודה - כ"א 11 "וּלְבֵית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה שִׁמְע֖וּ דְּבַר־ה' ׃"- כ"ג 8:הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וַהֲקִמֹתִ֥י לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צַדִּ֑יק וּמָ֤לַךְ מֶ֙לֶךְ֙ וְהִשְׂכִּ֔יל וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ ובְּיָמָיו֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁכֹּ֣ן לָבֶ֑טַח וְזֶה־שְּׁמ֥וֹ אֲֽשֶׁר־יִקְרְא֖וֹ יְהֹוָ֥ה ׀ צִדְקֵֽנוּ׃ ; יהוֹיָקִ֥ים, יהויכין (כׇּנְיָ֤הוּ) וצִדְקִיָּ֣ה.
  • לנביאים - כ"ג 9 הדקה ה-20
• סיפורים בודדים כ"ה - ל"ו :עצמאיים כל אחד לעצמו.המעגל: יהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ (כ"ה-כ"ז), צִדְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֔ה (כ"ח,ל"ב..)וחזרה יְהוֹיָקִ֧ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֛הוּ (ל"ה-ל"ו) - שמנ רביעית של מלך יהודה וראשונה של נבוכדנצר.
  • פרקי הנחמה - ל'-ל"ג; ל"ב - כיצד ירמיהו קנה את השדה ואחר-כך סדרה של פרקי נחמה וכך נוצר "ספר נחמה" (כולל דברי התלמידים)
• תולדות ירמיהו בימי החורבן ולאחריו ל"ז - מ"ה : סיפור רצוף מימי המלך צדקיהו יִרְמְיָ֔הוּ, הגלות וגדליה אֶ֚ל כׇּל־הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם
• הנבואות לגויים מ"ו-נ' מצרים, פלישתים, מואב ובני עמון ; נ"א - בבל; 627 ירידת אשור - 609 - כיבוש בירת נינוה; עילם (מלכות קטנה);
• חורבן ירושלים והגלות: נספח המראה איך הנבואות התגשמו.

סידור קלסי א ב ג ג ב א (כמו:שופך דם באדם, באדם דמו ישפך) - גם אצל ירמיהו קראתי לו סידור מעגלי נוסחים מקבילים - יש טופס של הצדקה לחורבן ירמיהו פרקים ח' וט' - אולי :

	וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה עַל־עׇזְבָם֙ אֶת־תּ֣וֹרָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיהֶ֑ם וְלֹא־שָׁמְע֥וּ בְקוֹלִ֖י וְלֹא־הָ֥לְכוּ בָֽהּ׃(ירמחנו, ט', י"ב)

	וְאָֽמְרוּ֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֧ה יְהֹוָ֛ה כָּ֖כָה לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את מֶ֥ה חֳרִ֛י הָאַ֥ף הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃ (דברים, כ"ט, 23)

	וְהַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ יִהְיֶ֣ה עֶלְיֹ֔ון כׇּל־עֹבֵ֥ר עָלָ֖יו יִשֹּׁ֣ם וְשָׁרָ֑ק וְאָמְר֗וּ עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ כָּ֔כָה לָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְלַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ (מלכים א',ט',ח')

התיאור מנוסח בצורה כללית לא כמו ירמיהו - תיאור קיצוני (כ"א (ביחוד פסוק ו') - ניסוח תלמידיו ?

א. הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה בִּשְׁלֹ֨חַ אֵלָ֜יו הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ אֶת־פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־מַלְכִּיָּ֔ה וְאֶת־צְפַנְיָ֧ה בֶן־מַעֲשֵׂיָ֛ה הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃
ב. דְּרׇשׁ־נָ֤א בַעֲדֵ֙נוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כִּ֛י נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל נִלְחָ֣ם עָלֵ֑ינוּ אוּלַי֩ יַעֲשֶׂ֨ה יְהֹוָ֤ה אוֹתָ֙נוּ֙ כְּכׇל־נִפְלְאֹתָ֔יו וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלֵֽינוּ׃
ג. וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֲלֵיהֶ֑ם כֹּ֥ה תֹֽאמְרֻ֖ן אֶל־צִדְקִיָּֽהוּ׃ {ס}        
ד. כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֣י מֵסֵב֮ אֶת־כְּלֵ֣י הַמִּלְחָמָה֮ אֲשֶׁ֣ר בְּיֶדְכֶם֒ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם נִלְחָמִ֣ים בָּ֗ם אֶת־מֶ֤לֶךְ בָּבֶל֙ וְאֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַצָּרִ֣ים עֲלֵיכֶ֔ם מִח֖וּץ לַחוֹמָ֑ה וְאָסַפְתִּ֣י אוֹתָ֔ם אֶל־תּ֖וֹךְ הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃
ה. וְנִלְחַמְתִּ֤י אֲנִי֙ אִתְּכֶ֔ם בְּיָ֥ד נְטוּיָ֖ה וּבִזְר֣וֹעַ חֲזָקָ֑ה וּבְאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֥צֶף גָּדֽוֹל׃
ו. וְהִכֵּיתִ֗י אֶת־יֽוֹשְׁבֵי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָדָ֖ם וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה בְּדֶ֥בֶר גָּד֖וֹל יָמֻֽתוּ׃
ז. וְאַחֲרֵי־כֵ֣ן נְאֻם־יְהֹוָ֡ה אֶתֵּ֣ן אֶת־צִדְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עֲבָדָ֣יו ׀ וְאֶת־הָעָ֡ם וְאֶת־הַנִּשְׁאָרִים֩ בָּעִ֨יר הַזֹּ֜את מִן־הַדֶּ֣בֶר ׀ מִן־הַחֶ֣רֶב וּמִן־הָרָעָ֗ב בְּיַד֙ נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֔ל וּבְיַד֙ אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְהִכָּ֣ם לְפִי־חֶ֔רֶב לֹא־יָח֣וּס עֲלֵיהֶ֔ם וְלֹ֥א יַחְמֹ֖ל וְלֹ֥א יְרַחֵֽם׃
ח. וְאֶל־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ תֹּאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה הִנְנִ֤י נֹתֵן֙ לִפְנֵיכֶ֔ם אֶת־דֶּ֥רֶךְ הַחַיִּ֖ים וְאֶת־דֶּ֥רֶךְ הַמָּֽוֶת׃
ט. הַיֹּשֵׁב֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את יָמ֕וּת בַּחֶ֖רֶב וּבָרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְהַיּוֹצֵא֩ וְנָפַ֨ל עַל־הַכַּשְׂדִּ֜ים הַצָּרִ֤ים עֲלֵיכֶם֙ (יחיה) [וְחָיָ֔ה] וְהָיְתָה־לּ֥וֹ נַפְשׁ֖וֹ לְשָׁלָֽל׃
י. כִּ֣י שַׂ֣מְתִּי פָ֠נַי בָּעִ֨יר הַזֹּ֧את לְרָעָ֛ה וְלֹ֥א לְטוֹבָ֖ה נְאֻם־יְהֹוָ֑ה בְּיַד־מֶ֤לֶךְ בָּבֶל֙ תִּנָּתֵ֔ן וּשְׂרָפָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃ {ס}

