על הרובע היהודי La Juduria: על יהודי האי נכתב בספר המקבים, כך שהיו בה יהודים כבר במאה ה-2 לפה"ס. גם יוסף בן-מתתיהו סיפר עליהם.
הם נהגו לפי נוסח רומניוטים.
והנה הכתבה המלאה:
תרגום מהיר לעברית
לקהילה היהודית באי רודוס יש היסטוריה עשירה שתחילתה במאה השנייה לפני הספירה, כאשר בפעם הראשונה מוזכר בספר מקבים. ניתן למצוא אזכור אחר לנוכחות היהודית באי בכתביו של יוסף בן מתתיהו היסטוריון יהודי.היהודים רודוס, כמו יהודים אחרים המתגוררים ביוון, דיבר ביוונית וניהל שירותי דת ביוונית, בעקבות romaniota הטכס, שונים מהטכס הספרדי, אשכנזי וטכסים איטלקים. בתקופת שלטונו של אבירי סנט ג'ון במאה הארבע-עשרה, יהודים נדחקו לאי בדרום מזרח העיר העתיקה, שם נשארה עד לגירושם בשנת 1944, במחנות ההשמדה הנאציים. בשנת 1500, Grand Master ד'אובוסון גירש את כל היהודים שסרבו להמיר את הדת הנוצרית. נראה כי לתקופה קצרה, לא היו יותר יהודי באי רודוס, עד 1,522 כאשר סולימאן המפואר של האימפריה העותמאנית החליט לאכלס מחדש את הצד היהודי של האי. הוא הרי טלפון ליהודים פזורים ברחבי האימפריה, לבוא לרודוס, לפתח קהילה חדשה.היהודים שהגיעו היו ספרדים, שמצאו מקלט באימפריה העותמאנית, לאחר שגורש מספרד בשנת 1492. יהודים אלה הביאו איתם את תרבותם, מנהגיהם ומסורותיהם, בשפתם שהיה אספניול כפי שהם נקראים שלהם, המכונה גם "לאדינו" ו- "יהודי-ספרדית. המחוז היהודי של העיר בשם העממי" La שכונה-יהודים ". בתחילת המאה העשרים, צעיר יהודים רבים עזבו את האי בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות טובות יותר באמריקה ואפריקה, רבים אחרים עזב לאחר שהממשלה הפשיסטית האיטלקית, שכבשה את Dodecanese (רודוס הייתה הבירה) ב 1912, הוטלו חוקי גזע. בתחילת שנות ה -20, אוכלוסייתה של הקהילה היהודית הגיעה לשיאה, 4,500 תושבים. בשנת 1943, רודוס נכבש על ידי הגרמנים, ויולי 23 לשנה הבאה 1673 חברי הקהילה היהודית נעצרו ונשלחו למחנה הריכוז באושוויץ, שבו רוב נטבחו. Sopravissero רק 151 אנשים. בשנת 1947 האי ויתר ליוון. כיום יש רק מעט מאוד יהודים המתגורר ברודוס.
יהודי רודוס[]
An entrance to the Kahal Shalom Synagogue in the medieval city of Rhodes, Greece - Uploaded by Wknight94
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
נוכחותם של יהודים ברודוס נזכרה לראשונה אגב המצור העות'מאני ב-1480. (אם כי יש איזכור גם אצל יוסף בן-מתיתיהו). אך רוב היהודים הגיעו לעיר לאחר גירוש ספרד ב-1492, חלקם דרך סלוניקי, וייסדו במקום קהילה יהודית ספרדית. השלטון העות'מאני היטיב עם היהודים ואיפשר להם להמשיך ולהתגורר בין חומות העיר, דבר שנאסר על הנוצרים. ברובע היהודי ("ג'ודריה" - La Juderia) פעלו שישה בתי כנסת וכן ישיבות, והיהודים עסקו בכל המלאכות, ובכלל זה מסחר] רפואה] ייצור כלי נשק, אריגה ועוד. בית הקברות היהודי שכן ברובע היהודי, אך בשנות ה-30 של המאה ה-20 ייסדו האיטלקים בית קברות יהודי חדש מחוץ לחומות העיר העתיקה[1].
כשהגיע השלטון העות'מאני באי לסופו, ירדה גם הקהילה היהודית מגדולתה, ורבים מהיהודים עזבו את האי. בשנת 1920 היגרו קבוצות יהודים מרודוס לקונגו הבלגית, לדרום אפריקה ולרודזיה, ובשנת 1931 נוסד בית כנסת ספרדי בסולסברי.
לאחר הנהגת חוקי הגזע באיטליה ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כ-4,000 מ-6,000 יהודי רודוס עזבו אותה. כשהגרמנים כבשו את האי, הם ריכזו 1,673 מיהודי הקהילה בכיכר המרטירים שברובע היהודי ב-24 ביולי1944, ושלחו אותם באוניות לאתונה ומשם לאושוויץ. בודדים שרדו את הגירוש ורק 151 מהמגורשים שרדו את השואה[2]. הקונסול הטורקי סלאחטין אולקומן (Selahattin Ülkümen), הצליח להציל 42 יהודים, בטענה שהם אזרחים טורקים או בעלי זיקה לטורקיה.
בית כנסת קהל שלום עדיין פועל בעיר במבנה משנת 1577, ובעזרת הנשים שלו שוכן מוזיאון קטן לתולדות הקהילה היהודית. בעיר חיים כיום כ-40 יהודים בלבד[3].
