| כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד |
ימי העיון בתנ"ך במכללת הרצוג תשפ"ב וגם "דיגיטלי"
היום הראשון[]
פרשת דוד ובת שבע[]
מאת: הרב אמנון בזק. פרשת דוד ובת שבע היא מן המורכבות והדרמטיות ביותר במקרא. בשיעור ננתח את הפרשה מתוך עיון בפשוטי המקראות, נחשוף את שורשי הפרשה ואת מגמותיו של התנ"ך בסיפור זה, ואת דרכו של המקרא להביע דרך סיפור זה מסרים הנותרים רלוונטיים בכל הדורות.
"ולא יכלו לשתות מים ממרה" - האירועים השונים במרה (שמות ט"ו)[]
הרב אלחנן סמט -"ולא יכלו לשתות מים ממרה" - האירועים השונים במרה (שמות ט"ו) - ימי העיון בתנ"ך - תשפ"ב
מאת: הרב אלחנן סמט "ולא יכלו לשתות מים ממרה" -האירועים השונים במרה (שמות ט"ו)לאירועים שאירעו במרה- התחנה הראשונה לאחר מעבר ים סוף- מוקדש סיפור זעיר המכיל שני עניינים שונים. השאלה היא מהו הקשר בין שני העניינים הללו, שמצדיק את צירופם לסיפור אחד.
הקשר בין "מחלות מצרים" הנובעות מהתנאים הגאוגרפיים של הארץ - בעיקר מים לבין התנאים בארץ ישראל ,אליה יגיעו בני ישראל.
מלחמות הגנרלים של דוד[]
מאת: הרב פרופ' יהודה ברנדס, נשיא המכללה. השעור יעסוק במערכת היחסים הסבוכה בין שרי הצבא שסבבו את דוד המלך, קשרי המשפחה ביניהם, והבנת האירועים שהובילו למותם: עמשא בן יתר, אבנר בן נר, יואב בן צרויה ואחיו. מעבר לדיון בפרקי ספר שמואל, ננסה לתת את הדעת על המשמעויות העל-זמניות של המאורעות הללו, עד ימינו אלה.
המדרש הקדום שבתוך התנ"ך[]
מאת: הרב פרופ' יהודה ברנדס, נשיא המכללה : המדרשים הקדומים ביותר לתורה נמצאים בתנ"ך עצמו. בשעור נעיין באופן שבו מסופרים סיפורי התורה בספרי התנ"ך. כגון: אירועי יציאת מצרים המתוארים במזמורי תהלים. נתבונן בדרכי העיבוד המדרשי שלהם, וננסה להבין מכך מה אופיו של מדרש ומה היחס בין פשוטי המקראות, מקבילות מקראיות ומדרשי חז"ל
בית עמרי ומלכות אחאב (סיור)[]
מאת: הרב אשר חבר
היום השני[]
שמיטה ואחוזה - האם התורה תפתור את בעיית העוני[]
מאת: הרב חיים נבון
שמיטה ואחוזה - האם התורה תפתור את בעיית העוני? פרשיות השמיטה מתמודדות בין היתר עם האתגרים החברתיים של עם ישראל היושב בארצו. מתוך ניתוח לשוני וענייני של הפרשיות הללו ננסה להבין את המסר הערכי והחברתי של שנת השמיטה, ואת דרכי ההתמודדות של התורה עם בעיית האביונות.
עלייתו ונפילתו של שלמה המלך[]
הרב ד"ר בני לאו - עלייתו ונפילתו של שלמה המלך - ימי העיון בתנ"ך - תשפ"ב
מאת: הרב ד"ר בני לאו.
עלייתו ונפילתו של שלמה המלך (מלכים ודברי הימים)בחלקו הראשון של השיעור נעקוב אחרי חכמתו של שלמה (תוך עמידה על ההבדל בין ספר מלכים לדברי הימים) ועל האסטרטגיה שהמציא ליצירת האימפריה הגדולה של ישראל. בחלקו השני נעקוב אחרי ראשית נפילתו ונראה את הסדקים שנבקעו עוד בימי שיא גדולתו.