 

שיעור ב': הנבואות לבית מלך יהודה כ"א 13 - כ"ב 8

ירמיהו ותלמידיו - עיון ביצירת ספר ירמיה - מפגש מס' 2 - פרופ' אלכסנדר רופא - 2.8.2021

ירמיהו ותלמידיו - עיון ביצירת ספר ירמיה - מפגש מס' 2 - פרופ' אלכסנדר רופא - 2.8.2021

Jehoiakim Burns the Word of God; as in Jeremiah 36:21-32; illustration from a Bible card published by the Providence Lithograph Company

בפרק נמשיך לדון גם בנושא הסדרה: האם ניתן להבדיל בין דברי ירמיהו לבין דברי תלמידיו מוסרי דבריו לאחר חייו.
(החלוקה לפרקים היא מאוחרת ,מהמאה ה-13, לפי התרגום הלטיני ולכן לא תמיד הולמת את התוכן)
על המשפט - שתי נבואות מקבילות

	בֵּ֣ית דָּוִ֗ד כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה דִּ֤ינוּ לַבֹּ֙קֶר֙ מִשְׁפָּ֔ט (יש לדייק במשפט - לא לענות את הדין - לשפוט בזמן) וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עוֹשֵׁ֑ק פֶּן־תֵּצֵ֨א כָאֵ֜שׁ חֲמָתִ֗י וּבָֽעֲרָה֙ וְאֵ֣ין מְכַבֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ (מעלליהם) [מַעַלְלֵיכֶֽם]׃(כ"א 13)

- השפיטה לא מתבצעת בזמן ! למשפט הזה יש מקבילה - הדרישה לעשות משפט צדק - כאן הם נאשמים - החרפה של דברי ירמיהו - אולי על-ידי תלמיד !:

• ההמשך - דברי ה (יחוס הדברים אינו לירמיהו (גירסת התלמיד - הסבר להלן)

	א.כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה' (התלמיד לא יכל ליחס אותם לירמיהו ולכן יחס לה') רֵ֖ד בֵּֽית־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ שָׁ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ ב.וְאָֽמַרְתָּ֙ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהֹוָ֔ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַיֹּשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד אַתָּ֤ה וַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וְעַמְּךָ֔ הַבָּאִ֖ים בַּשְּׁעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ ג.כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עֲשׂ֤וּ מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עָשׁ֑וֹק וְגֵר֩ יָת֨וֹם וְאַלְמָנָ֤ה אַל־תֹּנוּ֙ (פירוש "לדכא, לענות) אַל־תַּחְמֹ֔סוּ וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל־תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ (השופטים הפכו לפושעים - מתמיה !) - וכאן החרפה - אולי על-ידי תלמיד ! ד.כִּ֤י אִם־עָשׂוֹ֙ תַּעֲשׂ֔וּ אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וּבָ֣אוּ בְשַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֣יִת הַזֶּ֡ה מְלָכִים֩ יֹשְׁבִ֨ים לְדָוִ֜ד עַל־כִּסְא֗וֹ רֹֽכְבִים֙ בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֔ים ה֥וּא וַעֲבָדָ֖ו וְעַמּֽוֹ׃ ה. וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בִּ֤י נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּֽי־לְחׇרְבָּ֥ה יִֽהְיֶ֖ה הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה(כ"ב 1-5)

- התוצאה חורבן המלוכה הבית (בדיעבד ולכן ההנחה היא שהדברים נכתבו על-ידי תלמידיו אחרי מות ירמיהו - רצה "צידוק הדין לחורבן" - הסתכל אחורה )

 החורבן - היער היפה ייהפך לשממה - בבית המלוכה היה אולם "בית יער הלבנון"

