קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
כתובה מבלגיה
יהדות בלגיה היא הקהילה של יהודי בלגיה, מדינה השוכנת במערב אירופה.
תולדות הקהילה[]
היהודים הראשונים הגיעו לבלגיה בימי הביניים, במאה ה-13, אך קהילותיהם נחרבו באותה המאה ובמאה ה-14 בתקופת "המגפה השחורה" ובפרעות שנלוו לה. במאה ה-16 הגיעו אנוסים מספרד ופורטוגל. הם הביאו לפיתוח תעשיית היהלומים בעיר אנטוורפן אך נאלצו לקיים את תפילותיהם בסתר. עם כיבושה של בלגיה ב-1713 על ידי אוסטריה, יהודים אשכנזים הגיעו לבלגיה. ב-1831, כשבלגיה זכתה בעצמאותה, היא הכריזה מיד על הכרה בזכויות היהודים. יהודי הקהילה, שמנו כ-1,000 נפש, התרכזו בארבע ערים: בריסל, אנטוורפן, לייז' ושרלרואה.
יהודי בריסל, שהיו נתונים יותר להשפעה צרפתית, התערו בחברה הלא היהודית עד כדי התבוללות, ובאנטוורפן הפלמית, נהגו היהודים אורח חיים אדוק יותר. שוני זה בין הערים קיים עד היום. בסוף המאה ה-19 החלו גלי הגירה גדולים בעיקר ממזרח אירופה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו אליה יהודים רבים מאוסטרו-הונגריה ורוסיה, שרובם מצאו בבלגיה תחנת מעבר בדרכם לארצות הברית אך מעטים מהם השתקעו במדינה. במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 התייצב קצב ההגירה היהודית למדינה והוא גדל בשנות ה-30, בעיקר לאחר עליית היטלר לשלטון וכינון המשטר הנאצי בגרמניה. בסוף שנות ה-30 היו בבלגיה כ-66,000 יהודים שרק לכ-10 אחוזים מהם היו זכויות אזרח וכל השאר נחשבו כמהגרים.
יהדות בלגיה בתקופת השואה[]
האנדרטה בתחנת הרכבת בבורטמרבק לזכר הפעולה לשחרור נוסעים מהטרנספורט העשרים
לאחר כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה לא הורע מצב היהודים באופן מהיר אלא בשלבים איטיים. בקיץ 1942 החלו הגרמנים לשלח את יהודי בלגיה למחנות עבודה והשמדה והשילוחים נמשכו עד שחרורה של בלגיה על ידי צבאות בעלות הברית בסתיו 1944. 28,902 מיהודי בלגיה ניספו בשואה - כ-44 אחוזים מכלל בני הקהילה היהודית. הסיבה העיקרית לכך שרבים יחסית מבני הקהילה שרדו הייתה העזרה שהושיטה להם האוכלוסייה הבלגית. לכ-25,000 יהודים נמצאו מקומות מסתור במדינה, בין השאר במוסדות נוצריים שונים, הודות לשיתוף פעולה בין המחתרת היהודית בבלגיה (CDJ, Comite de Defense des Juifs) לבין ארגוני ההתנגדות הבלגיים[1]. הבלגים גם סייעו ליהודים רבים מהולנד שנמלטו דרך בלגיה לצרפת ושווייץ.
יהדות בלגיה כיום[]
לאחר המלחמה הוקמו קהילות מחודשות בבריסל ואנטוורפן ויהדות בלגיה מהווה כיום הרביעית בגודלה באירופה. האוכלוסייה היהודית בבלגיה מונה כ-42,000 נפש, מתוכם כ-20,000 גרים בבריסל ו-20,000 באנטוורפן.[2] קהילות קטנות נוספות קיימות בשרלרואה, אוסטנד, גנט, ליאז', מונס, ארלון וקנוקה. רוב היהודים משתייכים לשכבה סוציו-אקונומית בינונית.
