יהודים מבחירה - ברחבי העולם חיות כיום כ־200 קהילות של נוכרים שהתגיירו או אימצו אורח חיים יהודי חלקי, ובכוחן להוות כוח הסברה משמעותי למען מדינת ישראל מאת רננה בירנבוים ז׳ בסיון ה׳תשפ״א (18/05/2021 17:58) בתוך חדשות
לאחרונה חגגנו 73 שנים לעצמאותה של מדינת ישראל המתחדשת. אחד הפרקים המשמעותיים בתקומתנו מושרש בקשר עם העולם בכלל ועם יהדות התפוצות בפרט. מימיה הראשונים של מדינת ישראל אנחנו עוסקים בהסברה ישראלית בעולם: מנסים לבנות לובי של תומכי ישראל ומקימים שלל ארגונים הסברתיים, ובמקביל להסברה על דרכה של מדינת ישראל עוסקים בצמצום האנטישמיות ובהיכרות חיובית עִם עם ישראל לגווניו.
מתוך פרספקטיבה יהודית ניתן להביט על האוכלוסייה בעולם ולחלק אותה לשלושה ציבורים שונים: יהודים, נוכרים, ובני נח. גויים או נוכרים הוא הכינוי התנכ"י לאדם שאינו בן דת משה ואינו חלק מהקולקטיב היהודי, אלא משתייך לעמי העולם. בני נח הם מי שבחרו לשמור שבע מצוות שנצטוו עליהן הגויים בברית עם נח. מתוך הכרתם באמונה ובדרך המוסר של עם ישראל, מחליטים בני נח לקבל על עצמם את שבע המצוות ולעזוב את האמונה האלילית או דת אחרת. לבני נח יש מעמד מיוחד ביהדות, אף שמדובר באנשים שאינם בני העם היהודי. הם מהווים כיום זירה חדשה ומרעננת של ידידי ישראל בנכר, ובמידה מסוימת מזכירים לנו את התפקיד שייעד לנו הבורא מימי קדם – להיות ממלכת כוהנים ואור לגויים.
אולם בעשורים האחרונים הופיעה על מפת ההיסטוריה היהודית קבוצה נוספת המקיימת קשר מופלא עם מדינת ישראל ועם העם היהודי, מתוך עוצמה רוחנית ואהבת ישראל. כוונתי ל"תנועת גיור" הקיימת סביב קהילות מתחדשות של גרים ברחבי העולם. אחד התהליכים המתרחשים לנגד עינינו, אשר אינו מוכר דיו לעם היושב בציון, הוא הצטרפות של יחידים וקבוצות ליהדות, כאלו הבאים מתוך רצון לדבוק בדת ישראל ובאמונת ישראל. מדובר בעיקר בנוצרים שמגיעים ליהדות לאחר מסע ארוך של חיפוש האמת, ומוצאים, לדבריהם, את שורשי האמונה והדת בתורת ישראל. תופעה זו נובעת ביסודה ממניעים רוחניים ומחיפוש דתי, אבל יש בה גם ממד לאומי המלווה בתמיכה במדינת ישראל ולעיתים גם ברצון לעלייה.
ברחבי העולם קיימות כיום קהילות שונות של "מתייהדים" ו"מבקשי יהדות" (מושגים שטבע הרב אליהו בירנבוים, החוקר את התופעה), ובהן קהילות החיות מתוך מודעות יהודית זה שנים רבות, ומקיימות תפילות בבית כנסת, סידורי כשרות ומקווה טהרה. חברי קהילות אלו הם אנשים עובדים בעלי רמה תרבותית נאותה, ובחלקם הגדול עוסקים במקצועות חופשיים כגון רופאים, מהנדסים, אנשי מחשבים ועוד.
בקולומביה ישנן כיום כארבעים קהילות כאלה; בסן–סלבדור חיים מאות אנשים כיהודים, ובגואטמלה מספרם גדול יותר ממספר היהודים במדינה
מדובר בתופעה הכוללת יותר מ־200 קהילות בעולם, בין היתר בניו־מקסיקו ובמיאמי שבארה"ב; בקולומביה ישנן כיום כארבעים קהילות כאלה; בסן־סלבדור חיים מאות אנשים כיהודים, ובגואטמלה מספרם גדול יותר ממספר היהודים במדינה. בנוסף, קבוצות פעילות של "מתייהדים" קיימות גם במקסיקו, ונצואלה, ספרד, פורטוגל, הונדורס, פנמה, קוסטה־ריקה, ברזיל, צ'ילה, מקומות שונים באפריקה ועוד.