	ו.כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עַל־בֵּית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה גִּלְעָ֥ד אַתָּ֛ה לִ֖י רֹ֣אשׁ הַלְּבָנ֑וֹן (מקצב 3) אִם־לֹ֤א אֲשִֽׁיתְךָ֙ מִדְבָּ֔ר עָרִ֖ים לֹ֥א (נושבה) [נוֹשָֽׁבוּ]׃ ז.וְקִדַּשְׁתִּ֥י עָלֶ֛יךָ מַשְׁחִתִ֖ים אִ֣ישׁ וְכֵלָ֑יו וְכָֽרְתוּ֙ מִבְחַ֣ר אֲרָזֶ֔יךָ וְהִפִּ֖ילוּ עַל־הָאֵֽשׁ׃ ח. וְעָֽבְרוּ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עַ֖ל הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְאָֽמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ כָּ֔כָה לָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּֽאת׃ (שם, ו'-ח'

- מקצב שירי (ו'-) - דימוי מאולם מבית שלמה המלך. 

עד כאן מקצב שירה לאחר מכן לשון פרוזה

	עָֽבְרוּ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עַ֖ל הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְאָֽמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ כָּ֔כָה לָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּֽאת׃ ט"וְ. אָ֣מְר֔וּ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַיַּעַבְדֽוּם׃ (שם 8,9)

צידוק החורבן עם ציטוט מספר דברים :"וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע וְנִדַּחְתָּ֗ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַעֲבַדְתָּֽם׃" (ל' י"ז)
נבואה אישית-ראשונה בשנת 609 (אחרי נפילת יאושיהו במגידו)

	אַל־תִּבְכּ֣וּ לְמֵ֔ת ( המקורי "ל" עם מקף שונה כנראה פי מקור במדרש שאין להאריך בהתנהגות האבלים) י. וְאַל־תָּנֻ֖דוּ ל֑וֹ בְּכ֤וּ בָכוֹ֙ לַהֹלֵ֔ךְ כִּ֣י לֹ֤א יָשׁוּב֙ ע֔וֹד וְרָאָ֖ה אֶת־אֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּֽוֹ׃ י"א. כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הֹוָ֠ה אֶל־שַׁלֻּ֨ם (יואחז) בֶּן־יֹאשִׁיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַמֹּלֵךְ֙ תַּ֚חַת יֹאשִׁיָּ֣הוּ אָבִ֔יו :אֲשֶׁ֥ר יָצָ֖א מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה לֹא־יָשׁ֥וּב שָׁ֖ם עֽוֹד׃ י"ב. כִּ֗י בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ אֹת֖וֹ שָׁ֣ם יָמ֑וּת וְאֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹֽא־יִרְאֶ֥ה עֽוֹד׃  (10-12)

התנהגות המלך

	י"ג ה֣וֹי בֹּנֶ֤ה בֵיתוֹ֙ בְּֽלֹא־צֶ֔דֶק וַעֲלִיּוֹתָ֖יו בְּלֹ֣א מִשְׁפָּ֑ט בְּרֵעֵ֙הוּ֙ יַעֲבֹ֣ד חִנָּ֔ם וּפֹעֲל֖וֹ לֹ֥א יִתֶּן־לֽוֹ׃ יד. הָאֹמֵ֗ר אֶבְנֶה־לִּי֙ בֵּ֣ית מִדּ֔וֹת וַעֲלִיּ֖וֹת מְרֻוָּחִ֑ים וְקָ֤רַֽע לוֹ֙ חַלּוֹנָ֔י וְסָפ֣וּן (כיסוי) בָּאָ֔רֶז (לפי פירוש מסורתי ארז- יאשיהו) וּמָשׁ֖וֹחַ בַּשָּׁשַֽׁר׃ (מגזים על-ידי בניה בארזים) (13-14)

אתה לעומת אביו

	ט"ו. הֲתִֽמְלֹ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה מְתַחֲרֶ֣ה בָאָ֑רֶז אָבִ֜יךָ הֲל֧וֹא אָכַ֣ל וְשָׁתָ֗ה וְעָשָׂ֤ה מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה אָ֖ז ט֥וֹב לֽוֹ׃ (גם נהנה מהחיים אך גם עשה צדקה) ט"ז. דָּ֛ן דִּין־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן אָ֣ז ט֑וֹב הֲלוֹא־הִ֛יא הַדַּ֥עַת (: דעת ה' אלו הדברים החשובים - לא דברים עליונים לא מיסטיקה - הדברים על הארץ) אֹתִ֖י נְאֻם־ה'׃ י". זכִּ֣י אֵ֤ין עֵינֶ֙יךָ֙ וְלִבְּךָ֔ כִּ֖י אִם־עַל־בִּצְעֶ֑ךָ וְעַ֤ל דַּֽם־הַנָּקִי֙ לִשְׁפּ֔וֹךְ וְעַל־הָעֹ֥שֶׁק וְעַל־הַמְּרוּצָ֖ה (נגזר משורש "רוצץ" את העם) לַעֲשֽׂוֹת׃ (15-17)

דעת ה' היא לעשות את הדברים שה' מבקש

	לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֶל־יְהוֹיָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא־יִסְפְּד֣וּ ל֔וֹ ה֥וֹי אָחִ֖י וְה֣וֹי אָח֑וֹת' לֹא־יִסְפְּד֣וּ ל֔וֹ ה֥וֹי אָד֖וֹן וְה֥וֹי הֹדֹֽה׃ יטקְבוּרַ֥ת חֲמ֖וֹר יִקָּבֵ֑ר סָח֣וֹב וְהַשְׁלֵ֔ךְ מֵהָ֖לְאָה לְשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (רצה בית מפואר אבל גם קבר פשוט לו יהיה לו)