בבלגיה ישנם כיום 40 בתי כנסת, 30 מהם באנטוורפן (כולם אורתודוקסים) ו-10 בבריסל, כולל שני בתי כנסת מקהילות רפורמיות. אנטוורפן, שבה קהילה אורתודוקסית בולטת, מוגדרת לעתים כשטעטל האחרון באירופה. פועלים בה כ-12 חסידויות, ובהם בעלז, גור, צ'ורטקוב, ליובאוויטש, סאטמר וויז'ניץ. אנטוורפן שופעת מסעדות כשרות, חנויות מזון, וחנויות ספרים יהודים בעוד שבבריסל כמעט ולא קיימים שירותים מסוג זה. לעומת זאת ישנם בעיר שני מרכזים קהילתיים רבי משתתפים, וכן ישנו מוזיאון לתולדות יהדות בלגיה. במשך השנים התבלטו היהודים באנטוורפן בעיסוקם בענף ליטוש היהלומים. ההערכות הן כי המגזר מעסיק כיום כ-30% יהודים אף כי בשנות ה-80 היה מדובר ביותר מ-70% ומספרם הצטמצם עם התפתחות הטכנלוגיה והליטוש באמצעות מכונות[3]. בשנות ה-2000, ובמיוחד בתקופת האינתיפאדה השנייה בישראל, אירעו מספר אירועים אנטישמיים בבלגיה, בעיקר בעיר אנטוורפן.[4]
ב-24 במאי 2014 התפרץ אלמוני למוזיאון היהודי של בלגיה, ירה למוות בשלושה אנשים, ופצע נוספים. היורה הצליח לברוח מן המקום, באמצעות רכב מילוט.
בית כנסת אייזנמן באנטוורפן[]
ראובן גפני במדורו "פתח לפנים מפתח" במוסף בשבת של מקור ראשון מיום ו' באדר תשס"ט מעלה את סיפור בית הכנסת היחידי באנטוורפן ששרד בימי השואה. לדעתו, הוא מבטא היום דווקא את העולם שאחריה. בית הכנסת נוסד על-ידי סב סבו של המחבר. בין השאר נאמר בכתבה:
- לאחר השואה, בימים הנוראים של שנץ תש"ו חודשו התפילות בבית הכנסת היחיד שנותר שלם. מאז התקיימו תפילות בבית הכנסת שלוש פעמיים ביום.
יעקב אייזנמן, מקים בית הכנסת, הגיע לעיר בסוף המאה ה-19 מעיר פרנקפורט, היה בחוגו של הרב שמשון רפאל הירש. בית הכנסת וקם במטרה לאמץ את המנהגים של הקהילה שלו בגרמניה. בית הכנסת נחנך בשנת 1908.
מחבר המאמר בקש בבית הכנסת: הריהוט כנראה ללא שינוי, המקום נותר גם היום נקי ומסודר, עיצובו פשוט והזכיר לו את בתי הכנסת של יוצאי גרמניה ברחביה. בשיחה עם הגבאי הוא מגלה כי באי בית הכנסת באים מכל העדות. הוא מגלה בבית הכנסת גם סידורים בנוסח עדות המזרח. תופעה זו מוכרת בבתי הכנסת בגולה, המרה של מנהגי הקהילה.
ראו גם[]
חצר קסקרטין דוסן (מחנה מכלן) בקיץ 1942, לאחר הגעת עצורים, בעיקר יהודים, שנתפסו במהלך הלילה
קישורים חיצוניים[]
- על הקהילה היהודית בבלגיה בתקופת מלחמת העולם השנייה באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- מאמר על יהודי אנטוורפן וענף היהלומים, שתורגם מהעיתון הבלגי De Standaard.
- יהדות בלגיה בשואה באתר יד ושם
- מתוך עדות על רצח יהודי בלגיה בשואה
הערות שוליים[]
- ↑ פרידלנדר, שאול (2009), "שנות ההשמדה, שנות ההשמדה, 1939-1945: גרמניה הנאצית והיהודים, תל אביב: עם עובד. עמ' 405-406
- ↑ Jewish Heritage
- ↑ אנטוורפן בלגיה קהילה יהודית
- ↑ דיאנה בחור-ניר, אנטישמיות בבלגיה: תלמיד ישיבה נדקר באנטוורפן, באתר ynet, 25 ביוני 2004
(מהויקיפדיה העברית)
| יהדות אירופה | ||
|---|---|---|
|