"ואברהם זקן בא בימים" - זיקנה ובחרות בתורת ישראל[]
מאת: הרב חיים נבון
- חז"ל ופרשני המקרא ראו את דמותו של אברהם כציר מרכזי בהבנת תופעת הזיקנה וערכה הרוחני
אברהם אבינו הוא האדם הראשון בהיסטוריה המתואר כ"זקן". (בראשית יח, יא): וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּבָר כְּתִיב: וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאַבְרָהָם זָקֵן, אֶלָּא שֶׁהֶחֱזִירוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִימֵי נַעֲרוּתָיו, צָרִיךְ לִכְתֹּב פַּעַם שְׁנִיָּה וְאַבְרָהָם זָקֵן. רַבִּי אַמֵּי אָמַר כָּאן זִקְנָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לַחְלוּחִית, וּלְהַלָּן בְּזִקְנָה שֶׁאֵין בָּהּ לַחְלוּחִית. (בראשית יח, יא): חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כג, כג): וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר, פָּסַק, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר ט, יג): וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח.(בראשית רבה מ"ח)
- וְאַף בַּרְזִילַּי הַגִּלְעָדִי אָמַר לְדָוִד: ״בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם הַאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע״ — מִכָּאן שֶׁדַּעְתָּן שֶׁל זְקֵנִים מִשְׁתַּנּוֹת. ״אִם יִטְעַם עַבְדְּךָ אֶת אֲשֶׁר אוֹכַל וְאֶת אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה״ — מִכָּאן שֶׁשִּׂפְתוֹתֵיהֶן שֶׁל זְקֵנִים מִתְרַפְּטוֹת. ״אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת״ — מִכָּאן שֶׁאׇזְנֵיהֶם שֶׁל זְקֵנִים מִתְכַּבְּדוֹת. יאָמַר רַב: בַּרְזִילַּי הַגִּלְעָדִי שַׁקָּרָא הֲוָה. דְּהַהִיא אַמְּתָא דַּהֲוַאי בֵּי רַבִּי בַּת תִּשְׁעִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין, וַהֲוָת טָעֲמָא קִידְרָא. רָבָא אָמַר: בַּרְזִילַּי הַגִּלְעָדִי שָׁטוּף בְּזִמָּה הֲוָה, וְכׇל הַשָּׁטוּף בְּזִמָּה — זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו. תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כׇּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין — חָכְמָה נִתּוֹסֶפֶת בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּישִׁישִׁים חׇכְמָה וְאוֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה״. וְעַמֵּי הָאָרֶץ כׇּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין — טִפְּשׁוּת נִתּוֹסֶפֶת בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח״. יא״גַּם מִגָּבוֹהַּ יִירָאוּ״ — שֶׁאֲפִילּוּ גַּבְשׁוּשִׁית קְטַנָּה דּוֹמָה עָלָיו כְּהָרֵי הָרִים. ״וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ״ — בְּשָׁעָה שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ נַעֲשׂוּ לוֹ תְּוָהִים. ״וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד״ — זוֹ קְלִיבוֹסֶת. ״וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב״ — אֵלּוּ עֲגָבוֹת. ״וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה״ — זוֹ חֶמְדָּה שבת קנ״ב א
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
"ונהפכת לאיש אחר" - שאול, אתונות ואותות[]
מאת: פרופ' יונתן גרוסמן
היום השלישי[]
נאום הנרדף על לא עוול בכפו בסיפור המקראי[]
מאת: הרב אלחנן סמט
בסיפור המקראי משובץ לעיתים קרובות נאום, שנושא אחד האישים הפועלים בסיפור, ומגמתו בדרך כלל לשנות את עמדת הנמענים לנאומו. ניתן לסווג נאומים אלה בדרכים שונות, והשיעור יוקדש לסוג אחד של נאומים כאלו.
ברית בין הבתרים - גזירה או בחירה, המשכיות או מהפכה?[]
הרב אוריאל עיטם - ברית בין הבתרים - גזירה או בחירה, המשכיות או מהפכה? - ימי העיון בתנ"ך - תשפ"ב
מאת: הרב אוריאל עיטם
נבואת ברית בין הבתרים משתלבת לכאורה היטב במאורעות ספר בראשית, אבל זה רק בגלל שהתרגלנו אליה. בקריאה פשוטה בתורה יש בה הפתעה גדולה. הרי הקב"ה שלח את אברהם לארץ ישראל על מנת להקים עם, ומדוע צריך לרדת למצרים לתקופה ארוכה וקשה כל כך, ואי אפשר לעשות זאת בהתפתחות טבעית בארץ שאליה נשלח אברהם?
ההפתעה פותחת שאלות עמוקות יותר. הרי נבואות פורענות נאמרות בדרך כלל על מנת ששינוי במעשים יוביל לביטולם. מה קורה בפרשה שלנו - האם זו נבואת גזרה, או שיש בה גם דברים פתוחים שתלויים במעשיהם ובבחירותיהם של אברהם והבאים אחריו? בנוסף, האם היתה זו התכנית האלקית מראש אלא שרק עכשיו היא מתגלה לאברהם, או שמא היא משקפת שינוי בתכנית ועל כן היא לא נאמרה מראש לאברהם? בשאלות מרתקות אלו נעסוק בשעור מתוך ניתוח המקראות.
שאול המלך - מפגש ראשון ומסע האותות[]
מאת: ד"ר יעל ציגלר
כיצד מציג התנ"ך לראשונה את שאול המלך הראשון? המפגש הראשוני עם שאול מפורט מאוד ומראה לנו מה התנ"ך רוצה שנדע על שאול במבט ראשון. תוך כדי לימודנו אודות שאול, נסקור את הדרכים השונות שהתנ"ך מציג דמויות .