עד כאן יש הצדקה לגורלו של יְהוֹיָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ (הדקה ה-27)

	כ' עֲלִ֤י הַלְּבָנוֹן֙ וּֽצְעָ֔קִי וּבַבָּשָׁ֖ן תְּנִ֣י קוֹלֵ֑ךְ וְצַֽעֲקִי֙ מֵעֲבָרִ֔ים כִּ֥י נִשְׁבְּר֖וּ כׇּל־מְאַהֲבָֽיִךְ (שליטי הארצות השכנות)׃ כ"א דִּבַּ֤רְתִּי אֵלַ֙יִךְ֙ בְּשַׁלְוֺתַ֔יִךְ אָמַ֖רְתְּ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע זֶ֤ה דַרְכֵּךְ֙ מִנְּעוּרַ֔יִךְ כִּ֥י לֹא־שָׁמַ֖עַתְּ בְּקוֹלִֽי׃ כ"ב כׇּל־רֹעַ֙יִךְ֙ תִּרְעֶה־ר֔וּחַ וּֽמְאַהֲבַ֖יִךְ בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ כִּ֣י אָ֤ז תֵּבֹ֙שִׁי֙ וְנִכְלַ֔מְתְּ מִכֹּ֖ל רָעָתֵֽךְ (אולי רעותך - הבריתות הללו עם מלכים אחרים)׃ (20-22)

כנגד מְאַהֲבָֽיִךְ רֹעַ֙יִךְ֙ כנד מלכי יהודה
בוש איננו בושה לאל אכזבה - מכל הבריתות נגד בבל.

	(ישבתי) [יֹשַׁבְתְּ֙] בַּלְּבָנ֔וֹן (מקננתי) [מְקֻנַּ֖נְתְּ] בָּאֲרָזִ֑ים מַה־נֵּחַנְתְּ֙ בְּבֹא־לָ֣ךְ חֲבָלִ֔ים חִ֖יל כַּיֹּלֵדָֽה׃ (לא כשלון של בעלי הברית אלא מצור על ירושלים) (23)

הפיסקה נגררה כן באופן אסוציטיבי - קודם לבנון (20) - שם הוא מקום הספד ואילו כאן לבנון הוא מעוז חשבו שלא ניתן לכבוש אותו.
קאסוטו: לא פעם יחידות מקראיות צמודות זו לזו אסוציאציות דומות
ועכשיו צרור נבואות על כׇּנְיָ֤הוּ

	חַי־אָ֘נִי֮ נְאֻם־יְהֹוָה֒ כִּ֣י אִם־יִהְיֶ֞ה כׇּנְיָ֤הוּ בֶן־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה חוֹתָ֖ם עַל־יַ֣ד יְמִינִ֑י כִּ֥י מִשָּׁ֖ם אֶתְּקֶֽנְךָּ׃ (המצב על הפנים ובכל זאת צריך לשיר "הוא החותם") חותם באכדית - כונוקו - משחק מילים - כל הללו את המלך החדש - כנגד שירי ההלל הללו אומר ירמיהו "אם יהיה "גונוקו" ה' ישליך אותו. הומלך בימי המצור ואז הוא הומלך - בתוך פרענות המליכו את המלך הצעיר יהוכין (וּנְתַתִּ֗יךָ בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ וּבְיַ֛ד אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָג֖וֹר מִפְּנֵיהֶ֑ם וּבְיַ֛ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃) - הפסוק אינו שייך לכאן - פירוש עתיק לתלישת החותם והשלכתו. כו. וְהֵטַלְתִּ֣י אֹתְךָ֗ וְאֶֽת־אִמְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר יְלָדַ֔תְךָ עַ֚ל הָאָ֣רֶץ אַחֶ֔רֶת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֻלַּדְתֶּ֖ם שָׁ֑ם וְשָׁ֖ם תָּמֽוּתוּ׃

הערה: רואים את ירמיהו כנביא החרבן אם נראה את הפרקים הסיפורים, הוא לא ראה את החורבן. הוא העטיף לשעבוד לבבל , עד שיעבור הזעם "תכנע ותציל את ירושליים היה בעד כניעה כדי למנוע את החורבן

שיעור ג': הנבואות לבית מלך יהודה (המשך) כ"ב 24- כ"ג 5

ירמיהו ותלמידיו - עיון ביצירת ספר ירמיה - מפגש מס' 3 - פרופ' אלכסנדר רופא - 3.8.21

רמיהו ותלמידיו - עיון ביצירת ספר ירמיה - מפגש מס' 3 - פרופ' אלכסנדר רופא -

חותם "לגמריהו בן שפן" – גמריהו בן שפן חי בסביבות שנת 600 לפסה"נ, והיה סופר ושׂר בחצר מלך יהודה בירושלים. שמו נזכר במקרא בהקשר לפעילות באזור בית המקדש ("בית ה'"): וַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֵּית ה' בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' הֶחָדָשׁ בְּאָזְנֵי כָּל הָעָם (ירמיהו לו, י). טביעת החותם (בּוּלָה) שלו התגלתה בשנת 1982 בחפיר   

כׇּנְיָ֤הוּ בֶן־יְהֽוֹיָקִים֙-משמעות החותם- נאמרה בעת ההמלכה - שעת מצור - למרות שרו שירי תפארת וירמיהו מגיב  