אחד משלהם, אחד משלנו[]
בין הקהילות השונות ישנן כאלה שעברו גיור, קהילות הנמצאות בתהליך של גיור וגם קבוצות שלא עברו גיור מכל סוג שהוא. חלקן אימצו אורח חיים יהודי באופן חלקי, אחרות סיגלו לעצמן אורח חיים יהודי־הלכתי מלא, ולעיתים אף סגנון לבוש חרדי. הצד השווה של קבוצות הגרים לגווניהן הוא שגם לאחר הגיור, אפילו במקרים של גיור אורתודוקסי והלכתי, המתגיירים אינם מתקבלים אל הקהילה היהודית המקומית ולכן יוצרים קהילות עצמאיות. יתרה מכך, לצערנו חלק מהגיורים שעורכים בתי דין אורתודוקסיים בחו"ל לקהילות גרים הבאות בשעריהם, אינם מקבלים הכרה מלאה בעולם היהודי ובמדינת ישראל.
קהילות אלה, כמו גם גרים יחידים, עשויים לחולל השפעה מרחיקת לכת ביחסו של העולם לעם ישראל. לרוב מדובר באנשים המגיעים ליהדות מתוך מוטיבציה רוחנית חזקה, שכן היהדות מעניקה טעם לחייהם והם מבקשים להשיב לעם היהודי על התרומה שקיבלו. בשונה מהיהודים מלידה, המתגייר הוא חלק אורגני של החברה שבה נולד וגדל, וחי בעולם היהודי והנוכרי גם יחד. זאת משום שלמרות העובדה שאנו חיים בעולם פוסט־מודרני שבו נפלו חומות הקהילה היהודית, עדיין נותרו חומות מפרידות בין יהודי מלידה לעולם הנוכרי, חומות שהמסורת היהודית פיתחה על מנת למנוע התבוללות בחברה. מסיבה זו, הקהילות היהודיות לא תמיד מקיימות קשר הדוק עם החברה החיצונית הסובבת אותן, ובלא מעט מדינות היהודים הם גם מעמד חברתי וכלכלי נבדל.
לא כך אצל הגרים. הם צמחו בחברות הנוכריות כחלק אינטגרלי מהן, ואיש אינו מסתכל עליהם כנטע זר או כמשתייכים למעמד חברתי נבדל. כאשר הם עוברים גיור הם ממשיכים לנהל דיאלוג פתוח ומכבד על עם ישראל במעגלים שונים בסביבתם, ודרכם המוני לא־יהודים נחשפים לתורת ישראל ולעם ישראל ממקום שאינו מאיים, מרוחק, נבדל או מתנשא.
לא פעם שמעתי גרים מרצים לבני משפחותיהם על טעמי הכשרות והשבת או על דרכה של מדינת ישראל, במסרים שאינם מתקבלים בחשדנות הטבעית שמעורר מישהו ששייך לקבוצה סגורה בעלת אג'נדה ברורה. הגרים מגינים על פעילות צה"ל ומדינת ישראל בלהט רב בכל פורום אפשרי, כאשר דבריהם מתבססים על תובנות עמוקות ומלומדות, ובכך הם זוכים ללא מעט כבוד והערכה אצל בני שיחם הלא יהודים.
המסרים של הגרים מתקבלים באופן חיובי, הודות לאותו מעמד כפול שיש להם – מחד הם "אחד משלהם", חלק מהחברה הלא יהודית, ומאידך הם "אחד משלנו", אנשים המדברים מתוך מחנה ישראל לעולם כולו. הגרים הם השגרירים הטובים והנאמנים ביותר שיש כיום לעם היהודי ולמדינת ישראל בעולם. קהילות חדשות של מצטרפים ליהדות יוכלו להוות שגרירים להנגשת היהדות ולהסברה לעולם, אם רק נעזור להם וניתן להם את הכלים הדרושים לשם כך. ביכולתם לחזק את עוצמתה של מדינת ישראל, ועלינו למצוא דרכים כיצד להשתמש בכוחם זה ובהתלהבותם כדי לשרת את מדינת ישראל.
אלא שלמרות חשיבות האתגר והפוטנציאל הגלום בקהילות אלו, לא מתקיימת כיום כל חשיבה מסודרת בנושא, ומדינת ישראל טרם החליטה כיצד להתייחס לקהילות מתחדשות של גרים. חלק מן הקהילות היהודיות בעולם אף הן עדיין לא יודעות כיצד להתנהל מול קהילות הגרים שזה עתה נולדו.
אולם אין בליבי ספק שביחסי ישראל והתפוצות, כמו גם ביחסי ישראל והעולם, הגרים נועדו "לשחק" תפקיד מפתח בתיקון מלכות ש־די ובהפיכת הכפר הגלובלי למקום שידע להבין ולכבד יותר את מקומו ותפקידו של עם ישראל ומדינת ישראל בעולם. החזון של היות עם ישראל "אור לגויים" מתקיים על ידי גרים, אנשים המכירים את תורת ישראל ואלוקי ישראל, אבל גם את תרבות העמים ושפתם. אם תרצו, אין זו אגדה.
הרבנית רננה בירנבוים היא מנהלת התוכנית להכשרת נשים לשליחות במכון שטראוס–עמיאל ומנהלת את אולפן הגיור לדוברי ספרדית, מבית רשת אור תורה סטון