בית כנסת קהל שלום[]
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
פנים בית הכנסת
בית הכנסת "קהל שלום" (ביוונית: Συναγωγή Καχάλ Σαλόμ) הוא [בית הכנסת הוותיק ביותר ביוון והיחיד שעודנו פעיל באי רודוס.
היסטוריה לקהילה היהודית ברודוס היסטוריה מפוארת ועתיקה. במשך 500 השנים האחרונות הושפעו יהודי רודוס מתרבות מגורשי ספרד שחלק גדול מהם הפליגו לאורך הים התיכון ומצאו מקלט באי רודוס ובערים אחרות כמו סלוניקי ביוון או איסטנבול ואיזמיר שבטורקיה. בתחילת המאה העשרים עזבו יהודים רבים את רודוס, בחיפושיהם אחר פרנסה טובה יותר, או מפחד הכרזת החוקים האנטישמיים. בשנת 1930 מנתה הקהילה היהודית כ-4,000 איש.
בשנת 1944 נכבש האי רודוס על ידי הגרמנים, וב-23 ביולי בשנה זו נאסרו כל יהודי רודוס (1,673 במספר) והוגלו למחנות השמדה באושויץ ורק 151 נפשות שרדו.
בית הכנסת קהל שלום נבנה בשנת 1577 בשם "קהל קדוש לשלום" והוא התקיים לצד חמישה בתי כנסת נוספים שפעלו בשכונה היהודית ("הג'ודריה") עד מלחמת העולם השנייה.
כיום משרת בית הכנסת בעיקר תיירים יהודיים המבקרים באי וכן תושבים לשעבר ובני משפחותיהם החוזרים ומבקרים בו. בית הכנסת משמש לתפילות בעיקר בשבתות, בחגים או באירועים מיוחדים. חלקו הדרומי של בית הכנסת מאכלס מוזיאון המתאר את יהודי העיר רודוס, תרבותם ואורח חייהם לפני השואה, ומציג פריטים רבים ותמונות אותנטיות.
מבנה
בית הכנסת - מבט מהכניסה המזרחית
פנים בית הכנסת "קהל שלום" מעוצב בהתאם למסורת הספרדית, כאשר תיבת התפילה ממוקמת במרכז ופונה מזרחה לכיוון ירושלים. הרצפה מקושטת באבני מוזאיקה שחורות ולבנות בהתאם למוטיב המיוחד לעיר העתיקה של רודוס. חריגה העובדה, שבקיר המזרחי מוצבים שני היכלים, בשני צידי הדלת.
ישנו יציע נפרד (עזרת נשים) אשר נבנה ב-1930. לפני כן, נהגו הנשים לשבת בחדרים סמוכים לקיר הדרומי של בית הכנסת, דרכו השקיפו הנשים לתיבת התפילה דרך חלונות מסורגים ומקושטים. בין החדרים, קיים גם חדרון ששימש כמקווה.
בחצר המזרחית של בית הכנסת, במקום בו הייתה פעם מזרקה, אשר שימשה את הכוהנים לפני הברכות, קבוע לוח קיר בו חרוט תאריך 5338, חודש כסליו (כנראה מזמן בניית בית הכנסת בשנת 1577). חצר נוספת בצד המערבי של בית הכנסת מוביל לספרית הישיבה, אך זו נהרסה בהפצצות מלחמת העולם השנייה בשנת 1944.
בצדה הימני, לפני הכניסה להיכל בית הכנסת, ניצב לוח זיכרון גדול ובו רשומים כל שמות המשפחות היהודיות מרודוס קורבנות השואה.
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט של בית הכנסת
- אתר האינטרנט של הקהילה היהודית ברודוס
- מאמר על יהודי רודוס ובית הכנסת קהל שלום, מאת נעמי שיינרמן, The Jewish Virtual Library
"בני הרוח" - ביקור ניצולי השואה ברודוס[]
תוכנית של הטלוויזיה האיטלקית - RAI 2 - "מעיין החיים" על התרבות היהודית (התמונות נאות - השפה איטלקית)
בחזרה לרודוס, אי ורדים: כמעט חמישה אנשים, משפחות שלמות מכל רחבי העולם נמצא לגילוי השורשים ואמרו לי מקומות על ידי אבות והסבים לפגוש צאצאים אחרים של "הקהילה יהודית כי 70 לפני שנים הושמדו באכזריות מנאצי הגירוש
"המסע הארוך" - יהודי רודוס[]
ערך מורחב:Il viaggio più lungo, gli ebrei di Rodi
TRAILER - Il viaggio più lungo
פרומו לסרט חדש: Il viaggio più lungo
Trailer del film "Il viaggio più lungo, gli ebrei di Rodi" deportati dalla Grecia ad Auschiwitz.
- REGIA di Ruggero Gabbai
- AUTORI Marcello Pezzetti e Liliana Picciotto
- MUSICHE Mario Piacentini, Lorenzo Modiano
- MONTAGGIO Cristian Dondi
- DoP Angelo Volponi,
- STEADYCAM Massimo Schiavon
- Una PRODUZIONE FORMA INTERNATIONAL, CDEC, MUSEO della SHOAH di Roma
1673 יהודים הוגלו, מהם שבו 151.