	כ"ד. חַי־אָ֘נִי֮ נְאֻם־ה' כִּ֣י אִם־יִהְיֶ֞ה כׇּנְיָ֤הוּ בֶן־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה חוֹתָ֖ם עַל־יַ֣ד יְמִינִ֑י כִּ֥י מִשָּׁ֖ם אֶתְּקֶֽנְךָּ (אטיל אותו ממך)׃ כ"ה.וּנְתַתִּ֗יךָ בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ וּבְיַ֛ד אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָג֖וֹר מִפְּנֵיהֶ֑ם וּבְיַ֛ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃ כ"ו.וְהֵטַלְתִּ֣י אֹתְךָ֗ וְאֶֽת־אִמְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר יְלָדַ֔תְךָ עַ֚ל הָאָ֣רֶץ אַחֶ֔רֶת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֻלַּדְתֶּ֖ם שָׁ֑ם וְשָׁ֖ם תָּמֽוּתוּ׃ (ירמיהו פרק כ"ב 24-26)

(רש"י) :"חותם על יד ימיני. תקוק וחתום בתוך בשר זרועי:"

(מצודת ציון):"חותם. טבעת כמו שחותמין בו אגרות הנתון תמיד על יד הימין ואין מזיזה ממנה ואחז במשל בדרך הנהוג בבן אדם:
(יהודה ותמר - רש"י) : חתמך ופתילך. עִזְקְתָךְ וְשׁוֹשִׁיפָּךְ – טַבַּעַת שֶׁאַתָה חוֹתֵם בָּהּ וְשִׂמְלָתְךָ שֶׁאַתָּה מִתְכַּסֶּה בָהּ:
"חותם" האכדית "כונקו"=כׇּנְיָ֤הוּ - הכינוי למלך היו מקובלות במסופוטמיה
"שיר קינה" על המלך כׇּנְיָ֤הוּ - סגנון של ירמיהו המביע צער

	כ"ח הַעֶ֨צֶב נִבְזֶ֜ה נָפ֗וּץ הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ כׇּנְיָ֔הוּ אִ֨ם־כְּלִ֔י אֵ֥ין חֵ֖פֶץ בּ֑וֹ מַדּ֤וּעַ הֽוּטְלוּ֙ ה֣וּא וְזַרְע֔וֹ וְהֻ֨שְׁלְכ֔וּ עַל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדָֽעוּ׃ (שתי שאלות) כ"ט. אֶ֥רֶץ אֶ֖רֶץ אָ֑רֶץ שִׁמְעִ֖י דְּבַר־ ה'׃ (פשר) ל'. כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה כִּתְב֞וּ אֶת־הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ עֲרִירִ֔י גֶּ֖בֶר לֹא־יִצְלַ֣ח בְּיָמָ֑יו כִּי֩ לֹ֨א יִצְלַ֜ח מִזַּרְע֗וֹ אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙ עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֔ד וּמֹשֵׁ֥ל ע֖וֹד בִּיהוּדָֽה (שם 28-28)

יש אנלוגיה בנבואות הגויים

	לִבְנֵ֣י עַמּ֗וֹן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲבָנִ֥ים אֵין֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יוֹרֵ֖שׁ אֵ֣ין ל֑וֹ מַדּ֗וּעַ יָרַ֤שׁ מַלְכָּם֙ אֶת־גָּ֔ד וְעַמּ֖וֹ בְּעָרָ֥יו יָשָֽׁב׃ (מ"ט 1)

(סגנון ירמיהו המביע תמיהה)

מלך צעיר שלא הספיק לעשות דבר (מלך 11 שנה) אולי לא בהכרח קשור - כיתבו לרושמי רישומות היחס אין לו יחס (ערירי)
הנבואה לא התקיימה, ההמשך של יהוקים היה זרובבל שהשתתף בשיקום המקדש, היה נכד או נין שלו. נכון שלא היה מלך אבל היה מושל ביהודה. לא כל הנבואות התגשמו: גם נבואות הפורענות

נבואות על המלכים הרעים שכמותה אנו מוצאים -

	א. ה֣וֹי רֹעִ֗ים מְאַבְּדִ֧ים וּמְפִצִ֛ים אֶת־צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י נְאֻם־ה'׃ {ס}         ב. לָ֠כֵ֠ן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עַֽל־הָרֹעִים֮ הָרֹעִ֣ים אֶת־עַמִּי֒ אַתֶּ֞ם הֲפִֽצֹתֶ֤ם אֶת־צֹאנִי֙ וַתַּדִּח֔וּם וְלֹ֥א פְקַדְתֶּ֖ם אֹתָ֑ם הִנְנִ֨י פֹקֵ֧ד עֲלֵיכֶ֛ם אֶת־רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם נְאֻם־ה'׃ ג. וַאֲנִ֗י אֲקַבֵּץ֙ אֶת־שְׁאֵרִ֣ית צֹאנִ֔י מִכֹּל֙ הָאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁר־הִדַּ֥חְתִּי אֹתָ֖ם שָׁ֑ם וַהֲשִׁבֹתִ֥י אֶתְהֶ֛ן עַל־נְוֵהֶ֖ן וּפָר֥וּ וְרָבֽוּ׃ ד. וַהֲקִמֹתִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם רֹעִ֖ים וְרָע֑וּם וְלֹא־יִֽירְא֨וּ ע֧וֹד וְלֹא־יֵחַ֛תּוּ וְלֹ֥א יִפָּקֵ֖דוּ נְאֻם־ה'׃ (כ"ג, 1-4)

למשל

	וַיֹּ֗אמֶר רָאִ֤יתִי אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ נְפֹצִ֣ים אֶל־הֶהָרִ֔ים כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם רֹעֶ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לֹֽא־אֲדֹנִ֣ים לָאֵ֔לֶּה יָשׁ֥וּבוּ אִישׁ־לְבֵית֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃(מלכים א,כ"ב 17)

	בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵ֖א עַל־רוֹעֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הִנָּבֵ֣א וְאָמַרְתָּ֩ אֲלֵיהֶ֨ם לָרֹעִ֜ים כֹּ֥ה אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה ה֤וֹי רֹעֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ רֹעִ֣ים אוֹתָ֔ם הֲל֣וֹא הַצֹּ֔אן יִרְע֖וּ הָרֹעִֽים׃ (יחזקאל, ל"ד 4)

גם אצל זכריה - טופס שנקלט גם בירמיהן

	ה'הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־ה' וַהֲקִמֹתִ֥י לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צַדִּ֑יק ( או "צמח צדק" - מופיע גם בכתובות פיניקיות - יורש-עצר) וּמָ֤לַךְ מֶ֙לֶךְ֙ וְהִשְׂכִּ֔יל (יצליח)וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ ו'.בְּיָמָיו֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁכֹּ֣ן לָבֶ֑טַח וְזֶה־שְּׁמ֥וֹ אֲֽשֶׁר־יִקְרְא֖וֹ ה' ׀ צִדְקֵֽנוּ (שם 5-6)

האם הנבואה היא לקראת המלכת המלך הבא דודו צדקיהו. שוב נבואה שלא התגשמה. ירמיהו תלה תקוות במלך החלש. היה לו יחסים כמעט לבביים. הוא להתיעץ או האם להכנע או לא ? ירמיהו הציע להכנע ? המשיך במלחמהנ חסרת התקווה

	לָכֵ֛ן הִנֵּה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־ה' וְלֹא־יֹ֤אמְרוּ עוֹד֙ חַי־יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ חכִּ֣י אִם־חַי־ה' אֲשֶׁ֣ר הֶעֱלָה֩ וַאֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יא אֶת־זֶ֨רַע בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹנָה וּמִכֹּל֙ הָאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר הִדַּחְתִּ֖ים שָׁ֑ם וְיָשְׁב֖וּ עַל־אַדְמָתָֽם׃ _כ"ג 1-5

החתימה לקובץ של מלכי יהודה - גאולה אין בה רמז למלך לעתיד לבוא

סיכום - נעשה סדר היסטורי

• שַׁלֻּ֨ם (יואחז) בֶּן־יֹאשִׁיָּ֜הוּ - רק 3 חודשים והוגלה למצרים
  
• לאחיו: יְהוֹיָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ - שהומלך על- ידי מלך מצרים כ"ב 13-19
  
• בנו: ייְהוֹיָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ (כ"ב 24-30) - כולל קינה לגורלו (לעיל)
  
• צִדְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֣ה כ"ג 5-6 לרגל המלכת צדקיהו
  

נכללו כאן נבואות שאינם על מלכי יהודה (כמו האחרונה לעיל)- גם הנבואוה האחרונה

	הִנְנִ֨י אֵלַ֜יִךְ יֹשֶׁ֧בֶת הָעֵ֛מֶק צ֥וּר הַמִּישֹׁ֖ר נְאֻם־ה' הָאֹֽמְרִים֙ מִֽי־יֵחַ֣ת עָלֵ֔ינוּ וּמִ֥י יָב֖וֹא בִּמְעוֹנוֹתֵֽינוּ׃ ידוּפָקַדְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם כִּפְרִ֥י מַעַלְלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּיַעְרָ֔הּ וְאָכְלָ֖ה כׇּל־סְבִיבֶֽיהָ׃ ( כ"א 13-14)

נוגה הראובני מפרש שזה היה המראה מהר הצופים או גבעת שפירא היה משקיף משם דרומה וכל אזור ירושלים היה נראה כמו "עמק" ובתווך בית העמק ובית המקדש "צור המישור" - משטח ישר ובתוכו מתנשא צור (סלע). משקף את הבטחון של אנשי ירושלים. הנבואה אינה שייכת לקובץ המלכים היא נבואה כללית על ירושלים . היא נקלטה כאן בשל האסוציאציה

	וּלְבֵית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה שִׁמְע֖וּ דְּבַר ה'׃ יבבֵּ֣ית דָּוִ֗ד כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה דִּ֤ינוּ לַבֹּ֙קֶר֙ מִשְׁפָּ֔ט וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עוֹשֵׁ֑ק פֶּן־תֵּצֵ֨א כָאֵ֜שׁ חֲמָתִ֗י וּבָֽעֲרָה֙ וְאֵ֣ין מְכַבֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ (מעלליהם) [מַעַלְלֵיכֶֽם]׃ (פסוקים 11-12)

"פרי מעללים" גררו אחד את השני - כך נגררה נבואה על ירושלים לתוך קובץ נבואות המלכים. 25:00

עוד דוגמא לנבואה שאינה שיכת לקובץ "מלכי יהודה" - על בעלי הברית שניגפו "המאהבים" (ביטוי מקובל על ירמיהו)

	עֲלִ֤י הַלְּבָנוֹן֙ וּֽצְעָ֔קִי וּבַבָּשָׁ֖ן תְּנִ֣י קוֹלֵ֑ךְ וְצַֽעֲקִי֙ מֵעֲבָרִ֔ים כִּ֥י נִשְׁבְּר֖וּ כׇּל־מְאַהֲבָֽיִךְ׃ כ"א. דִּבַּ֤רְתִּי אֵלַ֙יִךְ֙ בְּשַׁלְוֺתַ֔יִךְ אָמַ֖רְתְּ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע זֶ֤ה דַרְכֵּךְ֙ מִנְּעוּרַ֔יִךְ כִּ֥י לֹא־שָׁמַ֖עַתְּ בְּקוֹלִֽי׃ כ"ב. כׇּל־רֹעַ֙יִךְ֙ תִּרְעֶה־ר֔וּחַ וּֽמְאַהֲבַ֖יִךְ בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ כִּ֣י אָ֤ז תֵּבֹ֙שִׁי֙ וְנִכְלַ֔מְתְּ מִכֹּ֖ל רָעָתֵֽךְ׃(כ"ב 20-22)

- "כׇּל־רֹעַ֙יִךְ֙ תִּרְעֶה" = מלכים :טעות עתיקה, נגררה הנבואה לקובץ מלכי יהודה.