המרצה בדעה ששאול נבחר חמלך כדי ששמואל הנביא יוכל לעצב את דמותו. וזו המסקנה לגבי מנהיג בישראל: העיצוב בידי הנביא והקב"ה
פילגש בגבעה: מדוע נענשו ישראל בתבוסה ביומיים הראשונים?[]
מאת: הרב יעקב מדן, ראש הישיבה
רה"י, הרב יעקב מדן - פילגש בגבעה- מדוע נענשו ישראל בתבוסה ביומיים הראשונים? - ימי העיון בתנ"ך -תשפ"ב
בעקבות הדוד הנעלם - עיון בשיר השירים ה' - ח'[]
מאת: ד"ר יושי פרג'ון
שיר השירים מוקדש לסיפור האהבה הגדול בין הדוד לבין הרעיה. סיפור אהבה זה אינו מוצג רק בתמונות של קרבה ואור, אלא גם בזמנים של ריחוק וחושך. בשונה מסיפורי אגדות, שבהם החתונה היא סוף התלאות ומאז הם חיים באושר ועושר, שיר השירים מקדיש חצי מהספר (פרקים ה'-ח') לקורות הזוג אחרי חתונתם. במהלך השיעור נעסוק במחצית השנייה של שיר השירים. נתחיל בהחמצה הגדולה של 'אני ישנה ולבי ער', נמשיך לחיפוש הנואש של הרעיה אחרי הדוד, דרך המפגש הטעון בין הרעיה והדוד כשהם שבים ונפגשים, ונסיים בלקח שלמדו באשר לדרך הנכונה לשוב ולכונן את האהבה.
הפלשתים בארץ ישראל - רקע[]
מאת: הרב ד"ר שוקי רייס
היום הרביעי[]
ברית האמנה - מימי שיבת ציון ועד הציונות המודרנית[]
מאת: הרב אלקנה שרלו
ברית האמנה ואגרת תקנה - בכ"ד בתשרי שנת 445 לפנה"ס (בהשערה...) בימי שיבת ציון מגלות בבל ותחילת ימי הבית השני נכרתה ונחתמה "ברית האמנה". אירוע משמעותי ביותר עמו כמעט מסתיים התנ"ך, המנקז לתוכו את העולם הדתי והלאומי של התנ"ך כולו - ומוביל לשלב ההיסטורי הבא בימי עם ישראל: "והנביאים מסרוה לאנשי הכנסת הגדולה".בכ"ד בסיון תרע"ג, 1913 לספירה, בימי התחיה הציונית לקראת המדינה שבדרך מתכתב הרב קוק, רבה של יפו והמושבות, עם הרידב"ז, רבה של צפת - על מצוות השמיטה, ועל היחס שבין היהדות שומרת המסורת לחלוצים החילוניים של העליה השניה. אגרת משמעותית ביותר, המנקזת לתוכה את עיקרי משנתו של הרב קוק והמעצבת במידה רבה את העולם הדתי-ציוני של 100 השנים שעברו מאז. בשיעור נעמוד על עיקרי ברית האמנה המהווים פסגה חשובה של עולם התנ"ך, ונחברם לעולה מתוך אגרתו של הרב קוק
דמותו של אהוד בן גרא[]
מאת: הרב אמנון בזק
סיפורו של אהוד בן גרא חריג מסיפורם של השופטים האחרים בכמה היבטים , והבולטים שבהם הם חוסר המעורבות הישירה של הקב"ה בניצחון, והשקט שנשאר אחרי תקופתו במשך שמונים שנה. בשיעור נעמוד על דמותו המיוחדת של אהוד בן גרא ועל מעמדו בין השופטים האחרים בספר.
האם ה' ציווה לשלוח את המרגלים?[]
מאת: האם ה' ציווה לשלוח את המרגלים?
שיטתו הפרשנית של אבן עזרא: מובן אחד לכתוב[]
מאת: פרופ' יהונתן יעקבס
ההשוואה לרשב"ם
- הרשב"ם ורש"י בעד רב גווניות לפירושים,לדוגמא:אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ (בראשית ב,ג,)-"בְּהִבָּֽרְאָ֑ם" - רמז לבריאת אברהם (לא מצאתי את המקור. אבן עזרא בעד פירוש אחד בלבד
(עוד 2 נקודות)
מצרים- מבט מחודש על יציאת מצרים (סיור וירטואלי) -תשפ"א[]
מאת:הרב ד"ר שוקי רייס
האמפריות והממלכות מצפון (סיור וירטואלי)[]
מאת: נחליאל שה-לבן
פרס וישראל[]
מאת: ד"ר יואל בן-נון
מסעות וסיורים[]
מסע הרמב"ן לארץ ישראל[]
שמשון -משיח בדורו? (סיור)[]
מאת:ד"ר יעל ציגלר ושולי מישקין