שאלות:

• יש הבחנה בין דברי הנביא לבין הדברים שקיבל המראה או בשמועה מאת הקב"ה "נאום ה'.
  
• "יהודה וישראל" - {{ציטוט| תוכן= הרי ישראל אינם כבר בְּיָמָיו֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁכֹּ֣ן לָבֶ֑טַח וְזֶה־שְּׁמ֥וֹ אֲֽשֶׁר־יִקְרְא֖וֹ יְהֹוָ֥ה ׀ צִדְקֵֽנוּ׃ (כ"ג 6). בדבר הזה יש להביא בחשבון שהנביאים לא השלימו עם אבדן עשרת השבטים

	כִּ֣י יֶשׁ־י֔וֹם קָרְא֥וּ נֹצְרִ֖ים בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם ק֚וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה צִיּ֔וֹן אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ (ל"א 6)

- מדברת על שיקום ממלכת ישראל ! - זאת תמצית נבואת הנחמה - מלכתחלה היא על ישראל.

	הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וַהֲקִמֹתִ֥י לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צַדִּ֑יק וּמָ֤לַךְ מֶ֙לֶךְ֙ וְהִשְׂכִּ֔יל וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ ובְּיָמָיו֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁכֹּ֣ן לָבֶ֑טַח וְזֶה־שְּׁמ֥וֹ אֲֽשֶׁר־יִקְרְא֖וֹ ה'׀ צִדְקֵֽנוּ׃ (כ"ג 5-6)

- הכוונה לא לצִדְקֻיָּהוּ בְבֵית הַפְּקֻדֹּת / י"ל גורדון

הנבואה הייתה לשעתו ולא התקיימה

• " אֲֽשֶׁר־יִקְרְא֖וֹ ה' צִדְקֵֽנוּ׃" לעיל- אדם יקרא לו; האם "צמח צדיק" - הוא צדקיהו לפי כתובות פיניקיות הכוונה לנסיך - יורש העצר - הוא מכוון למישהו שירש באופן חוקי את ממלכת יהודה

שיעור ד': פרק א'- מבוא כללי והמראה הראשון

(טעון עריכה)

נחזור לרעיון מהשיעור הקודם האם כל הספר היא "דברי ה'" ? הנה דוגמא

	ז. פִּתִּיתַ֤נִי (מזכיר מעשה אמנון ותמר) ה' וָאֶפָּ֔ת חֲזַקְתַּ֖נִי וַתּוּכָ֑ל הָיִ֤יתִי לִשְׂחוֹק֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם כֻּלֹּ֖ה לֹעֵ֥ג לִֽי׃ ח. כִּֽי־מִדֵּ֤י אֲדַבֵּר֙ אֶזְעָ֔ק חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד אֶקְרָ֑א כִּֽי־הָיָ֨ה דְבַר־יְהֹוָ֥ה לִ֛י לְחֶרְפָּ֥ה וּלְקֶ֖לֶס כׇּל־הַיּֽוֹם׃ ט. וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּשְׁמ֔וֹ וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל׃(כ' 7-9)

זה הודוי של ירמיהו - מבטא את מצבו בענתות - הפך ללעג

• הייחוס לענתות - האם הוא ממשפחת אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן (מצאצאי בית עלי הכהן משילה) שלמה המלך סילק אותו מכהונה במקדש והגלה אותו לעיר ענתות (מלכים א',ב,26) -ירמיהו מזכיר את חורבן שילה - עירו של אביתר.
  

	דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֶּן־חִלְקִיָּ֑הוּ מִן־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֔וֹת בְּאֶ֖רֶץ בִּנְיָמִֽן׃ (א',1)

• מנין התאריך הידוע לתחילת הנבואה: מלכות יֹאשִׁיָּ֥הוּ החלה בשנת 639 לפה"ס, השנה ה-13 היא 627 לפנה"ס והיא מועד תחילת הנבואה (קביעת התאריך הוא לפי מסורות אשוריות)
  

	אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר ה' אֵלָ֔יו בִּימֵ֛י יֹאשִׁיָּ֥הוּ בֶן־אָמ֖וֹן מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לְמׇלְכֽוֹ׃(שם, 2)

• האם ירמיהו ניבא גם אחרי חורבן הבית הראשון ? חיובי לפי פרק מ'.
  

	הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה אֶֽל־יִרְמְיָ֙הוּ֙ מֵאֵ֣ת הק אַחַ֣ר ׀ שַׁלַּ֣ח אֹת֗וֹ נְבוּזַרְאֲדָ֛ן רַב־טַבָּחִ֖ים מִן־הָרָמָ֑ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֹת֗וֹ וְהֽוּא־אָס֤וּר בָּֽאזִקִּים֙ בְּת֨וֹךְ כׇּל־גָּל֤וּת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וִֽיהוּדָ֔ה הַמֻּגְלִ֖ים בָּבֶֽלָה׃ (מ,1)

• הווה אומר הכותרת

	וַיְהִ֗י בִּימֵ֨י יְהוֹיָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַד־תֹּם֙ עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְצִדְקִיָּ֥הוּ בֶן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה עַד־גְּל֥וֹת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַֽחֲמִישִֽׁי׃

היא רק לפרקים א-ל"ט

• הנבואה היא גם לגויים :

	בְּטֶ֨רֶם (אצורך) [אֶצׇּרְךָ֤] בַבֶּ֙טֶן֙ יְדַעְתִּ֔יךָ וּבְטֶ֛רֶם תֵּצֵ֥א מֵרֶ֖חֶם הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ נָבִ֥יא לַגּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃

- הנבואה אינה רק ליהודה, מפרק מ"ו - לגויים.

• לא פחד רק רתיעה מלהיות נביא

	וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנֵּ֥ה לֹֽא־יָדַ֖עְתִּי דַּבֵּ֑ר כִּי־נַ֖עַר אָנֹֽכִי׃

• תשובת הקב"ה אינה בלשון כפיה - יש כאן ויכוח עניני

	וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י אַל־תֹּאמַ֖ר נַ֣עַר אָנֹ֑כִי כִּ֠י עַֽל־כׇּל־אֲשֶׁ֤ר אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ תֵּלֵ֔ךְ וְאֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוְּךָ֖ תְּדַבֵּֽר

 בספר בן סירא נאמר :"אַל תֹּאמַר מִי יוּכַל כֹּחוֹ, כִּי יְהֹוָה מְבַקֵּשׁ נִרְדָּפִים (ה'4)" וגם קהלת "אַל־תֹּאמַר֙ מֶ֣ה הָיָ֔ה שֶׁ֤הַיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים הָי֥וּ טוֹבִ֖ים מֵאֵ֑לֶּה כִּ֛י לֹ֥א מֵחָכְמָ֖ה שָׁאַ֥לְתָּ עַל־זֶֽה׃ (ז,10) * * *לא כפיה אלא תשובה עניינית - נימוק - אינך מדבר מתוך הכשרון הרטורי של הנביא. אלא מה שאני שם בפיך - וכך החשש אינו ליחסו כלפי העם אלא כישרוני הדיבורי

	אַל־תִּירָ֖א מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י לְהַצִּלֶ֖ךָ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

• המשך ישיר

	וַיִּשְׁלַ֤ח יְהֹוָה֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיַּגַּ֖ע עַל־פִּ֑י וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי דְבָרַ֖י בְּפִֽיךָ׃ ירְאֵ֞ה הִפְקַדְתִּ֣יךָ ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה עַל־הַגּוֹיִם֙ וְעַל־הַמַּמְלָכ֔וֹת לִנְת֥וֹשׁ וְלִנְת֖וֹץ וּלְהַאֲבִ֣יד וְלַהֲר֑וֹס לִבְנ֖וֹת וְלִנְטֽוֹעַ

- מבנה האהוד במקרא סדר א,ב,ג - ב א

הדברים נראים ...

הנה המראה הראשון

	י"א.וַיְהִ֤י דְבַר ה֙' אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר מָה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ וָאֹמַ֕ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃ י"ב.וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י הֵיטַ֣בְתָּ לִרְא֑וֹת כִּֽי־שֹׁקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְּבָרִ֖י לַעֲשֹׂתֽוֹ׃ {ס}         י"ג. וַיְהִ֨י דְבַר ה' ׀ אֵלַי֙ שֵׁנִ֣ית לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָאֹמַ֗ר סִ֤יר נָפ֙וּחַ֙ אֲנִ֣י רֹאֶ֔ה וּפָנָ֖יו מִפְּנֵ֥י צָפֽוֹנָה׃ (שם 11-14)

כמו :אִם־ה' לֹא־יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם־ה' לֹא־יִשְׁמָר־עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר (תהילים קכ״ז,1)

על המראה השני נדבר בשיעור הבא
שאלות:

1. האם מותר לירמיהו להתווכח עם הקב"ה ?
   
2. האם יש דמיון בין משה לבין ירמיהו - לא בהכרח : ירמיהו : נביא לגויים
   
3. האנשה של אלוקים - נוכחות אלוהים שהיא קונקרטית למרות שאינה ניראת
   
4. האם הקשר "השקד" לבין "השקידה" ? אסוציאציה מתחיל בשקד ועובר לה' שומר על דברו - הזיקה היא מילולית בלבד
   
5. למה יש עניין בנבואות לגויים ? שאלות טובות שאינה יכול לענות הבמה ל ירמיהו היא בינלאומית : שנת 627 שנת מות המלך האחרון של אשור ומכאן ההתמוטטות וחחרבה לגמרי בשנת 612 - 15 שנה הין מות המלך וחורבו עיר הבירה - הבימה היא בינלאומית. יהודה בתוך מערך גדול. בתוך הסיטואציה הזאת "נביא לגויים" - מה שקורה בגויים רלוונטי למה שקורה ביהודה
   
6. השקד - בפרשת קורח - ייתכן שיש העברה מן המסורת הכהנים העברה של המטה ; הכוונה היא רק אסוציאציה מילולית. עמוס רואה בפירות המבשילים לבין חורבן.
   
7. שאלת השאלות (נשאר ללא תשובה - ובצדק - "איש באמונתו יחיה" (הערת העורך)